העלאת ההשתתפות העצמית כמוה הטלת "מס מחלה"; 6 הערות על הגזירות בבריאות

07.05.2013
מאת: רוני לינדר-גנץ

1. אם קיר הפייסבוק של יאיר לפיד הוא הססמוגרף הלאומי - הרי שהציבור כועס. כועס מאוד. אינספור הודעות תלויות על הקיר שלו, החל מתזכורות לדברים שאמר בעבר וכלה בקללות ממש, כשהשורה התחתונה של רובם המכריע: איכזבת. אך זה לא מתרחש רק על העמוד של לפיד: הרשתות החברתיות כולן רועשות וגועשות, הגולשים מלקטים עוד פרט ועוד גזרה, וההכרה כי ישראל עומדת למעשה בפני סוג של משטר צנע מתחילה לחלחל ולהכות גלים.

ההלם, אגב, הוא לא רק נחלתם של הגולשים והציבור הרחב: גם במשרדי הממשלה נדהמו הבוקר לקום ולגלות שלאחר שעסקו שם בשבועות האחרונים בטיוטות שונות של חוק ההסדרים, חישבו והתדיינו על כל סעיף ותת סעיף, פתאום הם קמים בבוקר לשורה של גזירות חדשות שהוסתרו מהם במשך כל הזמן, קשות יותר מאלה שנידונו עד כה.

לא משנה כמה שנים מתעסקים במשרדי הממשלה בחוק ההסדרים, כמה מכירים את הטריקים של האוצר בחוק ההסדרים שכולל הסתרה של סעיפים ושליפתם מהכובע ברגע האחרון - עדיין היו שם הבוקר בהלם לגלות את הגזירות החדשות ש"נולדו" הלילה.

2. בתחום הבריאות הופיעו שתי גזירות חדשות וקשות מאד: הראשונה היא הקפאת הרחבת טיפולי השיניים לילדים שהיו אמורים ביולי הקרוב להתרחב עד גיל 14, והשנייה היא העלאת ההשתתפויות העצמיות של הציבור בטיפולים שבסל הבריאות. למעשה, הקפאת טיפולי השיניים היא לא רק גזרה אלא גם הפרת הסכם חתום בין משרד האוצר למשרד הבריאות בריאות שמתחייב להרחבת התכנית עד גיל 14 ביולי 2013. בפעם הבאה שקבוצות שונות יפגינו חוסר אמון מול האוצר - אפשר להזכיר להם גם את המקרה הזה.

אבל זאת רק הערת שוליים, הקפאת טיפולי השיניים לילדים היא קטיעה אכזרית של אחת הרפורמות החברתיות המצליחות והאפקטיביות ביותר במערכת הבריאות: בשנת 2012, למשל, השתמשו בה 500 אלף ילדים. לשם השוואה, לפני הרפורמה העלה סקר של משרד הבריאות כי 60% מהעניים מוותרים על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם. בניגוד להאשמה המרושעת שנשמעה כלפי ליצמן בעבר, כאילו כל הרפורמה היא ניסיון לדאוג לטיפולי שיניים לילדי החרדים - הרי שכל הציבור, כולל העשירונים העליונים, משתמש בהטבה הזו, שימוש אינטנסיבי ויעיל. וכי למה לא? מרפאות השיניים של הקופות הן בזמינות מצוינת ובאיכות גבוהה - רפואה ציבורית טובה וחשובה, ממש לא "רפואה לעניים בלבד".

גם התועלת הכלכלית עצומה: הקופות מצליחות לספק את השירות במחירים נמוכים עד מאות אחוזים מהשוק הפרטי, והרפואה המונעת שכל ילד מקבל מונעת הסתבכות וטיפולים יקרים יותר בעתיד. במילים אחרות, כל שקל שמושקע בסבסוד טיפולי השיניים לילדים הוא שקל חכם, משתלם וצודק - ולכן ההחלטה לקטוע את ההישג מקוממת וקשה כל כך.

3. כך מסבירים אנשי האוצר את החלטתם להעלות את ההשתתפות העצמית על ביקור אצל רופא משפחה, ילדים, מיון, מכשירי שמיעה וחבישות שונות: "קיומה של השתתפות עצמית נמוכה עלולה להביא לגידול לא מבוקר של הכמויות בשל חוסר בהפנמת העלויות על ידי המבוטחים". במילים אחרות, באוצר טוענים כי ההשתתפות העצמית הקיימת היום נמוכה מדי, עד כדי כך נמוכה עד שהיא עלולה לגרום לשימוש יתר של הציבור בשירותי בריאות.

אלא שזוהי אמירה צינית מאין כמוה: כבר היום תושבי ישראל, משלמי מס הבריאות, הם פרה חולבת של תשלומי השתתפות עצמית - תשלום שהוא המס הרגרסיבי ביותר במערכת המסים, גרוע אפילו ממע"מ: לא רק שכולם משלמים אותו במידה שווה - גם ריקי כהן מחדרה, גם לאה שנירר מסביון וגם שרה ישראלי מעיירת פיתוח בדרום, אלא שהוא מכביד יותר ככל שאדם חולה יותר. במילים אחרות, זהו מס מחלה לכל דבר: חלית ? נפצעת? שילמת.

4. טיפת היסטוריה על רגל אחת: תשלומי ההשתתפות אכן החלו את דרכם בשנות ה-90 ככלי לריסון מסוים של הביקוש לשירותי בריאות, אך עם השנים הפכו למכשיר שמחליף את הממשלה בסגירת הגרעונות של קופות החולים. ביד אחת, המדינה ממשיכה לשחוק עוד ועוד את קופות החולים בדרכים שונות, כפי שקבע גם בג"צ, וביד השנייה היא מאשרת להן להעלות עוד ועוד את דמי ההשתתפות העצמית כדי לצמצם את הגירעון. כך, עלו תשלומי ההשתתפות העצמית בעשרות אחוזים עם השנים והגיעו עד ל-3 מיליארד שקל בשנת 2011 - הכל מהכיס שלנו.

5. אלה לא רק ססמאות: ב-2009 ויתר 14% מהציבור (בערך אחד מכל 7 ישראלים) על תרופה או טיפול בסל בגלל עלותם. קשישים רבים מעידים כי הם נאלצים לבחור בין תרופה לבין אוכל, רבים מאד נוטלים פחות מכמות התרופות שהרופא רשם להם או לילדיהם - והכל, נזכיר, חל על תרופות וטיפולים שכבר נכנסו לסל הבריאות.

במקום חסם בפני טיפולי יתר הפכו ההשתתפויות העצמיות לחסם בפני בריאות. בשנים האחרונות עשה משרד הבריאות מאמצי על להחזיר קצת את הגלגל לאחור: בוטלה אגרת טיפת חלב שמנעה מהורים מסוימים לחסן את ילדיהם, ניתנו הנחות קלות בתרופות לקשישים ועוד - עתה מגיע האוצר ובבת אחת מחזיר את הגלגל לאחור.