תכירו: לארגון יש היום צבא של כ-30 אלף איש, כ־60 אלף רקטות וטילי סקאד, מטוסים ללא טייס ויחידת פיגועי חו"ל

הגיזרה הצפונית כבר מזמן לא היתה חמה כל כך. הפגיעה שיוחסה לצה"ל במשלוחי הטילים לחיזבאללה, בסוף השבוע שעבר, הסיטה שוב את המבט אל המתרחש בארגון השיעי הלבנוני, שמהווה כיום את עיקר האיום על העורף הישראלי. מאז סוף מלחמת לבנון השנייה ב־2006 נערך חיזבאללה למערכה הבאה: שבע שנים שקטות סייעו לו להתחמש, להשתכלל, לגייס כוחות ולנסות להכין לישראל הפתעות. גם שם, כמו בצה"ל, יודעים שהמערכה הזאת בוא תבוא, במוקדם או במאוחר.

ככל שעובר הזמן מכירים בישראל כי המלחמה ב־2006, שנחרתה בתודעה ככישלון צורב, הצליחה להרתיע את חיזבאללה באופן שגרם לו להימנע מאז מירי לעבר ישראל. או לפחות להימנע מירי בעצמו, ולשלוח במקום זאת ארגונים פלשתיניים, שיעשו זאת בשמו. הארגון שהכרנו באמצע שנות האלפיים השתנה לבלי הכר: המשבר בדמשק והתערערות שלטונו של אסד הרחיקו אותו קצת מהשותפה והמממנת איראן, ודפוסי הפעולה השתנו באופן מהותי. חיזבאללה של 2013 הוא ארגון עצמאי יותר, חמוש יותר, ואולי אף נועז יותר.

"זה ארגון לומד, והוא למד ממלחמת לבנון השנייה מה צה"ל יכול לעולל לו", אומר האלוף (מיל') עמוס ידלין, יו"ר המכון למחקרי ביטחון לאומי ועד לאחרונה ראש אמ"ן. "לכן המדיניות הברורה שלו היא ריסון מירבי בהפעלת כוח. לפני המלחמה הם היו רגילים לבצע פעולות נגד ישראל בסף גירוי נמוך ובקצב גבוה - חטיפות, הפעלת מטענים וירי קטיושות. בשבע השנים האחרונות הם נוצרים את נשקם, ולא שלא היו להם סיבות לפעול נגד ישראל. לאורך השנים היו כמה אירועים שחיזבאללה האשים בהם את ישראל - אבל לא ביצע שום פעולה נגדה".

דיוק מדאיג

במסגרת תהליכי הלמידה שלו, שקד חיזבאללה בשנים האחרונות על פיתוח יכולות הלחימה, בניסיון להתמודד עם העוצמה הבלתי מעורערת של ישראל. אחד הנושאים המרכזיים שבהם התרכז הוא הצטיידות שקטה בכ־60 אלף רקטות וטילים, שמהווים איום ממשי ומיידי על העורף הישראלי. על פי ההערכות, רובם המכריע של הטילים הם לטווח קצר של עשרות קילומטרים, כ־5,000 - לטווח בינוני של עד 250 ק"מ (ואלה יכולים להגיע עד תל אביב ודרומה לה), וכ־300 - לטווח ארוך, ואלה מכסים את כל שטח ישראל.

במערכת הביטחון אומרים שאם ב־2006 היה חיזבאללה יכול לירות על גוש דן כמה מאות רקטות בעלות ראש קרבי של 300 ק"ג, כיום הוא יכול לשגר למרכז הארץ כמות גדולה פי עשרה. מערכת כיפת ברזל, ששינתה את כללי המשחק במבצע "עמוד ענן", צפויה לסייע בהתמודדות עם האיום.
באופן מפתיע, לא המספרים הבלתי נתפסים של הרקטות והטילים הם שמדירים שינה מעיניהם של בכירי צה"ל, אלא השיפור בדיוק שלהם. בישראל נהגו לומר במשך תקופה ארוכה כי רוב הנשק שבידי חיזבאללה הוא "סטטיסטי", כלומר בעל דיוק נמוך ביותר. אולם בשנים האחרונות קיבל הארגון טילים מדויקים, למשל ה־M-600 המיוצר בסוריה - גירסה קטלנית פחות של טילי ה"פאתח 110", שהושמדו בסוף השבוע שעבר ליד דמשק. כשהועברו טילי ה־M-600 לידי חיזבאללה, כנראה ב־2010, נשקלה בישראל האפשרות לתקוף את השיירה, אולם לבסוף הוחלט לא לעשות זאת, משיקולים שונים. על פי פרסומים במערב, הארגון מחזיק גם מספר מצומצם של טילי סקאד D, שנחשבים מדויקים יחסית.

