הטבות המס ניתנות בצורת זיכוי או ניכוי לגבי תשלומי העובד השכיר
או העצמאי, ואילו תשלומי המעביד מהווים הוצאה מוכרת למעביד
אך אינם הכנסה חייבת בידי העובד.

הטבות המס מעוגנות בפקודת מס הכנסה ובתקנות.
דגש על סעיפים 45 א,47, 3(ה3) ו-17 (5א) לפקודה ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל).

המצב כיום

הטבות מס על פי סעיף 45 א
זיכוי בעד תשלום דמי ביטוח ותגמולים
בתיקון מס. 153 לפקודת מס הכנסה שאושרה בכנסת ב-1 בינואר 2007 נחקק תיקון שבמסגרתו ניתן לקבל זיכוי מס מוגדל לפי סעיף 45 א , הן לשכירים והן לעצמאים , למי שהופקדו על שמו סכומים במסלול קצבה בשיעור של 16% מהשכר הממוצע במשק – ובלשון הפקודה עמית מוטב.

הטבות מס על פי סעיף 47
ניכוי בעד תשלום דמי ביטוח ותגמולים
מטרת תיקון מס. 153 היא להגדיל את סכום הניכוי לעמית מוטב ולהמשיך לתת הטבת מס לעמית יחיד.

עמית מוטב

עמית מוטב כהגדרתו לעיל , זכאי להטבות מס בגין הכנסתו הנוספת , שמשמעותה סך כל ההכנסה החייבת של יחיד אך לא יותר מ-28,800 ₪ לחודש בניכוי הכנסה מבוטחת עד תקרה של 7,200 ₪ כמפורט להלן :
1. אם יפקיד סכומים בקופת גמל יוענק ניכוי של 7% מההכנסה הנוספת.
2. אם יפקיד סכומים בקופת גמל לקצבה בסכום העולה על 12% מהכנסתו הנוספת , יוענק ניכוי של עד 4% נוספים מהכנסתו הנוספת , דהיינו ניכוי בסך של מכסימום 11% מההכנסה הנוספת.
3. סעיף זה היטיב עם העובד בכך שהעובד יכול היה ליהנות מניכוי וזיכוי בשיעור של 12% מתקרת ההכנסה המזכה אם הכספים יופקו למטרות גמל והון % 16 או אם הכספים יופקדו למטרת קצבה.

עמית יחיד
עמית יחיד שאינו עמית מוטב הוא עמית שמתקיים לגביו אחד מאלה :
1. יחיד שנולד לפני שנת 1961
2. יחיד שהייתה לו הכנסה ממשכורת שבשלה הוא זכאי לקצבה עפ"י דין או חוזה.
עמית יחיד זכאי לניכוי בגובה 5% מהכנסתו הנוספת , שמשמעותה סך כל ההכנסה החייבת של יחיד אך לא יותר מ-28,800 ₪ לחודש בניכוי הכנסה מבוטחת עד תקרה של 7,200 ₪.

עמית שאינו עמית מוטב ושאינו עמית יחיד
אם יפקיד למסלול קצבתי בגין חלק השכר שאינו מבוטח יהיה זכאי לניכוי בגובה 5% בגין חלק השכר שאינו מבוטח אך לא יותר מ- 28,800 ש' בניכוי הכנסה שאינה מבוטחת עד תקרה של 7,200 ש'

המשך החלטות

ישראל בהשוואה למדינות אחרות - היקף הטבות מס