על חורבותיה קיים כפר ערבי זמני המכונה דורא

ישנם שלוש מקומות יהודים המשמרים את שם העיר הקדומה

בתים עם נוף לים: מצפון -מערב - תל אביב, ממערב - אשקלון. מיקום הבתים: כ-680 מטר מעל פני הים. אוויר נפלא. רחוב הולנדי מרוצף במקום כבישים. חלום של מקום: אדורה.

ההתחלה, כמובן, לא הייתה כזו: היה צורך באנשים שכאשר הם רואים הר טרשי הם מדמיינים שבילים ועצים. אנשים, שכאשר הם מביטים בסלעים ושיחי פרא הם מדמיינים מגרש כדורסל וגני ילדים. וצריך גם רצון וסבלנות לעשות את כל זה.

בשנת תשמ"ג (1983) הגיעו חברי הגרעין לסיור בגבעה שוממה - הגבעה בה נמצא כיום היישוב. הם הגיעו מבית שמש, מקרית גת וקרית ארבע, אפילו מאור עקיבא. הם ביקרו במקום כמה פעמים, וחלמו...

הגרעין התגבש במסגרת משקי חירות בית"ר, כמו תלם, היישוב השכן שעלה על הקרקע שנה לפני כן. קרוואנים הגיעו לגבעה, תשתית ראשונית הוקמה וביום חורפי בז' בשבט תשמ"ד (11.1.1984) עלו תשע משפחות לקרקע. משאיות הגיעו לבתי חברי הגרעין בשפלה, העלו את הציוד והריהוט, והעבירו אותם עם המשפחות אל הקרוואנים. התושבים ירדו, פרקו את החפצים, והחלו לבנות חיים חדשים על ההר.

כמובן, ההקמה לא הייתה לחלוטין מתוך האין: ההכנות לעלייה לקרקע כללו גיבוש והקמת ועדות, כך שמייד עם עליית הגרעין החלו לפעול כל המוסדות: מזכירות, מרפאה עם אחות, מטפלת תינוקות, בית כנסת והוועדות השונות. ועדת תרבות ארגנה פעילויות בחגים, ובזמן הפעילות נערכה תורנות שהייה ביישוב בין המשפחות. כן אורגנו ערבי שירה ואירועים נוספים בימי החול. ועדת חינוך דאגה לקיום הפעוטון והגנים וכן לשליחת ילדי היישוב ללימודים בקרית גת.

שמו של היישוב היה מוכן לו מראש. כבר בשנת תשמ"ב (1982) קבעה ועדת השמות הממשלתית את שמו של היישוב המיועד - אדורה - להיאחזות הנח"ל שעלתה על הקרקע בסמוך לכפר דורא, כ-5 ק"מ מדרום לאדורה של היום. עם הקמת היישוב אדורה, שונה שמה של ההיאחזות לדורן. השם אדורה מהווה צורת היחיד של אַדוֹרַיִם הקדומה, המזוהה כיום עם דּוּרָא ונזכרת כאחת הערים שנבנו כערי מצור על ידי המלך רחבעם "וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף. וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה" (דהי"ב י"א, ח-ט).

בשנים הראשונות הקליטה הייתה קשה והיישוב לא הצליח לעבור את גבול שלוש עשרה המשפחות. אבל לאט לאט התפתח היישוב: לאחר דיונים עם משרד השיכון הוחלט לרצף את הרחובות ולא לסלול אותם, שיטה שתאפשר תיקונים ביתר קלות, במידה ויהיה צורך. כמו כן, מכיוון שהיישוב בנוי על שטח טרשי, בניית רחוב הולנדי הינה חסכונית יותר - אין צורך בסלילת מדרכות או בשטחי משחק מיוחדים לילדים.

בתשמ"ח (1988) החלו בבניית בתי הקבע, אליהם עברו התושבים בתש"ן (1990), לאחר שש שנים של חיים בקרוואנים. היישוב גדל וצמח בשנים הבאות ונבנו שכונות נוספות. בתשנ"ב (1992) כבה הגנרטור בפעם האחרונה ואדורה חוברה למערכת החשמל הארצית. בכך נסתיימה התקופה הזמנית של אדורה ויציבותה על ההר הקרח הפכה ברורה. יישוב הוקם!

ביום שבת, ט"ו באייר תשס"ב (27.4.2002), בסביבות השעה 9:00 בבוקר, חדרו לאדורה שני מחבלים לבושים במדי צה"ל. תושבים רבים שהו באותה שעה בבית הכנסת ואחרים נחו בבתיהם. המחבלים נכנסו למספר בתים, רצחו את קטיה גרינברג ואת דניאל שפי בת החמש הי"ד ופצעו שבעה אחרים. כיתת הכוננות שנזעקה לטפל במתרחש ניהלה קרב עם המחבלים ופצעה אחד מהם, אך הם הצליחו להימלט מהיישוב. בקרב עם המחבלים נהרגו אריק בקר ויעקב כץ הי"ד.

בשנים האחרונות, החלה קליטה של משפחות דתיות לאדורה. באדורה לא הייתה התלבטות כמו כל משפחה אחרת, נקלטו גם המשפחות הדתיות. בית הכנסת שכבר היה קיים קודם לכן החל לפעול באופן רצוף יותר, ובנוסף להסעת התלמידים לקרית גת החלה לפעול הסעה גם לקרית ארבע. מלבד זאת, פעילויות תרבות משותפות מגבשות את התושבים החדשים עם הותיקים.

כשמביטים התושבים אחורה אל חבל הארץ הריק שראו כשהגיעו לראשונה במקום, הם יכולים להרגיש סיפוק. כל עם היה גאה באנשים כאלו, שמסוגלים לבנות יישובים מתוך השממה, ולהפוך מדבר צייה לגן פורח.

http://www.hrhevron.co.il/?CategoryID=159

אדורה היא התנחלות ויישוב קהילתי בהר חברון מערבית לעיר חברון. שייכת למועצה אזורית הר חברון ומשתייכת מבחינה אידאולוגית למשקי חירות-בית"ר. היא הוקמה בשנת 1982 כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1984. שם היישוב נגזר משם העיר הקדומה אדורים, אשר נזכרת ברשימת ערי ממלכת יהודה שביצר המלך רחבעם (דברי הימים ב', י"א ט'), ואשר שמה נשמר גם בשם הכפר הערבי דוּ‏רָ‏א, המצוי מדרום-מזרח להתנחלות.

ב-27 באפריל 2002 אירע ביישוב פיגוע, בו פרצו ליישוב שני מחבלים. בפיגוע נרצחו ארבעה תושבים ונפצעו שבעה.