בישראל יודעים כי רמת דיוק גבוהה עלולה לאפשר לארגונו של חסן נסראללה לפגוע בצורה אפקטיבית בתשתיות לאומיות וצבאיות של ישראל, ובהן שדות תעופה, תשתיות גיוס ומרכזי פיקוד ושליטה של הצבא.

ההערכה הרווחת בצמרת מערכת הביטחון היא שאם לא יהיה שינוי בקו הפעולה ואם לא יבוצעו פעולות מניעה אקטיביות, יצליח חיזבאללה בחמש השנים הקרובות לממש את כוונתו להצטייד במאות טילים מדויקים. "אם יש לחיזבאללה עשרות אלפי טילים לא מדויקים, זה לא נורא, אבל אם יש לו מאות או אפילו עשרות טילים מדויקים, זה כבר מאוד לא טוב", אומר גורם בכיר. עם זאת, מזהיר האלוף (מיל') ידלין כי "גם היום, אין לזלזל בכוח האש של הארגון".

במסגרת מאמצי החימוש שלו, מנסה חיזבאללה לשים את ידו גם על מערכות נשק מתקדמות, שמצויות בסוריה ובאיראן: מערכות נ"מ מתקדמות, טילי חוף־ים חדישים ואולי גם נשק כימי. ההערכה בישראל היא שנכון להיום, עדיין אין בידיו טילי חוף־ים חדישים "יאחונט" מתוצרת רוסיה, אם כי טילים כאלו מצויים בידי סוריה. אם יצליח הארגון להשיג את הטילים הללו, הדבר יאפשר לו לאיים בצורה משמעותית על ספינות חיל הים ועל הנכסים האסטרטגיים של ישראל בים.

ההערכות הן כי לחיזבאללה אין עדיין מערכות נ"מ מתקדמות מסוג SA-17, שעלולות לאיים על חופש הפעולה של חיל האוויר. על פי פרסומים זרים, שיירה שהובילה טילים כאלו לדרום לבנון הותקפה על ידי ישראל בסוריה בסוף ינואר.

סוריה שימשה במשך שנים העורף הלוגיסטי של חיזבאללה. שם שמר הארגון את אמצעי הלחימה המתקדמים שלו, כדי להגן עליהם מפני פגיעה ישראלית, ומתוך מחשבה שיהיה אפשר להעבירם ללבנון ביום פקודה. "בזמן האחרון מרגיש חיזבאללה שהימ"ח שלו לא בטוח", אומר ידלין. "לכן הוא מנסה להעביר את אמצעי הלחימה ללבנון. אם מוסיפים לזה את המשלוחים החדשים שהגיעו מאיראן ומרוסיה, אפשר לראות שהתנועה של נשק מסוריה ומאיראן ללבנון, שהחלה לפני עשר שנים, התחדשה במלוא עוצמתה. מה שאסד האב לא העז לעשות, בנו עושה גם עושה. וזה גם הרקע לתקיפות האחרונות".

יש הטוענים כי המצב השברירי בסוריה יצר מעין מהפך ביחסים בינה לבין חיזבאללה. אם בעבר נחשבו הסורים לפטרוני הארגון, הרי עתה השתנו יחסי הכוחות, ודווקא חיזבאללה הוא שהופך למעין פטרון של סוריה, בגיבוי איראן. בישראל סבורים שבמצב שנוצר, כלל לא בטוח שהארגון זקוק לסוריה, מה גם שהוא מעולם לא ציפה לכוחות תגבור סוריים שיגיעו בעת מצוקה. גם בימי מלחמת לבנון השנייה לא נחלץ צבא סוריה לסייע לחיזבאללה.

