נתנוני פעילות החברות, שהם חסויים, נאספו בשנה האחרונה על ידי מינהל הדלק שבמשרד האנרגיה והמים בראשות חן בר יוסף, מהווים צעד מקדים טרם שימוע אפשרי טרם קביעת מחיר תקרה לגז בישול בדומה לקביעת מחיר תקרה לבנזין שנמכר בתחנות הדלק.

במשרד האוצר, ששותפים עם משרד האנרגיה למהלך, אמרו ל"כלכליסט" שבדיקה ראשונית של הענף העלתה חשש לפערים של עשרות אחוזים בין המחיר הרצוי של גז הבישול לבין המחיר בפועל, במיוחד בתחום הצוברים שמספקים גז בישול למספר צרכנים במקביל. על פי ההערכות, משרד האנרגיה רוצה להוריד את מרווח השיווק - הוא הרווח של החברות ממכירת המוצר - לרף של 9 עד 10 אחוזים, מהלך שיפגע שעלול לפגוע ברווחיות חלק מהחברות הגדולות שפועלות בענף, ובראשן כאמור פז גז, סופרגז, דור גז ואמישראגז, שארבעתן מחזיקות בכ-90% מהשוק. חברות שיווק הגז הן חברות פרטיות ואינן מדווחות על רווחיהן ממכירת גז, אולם חברת פז, היא היחידה שמחוייבת בדיווח לבורסה, כבר הודיעה אתמול שהיא תגיב על הדו"ח וממצאיו.

יחזירו 200 מיליון שקל לציבור?

שוק הגפ"מ מגלגל על פי ההערכות 2.5 עד 3 מיליארד שקל בשנה. בעבר המדינה הטילה פיקוח על מחיר הגז בישול אולם ב-1993 הוא הוסר חלקית וב-2007 הוסר לחלוטין במסגרת הפרטת בתי הזיקוק ומכירתם לבזן (חיפה) ולפז (אשדוד) בניסיון להגביר את התחרות. הבעיה היא שמאז שהוסר הפיקוח נרשם זינוק של 30%–40% במחיר הגז מה שהוכיח שהמהלך הסרת הפיקוח נכשל. על פי ההערכות, החזרת הפיקוח תגלגל חזרה לידי הציבור כ-150 עד 200 מיליון שקל בשנה. החזרת הפיקוח כוללת גם ביטול התקשרויות בין קבלנים לחברות גז כך שדיירים

הכוונה להטיל פיקוח מחירים על חברות הגז נולדה באמצע אפריל 2010, אז חתמו שר האוצר הקודם שטייניץ ושר האנרגיה הקודם לנדאו על צו המחייב חברות גז לדווח על רווחיהן ממכירת גז בישול ומוצרים נלווים (בלונים וכו'). למרות שעברו חודשים ארוכים מאז חתימת הצו, המדינה נשארה עם רק עם חובת הדיווח, עד שוועדת טרכטנברג נזעקה בקיץ 2011 להתייחס לנושא ומצאה שמדובר ב"כשל שוק". מאז נאלצה המדינה לחתום על צווים חדשים עם נתונים עדכניים שנותחו כאמור במינהל הדלק שבמשרד האנרגיה.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3601981,00.html