זאת, לאחר שבית משפט השלום בטבריה התערב והורה לחבר שהתנגד לפירוק ועיכב את המהלך, להתפנות מהקרקע שעתידה לחזור למינהל מקרקעי ישראל.

למרות החלטת בית המשפט העליון ב־2011, סירב חבר הקיבוץ זיגמונד (זיגי) שרמן להתפנות מהקרקע שבה החזיק, שטח שהקיבוץ התחייב להעביר לידי המינהל. לטענת הקיבוץ, החבר אף פלש לשטחים נוספים באזור המשקי של הקיבוץ.

בתביעה שהגישה הנהלת הקיבוץ, באמצעות עוה"ד אבנר צור וליאור אוחנה ממשרד בלטר, גוט, אלוני ושות', נטען כי העיכוב בהעברת השטחים למינהל גורם להפסדים כלכליים כבדים.

מנגד טען שרמן, באמצעות עו"ד שחר המאירי, כי התביעה היא חלק ממסע נקמה והכפשה המנוהל נגדו, בעקבות המאבק המשפטי שניהל נגד הסדר הפירוק.

"תביעה זו רווית אמוציות", כתבה השופטת רים נדאף בפסק דינה שניתן בשבוע שעבר. "במיוחד לשרמן, כמי שרואה את הקיבוץ שבו גדל, משוש חייו, משתנה לנגד עיניו, שלא כרצונו. אך עם כל ההבנה לתחושותיו, התביעה תוכרע בהתאם לדינים החלים עליה".

לפי פסיקת בית המשפט, עליו להתפנות בתוך חודש מהקרקע. בנוסף, עליו לשלם להנהלת הקיבוץ 84 אלף שקל עבור דמי שימוש בשטח.

עו"ד המאירי מסר בתגובה: "נשקול האם להגיש ערעור תוך בקשה לעיכוב פסק הדין".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3601890,00.html