הנהגים נותרו אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של מדינת ישראל. כלל ההכנסות הסתכמו ב-33.4 מילארד שקל, עלייה של 3.6% בלבד לעומת 2010, כך עולה מסיכום הכנסות המדינה ממיסוי ענף הרכב ב-2011 שפירסם מנהל הכנסות המדינה. לעומת זאת, ב-2010 ניכרה עלייה של 11.1% לעומת 2009.

סכום זה מהווה 3.9% מהתל"ג, ובאוצר רושמים כי "המטרה העיקרית של המיסוי המיוחד על ענף הרכב היא הפנמת העלויות החיצוניות הנובעות מהשימוש בכלי הרכב. מס הקנייה על כלי רכב הוא גם מס פרוגרסיבי המצמצם במידת מה את האי שוויון בחלוקת ההכנסה הפנויה". אולם, מציינים כי גם שיעור המס הנוכחי אינו משקף את העלות החיצונית. קרי, הנזקים וההשפעות של כלי רכב על הסביבה.

הסיבה לקיפאון בהכנסות היא, בעיקר, ירידה בהכנסות המדינה ממיסוי מכוניות. הכנסות אלה הסתכמו ב-8.4 מילארד שקל, ירידה ריאלית של 5.7% לעומת 2010. זאת, בשעה שמספר המכוניות נמצא בעלייה. ב-2012, כך מעריכים, היו הכנסות המדינה ממיסוי רכב נמוכות עוד יותר. הסיבה לקיטון בהכנסות היא המיסוי הירוק, שהפחית את המס האפקטיבי על מכוניות מ-83% ל-63%. כעת, המדינה שואפת כעת זאת עם עדכון נוסחת המיסוי הירוק, שתייקר את המכוניות.

ההכנסות מבלו, המס המוטל על הדלק, עלה ב-7% ל-16.6 מילארד שקל, וכך עולה מיסוי הוצאות השימוש ל-58% מכלל ההכנסות מתחום זה, לעומת 42% של מיסוי על בעלות (מס קנייה ואגרת רישוי שנתית). אגרות הרישוי עצמן תרמו 3.5 מילארד שקל לקופת המדינה, עלייה ריאלית של 0.6% לעומת 2010.

רמת המינוע של ישראל נמצאת בעלייה, אך היא עדיין 57% מממוצע מדינות ה-OECD, ועומדת על 279 מכוניות פרטיות לאלף איש. הנסועה הממוצעת הסתכמה ב-16.8 אלף ק"מ בשנה, שינוי מזערי לעומת 16.7 אלף ק"מ ב-2010.