התגובות שנשמעו השבוע בעולם הערבי והמוסלמי להתקפה הישראלית בסוריה (על פי פרסומים זרים, כמובן) שברו שיאים חדשים של צביעות, אפילו במונחים מזרח תיכוניים. הליגה הערבית בראשות קטאר וסעודיה גינו את ההפצצות, בשעה ששתי המדינות מספקות נשק, תחמושת וכסף לפעילי אופוזיציה סורים, ובהם גם אנשי אל-קאעדה. טורקיה, שמארחת את הנהגת "הצבא הסורי החופשי" ומסייעת ככל הניתן למלחמתו נגד הצבא הסורי הסדיר, מתחה ביקורת על הפעולה הישראלית.

ושוב בפעם המי יודע כמה, מתגלה עליבותה של המנהיגות הערבית ברגע שהשם "ישראל" מתנופף לו ברקע. המנהיגים הערבים מוציאים את ידם מהחלון, חשים לאן הרוח הנושבת ולפתע פתאום נשכחו להם 70,000 הסורים שנטבחו במלחמת האזרחים בסוריה. לפתע שלל הצרות במזרח התיכון מסתכמות בהפצצות על מתקנים של משמרות המהפכה האיראניים באזור דמשק. ההצהרות מבהירות ביתר שאת גם מה צפויה להיות התגובה הערבית-טורקית במקרה של תקיפה ישראלית או אמריקנית על איראן.

בחדרי חדרים מפצירות מדינות ערב בדיפלומטים מערביים להאיץ בארצות הברית ובירושלים להפציץ את מתקני הגרעין שלה; אך אם תבוא התקפה שכזו, ניתן להיות סמוכים ובטוחים שמכל רחבי העולם הערבי יישמעו קריאות על "הציונים התוקפניים והרשעים". נשיא סוריה, בשאר אסד, נשמע נמרץ יותר מכפי שנשמע לפני ההפצצות בתחילת השבוע, כאילו התקיפה האווירית הפיחה בו רוח חיים. מעודד מהתגובות בעולם הערבי ומהאישוש לכאורה לטענתו בדבר שיתוף פעולה בין האופוזיציה לישראל, טרח המנהיג הסורי להשמיע שלל איומים ישירים ופחות ישירים לעבר ישראל.

זו פחות או יותר רשימת הצעדים שמאיים משטרו של אסד לנקוט בתגובה להפצצה הישראלית (על פי מקורות זרים, כמובן), הרלוונטית לשעת כתיבת שורות אלה: פגיעה באמבולנסים או כלי רכב ישראליים שיפנו פצועים מבין המורדים ברמת הגולן, ירי טילי קרקע-קרקע לעבר ישראל, ירי טילי קרקע-אוויר לעבר מטוסים ישראליים, פיגועים של ארגונים פלסטיניים נגד מטרות ישראליות ברמת הגולן ועוד. הרשימה צפויה להתארך בימים הקרובים, אולם בינתיים לפחות (טפו, טפו, טפו), לא נרשמה תגובה סורית צבאית נגד ישראל בעקבות התקיפה של יעדים באזור דמשק.

המשטר הסורי נשמע לעת עתה כאותו אביר שחור קטע ידיים ורגליים בסרט המפורסם של "מונטי פייתון" (הגביע הקדוש) שממשיך לצעוק לעבר המלך ארתור "בוא פחדן, תחזור לכאן ואנשוך לך את הרגל". קל לשקוע בשאננות יתר או בזלזול ביחס למשטר הסורי בימים אלה. הצבא לא יכול היה לעשות דבר מול ההתקפה הישראלית בתחילת השבוע ועסוק מעל לצווארו במלחמת האזרחים.

הסבירות שאסד יפעל אינה נמוכה במיוחד

חיל האוויר הסורי טרוד יותר בהתמודדות עם נשק הנ"מ שהגיע לידי המורדים מאשר עם מטוסי הקרב הישראליים, שספק אפילו אם נכנסו למתחם האווירי הסורי. בכל זאת, האיומים שנשמעו מדמשק בימים האחרונים צריכים לעורר דאגה מסוימת בצד הישראלי, אם לא עכשיו אז לפחות לקראת ההתקפה הבאה. דווקא ההצהרות של בכירים סורים, ובראשם אסד, יחייבו את דמשק להגיב במקרה של תקיפה נוספת.

הנשיא הסורי נתון כיום במלכוד לא פשוט, לנוכח מצבו בזירה הצבאית מול האופוזיציה. אמנם חייליו רשמו כמה הישגים משמעותיים בלחימה נגד מתנגדיו, בעיקר בגזרה המערבית של סוריה (אל-קוסיר, סמוך לגבול עם לבנון), אך הוא לא פעל לבדו. מאות אנשי חיזבאללה מסייעים באזור הזה לצבא הסדיר בניסיון להשתלט על מרחב חומס ולוודא שערוץ הברחות הנשק ללבנון נותר בידי אסד וחיזבאללה.

עימות צבאי אפילו מוגבל עם ישראל יפגע עוד יותר ביכולת שלו להמשיך בלחימה נגד האופוזיציה שנהנית היום משלל מתנדבים ומאספקת נשק ממדינות ערב השונות. זהו קרב שהוא אינו רוצה בו. מצד שני, הבלגה על תקיפה ישראלית עתידית תגרום לו למבוכה גדולה דווקא לנוכח איומיו לפעול במקרה של הפצצה נוספת בשטחי סוריה. מכאן שהסבירות שאסד יפעל ויגיב נגד ישראל, אם מטוסי חיל האוויר יפגעו במטרות נוספות בתחומי סוריה, אינה נמוכה במיוחד.

גם לצד הישראלי יש מה להפסיד

אסד גם אינו חייב לצאת בהכרזת מלחמה דרמטית שתכלול שליחת גייסות להסתערות מול ישראל. אולם הוא עלול להתפתות לשגר טיל או שניים לעבר ישראל כדי להעביר מסר של אזהרה ולייצר פאניקה בדעת הקהל הישראלית. אסד, כמו חיזבאללה, מכיר היטב את הבטן הרכה של מדינת ישראל – העורף. גם בירושלים אין שום רצון להיגרר לעימות קשה עם סוריה שיכלול נפילת טילים. הנשיא הסורי משער, מן הסתם, ובצדק, שלצד הישראלי יש מה להפסיד במקרה של התלקחות עם סוריה.

לישראל, מנגד, אין מגוון של אפשרויות טובות לבחור מהן. במקרה הבא של ניסיון הברחה של נשק "שובר שוויון" מסוריה לחיזבאללה, תשוב הדילמה האם לתקוף או לא ולהסתכן בעימות כזה או עם המשטר הסורי. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, היטיב להגדיר זאת השבוע בהתייחסו למצב בסוריה, בהקשר של שימוש באמצעי לחימה כימיים. "באופן מובן", הוא אמר, "יש רצון בתשובות פשוטות. למרבה הצער, זה אינו המקרה".