במאמר שפרסם ב-30.4.13, באתר www.amad.ps המקורב לאש"פ, טען ד"ר מוצטפא אל-לדאוי, בכיר לשעבר בחמאס, כי טבעם הקדום של היהודים לא השתנה: בעבר הם נהגו בכל פסח לסחוט את דמו של ילד נוצרי כדי להכין ממנו מצה וכיום הם נמענים ורוצחים ילדים פלסטיניים בצורה סדיסטית. לדבריו, חג הפסח היהודי, שעורר בעבר חרדה ופחד בקרב הנוצרים, הפך כיום למקור של סבל וכאב לעם הפלסטיני. המאמר פורסם גם בשבועון המצרי האופוזיציוני מצר אל-גדידה.

להלן תרגום חלקים מן המאמר:

היהודים נהגו בפסח לצוד ילד נוצרי טהור ולהשתמש בדמו להכנת מצות
"הפלסטינים שונאים את חג הפסח היהודי... החַל בכל שנה בסוף חודש אפריל... בשעה שהיהודים שמחים בחג, מחליפים ברכות, אוכלים את המצה שלהם שנילושה בדם, לוגמים יין, מתכנסים, רוקדים, משחקים, עורכים מסיבות וחוגגים, הם דנים את הפלסטינים למוות. הם מטילים עליהם מצור, סוגרים עליהם את השערים והמעברים, מטילים עליהם עוצר, מונעים מהם לנסוע ולא מתירים להם להיכנס או לצאת, אפילו כשמדובר בתלמידים או חולים, זקנים ובעלי צרכים . הם מטילים עליהם עוצר שעלול להימשך ימים ארוכים, בהתאם לצווים צבאיים של מפקדי השטח, במהלכם החיים מושבתים והאינטרסים של האנשים מוקפאים, בציפייה לסיום הפסח ותום החגיגות.

סבל וכאב תמיד היו מלווים לחג הפסח היהודי .... דם היה נשפך מאז שהחלו חגי היהודים. מימים ימימה היו שמחותיהם כרוכות בצער זולתם ותקוותיהם כרוכות בסבלם של האחרים. בעבר, שכניהם הנוצרים היו פוחדים מחג הפסח. הם לא ייחלו לבואו, אלא חששו ממה שעלול לקרות בו ומאירועים אלימים העלולים להתלוות אליו..., שכן היהודים היו מקפידים כל חג לצוד ילד נוצרי טהור וחף מפשע, שלא ידע טעמו של יין ושדמו לא הוכתם בטומאה, לוקחים אותו למזבח במקדשם, דוקרים אותו בסכיניהם או מכניסים אותו לחבית מלאה מחטים, תחתיה היו שמים קערה גדולה בה התאסף דמו השפוך של הילד הנוצרי. אחר כך הם היו לוקחים את הדם שהתאסף ומערבבים אותו בבצק העוגה , אותה הם מחלקים למספר רב של אנשים מקרבם כדי לזכות בברכה... אחר כך הם שותים ארבע כוסות של יין ענבים, ילדיהם שרים ובנותיהם רוקדות...

היהודים רואים בחג הפסח את אחד מחגיהם החשובים ..., שכן זה היום שבו הם החלו את מסע החזרה לארץ המובטחת, היום בו נפטרו מאכזריותו של פרעה ומעריצותם של שליטי מצרים. לכן הם רואים ביום זה את יום היווסדה של ממלכת בני ציון, היום שבו הם נטשו את מסגרות הדיכוי הישנות, נפרדו משליחי השעבוד הפרעונים, ועזבו את האדמה שהרחיקה אותם מחלומותיהם. זהו יום של חירות ליהודים בהיסטוריה, היום שהקנה להם זהות, עתיד ומעמד והגשים מטרתם הגדולה ביותר. השיבם אל ארץ החלב והדבש, איחד את שפתם ואסף את פזורתם. ביום זה הורדה תורתם לנביאם וניתן להם ספר קדוש, יום שייחדם משאר האומות והעלה את מעמדם בין הבריות. עניינים בחג זה גדול והם שוקדים מאוד לציינו.