"חיזבאללה הוא הארגון התת־מדינתי היחיד שמחזיק יכולות בהיקפים כאלה, אפילו למדינות אין את מה שיש לו", אמר הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי לפני שבועיים. "זה דבר מרחיק לכת. חיזבאללה מורתע על רקע 2006, על רקע 'עופרת יצוקה', ובמידה מסוימת על רקע 'עמוד ענן', ובעיקר מודאג מכך שהוא רואה את ציר הגיבוי האסטרטגי איראן־סוריה הולך ונסדק. יש סיכוי שהארגון יהיה די מבודד בעתיד, מה גם שהוא נתון ללחצים בתוך המאבקים הלבנוניים. למרות זאת הוא מנסה לסייע לאסד ככל יכולתו, לשים יד על אמצעי לחימה ולהכין את עצמו לימים שיבואו".

"חיזבאללה הוא גאווה"

שש השנים האחרונות עזרו לחיזבאללה לרענן את השורות גם בפן האנושי. בארגון חברים כיום, ככל הידוע בישראל, בין 20 ל־40 אלף פעילים, תלוי את מי סופרים. הוא מנוהל באמצעות שתי "שורות" (מועצות) עיקריות - השורא המחליטה, שבה מתקבלות ההחלטות העקרוניות בארגון, והשורא המבצעת, המנהלת את הפעילות המבצעית. הכוח הסדיר מחולק לשלוש "שורות" אזוריות: הראשונה ממוקמת באזור הבקעא, סמוך לגבול עם סוריה, השנייה בביירות והשלישית בדרום לבנון. כל אחד מהאזורים מחולק בחלוקות משנה.

מלבד כל אלה, מחזיק חיזבאללה יחידת פיגועי חו"ל, וכן גוף אזרחי חזק, שממומן על ידי איראן ומספק ללוחמי הארגון ולמשפחותיהם מוסדות חברתיים, דתיים, חינוכיים ורפואיים.

"מעגל הגיוס של חיזבאללה הוא השיעים בלבנון", מסביר ד"ר שמעון שפירא, עמית מחקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. "ילד שיעי הולך לגן של חיזבאללה, לבית ספר יסודי של חיזבאללה ולתנועת הנוער של חיזבאללה. בגיל 13 מתחילים לאמן אותו אימון בסיסי במסגרת תנועת הנוער. בסוף התיכון הוא בא ומבקש להתגייס לארגון, זה הדבר הכי טבעי בשבילו, גאווה גדולה.

"זמן השירות אינו מוגדר. יש כאלו שמשרתים בארגון מגיל 18 ועד גיל 40. המתגייסים המצטיינים עוברים אימונים, חלקם בלבנון ואחרים נשלחים לאיראן. הם נדרשים להביע נאמנות למנהיג באיראן. זהו תנאי בסיסי לחברות בארגון".

בהמשך מחולקים לוחמי הארגון לתחומים שונים. "יש להם כמעט הכל", אומר ד"ר שפירא, "מחוליות נ"ט ועד כוח של צוללנים ימיים, כוח אווירי, יכולות תצפית ויכולות מודיעין. במודיעין שלהם לומדים עברית, והם משתמשים בציוד האזנה מתקדם שמגיע מאיראן. היה אפשר לראות זאת גם בציוד שנתפס על ידי צה"ל במלחמת לבנון השנייה. הכוח הסדיר של הארגון שוהה בעיקר באימונים ובפעילות מבצעית, בזמן האחרון בעיקר בסוריה. כשהם לא בסוריה, הם עוברים אימונים ומבצעים תצפיות".

מלבד הכוח הלוחם של חיזבאללה, יש ברשותו אלפי אזרחים שמשמשים מעין "כוחות מילואים" ליום פקודה. כאן באה לידי ביטוי התשתית האזרחית הרחבה שלו: בבתיהם של רבים מתושבי דרום לבנון, בעיקר בכפרים השיעיים, מסתיר חיזבאללה אמצעי לחימה רבים, בין השאר רקטות, וחלק מהתושבים אף עוברים הכשרה כיצד לתפעלם ביום פקודה.

ההתבססות בכפרי דרום לבנון היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ ההגנתי הסטטי של הארגון. לפני מלחמת לבנון השנייה הוא שם דגש דווקא על "שמורות טבע", אך בשנים האחרונות העביר את מרכז הכובד לכפרים האזרחיים, בין השאר כדי להסתיר טילים בתוך האוכלוסייה האזרחית ולהקשות על צה"ל במקרה של כניסה קרקעית לדרום לבנון. "כמעט בכל בית בדרום לבנון יש מחסן נשק", אומר שפירא.

