ברית פרץ ושחר חי עדכון אחרון: 07.05.13, 00:33

מנוף לשוויון בין נשים וגברים, פתח לשינוי חברתי עמוק וביטוי מוחשי לכך שגם צה"ל מתאים את תפיסותיו ל"זמנים האחרים שבהם אנו חיים", כך תיארו אתמול (ב') נשות צבא ואקדמיה את תוכנית הגיוס החדשה של צה"ל, שצפויה להשוות בעוד כשנתיים את תקופת השירות של חיילים וחיילות, ולהציב אותה על 32 חודשים.

"זה צעד נפלא. הרעיון הכללי הוא שהשירות הדיפרנציאלי יהיה על בסיס הגדרת התפקיד, ולא המגדר. השורה התחתונה היא שוויון, זה דבר נכון גם בהיבט ניצול משאבי האנוש בצבא", אמרה ל-ynet תת-אלוף (מיל') יהודית גריסרו, ששירתה כיועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. "בשעתו הייתה תפיסה שנשים צריכות להשתחרר מוקדם יותר כדי לגדל משפחה, או שהן ממילא לא ממלאות את כל התפקידים אז כדאי להגביל את משך שירותן, אבל אנחנו נמצאים בזמנים אחרים היום", הדגישה.

מוקדם יותר אתמול הציגו נציגי הצבא לוועדה לקידום השוויון בנטל את תוכניתם למעבר הדרגתי שיקבע ביולי 2015 שירות באורך זהה - 32 חודשים - לחיילים ולחיילות. על פי התוכנית, אורך השירות ישתנה לפי סוג התפקיד, אך לא לפי המגדר.

מטרת שינוי מודל הגיוס הוא ליצור שירות דיפרנציאלי. כך למשל, שירותו הסדיר של פקיד עורפי יהיה קצר יותר משל לוחם. במערכת הביטחון מעריכים ששחרור נרחב ומוקדם יותר של צעירים לשוק העבודה יניב הכנסות של יותר ממיליארד שקל בשנה.

ד"ר אורנה ששון לוי, ראש התוכנית למגדר באוניברסיטת בר אילן, הגדירה את המהלך "צעד קריטי לשוויון בין נשים וגברים". לדבריה, "שנים היה בזה עניין כלכלי: בגלל ששירות הנשים היה קצר יותר, היה פחות כדאי להשקיע בהן בהכשרה לתפקידים שדורשים זמן לימוד ארוך".

נושאים נוספים שהשפיעו לרעה על קידום הנשים בצבא היו, על פי ד"ר ששון לוי, חינוך מוקדם שהרחיק אותן מבחירת מסלול טכנולוגי בתיכון וקדימות בסולם הדרגות למי ששירת כקרבי. "אין היגיון פנימי בזה. הרי פרקליט צבאי ראשי או קצין רפואה ראשי לא צריכים בהכרח להיות קרביים, זה פשוט מעין צ'ופר למי שהיה קרבי".

הצעירים תומכים בשוויון
"קיצור השירות יאפשר למשתחררים להתחיל את הלימודים האקדמיים יותר מוקדם", אמר דין (18), שתמך ברעיון השוויון. "אין שום סיבה שנשים לא ישרתו אותו הזמן כמו גברים", הוסיף. שירי, בת 16, הצטרפה לדבריו והדגישה כי השוויון הוא שאיפה שאליה חייבים לחתור בצה"ל. "אם יש אישה שממלאת תפקיד רציני בצבא עליה לשרת כמה שהתפקיד הזה דורש,
ולא משנה שהיא אישה", אמרה.

לעומתם, הביע עומר, נער לפני גיוס, התנגדות למהלך, והסביר כי "חיילים חדשים דורשים הכשרה שלוקחת זמן ומשאבים. זו עבודה רבה שהזמן חשוב להצלחתה ויעילותה". לצד שמחה על הצעד השוויוני, הוסיף כי זה יביא עמו "ירידה משמעותית בסטריאוטיפים על נשים. פעמים רבות נשים ממלאות תפקידים לא פחות חשובים מגברים, ואורך השירות שלהן צריך להיות בהתאם".

מועצת התלמידים והנוער הארצית תמכה אף היא בתוכנית והוסיפה כי "אין עילה מוצדקת להבדלים. אנחנו מקווים שהצעד יגרור גם השוואה בין תהליכי המיון והקבלה של גברים ונשים לתפקידים בצבא".