פרסום ראשון: כ"ח באייר תשע"ג, 08/05/13 14:26שמעון כהן

יו"ר הכנסת לשעבר, חבר הכנסת ראובן ריבלין, נאם בצהרים (ד') במליאת הכנסת לפי בקשתו של יו"ר הכנסת בישיבה החגיגית לרגל יום ירושלים, ובנאומו קרא לערביי העיר להשתתף בבחירות המוניציפאליות ולהיות חלק מהדמוקרטיה החדשה.

"בישראל של 2013, טבעי יותר לישראלים רבים לחגוג את 'יום תל אביב' במקום את 'יום ירושלים'. אבל בעיניי, אם תל אביב היא תעודת הצטיינות על קיר המפעל הציוני, הרי שירושלים היא החדר", אמר ריבלין.

"אני אוהב את ירושלים לא רק בגלל מטען הדורות ולא רק כמרכיב קריטי בזהותי כיהודי; אלא בעיקר משום שהיא הבטן הרכה שלנו, היא הראי של החברה הישראלית שיש בה עמים ועדות, מעמדות ודתות. ירושלים תהיה זירת קרב ומאבק, כל עוד החברה הישראלית תמשיך להבין את עצמה כזירה של קרב ומאבק, במקום כזירה של מפגש בין אמונות והשקפות עולם" אמר ריבלין.

עוד אמר: "לשמחתי, אט אט הופכת ירושלים לעיר שדוחה את אפשרות חלוקתה, לאו דווקא בגלל השכונות העוטפות אותה מאז 67' או משום שהוסר האיום המדיני, אלא משום שנוצרו בירושלים חיים משותפים. אפשר להרגיש את השינוי במרחבים הציבוריים של ירושלים: בגנים ובפארקים, בקניונים ובגני המשחקים. אתרים רבים בירושלים הפכו לעורק חיים משותף. בתי ספר ומכללות במזרחה של העיר שבעבר החרימו את מערכת החינוך הישראלית, מטמיעים היום את העברית כשפה פרקטית, כשפת החיים המשותפים. אולי אני הוזה או מיושן, אך אינני מבין איך אפשר לחלק את השלם?! אני מאמין שהפרדה בין אוכלוסיות לא תצלח בירושלים.

ריבלין גינה בנאומו את התופעות של אלימות וגזענות בירושלים: "כירושלמי וכישראלי, אני נחרד מול המעשים הללו, ובז לאלו שמחוללים את האלימות והגזענות, משום שהם מחזירים אותנו לאחור, ומנסים להוכיח דה פקטו, שירושלים איננה יכולה להתקיים מבלי חומה בלבה. מי שמנסה להקיא חלקים מהפסיפס הישראלי- אם בהצהרות לאומניות, או חברתיות או דתיות-הלכתיות - סופו שהפסיפס הישראלי יקיא אותו".

ריבלין קרא לערביי ירושלים ללכת להצביע בבחירות המוניציפאליות הקרובות: "אני מקווה שבבחירות הקרובות לעיריית ירושלים, יפקדו יותר תושבים ערבים את הקלפיות, וישתתפו בעיצוב דרכה של העיר".

בסוף דבריו התייחס ריבלין למונח 'פוליטיקה חדשה' בהקשר של ירושלים: "שותפות בין השכונות של ירושלים, היא שותפות בין חלקי החברה הישראלית כולה. מאה שערים והר נוף לבין בית הכרם וקרית יובל; שייח' ג'ראח, הר הזיתים וסילוואן, לבין רחביה, שערי חסד וקריית מנחם. אני אוהב את ירושלים כי היא קפסולת הניסוי והמבחן, ליכולת שלנו לחיות יחד במדינה היהודית. בעיניי, פוליטיקה חדשה איננה משחק סכום אפס, אלא כזאת שמאפשרת את היכולת לקיים חיים משותפים בין איבריה של החברה הישראלית במדינה היהודית. פוליטיקה חדשה היא ההבנה שההשתתפות הפוליטית של כל אחת מן הקבוצות, איננה רק עוד פריבילגיה אלא חובה. אני חושב שירושלים מניחה בפנינו הזדמנות ליצור פוליטיקה חדשה אמיתית, שבה כל קבוצה תיטול חלק ממשי בעיצוב גורלה של העיר".