היהודים לא שכחו את עברם רווי הדם ולא את טקסיהם הסוטים
היהודים לא שכחו את עברם רווי הדם ולא את טקסיהם הסוטים. אם בעבר הם חיפשו אחר ילד נוצרי כדי לסחוט את דמו ולהכין ממנו מצה, לשמח בה את ילדיהם ולהאכיל בה את הקטנים והגדולים שלהם, הרי שכיום הם רוצחים כל ילד פלסטיני, פוגעים בכל נער ואיש ובכל ילד וילדה. הם רוצחים אותו בדם קר, יורים עליו, מפגיזים אותו בטילים, גוררים אותו על האדמה, דורסים אותו במכוניות, משסעים את בטנו בסכינים, כותשים את ראשו באבנים, שוברים את עצמותיו באלות ומנפצים את ראשו בקתות הרובים. המתנחלים מתחרים זה בזה בשיטות הריגתו ובדרכי עינויו. דבר לא השתנה אצל היהודים ובמנהגיהם. טבעם הקדום אחד הוא. איבתם השתרשה והתגברה... בעבר הם נהגו לעשות עוול לבד, ללא עזרה מאיש, אולם כיום אחרים מסייעים להם נגדנו ומעניקים להם אמצעי דיכוי, כלי הריגה ושיטות עינוי.

היהודים חוגגים את פסח ובמקביל מענים ורוצחים פלסטינים באופן סדיסטי
בחג הפסח שלהם, נהנים היהודים מחיי נועם ורווחה במולדתנו וממנעמי אדמתנו ומשאביה. הם שודדים את ההיסטוריה שלנו ואת שרידי עברנו. הם מפשפשים במקומות הקדושים, זורעים בהם הרס ומטמאים אותם. הם מוציאים עצמות מן הקברים, עולים על הקברים באמצעות דחפורים ומשליכים בצד את עצמות מנהיגינו ואבותינו ושותלים במקומם צמח זר ונצר של דקל זר שאינו צומח בארצנו ואינו יכול לחיות באדמת מולדתנו אך הם טוענים שהוא מקורי, שהוא תוצרת הארץ הזאת ושהוא שלהם בלבד ואיש לא יתחרה איתם עליו.

בחג הפסח של היהודים נסגרים המסגדים שלנו ונמנע מהמוסלמים להתפלל בהם. היהודים סוגרים את מערת המכפלה בעיר חברון ומונעים מהמוסלמים להיכנס אליה. הם סוגרים את חלונות בתי התושבים המשקיפים על מערת המכפלה ומונעים מהמואזין לקרוא למוסלמים לתפילה. הם מביאים לרחבה שליד מערת המכפלה מאות תינוקות יהודיים ועורכים להם טקס ברית מילה קיבוצי לצד טקסי נישואין למאות צעירים וצעירות יהודיים ..., הרוקדים ומבלים את זמנם בטקסים דתיים. הם מבקרים בקברי צדיקים ונביאים... תקופת סגירת מערת המכפלה נמשכת ימים רבים עד שניתנת רשות למוסלמים להתפלל בה. צעדים אלה אינם ננקטים במערת המכפלה בלבד, אלא גם במסגד אל-אקצא, שם מנסים שלטונות הכיבוש ליצור מצב זהה לזה שבמערת המכפלה ולחזור על מדיניותם גם שם. כך הפכה רחבת המסגד והמקומות הסמוכים לה מקום עלייה לרגל ליהודים, שם הם מתפללים, עורכים טקסי נישואין וחוגגים.

אנו, הפלסטינים, איננו יכולים לברך את היהודים הישראליים בחג הפסח שלהם... איך נברך את התליין שאוחז בשוט וצורב באמצעותו את גופנו...? כיצד נברך את זה שאוחז בסכין וחותך בו את צווארם של ילדינו ואנשינו? כיצד נשתתף איתם בשמחת הימים האלה בעודם מצרים את צעדינו, מבצרים את החומות הסובבות אותנו בחומות , מגדרים את חוטי התיל הדוקרני בחוטים חדשים ומקיפים את חיינו בגדרות ואת הגדרות בגדרות ? זהו יום בו הם שמחים באופן סדיסטי, נתעב, מעוות וחולני. בגדי שמחתם שחורים ומזונם מיוצר מדמנו ומבושל על אש דיכוינו ולהבות סבלנו. כיצד נשמח עבורם ונברכם? אין לברכם ביום הזה ואנו מבקשים מאללה שיחזיר אותם המדבר שלכם, יחדש את מנוסתם, יפרק את שורותיהם, יגרום לקרע בתוכם ויחלישם. אנו מבקשים שאללה לא יברך אותם, לא יאריך את ימיהם ולא ימלא את לילותיהם בשמחות."

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3381