למרות חוסר העניין המופגן בכלכלה, כמעט כל מי שאני פוגש שואל אותי האם אני מכיר מישהו שיודע איך עושים כסף בלי לעבוד?...

בפוסטים הבאים, בלי נדר, אשתף אתכם בסוד הגדול, מי עושה כסף בלי לעבוד ואיך זה שאתם עובדים יותר ויותר קשה ומרוויחים פחות ופחות (ספוילר: לא, זה לא החרדים).

אבל קודם כל, איך בכלל התחילה הכלכלה המודרנית?

האמת שהכל התחיל בכמה מטבעות זהב שנגנבו לפני מאות שנים. באותה תקופה, כדי למנוע זיופי זהב, הציבור היה מביא את הזהב שצבר אל המטבעה, שם היו בוחנים את הזהב, ובמידה והיה מדובר בזהב טהור, היו יוצקים אותו למטבע עובר לסוחר.

אך אבוי, גנבים ושודדים למיניהם חיבבו עד למאוד, משום מה, את מטבעות הזהב הללו וגם נהגו לנקוט באמצעים לא נעימים כדי להניח את ידם עליהם. אך אל דאגה, לכל בעיה יש פיתרון: השירות המסחרי החדש שהציעו המטבעות, שירותי האחסון המאובטחים, הייתה פתרון מצוין לבעיה שהטרידה כל בעל ממון, כיוון שתמורת תשלום זעום מכל אחד מבעלי הזהב יכלה המטבעה לממן שמירה איכותית על כספת המטבעות העמוסה, והבעלים יכלו לנמנם בנחת על משכבם.

מהר מאוד גילו בעלי הממון שבמקום הפרוצדורה המרגיזה בה בסיום כל עסקה נאלצים הצדדים לגשת אל המטבעה ולהעביר את מטבעות הזהב מחשבון כזה לחשבון אחר, ניתן להעביר ביניהם את הקבלות על הפקדת הזהב ולחסוך את הזמן והטרחה. כמה פשוט. כך, למעשה, נוצרו שטרות הכסף.

אלא שאז מצא עצמו בעל המטבעה, שלשכתו המפוארת היה עד ממש לא מזמן מרכז חיי המסחר והעסקים, רובץ לצד כספת עמוסה במטבעות זהב ומשתעמם. הלקוחות העבירו ביניהם את הקבלות והשאירו אותו ואת הזהב לבד בחושך.

אבל אז, בוקר אחד, הכה בו הרעיון שיהפוך לימים למה שאנחנו מכירים כיום בשם בנק: רגע, למה שלא אדפיס לי כמה קבלות חדשות ואצא לקניות אצל ידידי הסוחרים? הרי לא סביר שכולם יבואו לדרוש את הזהב שלהם בבת אחת וישימו לב שמשהו השתבש...

האם הרעיון יצא אל הפועל?
האם משהו השתבש בסיבוב הקניות?
על כך ועוד בפעם הבאה.