כאשר מכבי תל אביב לא שם, לפחות עבור הצופה הישראלי הממוצע, הילת הפיינל פור של היורוליג נראית פחות זוהרת. כי הרי, איך אירוע שכזה יכול להתקיים ללא הנוכחות של שמעון מזרחי או ללא אלפי האוהדים בצהוב? ובכן, יכול ועוד איך. העונה נראה שארבע הקבוצות שהגיעו – צסק"א מוסקבה, אולימפיאקוס, ריאל מדריד וברצלונה - הן גם הראויות מכולן. אין סינדרלה תורנית ולמעשה אלה שסיימו בשני מקומות הראשונים בכל בית בטופ 16 עדיין איתנו. לכן, לפחות על הנייר, נראה שאנחנו הולכים לקבל את אחד מערבי הפיינל פור האיכותיים אי פעם. מי נגד מי ואיזו קבוצה תלך עד הסוף? אלה המסקנות שלנו:

צסק"א מוסקבה – אולימפיאקוס (19:00, שידור ישיר באתר)
שחזור הגמר של העונה שעברה. אשתקד, הרוסים דרסו בערך כל מה שזז (עם אחד בשם אנדריי קירילנקו) ואפילו הובילו ב-17 נקודות בגמר. כולם יודעים איך זה הסתיים. לכן, הסגנית באה עם רגשי נקמה כלפי זו ש"גנבה" לה את הגביע בשניה האחרונה – וד"ש לגיורגוס פרינטזיס. עם זאת, היוונים אינם האנדרדוג שהיו ב-2011/12, בוודאי אחרי הדרך שעשו עד שהגיעו לחצי הגמר.
כך צסק"א תנצח: לפני הכל, הסגל הרוסי נראה כעמוק והמאוזן ביותר מבין כל הקבוצות שהגיעו ללונדון. בכל אחת מהעמדות ניתן למצוא שני שחקנים מהטופ האירופאי ונדמה שאין קבוצה שיכולה להסתדר טוב יותר עם ואסיליס ספאנוליס. הרוסים יכולים להציב עליו שומרים גבוהים יחסית כאנטון פונקרשוב או סוני ווימס, וגם יכולים להדביק לו את תיאו פאפאלוקאס המעיק, אפילו בגילו. וכן, גם אטורה מסינה כאן.

האיטלקי, המאמן הכי טוב ביבשת כיום, הגיע 9 פעמים בקריירה לפיינל פור האירופאי. נחשו כמה פעמים הוא הגיע לגמר. נכון, 9. מסינה טרם הפסיד חצי גמר בחייו ולא נראה שאחרי היעדרות של ארבע שנים מהמעמד הוא מתכוון לעשות כן. "זה תמיד מרגש אותי מחדש", סיפר לפני החצי. "הציפיות שלי קיימות תמיד ואני מנסה לשמור את המתח אצל השחקנים. כנראה שזה הסוד שלי".

אקס פקטור: ולדימיר מיצ'וב. אם יש משהו שמסינה אוהב, זה לקחת פרוספקטים ולהפוך אותם לכוכבי על. והסרבי, דווקא בגיל 27 אחרי עונות של הבטחה בקאחה וקאנטו, סוף סוף מממש את הפוטנציאל. עם 42.2% מחוץ לקשת, אולימפיאקוס תהיה חייבת לשים לב אליו. בוודאי אחרי שהוא קיבל אולי את גדולת המחמאות ממסינה, שטען כי "יש בו מספר תכונות שמזכירות את מאנו ג'ינובילי". מרשים.
קייל היינס, היוונים יצטרכו אותו (gettyimages)
12 קייל היינס, היוונים יצטרכו אותו (gettyimages)כך אולימפיאקוס תנצח: בשתי מילים – ואסיליס ספאנוליס. נדמה אין קבוצה אירופאית, ודאי בטופ, שתלויה כל כך בשחקן אחד. ביום טוב שלו, הוא מסוגל לפרק כל הגנה לבד. היתרון של הרכז האדיר היא העובדה שהוא מודע לכך שהוא מקבץ סביבו את רוב תשומת הלב ויודע למסור. יעידו על כך 5.6 האסיסטים שהוא מחלק בממוצע למשחק ואחוזי הקליעה של קוסטאס פפאניקולאו (52%, הגבוה ביורוליג), שנהנה לא מעט פעמים מזריקות חופשיות.

בחלק ההגנתי, המשימה של היוונים תהיה קשה הרבה יותר: לנסות להרחיק את הגבוהים של צסק"א מהסל. הרוסים הם הטובים במפעל באחוזים ל-2 נקודות, נוכח העובדה שעל הסגל נמנים פינישרים נהדרים כסשה קאון וננאד קרסטיץ', וגם חודר מעולה כמילוש תאודוסיץ'. קייל היינס ופרו אנטיץ' יצטרכו לפצות עם החסרון בסנטימטרים מתחת לסל ב"לתת גוף" ויהיו חייבים לקבל עזרה מאחד הגארדים – גם אם זה אומר להמר על זריקות נוחות של פונקרשוב, פאפאלוקאס (בדקות המעטות שלהם) או ארון ג'קסון.

אקס פקטור: את פרינטזיס צסק"א מכירה היטב, גם את פאפאניקולאו הנהדר. אבל אם יורגוס בראצוקאס רוצה לנצח, הוא יהיה חייב לקבל תפוקה מהיינס. האמריקני האתלטי, הנמוך יחסית לעמדה 4, יכול להוות מיס-מאץ' מול הכבדות היחסית של הגבוהים מנגד, מה גם שההליכה האגרסיבית לריבאונד התקפה יכולה להיות מכרעת.

