קבוצות דיון
סקופים
נושא #18144
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי
צל"ש
|
דוידזון

חבר מתאריך 3.3.08
84893 הודעות, 231 מדרגים, 377 נקודות. ראה משוב | יום רביעי כ''ח באייר תשע''ג
09:01 08.05.13 |
|
''רצתי למליאה ופתאום שמעתי בכי מאחד החדרים'' - וידיאו
| |
ח"כ יפעת קריב מיהרה למליאה אך עצרה לשמע קול בכי של עובדת המזנון. "תראי את הלכלוך והבלאגן, אני לבד ואין מי שיוציא לי את הילדים". פרסום ראשון: כ"ח באייר תשע"ג, 08/05/13 08:38חזקי עזרא חברת הכנסת יפעת קריב (יש עתיד), מיהרה (יום ג') לנאום במליאת הכנסת אך בדרכה למליאה שמעה את אחת מעובדות מזנון הכנסת בוכה בטלפון, ומתחננת למישהו שיוציא את ילדיה מהגן בגלל עומס העבודה. "אדוני היושב-ראש, תודה שנתת לי לדבר למרות שאיחרתי. תכננתי לדבר על נושא מאוד מסוים אבל איחרתי לכאן מסיבה מאוד מסוימת. בדרכי לכאן, רצה, שמעתי בכי מאחד החדרים", סיפרה קריב במליאת הכנסת.
היא התלבטה אם לרוץ לנאום במליאה או לגשת לעבר מקור הבכי. "חזרתי אל הבכי ועמדה שם אחת מעובדות הכנסת, מדברת בטלפון ומתחננת למישהו שיוציא את הילדים שלה כי היא נאלצת להישאר לעבוד – אחת מעובדות המזנון כאן". קריב הודתה כי היא כמעט בכתה יחד עם העובדת. "אמרתי לה: גברתי, מה קרה? ואז היא סיפרה על העומס ועל התנאים הקשים והיא הראתה לי את הלכלוך ואת הבלגאן שעוד נשאר לה לנקות ולסדר היום. היא אמרה לי: בואי תראי, היו היום כל כך הרבה ועדות בכנסת, היו היום כל כך הרבה דיונים בכל האולמות, תראי איך זה נראה, אני נמצאת פה לבד, אין לי מי שיוציא את הילדים שלי. קריב פנתה ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שישב במליאה והאזין בקשב רב. "אנחנו מטפלים בכל כך הרבה עוולות, כולנו מוצפים בפניות מכל קצוות הארץ, ופה בתוך הבית שלנו קורה משהו. כולנו רואים את הסערה שנמצאים בה עובדי הקבלן בכנסת. מדברים על התנאים שלהם, מדברים על כן לאכול במזנון, לא לאכול במזנון", סיפרה קריב. "אני לא נמצאת שם", הבהירה, "אני נמצאת במקום שבא ואומר – בואו נפתור את זה. אני מתכוונת עכשיו לעזוב וללכת לבדוק מה קורה עם העובדת הזאת. אני רוצה לבקש ממך באופן אישי – תבדוק מה קורה עם עובדי הקבלן כאן בכנסת, עם התנאים שלהם, עם השעות, עם מספר העובדים, עם השכר שלהם, עם הפנסיה ועם הכול. בבקשה. משהו קורה כאן", אמרה. מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/255625 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: למבזק)
שתף
(ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
סטטיסטיקאי

חבר מתאריך 17.5.10
12253 הודעות, 92 מדרגים, 181 נקודות. ראה משוב | יום רביעי כ''ח באייר תשע''ג
10:20 08.05.13 |
|
10. אכן, מזכיר את הסיפור על רבי ישראל סלנטר שאיחר לתפילת כל נדרי בגלל ילד בוכה
בתגובה להודעה מספר 3
| |