ככל הידוע, בכל כפר יש כמה עשרות פעילים, עד 200, ותפקידם העיקרי הוא הגנה קרקעית - באמצעות מרגמות, רקטות קצרות טווח וטילים נגד טנקים. תפקידם של כוחות אלו יהיה בעיקר לחימה עיקשת מול כוחות חי"ר ושריון של צה"ל.

מלבד המאמץ ההגנתי יתמקד החיזבאללה בעימות הבא גם בניסיון לייצר "תודעה התקפית", אם באמצעות שיגור כלי טיס בלתי מאוישים, כמו שכבר ניסה לשגר, אם בפגיעה במטוס או בכלי שיט ישראלי, ואם באמצעות פעילות בתוך שטח ישראל. במערכת הביטחון מעריכים כי בניגוד לעימותי העבר, שבהם התנהלה הלחימה בעיקר בשטח לבנון, ינסה הארגון להעביר חלק מהלחימה גם לשטח ישראל - על ידי החדרת "חוליית הרג" או אפילו כיבוש של יישוב ישראלי קטן לפרק זמן מסוים.

בישראל מעריכים שחיזבאללה לא זנח את רצונו לחטוף חיילים ישראלים, אבל מבין כי פעולה כזו עשויה לגרור שוב את ישראל למלחמה, ולכן הוא יעשה זאת רק אם ירצה בעימות.
"מבחינה קרקעית, חיזבאללה לא הצליח במלחמת לבנון השנייה", אומר אלוף (מיל') ידלין. "המאזן הטריטוריאלי שלילי מבחינתו. צה"ל נכנס לאן שרצה בדרום לבנון, והארגון לא הצליח לעבור את הגבול. לכן הם עובדים על הכנת מהלך קרקעי: זה לא יהיה מהלך של אוגדות אלא מהלך נקודתי, בסדר גודל פלוגתי או גדודי".

לדברי ידלין, "חיזבאללה הוא ארגון היברידי שחתימתו נמוכה. הוא נמצא בכפרים וב'שמורות טבע', אבל בניגוד לעבר, החתימה שלו עולה כשהוא רוצה להפעיל מערכות נשק גדולות. קשה יותר להחביא טיל או משגר סקאד מאשר קטיושה בודדת".

במסגרת המאמצים ההתקפיים, חיזבאללה לא זנח את רצונו להפתיע את ישראל. במלחמת לבנון השנייה הוא ירה לעבר אח"י חנית את הטיל C-802 וגרם לארבעה הרוגים, וכן שיגר לעבר ישראל פעמיים כלי טיס בלתי מאוישים מסוג "אבאביל". באוקטובר האחרון הצליח לשגר משטח לבנון מטוס ללא טייס, שטס מעל הים מצפון לדרום, חדר לישראל באזור עזה, ולאחר דקות ארוכות של טיסה מעל שטח ישראל הופל על ידי חיל האוויר בדרום הר חברון. לאחר האירוע התגאה המזכ"ל נסראללה כי ארגונו הוא ששלח את המל"ט האיראני, והדגיש כי "הוא הספיק לטוס מעל כמה בסיסים צבאיים חשובים". "זו לא הגיחה הראשונה ולא האחרונה", אמר.
לפני כשבועיים הפיל חיל האוויר מטוס ללא טייס מול חופי חיפה, והפעם הכחיש נסראללה כי ארגונו הוא ששיגר אותו.

בישראל מעריכים שבידי חיזבאללה יש כבר עשרות רבות של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) - ובהם גדולים ומפותחים יחסית, תוצרת איראן, וקטנים יותר, למשל טיסנים ועפיפונים, שאותם קשה מאוד לגלות במכ"מים של חיל האוויר. הארגון ימשיך לנסות לשגר כלי טיס כאלה - חלקם, אולי, עמוסים בחומרי נפץ, לעבר שטח ישראל.

פעלו גם בנצרת

בישראל מדברים הרבה על התודעה במערכה הבאה. לא רק ההישגים, אלא גם איך ייראו הדברים. גם בחיזבאללה מבינים שלמלחמה בעידן הדיגיטלי אופי אחר: לא עוד לוחמת גרילה סטנדרטית, אלא קרב על תמונה. ואכן, בישראל מזהים מאז נובמבר 2011 מגמת תעוזה חדשה של חיזבאללה, שבאה לידי ביטוי בשיגור המל"טים ובשיגורים בודדים של רקטות לעבר הגליל המערבי, שאותן לא שיגר הארגון עצמו, אלא שליחים בדמות ארגונים פלשתיניים, שעשו זאת עבורו.

