שחר חי וברית פרץ פורסם: 12.05.13, 11:08

שוהם, גבעתיים, הרצליה, רעננה, קריית אונו ורמת השרון בראש, קריית מלאכי, דימונה, רמלה ובאר שבע בתחתית, זו תמונת המצב החינוכית שעולה מעיון בנתוני "מפת החינוך של ישראל". בין בתי הספר המצטיינים ומוסדות החינוך הכושלים, מתבלט מאוד גם הפער השגרתי כמעט בין המרכז לפריפריה.

תוצאות מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) לא פורסמו במשך שנים בעקבות סירוב משרד החינוך, שחשש מהשלכות חברתיות ומקצועיות הרסניות. עתירת התנועה לחופש המידע לבג"ץ הביאה להפיכת ההחלטה, ומאז יולי 2012 יכולים ההורים למקם את ילדיהם ולהשוות את נתוני בית ספרם לאזורים אחרים בארץ.

הנתונים מחולקים לעשירונים לפי ארבעת מקצועות הליב"ה (לימודי יסוד בחינוך הממלכתי) שעליהם נבחנים התלמידים. הבחינה, שמתנהלת על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, בודקת מדי שנה את ידע תלמידי כיתות ב', ה' ו-ח' באנגלית, מתמטיקה, מדעים ושפת אם.

"נגלית לעינינו תמונה מדאיגה ביחס לפערים בין המרכז לפריפריה", אמר פרופסור עליאן אלקרינאוי, נשיא מכללת אחווה לחינוך. "אלו יכולים לנבוע מחוסר במשאבים, חוסר במעורבות הורים ואי-הכשרת מורים. אין ספק שהרקע הסוציו-אקונומי הנמוך בפריפריה ורמת ההשכלה של ההורים, שלעתים נמוכה בהשוואה לערים מבוססות במרכז, משליכים גם הם על הישגי התלמידים".

לדבריו, ההתמודדות עם הבעיה צריכה להיות מערכתית. "עלינו להבין איפה כשלנו. משרד החינוך והמכללות להוראה צריכים לדון בתוצאות ולגבש תוכנית שתיתן מענה לחלק מהסוגיות. דור העתיד נמצא גם בפריפריה. בני הנוער האלה יובילו את המדינה, והשאלה היא כיצד אנו תוקפים את המחלה הזו".

חנה דורסמן, מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות", שפועלת לצמצום פערי החינוך בפריפריה, הדגישה כי תלמיד בעיירת פיתוח בדרום לא מקבל את אותה השקעה שמקבל תלמיד בערים הגדולות. לדבריה, "אין מנוס מלשוב ולשים על השולחן פתרון בדמות תקצוב דיפרנציאלי של החינוך - מתן עדיפות ליישובים בפריפריה בעלי מסוגלות כלכלית נמוכה יותר, והידוק החגורה התקציבית ביישובים מבוססים שבהם הרשות נהנית ממשאבים גדולים יותר".

צילה, אם לתלמידה בבית ספר בבאר שבע שממוקם בתחתית הרשימה, לא מאמינה כי הנתונים משקפים את ידע התלמידים. "רוב התלמידים בארץ מתייחסים למבחנים באופן לא רציני כי הם יודעים מראש שהציון לא נכלל בתעודה", הסבירה. היא סיפרה כי בית הספר האמור פועל בתנאים קשים שלא מאפשרים לתגבר את התלמידים והודתה כי "ברגע שחסר כסף - זה משפיע".

לעומתה, הסביר מנהל חטיבת ביניים מצטיינת מהמרכז את הפער במתן אוטונומיה למורים, כהגדרתו. "הם יודעים הכי טוב כיצד להעביר את החומר. כדי שזה יצליח צריך מנהל שיתמוך בהם, יסמוך עליהם וישדר תמיד לתלמידים שאנחנו הכי טובים. הדבר השלישי הוא לא לוותר על איכות ההוראה. מורה לא טוב לא נשאר אצלי", הדגיש. הוא הוסיף כי "אנחנו לא מתפרעים בלמידה לקראת מבחני המיצ"ב. התלמידים לומדים עד המועד הנדרש וניגשים לבחינה לאחר שאני מסביר להם את חשיבותה ומבקש לא לזלזל בה".

מנהלת חטיבה מצטיינת מצפון הארץ הצטרפה לדברים ואמרה כי צוות המורים מתייחס לבחינה כאל הזדמנות להעניק לתלמידים מיומנויות למידה. "אנחנו לא מפסיקים את הלמידה השוטפת ולא אומרים לתלמידים מתקשים לא לבוא ביום הבחינה". אחוז הזכאים לבגרות צמח בשמונה השנים האחרונות ל-91% ולטענת המנהלת, ההצלחה מתבססת על חינוך למצוינות. "אנו בדיוק הדוגמה לבית ספר בפריפריה שיכול להצליח", התגאתה.