חייבים להודות גם כי מדינת ישראל עדין היא מדינת רווחה, ובה חיים
תושבים שבהשוואה למדינות רבות הם "מפונקים" ודורשים (ובצדק) רמת חיים
גבוהה, אלו גם כן עולים כסף רב, כאשר תושבי המדינה משווים את עצמם
ואיכות חייהם ואת איכות החיים אותה הם דורשים, למדינות אירופה שם לא
מתמודדים אותם המדינות עם הבעיות הרבות שבמדינת ישראל ובראשם תקציב
ביטחון מחויב המציאות.

למדינת ישראל אכן גם חוליים רבים בעיקר בנושא ריכוזיות במשק, בנושא
וועדים גדולים, אך הבעיה המרכזית של מדינת ישראל בנושא זה היא שכל וועד
או איגוד עובדים מסכים שיגעו באחרים רק לא בו... כך ארגון הרופאים,
והאחיות, והמורים, ועובדי הנמלים, וחברת החשמל, ועובדי המדינה,
וההסתדרות והמצילים ומה לא עוד. כל גוף כזה מכריז על שביתה ושיבושים
וסוחט כך מדינה שלמה לתוספות משכורת ותנאים, ומאחורי גבם עומדת הסתדרות
עובדי המדינה ששיקוליה מזמן אינם שיקולי סדר ומנהל תקין וכלכלה ותעשייה
ויעילות ומשק ותקציב, אלא שיקולים פוליטיים, שיקולי יוקרה, שיקולים
אישיים, ובעיקר שיקולי שררה וכוח ורצון לריכוז עוצמה. הרי רק בהורדת
שכר באותם וועדים גדולים כמו משכורת נתב (והשערורייה המדהימה על כך כי
המדינה משלמת משכורת עתק על פי דרישת הנתבים לנתב נוסף שרשום כנתב כונן
במקרה שנתב פתאום לא יכול לתפקד, ועל פי החוזה הנתב הכונן אמור להישאר
כונן בנמל ולכן הוא מקבל משכורת, אך בפועל התברר למדינה כי הנתב הכונן
נמצא "כונן" בביתו. וכאשר בקשה המדינה על פי כל היגיון וצדק לבטל את
משכורת הכוננות, מיד איימו עובדי הנמלים (שגם כך נוקטים כבר כמה שבועות
בשביתה סמויה והאטת עבודה) להשבית לחלוטין את הנמלים, שיטות מאפייה
מאורגנת) כמו משכורות שונים ומשונים לתפקידים שערורייתיים על חשבון
משלם המיסים הניתנים בחברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה שונים, לחברי
דירקטוריון שכל עבודתם מסתכמת ב-4 שעות נטו בפועל בחודש. ועוד דוגמאות
רבות שרק מהם אפשר לחסוך עשרות מדליונים מהכסף והתקציב הציבורי.

מדינת ישראל סובלת גם מהיעדר "כלב שמירה" תפקידה המסורתי של תקשורת
מקצועית והגונה שמורה להתקיים במדינה מתוקנת, זו המתריעה מפני הוצאות,
מטיחה מציאות בפני הציבור אל מול וועדים, בפועל כמעט בכל שביתה תמכו
אוטומטית בתקשורת בשל שיקולי פופוליזם, וכן גם בשל התנגדות וטינה
מסורתית לממשלה ושלטון בכלל, ושלטון ימני בפרט.

כך תמכה התקשורת בשביתת הרופאים שמדינת ישראל משלמת המשכורת שלהם מכספי
הציבור ביקשה מהם בקשה פשוטה והגיונית "להחתים שעון נוכחות" בקשה
שעלולה הייתה לחשוף את האבטלה הסמויה של רבים מהם (כמובן שיש רופאים
רבים אחרים שעובדים קשה ונופלים מהרגלים, והרי ברור שהם לא היו מתנגדים
להחתים שעון) וחמור מכך, הייתה חושפת את השיטה של רופאים רבים אחרים
המבצעים במקביל ובאותה עת בה הם מדווחים על משמרת משולמת מכספי המדינה,
גם טיפולי שר"פ המכניסים לכיסם כסף רב נוסף בד בבד לקבלת משכורת באותה
שעה מכספי המיסים הישראלים. לחץ התקשורת עשה את שלו והממשלה נכנעה ברוב
הסעיפים, ואפילו את מה שעליהם חתמו הרופאים הוברר כי לפחות כיום לא מבוצע במלואו.