את הכסף לשים על: צסק"א. העומק והניסיון יעשו את שלהם, כי גם לקוסם ספאנוליס ייגמרו מתישהו השפנים בכובע. ולכו תהמרו נגד מסינה.
שאראס, אסור לשכוח את התרומה שלו (gettyimages)
12 שאראס, אסור לשכוח את התרומה שלו (gettyimages)ברצלונה – ריאל מדריד (22:00)
בכמה מילים: אם בליגת האלופות לא קיבלנו קלאסיקו, הרי שדווקא המפעל הקטן היותר של אירופה סידר את הקרב בין שתי האימפריות מספרד. מעבר ליריבות – שלא לומר השנאה – הספורטיבית, זה הולך להיות משחק שחובה לראות. שני הכוכבים הספרדים הכי גדולים שמשחקים מחוץ ל-NBA, שחקנים צעירים שיוכלו לשחק בליגה הטובה בעולם בקרוב והגנות פנטסטיות – כל הסימנים מצביעים על כך שזה הולך להיות אחד המשחקים הטובים שראה היורוליג בעונות האחרונות.

איך ברצלונה תנצח: בליגה אמנם היא מקרטעת ורואה רק את הגב של הבלאנקוס, אבל ביורוליג זה כבר סיפור אחר. בארסה היא ללא ספק הקבוצה הכי קבוצתית שנמצאת בפיינל פור, ובוודאי בעלת ההגנה הטובה מכולן. בכל יום רנדומלי נדמה כי היא יכולה לחסל כמעט כל שחקן יריב, כאשר אין ספק שעצירת רודי פרננדס תהיה היעד המרכזי.

העונה השתיים נפגשו פעמיים בליגה, עם ניצחון אחד לכל צד. במשחק האחרון, בו ניצחה ריאל, חואן קרלוס נבארו לא שותף. עם זאת, ב-89:96 של הקטאלונים "לה בומבה" דווקא שיחק וסיים יום משוגע עם 33 נקודות ב-5 מ-5 מחוץ לקשת. לכן, עם כל הכבוד לשמיכה הארוכה, יש רק שחקן אחד בסגל של צ'אבי פסקוואל שמסוגל להתפוצץ כך.

בנוסף, הבחורים בכחול-ארגמן יהיו חייבים לסגור את קבוצת הריבאונד הטובה ביורוליג (לפרטים: שון ג'יימס), שמייצרת לא פחות מ-14.7 נקודות בהזדמנויות שניות בהתקפה. אנטה טומיץ' וארזם לורבק בוודאי יידבקו למירוטיץ', רייס ובגיץ', אבל גם שחקני הקו האחורי יהיו חייבים לקחת חלק פעיל במאמץ נוכח העובדה שמול ריאל – המרבה לזרוק ל-3 (24.4 ניסיונות בממוצע) – לא מעט כדורים נופלים רחוק מהטבעת.

אקס פקטור: אלחנדרו אברינס. עד הפציעה של פיט מייקל, הילדון כמעט שלא ראה פרקט. מאז הוא מתחיל לקבל דקות ולהראות שלספרד יש גם עתיד, לא רק הווה. נכון, התרומה שלו לא מתקרבת לזו של האמריקני הנפלא, אך ביום קליעה טוב הוא יוכל לפתוח את ההגנה שממול. שימו לב אליו.
ג`יי.סי קארול, קטלני מכל טווח (gettyimages)
12 ג`יי.סי קארול, קטלני מכל טווח (gettyimages)כך ריאל תנצח: לפאבלו לאסו יש שני כלי נשק התקפיים עיקריים – הקליעה מבחוץ וריבאונד ההתקפה. ריאל אמנם לא קולעת באחוזים גבוהים משלוש, אבל היא זורקת הרבה מאוד. וכשזה נכנס לה, כמעט בלתי אפשרי לנצח אותה. איש המפתח הוא דווקא סרחיו יול, שכן בדקות שלו על המגרש ההתקפה הלבנה עובדת טוב בהרבה. תשאלו את דייויד בלאט. בהצלבה הוא היה נהדר – בחדירה לסל, גם בקליעה ובעיקר בניהול המשחק, אותו אלמנט ש"לא רואים בסטטיסטיקה". כאשר התחליף הוא דונטה דרייפר הבינוני יחסית (סרחיו רודריגס וג'יי.סי קארול יחלקו את עמדה 2), אין ספק שהאוויר בריאות של יול – יחד עם הימנעות מעבירות – הוא הכרחי.

מן העבר השני, יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד ריאל עם נבארו ומרסליניו הוארטאס. ניקולה מירוטיץ' ופליפה רייס/מירזה בגיץ'/מרקוס סלוטר יכולים לעמוד כשווים ללורבק, טומיץ' את ג'וואי, כך שנראה שהמאבק יוכרע מבחוץ. עושה רושם כי הפתרון הטוב ביותר הוא להציב את קרלוס סוארס קרוב לנבארו, בעוד שהגארד השני ישים עין על הרכז. האם זה יספיק? ייתכן מאוד.

אקס פקטור: ג'יי.סי קארול. אולי האיש בעל הידית הכי מפחידה ביורוליג. קילר, במלוא מובן המילה, שיתפור כמעט תמיד את שלשת המומנטום ממנה קשה ליריבות להתאושש. הפריצה המאוחרת שלו מדהימה כל פעם מחדש. העובדה שלצידו משחקים רודי ויול מאפשרת לו חופש יחסי. אפילו בארסה תתקשה מולו.