הוצאתי את הילדים ברכב דרך אפרת צפון.
החישוב היה, אפרת צפון יהיה מהיר יותר מאשר "אפרת דרום".
מה שהעסיק אותי היה השעון- כבר 2:59 והחוג מתחיל עוד דקה. זה מה שמעסיק אותי. אחרי המחסום בגבעת הדגן אני מתגלגל בירידה ורואה 6 "צעירים" בטי שירטים צבעוניים הם מנופפים ידיים. רק ביד ... ימין?
חשבתי שאבנים זורקים רק בארץ של אמילי עמרוסי, חשבתי שרוצחים אנשים רק בצ. תפוח. אני חי בבועה. אנחנו מעסיקים את תושבי הכפר הזה בבניה. אנחנו מתקנים אצלם את האוטו ורחיצה חיצונית- ברור שהם. יש דו קיום.
אבל האבנים שנחתו מטרים ספורים לפני מכסה המנוע שלי לא מותירים שום ספק.
זה לא מעשה קונדס- לא משובת נעורים. לא מחאה לגיטימית ולא תחושות לאומיות אביביות.
. אני בולם בחוזקה , לוקח מעט רוורס, אני רחוק מדי מה"ברך"
מפעיל מאותתים כדי שתושבת אפרת שמאחורי לא תכנס בי.
פותח את הדלת, מנופף אגרופים. מצטער שהנשק נעול ומאובטח.
בעצם, מזל שלא עשיתי משהו שיגרום לי להסתבך עם בירוקרטיה, טפסים ובתי מעצר.
תוך 10 שניות מגיח ג'יפ צהלי מכיוון כביש 60, ה"צעירים" פותחים בספרינט במעלה הגבעה והג'יפ אחריהם.
הרהורים
גילוי נאות : גרתי באלון מורה 7 שנים, נהגתי בג'יפ ממוגן ירי כנהג הסעות ועוד המון מחשבות ואנקדוטות. לא היום.
https://www.facebook.com/#!/yossi.adi.79/posts/10152818515445599