זאת אומרת, הכל היה גלוי וידוע וצפוי מראש. אז בשביל מה צריך כנסת?
בוא נעשה כך: ברגע שייחתמו ההסכמים הקואליציוניים, עם רוב לקואליציה, נבטל את הכנסת.

אבל זה לחלוטין לא העיקרון.

הדיון מבחינתי הוא לא על האי-אמון ספציפית. זה עניין עקרוני.
לדרוש איסוף חתימות לפני ההצבעה עצמה, זה עיקור של הכנסת. בכל נושא ובכל עניין.

- - -

זה לא העניין.

העניין המרכזי הוא השערורייה לבקש חתימות עוד לפני ההצבעה עצמה.
או כמו שאמר ריבלין: למה שלא נדרוש 61 כדי לכנס את הכנסת?

אין זה הגיוני כלל לדרוש איסוף חתימות, עוד לפני ההצבעה עצמה. כי אם כן, עבור מה נועדה ההצבעה?

גם ההשלכות של הצעת החוק הזה איומות. מדי יום שני מכריחה הכנסת את הממשלה להתייצב במליאה ולהגן על עצמה.
אמנם נכון שהצעות האי-אמון הפכו אוטומטיות - אך עדיין יש להן משמעות רבה. צריך לזכור שח"כ מן המניין לא יכול כך סתם, מתי שבא לו, לעלות לנאום בדוכן. הצעות האי-אמון מאפשרות לחברי האופוזיציה להציג את התנגדותם לממשלה - ועוד יותר חשוב מזה: ההצעות הללו מאפשרות דיון ציבורי שהוא חלק בסיסי ועיקרי בכל דמוקרטיה תוססת.

בנוסף: היום, מליאת הכנסת מתפקדת במשך שלושה ימים בלבד: שני, שלישי ורביעי. בימים חמישי-ראשון אין כלל דיונים.
בעוד שבימי רביעי, שבהם מועלים הצעות חוק פרטיות, מליאת הכנסת מלאה ובימי שני, שבהם מועלים הצעות האי-אמון והצעות החוק הממשלתיות, המליאה מלאה גם כן - ימי שלישי בדרך כלל ריקים לחלוטין. מה שעושה הצעות החוק הזו זה להפוך את ימי שני לריקים גם כן.

וחוץ מכל זה, הנה דבריי באשכול משבוע שעבר -

אני מעולם לא הבנתי את החשש המתמיד הזה של הממשלה מהצעות אי-אמון. הרי גלוי וידוע שבכל ההיסטוריה הפוליטית של ישראל - רק פעם אחת נפלה ממשלה בצורה הזו. הרעיון לבטל את המוסד הזה (באמצעות הקשחת התנאים), הוא רעיון שנובע מנוחות בלבד, ולא רעיון שנועד באמת "להגן" על הממשלה. כל מי שנמצא בכנסת ביום שני, רואה איך המליאה הריקה והשוממת מתמלאת בתוך 5 דק' בלבד בעשרות חברי כנסת ושרי ממשלה, ברגע שמועלית הצעת האי-אמון להצבעה. בכך, למעשה, מכריחה הכנסת את הממשלה להתייצב ולהיות נוכחת במליאה - שזהו רעיון חשוב מאין כמוהו במשטר פרלמנטרי (כאן עדיין לא אמריקה). ההצעה לעיל למעשה רוצה לבטל את המוסד כולו ולהקל - להקל, לא להגן - על הממשלה מטעמי נוחות בלבד. - - - במהלך ישיבת וועדת הכספים הבוקר, בהשתתפות שר האוצר יאיר לפיד וסגנו מיקי לוי, דנה הוועדה בהצעת חוק של האוצר להגשת תקציב דו-שנתי לשנים 2013 ו-2014. במהלך הדיון, פלט לוי את המשפט הבא ליועצת המשפטית של הוועדה - "זה לא מקובל עליי". בכך, בארבעה מילים בלבד, הצליח לוי להמחיש כיצד חברי הממשלה החדשים רואים את פני הדברים. הם משום מה חושבים שהכנסת עובדת אצלם ולא שהם עובדים אצלה. ובכן, שמישהו יעדכן את לוי ואת חבריו שהדברים הם למעשה הפוכים. הממשלה עובדת אצל הכנסת ולא להיפך. http://rotter.net/forum/scoops1/16309.shtml#20