אף אחד לא אמור לקחת את החוק לידיו, אבל עשרות אלפי גברים סובלים מאלימות של נשים והרשויות תומכות רק בנשים, אז יש גברים משוגעים שמבינים שאף אחד לא יעזור להם ומעדיפים לעשות דברים שלא יעשו.

אני לא מצדיק את זה, רק טוען שזה תוצאה ישירה של התנהלות המוסדות, וזו תוצאה ישירה של עבודות שדולות הנשים.

היום, אם אשה מתקשרת למשטרה שבעלה אלים כלפיה, הוא מיד וללא בדיקה נעצר ומקבל צו הרחקה. האשה פונה לבית משפט עם עורך דין טוב ומקבלת הארכת צו הרחקה במעמד צד אחד.

אם גבר מתקשר למשטרה וטוען שהוא סובל מאלימות מאשתו, צוחקים עליו.

אז מה הפלא?

הנרצחות לבין פעילותן של שדולות הנשים בישראל (ירידה או עליה).

לדעתי יש מתאם מדאיג.

לכל שינוי במעמד, לכל החלטה, לכל הפעלת כח, לכל הצקה מילולית שחודרת עמוק, לכל פסיקת מזונות, לכל הרחקת בעל מהילדים יש מחיר.
לעיתים המחיר לא ניכר לעין כל, לעיתים המחיר נגבה רק לאחר שנים, לעיתים הבעל מתאבד וזהו המחיר שהוא משלם לבדו, ולעיתים גם בת הזוג משתתפת בתשלום המחיר הזה.

חוסר הסבלנות בין המינים, ההתגרויות והפגנת הכוחנות של הנשים נגד הגברים ובחסות החוק - איבדו כל רסן ואין מי שמנסה אפילו לעצור את הזרם ולומר, בואו ננסה ואפשר גם אחרת.

רובכם יתחמקו ויתפתלו ימין ושמאל ולא יאמרו את הדברים בצורה ברורה.
אני לא מדבר כרגע על אלימות כלפי אשה אלא דווקא על אלימות כלפי הגבר,
והאלימות הזאת כוללת מכות פיסיות,(וכאשר הגבר מנסה רק להתלונן הוא מיד מאויים ומוסבר לו גם במשטרה שאם האשה תגיד שהוא נגע בה - הוא יעצר ויורחק מביתו שלו)
אלימות נשית כלפי גבר מורכבת בין השאר ממכות פיסיות, סטירות, צביטות, יריקות, מניעת יחסי מין, קללות, משפטים פוגעים שמוציאים מהדעת, הסתת ילדים נגדו, תביעות מזונות, חלוקת רכוש לא צודקת ולא הוגנת, הוצאה לפועל כאשר אין לו כסף לשלם, הרחקתו מראיית הילדים, תוקפנויות, לשון הרע, הוצאת דיבה לסובבים אותו ולמכרים, הרס מקום העבודה, מעצר, בתי משפט, ערבויות, עיקולים, כלא, שם רע, יאוש אחד גדול ורצון לנקום ולקחת מהעולם את מי שגרם לכל זה.

התגובות הסמי אוטומטיות והפיכתו של כל אשכול
למאבק כוחני ואלים בין המינים, מלא בהתבטאויות מזעזעות,
זו תופעה כל כך מעציבה שפשוט מחשיכה את הפורום
וגורמת לי להרגיש כאילו לא היתה שום התקדמות בעולם.

כל מי שתולה בשוויון את אשמתן של הנשים בהרצחן
(אני לא מאמינה שאני אשכרה כותבת את השורה הזו ב- 2013),
לא מבין שלפני שחוקקו חוקים השומרים ומגנים על נשים,
מצבן היה גרוע אלפי מונים.
הרי רק ב-1926 ניתנתה לנשים בארץ זכות בחירה,
על איזה שיווין אתם מדברים?
איפה אתם חיים?
ממה אתם כל כך מפחדים?

עשיתי לי מנהג, כדי לא להתרגז ואולי כדי להצליח לשרוד בפורום הזה, לא להגיב לכותבים מסוימים.
אני רק מקווה בתור אישה שחיה כאן, במדינה הזו,
שהגברים האחרים בפורום, יתנו את דעתם לקול המפחיד שמושמע כאן
על בסיס יומי, וימתנו אותו.

לא להאמין שבשנת 2013 הרוצח הוא בעצם הקורבן
והאישה ממשיכה להיות המתקיפה, גם כשהיא מבותרת בתוך מזוודה.