צלם בבוצוואנה לכד בעדשת מצלמתו תמונות נדירות של נמר (Panthera pardus) הורג גור ואוכל אותו. בחודש מארס השנה עקב ריאן גרין אחר נמרה מוכרת, המכונה לגאדמה, באזור המרוחק של דלתת האוקוונגו (Okavango) בשעה שהחביאה את גוריה, בני כמה שבועות, בחלל גדול של עץ.

הוא הבחין שלגאדמה נעה בחוסר מנוחה כשנמר לא מוכר הגיח מהמאורה שלה כשבפיו אחוז גור מיילל. הפולש התמקם עם הגור מתחת לעץ, שיחק איתו וליקק אותו "במעין קירבה וחיבה," מוסר גרין מווילדרנס ספריס במומבו (Mombo). אבל, לדבריו, "למפגש הרך והעדין לכאורה היה צד אפל בהרבה": הנמר, שכונה בהמשך מוליי, רוצח בשפה הלאומית סצוואנה, אכל את הגור לאיטו. לאחר שעזב "לא נותר זכר למה שהתרחש. אף לא טיפת דם או סיב פרווה, שום דבר," מתאר גרין, שצילם בהמשך את לגאדמה מפנה מהמקום גור אחר.

עד כמה שהתיאור מזעזע, הריגת גורים היא מעשה שכיח יחסית בטבע. במקרים רבים היא מתרחשת כשזכר משתלט על טריטוריה חדשה והורג את הצאצאים שאינם קשורים אליו בקשרי דם, מציין לוק הנטר, נשיא פנתרה, קבוצה אמריקנית הפועלת להגנה על חתולי בר, המשתפת פעולה עם יוזמת החתולים הגדולים של נשיונל ג'יאוגרפיק. אף שהמנהג מתועד היטב בקרב אריות (Panthera leo), הוא מצולם לעתים נדירות בלבד בקרב חתולים גדולים. לכן סדרת הצילומים של גרין היא נדירה, אומר הנטר.

הנמר הזכר מוליי צולם לאחרונה בשעה שאכל גור נמרים בדלתת האוקוונגו (Okavango) בבוצוואנה | צילום באדיבות ריאן גרין

רוצחי גורים: ההסבר
הנטר ועמיתיו חוקרים זה 13 שנים את התופעה של הריגת גורים בקרב הנמרים ליד הפארק הלאומי קרוגר (Kruger) בדרום אפריקה. בנתונים שהוגשו לאחרונה לפרסום מצא צוות החוקרים ש-45 מ-280 גורי הנמר המתים שתיעדו החוקרים באותה תקופה נהרגו על ידי נמרים זכרים.

לזכרים המסמנים טריטוריה חדשה יש "סיבה אבולוציונית טובה" להרוג גורים. המעשה מחזיר את אמותיהם למחזור ייחום ומאפשר לזכרים להביא לעולם גורים משלהם. "הם לא יכולים להרשות לעצמם להיות אבות חורגים," מסביר הנטר. לא ידוע כיצד הזכרים יודעים לזהות אילו מהגורים הם צאצאיהם. ככל הנראה הם אינם מזהים כל גור לפי ריחו. לדבריו, קרוב לוודאי שהם זוכרים נמרות בוגרות ואם הם כבר פגשו אותן בעבר.

האימהות מנסות להגן על צאצאיהן מזכרים זרים, אבל אם הם מצליחים להשתלט על הטריטוריה שלהן, מאמציהן בסך הכל דוחים את ההרג, אומר הנטר. למרות זאת, הוא מדגיש שהנמרים הזכרים אינם תמיד "חיות בריוניות, משתוללות ורצחניות." הוא מספר כי נמרים זכרים טריטוריאליים באים לעתים תכופות במגע עם נקבות ועם גורים ויוצרים קשרים ארוכי טווח. ברגע שיש להם צאצאים משלהם הם מטפלים בהם, מגינים עליהם מפני זכרים אחרים ומשמשים "אבות נפלאים."