כך גם שביתת או עיצומי המורים, בעוד המדינה בקשה ובצדק לעשות רפורמה
ובד בבד עם העלאת משכורתם של המורים, לבקש תמורה בעד כספי הציבור.
היינו יותר שעות לימוד, השוואת הלימודים להורים העובדים ועוד. במקום
זאת המורים קיבלו ומקבלים יותר שכר. ובפועל מורה עובד שימו לב! בין 4 ל-
6 שעות ביום, ונוריד מזה את חופשות הלימודים השונות המצטברים לכדי
עובדה כי מורה עובד 9 וחצי חודשים בשנה...!

רבותי הטבות שכר המשולמות למגזרים כאלו ואחרים עולים לכל אחד מאתנו כסף
ישיר, ופופוליזם והבנה ו"צדק חברתי" עולים לכולנו כסף.

הפגנות המחאה החברתית (שהיו פוליטיים במלוא מובן המילה והשתמשו רק בקלף
בו חלקו היה מציאות ונושא כואב לציבור) גרמו לעוד צעדים פופוליסטים,
ובהם הוספת שעות לימוד חינם לילדים, חינוך חינם מגיל-3, (אלו כאמור
התווספו על השכר למורים שכן נושא זה לא הוגן בהסכמי השכר בעיצומי
המורים) מי אתם חושבים שילם ומשלם על הטבות מיליונים אלו..? טיפולי
שיניים חינם לילדים. מי משלם על זה? סבסוד כזה או אחר לשירותים שונים.
זה הרי יוצא מכיסו של הציבור לא..?

תלונות רבות מן הציבור והתקשורת מופנות לאטימות לב של שרותי הרווחה
שונים בנושא קצבאות. קצבת נכות, הבטחות הכנסה, הבטלה. ילדים ועוד. כל
תלונה של דורש כזה או אחר זוכה מיד לאוזן קשבת בתקשורת ונוצר לחץ גלוי
וסמוי על רשויות המדינה השונות לאשר ולהעניק ועוד. מי לדעתכם משלם על
הפופוליזם הזול הזה..? על ה"רחמנות" המעושה הזאת. הרי לא אנחנו מינינו
את הפקידים האמונים על הקצבאות להיות כלבי השמירה שלהם ולא לפזרם לכל
דורש..? הרי אין קל יותר לפקיד מלחתום על כל דרישה בחותמת "מאושר".

יש עוד חוליים רבים ומגוונים בכלכלה הישראלית, אך חייבים להצביע באופן
ברור על העובדה כי התקשורת והציבור בעצמו מכשיל את הממשלה או לא נותן
לה מספיק גב ציבורי להתמודד עם בעיות קשות בחלוקת המשאבים והכסף,
בעמידה מול וועדי העובדים. תרבות שבה כל אזרח או ארגון או וועד עובדים
מעמיד לפני הממשלה תמרור אדום בעודו טוען בנשימה אחת ומתלונן על
בזבוזים בארגון או וועד העובדים האחר. ציבור שלא מסוגל להתמודד עם
שביתה ודקות לאחר שהיא פורצת כבר מתחיל ליבב ולמרר את חיי הממשלה
שמאפשרת לשביתה להימשך, ורומז או אף דורש להיכנע לדרישות, ולבסוף מגיע
למצב בו הוא בוכה על כך שהכסף יוצא מכיסו.. אלא מאיזה כיס חשבת..?!