כל מי שיצא למועדון לילה או מועדון ריקודים מכיר את התופעה - מוזיקה חזקה, מחרישת אוזניים, שלעיתים לא מאפשרת אפילו שיחה של אחד על אחד. כדי להגביל את עוצמת הרעש במועדונים ובאולמות האירועים נחקק לפני יותר משבע שנים תיקון לחוק רישוי עסקים, הקובע שלא יינתן רישיון עסק למקום שאינו מתקין מד רעש באולם ועומד במפלס הרעש שנקבע במשרד להגנת הסביבה.

על-מנת ליישם את החוק השר להגנת הסביבה צריך לתקן תקנות שיקבעו מהו הרעש הסביר. הדבר נעשה באולמות ובגני האירועים, אבל במועדונים עדיין לא. הרעש במועדונים לא רק מפריע לסביבה, אלא עשוי לגרום לנזקים בריאותיים, עד כדי נזק בלתי הפיך לשמיעה.

הבליינים והעובדים שפגשנו במועדון "הצעצוע" בירושלים, לא ממש התרגשו מהנושא. "זאת האווירה של המועדונים, וצריך להיות רעש", אמרה אחת המבלות.

אבל מי שחשב שמדובר בתופעה המשפיעה בעיקר על הצעירים והבליינים, אולי אינו מכיר את סצנת ריקודי העם במדינת ישראל. עוזי שדה מנס ציונה מגיע להרקדות כבר עשרות שנים והחליט לצאת למאבק בשם האוזניים שלו, ושל חבריו. "בהרקדות מושמעת מוזיקה בעוצמה מאוד גבוהה שפוגעת בשמיעה של האנשים, ורבים מתלוננים", הוא הסביר.

עוזי פנה לקליניקה הסביבתית באוניברסיטת בר-אילן, ויחד עם עמותת מלר"ז הם יגישו הבוקר עתירה לבג"ץ נגד השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, על כך שלמרות שהחוק קיים כבר שנים התקנות לא תוקנו, ולכן החוק אינו מיושם. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי על פי הוראות השר החדש פרץ, אנשי המשרד משלימים כעת את הפערים בעניין התקנות שטרם הושלמו.