שתי גרסאות: נוסחה ראשונה מסופרת על ידי י' קרניאלי: "עובדה המעידה על לבו הרחמני ועל אומץ רוחו, סיפר לי הסבא שלי, אבי אמי, ר' אריה ליב הורביץ, הרב בברזין, שהתחנכתי אצלו - על אביו. בלכתו פעם בערב יום הכיפורים לבית הכנסת הגדול בוילנה, שמע בכי ילד, שאמו הלכה להתפלל ועזבתו לשמירת אחותו הקטנה, שנרדמה על יד עריסתו. נכנס רבי ישראל לתוך הבית, הרגיע את הילד הבוכה, אבל לא להרבה זמן הצליח בכך, הילד התחיל שוב לבכות, ולא ידע רבי ישראל כיצד להשפיע על הילד. לקח אותו על זרועותיו והביאו לבית התפילה. בינתיים מחכים לרב ישראל שאיחר לבוא, ואינם מתפללים תפילת "כל נדרי" עד שיבוא הרב. והנה פתאום הופיע רבי ישראל בבית התפילה, כולו מכוסה נוצות וילד קטן בוכה בזרועותיו. האם של הילד, שישבה ב"עזרת נשים" מלמעלה, ראתה את רבי ישראל ואת ילדה, ירדה מיד מן "העזרה" ולקחה את תינוקה מיד רבי ישראל". (סיני, נ"א עמ' קמ"ד). לעומתה נציג נוסחה שניה והיא מסופרת על ידי י' מרק: "...כנגד זה - המעשה המפורסם של התינוק שמצא בשעת "כל נדרי" הוא מעשה אמיתי ולא אגדה. בעודי ילד קטן שמעתי הדבר הזה מפי אמי ע"ה שהיתה ילידת סלנט וגדלה יחד עם ילדיו של ר' ישראל; ואותו מעשה אירע כשהיה ר' ישראל בסלנט. הקהל התכנס לבית הכנסת לתפלת "כל נדרי", מחכים לר' ישראל והוא אינו מופיע, השעה מתאחרת - והקהל נאלץ היה לאמר כל נדרי בלא הוא. שלחו שליחים לחפשו, ולא יכלו למצאו. הקהל נבהל מאוד; עוד מעט ויסיימו את כל התפלה - ור' ישראל איננו. לפתע הופיע בבית הכנסת, ועלה והתיישב במקומו, התעטף בטליתו ועמד בתפלה. פחד תקף את הציבור כשראה את מראהו של ר' ישראל: מעילו מקומט מאד, ושער ראשו וזקנו מלאים נוצות ופלומה ("פוך"). מקורביו נשארו בביהכ"נ והמתינו עד שסיים את תפלתו, בדי לדעת מה אירע לו.בתמימות טבעית סיפר להם ר"י שבשעה שהלך לבית הכנסת ל"כל נדרי" שמע בכי תינוק בוקע מתוך הבית וכשנכנס לבית ראה תינוק בן כמה חודשים שוכב בעריסה ועל ידו מונח בקבוק חלב. ניכר היה שאם התינוק הלכה לבית הכנסת, הכינה את הבקבוק בשביל התינוק, והשאירה את אחותו הבכירה - ילדה בת שש - שתושיט את הבקבוק לפיו. אבל התינוקת נרדמה ולא שמעה את בכי התינוק. רבי ישראל האכיל את התינוק והרדימו, אחר כך העיר את הילדה משנתה וביקש ללכת, התחילה הילדה להתחנן לפניו שלא ילך, שכן היא לבדה יראה להשאר בבית. אגב: הנרות הדולקים התלכדו ורבי ישראל היה חושש להשאיר את התינוקת עם נרות דולקים. לפיכך נשאר בבית עד שאם התינוק חזרה מבית הכנסת. רבי ישראל היה מלא שמחה על שנזדמנה לידו מצוה גדולה כזו, בליל יום הכיפורים הקדוש. וכשהשומעים הביעו את תמיהתם ושאלו כיצד אפשר לא ללכת לבית הכנסת בליל "כל נדרי" בשביל תינוק, ענה רבי ישראל ואמר: כלום אי אתם יודעים שאפילו על ספק ספיקא של פיקוח נפש מצווים כל ישראל לא רק לבטל תפלה אלא אף לחלל את השבת? ספור קטן זה יש בו כדי להאיר את דמות דיוקנו הרוחנית של רבי ישראל יותר משיכולים לעשות כמה וכמה ספורים. בולטת כאן מדת אהבת הבריות שלו המזהירה בכל זיוה". (במחיצתם של גדולי הדור, עמ' 69) http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/kitsis-1.htm |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|