המבקר אף מעיר על הכשרת המורים: כ-40% מעובדי הוראה שלימדו אזרחות, גאוגרפיה, היסטוריה, ספרות ועברית, לשון והבעה בחינוך העל-יסודי בשנת הלימודים הקודמת לא הוכשרו ללמד מקצועות אלה.

כמו כן משרד החינוך לא קבע שיטה למיון המועמדים לתפקיד עובדי הוראה לשם שיבוצם במוסדות החינוך המתאימים. המשרד גם מתעכב בסידור המורים לעבודה. עד יום לפני פתיחת שנת הלימודים התשע"ג אישר משרד החינוך את שיבוצם של 68% בלבד מהמורים שנדרשו לו לשנת לימודים זו.

בנוסף כחודש וחצי לאחר המועד האחרון שנקבע לטיפול בבקשות ליציאה לשנת שבתון או לחופשה ללא תשלום לקראת פתיחתה של שנת הלימודים הקודמת, סיים משרד החינוך לטפל רק בכ-85% מהבקשות. גם בשנת הלימודים הנוכחית לא סיימו לטפל מחוזות משרד החינוך ב- 16% מהבקשות ליציאה לשבתון או לחופשה ללא תשלום אף שעבר חודש מהמועד האחרון שנקבע לכך. הדבר גורם לעיכוב בשיבוצם של 1,000 עובדי הוראה במוסדות החינוך.

"מציאות שבה מרבית עובדי ההוראה החדשים משובצים לבתי הספר רק כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים או אף לאחר פתיחתה היא בעייתית, והדבר פוגע באופן ממשי בהיערכות הכוללת והפרטנית של בתי הספר לקראת תחילתה של שנת הלימודים", כותב המבקר.

תגובת המשרד: משרד החינוך פועל להסדיר תחום זה, ובתוך כך ימנה גורם אשר יהא אחראי על ריכוז ותכלול כל עבודת תכנון כח האדם. כמו כן, בוחן המשרד חלופות שונות להשלמת תשתית הנתונים הנוגעים לעובדי ההוראה.

"עשור עבר וכלום לא השתנה לתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים"

עשור לאחר דו"ח מבקר המדינה על החינוך המיוחד, בג"ץ בנושא ותיקון החוק שיעודד שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, דבר לא השתפר עבור ההורים והילדים. למעשה לא רק שלא עלה שיעורם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל מכלל הילדים בחינוך המיוחד, אלא שהוא ירד מ-66% ב-2002 ל-54% ב-2012. בשילוב מן החינוך הרשמי בלבד ירד מספרם מ-74,000 ל-72,000.

בנוסף, למרות שתקציב הילדים המשולבים בחינוך הרגיל עלה מ-328 מיליון שקל ל-742 מיליון שקל, חלקו של תקציב השילוב ב-2011 מסך התקציב לחינוך מיוחד נותר כפי שהיה ב-2002 וכך הנטל הכספי של השילוב עדיין מוטל במידה ניכרת על הורי התלמיד. כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על מצב החינוך המיוחד במערכת החינוך.
ב-2012 כ-160,000 מהתלמידים הוגדרו על ידי משרד החינוך כבעלי צרכים מיוחדים. כ-73,000 מהתלמידים האלה למדו בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים וכ-87,000 תלמידים שולבו בחינוך הרגיל.

לכאורה, בעשור האחרון הייתה אמורה להתרחש מהפכה בחינוך המיוחד. כבר בדו"ח המבקר ב-2002 נקבע כי המשאבים שהקוצו לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בחינוך הרגיל היו מצומצמים מאוד. לאחר מכן בתיקון לחוק חינוך מיוחד מ-2002, שילבו את העיקרון יש להעניק זכות קדימה לשילוב תלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.

ב-2007 מונתה ועדה ציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בראשות השופטת דליה דורנר. לפי המלצות הועדה, יש לתת להורים ולילד בעל הצרכים המיוחדים זכות לבחור במסגרת החינוכית שבה ילמד - חינוך מיוחד או שילוב בחינוך הרגיל. עוד הציעה דורנר לשנות את מודל התקצוב של ילדי החינוך המיוחד.

תקצוב עבור שעות הסיוע לתלמידי שילוב שלקויותיהם שכיחות יחסית באוכלוסיה (כגון פיגור קל ועיכוב התפתחותי או שפתי) אינו פרטני פר תלמיד, אלא מדובר בהקצאת שעות קבועה של 1.85 שעות, בעוד שעות הסיוע של תלמידים משולבים בעלי לקויות שנחשבות בלתי שכיחות באוכלוסייה נעשה באופן פרטני.

המבקר קובע כי 1.85 שעות אינן מספיקות וכי התקצוב החסר לילדים בעלי לקויות שכיחות מביא הורים להעדיף לשלב את ילדיהם במסגרות חינוך מיוחד ולא בחינוך הרגיל. כך למשל 99% מהתלמידים שהם בעלי פיגור קל נמצאים במסגרות לחינוך מיוחד.

למרות זאת, הוועדה לבחינת יישום המלצות דורנר במשרד החינוך קבעה כי יישומן יחול רק על תלמידים במסגרות החינוך המיוחד, ועל תלמידים המשולבים בחינוך הרגיל שסובלים מלקויות לא שכיחות. כלומר המלצות הוועדה לא יחולו על 92% מהתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל.

תגובת משרד החינוך: משרד החינוך מייחס חשיבות רבה לשילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה ומקצה משאבים רבים לטובת הפעולה. יצוין כי, חלה עליה מתמדת בשיעור התלמידים המשולבים. בתוך כך, במהלך שלוש השנים האחרונות חל גידול של כ- 100% בשיעור התלמידים המשולבים (בשנת 2011 : שולבו 5,594 תלמידים, בשנת 2012 : 8,575 תלמידים ובשנת בשנת 2013 : 10,059 תלמידים).

המשרד לא עצר את הבריחה מהמקצועות ההומניים

מנתוני משרד החינוך עולה כי מסוף שנות התשעים של המאה העשרים, במשך כעשר שנים, חלה ירידה ניכרת במספר הנבחנים במקצועות ההומניים ברמה של חמש יח"ל ובשיעורם מכלל התלמידים. גם בשנים 2009-2011, שבהן שם לו המשרד למטרה להשיג גידול במספר הנבחנים, לא חל גידול במספרם ואף חלה ירידה מסוימת.

המבקר מעיר כי אין בידי משרד החינוך מידע כולל על מידת הניצול של ימי לימוד מלאים לצורך הוראה. המפקחים המרכזים (המפמ"רים ) של המקצועות ההומניים בחינוך הממלכתי מסרו כי ימי לימוד אינם מתקיימים כנדרש בחוזרי המנכ"ל. כך גם אין בידי משרד החינוך מידע בדבר ניצול שעות הלימוד במקצועות הלימוד השונים, ובכללם המקצועות ההומניים, בחטיבות העליונות.

תגובת המשרד: משרד החינוך משקיע מאמצים רבים בעידוד תלמידים ללמוד מקצועות הומאניים וכן בקידום ועדכון תוכניות לימוד חדשות ומקוונות, מתן תימרוץ בית ספרי והדרכות מקצועיות למורים. עם זאת מספר הנבחנים הוא תוצר של התעניינות התלמידים והכדאיות בהבחנות ברמות גבוהות במקצועות הומניסטיים. הירידה בשיעור הנבחנים במסלולים ההומאניים מוגברים תלויה בגורמים חיצוניים, קרי יוקרה של מקצוע לימוד באקדמיה ובמשק בכלל.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602030,00.html