דוגמה נוספת לתעוזה הגוברת של הארגון אפשר לראות בניסיונותיו להחדיר לשטח ישראל אמצעי לחימה. בקיץ האחרון חשפו השב"כ והמשטרה 20 ק"ג של חומר נפץ תקני מסוג C4 בנצרת, עם אמצעי לחימה ומערכות הפעלה. המטענים והפעילים שהעבירו אותם לישראל ואיחסנו אותם אמנם נתפסו ונעצרו, אך בישראל התייחסו לאירוע בחומרה רבה.

למרות הכל, בישראל מעריכים כי חיזבאללה עדיין מנסה להלך בין הטיפות ולבצע פעולות שלא יגררו, להערכתו, תגובה ישראלית בלבנון - למשל פעולות נגד יעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל.

הארגון לא זנח את כוונת הנקמה על חיסול הרמטכ"ל שלו, עימאד מורנייה, בפברואר 2008, שאותו הוא מייחס לישראל. יחידת פיגועי חו"ל של הארגון משקיעה מאמצים כבירים בנושא, וההערכה היא שגם התקיפות האחרונות בסוריה, שיוחסו לישראל, יגבירו את המוטיבציה של הארגון השיעי לפעול באפיק הזה. עד כה הצליחה ישראל לסכל את מרבית ניסיונות הפיגוע באמצעות זרועות המודיעין שלה, ובראשן המוסד; על פי דיווחים בתקשורת הזרה, נחשפו וסוכלו ניסיונות כאלו ביוון, בטורקיה, באזרבייג'ן, בתאילנד, בגיאורגיה, בקניה ועוד. פיגוע אחד שהארגון הצליח להוציא לפועל היה זה בבורגס שבבולגריה, בקיץ האחרון, ובו נהרגו חמישה ישראלים ונהג מקומי. לאחר חקירה מאומצת הודיעו הבולגרים כי חיזבאללה הוא שעמד מאחורי הפיגוע.

ניסיונות הפיגועים, כמו כל פעילות הארגון, מוכוונים וממומנים על ידי איראן. בישראל נהוג לומר כי חיזבאללה הוא "אוגדה איראנית" על אדמת לבנון: ההערכה היא כי מדי שנה מעבירה איראן לארגון כמיליארד דולר, למימון הפעילות הצבאית, ההתחמשות והפעילות האזרחית. גורמים איראניים ממשמרות המהפכה יושבים דרך קבע בלבנון, ופעילי חיזבאללה מתאמנים באיראן.

לפיכך, בישראל יוצאים מנקודת ההנחה שחיזבאללה ישרת את אדונו האיראני כשתגיע הפקודה הישירה מטהרן - למשל אם תתקוף ישראל באיראן. "חיזבאללה לא יסרב לאיראן, ולעמדה האיראנית יש משקל כבד", אומר ידלין.

"עם זאת, יש לחיזבאללה מגבלות מול הציבור הלבנוני. העובדה שהוא יושב בממשלת לבנון משפיעה עליו בבואו לקבל החלטות, שכן עליו להתחשב באוכלוסייה. בעבר הוא התחשב רק באינטרסים של איראן, של סוריה ושל עצמו. היום דעת הקהל הלבנונית מעניינת אותו מאוד, ולכן הוא אינו יכול לפעול בצורה קיצונית כמו בעבר. הוא נזהר מאוד לא להיות מואשם שוב בהרס לבנון".

ד"ר שפירא סבור כי "כל כוחו של חיזבאללה בדרום לבנון נועד בעצם לצרכיה האסטרטגיים של איראן. אחת הסיבות המרכזיות לשקט ששורר בגבול הצפון היא שכרגע, לאיראן אין אינטרס לחמם את הגיזרה. הכוח הטילי של חיזבאללה נועד ליצור הרתעה נגד ישראל, כדי למנוע תקיפה ישראלית באיראן. אם ההרתעה לא תעבוד, ומישהו יחליט לפעול באיראן, הטילים הללו ישוגרו אל מרכזי הערים הישראליות".