שחר הזלקורן

מצלמות המהירות החדשות: לא הפחיתו את מהירות הנסיעה הממוצעת, ועלולת לגרום סיכון בטיחותי. כך עולה מסקר מהירויות ארצי שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. על-פי הסקר, המצלמות גרמו לעליה ניכרת בהפרשי מהירויות בין מכוניות בכבישים שבהם הוצבו, ולכן העלו את הסיכוי לתאונה. "נצפה גידול ניכר בשונות של מהירויות הנסיעה, ביום ובלילה. (כלומר) השפעת מצלמת המהירות הייתה מעורבת, והביאה למיתון מהירויות רק בחלק מהנהגים".

בשיחה עם ynet מסביר היום (ה') ד"ר משה בקר, ממומחי הבטיחות הבכירים בישראל, כי "שונות מייצרת סיכון ככל שהיא גדולה יותר. כתוצאה מהבדלי
מהירויות בין מכוניות שנוסעות באותו כביש, נגרמות עקיפות מיותרות ובלימות פתע, ולכן השונות הזו היא גורם לסיכון בטיחותי".

בסקר נמצא גם כי הן לא השפיעו על המהירות הממוצעת בכבישים. "בבחינת השינויים במדדי המהירות ב-2012 לעומת 2011, לא נמצאו שינויים מהותיים במהירויות הנסיעה", קובע הסקר. "נראה כי תוכנית אכיפה אוטומטית של מהירויות הנסיעה טרם הגיעה למימדים שהיו משפיעים על (ה)מהירויות".

ציפו לשינוי, והתאכזבו

סקר המהירויות של הרשות, הנערך מדי שנה, קובע כי למרות הצבת המצלמות לא נרשמו שינויים מהותיים במהירויות הנסיעה, שעלתה מעט בדרכים בין עירוניות, וירדה בתחום העירוני. "השינויים במדדי המהירות בשנת 2012 לעומת 2011 אינם גדולים ולעתים סותרים, ומצביעים על חוסר שינוי מהותי במהירויות הנסיעה (הדגשה במקור, ש.ה) בפועל ברשת הדרכים... לרוב, עם נטייה למגמת עליה בדרכים הלא-עירוניות ולמגמת ירידה קלה בדרכים העירוניות".

אלא שבניגוד לשנים קודמות, ב-2012 דווקא ציפו ברשות לבטיחות לשינוי. שכן בשנה זו "החלה לפעול תוכנית אכיפה אוטומטית של מהירויות הנסיעה ברשת הדרכים הלא-עירוניות. לכן, הייתה צפייה לשינוי מהותי במהירויות הנסיעה, לעומת שנים קודמות". אולם שינוי שכזה לא הגיע, נכון למועד ביצוע הסקר.

ראוי להזכיר כי מערך האכיפה האוטומטית הופעל מבצעית בתחילת מרץ 2012. מאז ועד מרץ 2013 הופקו כ-77 אלף דו"חות מהירות, רובם דווקא על-ידי מצלמות רמזור - שמודדות גם מהירויות נסיעה.

המצלמה השפיעה על המהירות?

האם זוהתה השפעה של מצלמות מהירות על מהירויות הנסיעה? כצפוי, בקטעי הכביש שבהם הוצבו המצלמות, נצפתה ירידה מסוימת במהירויות. "באתרים הקרובים יחסית לאתרי הצבת המצלמות השפעתן מורגשת - ניתן לזהות ירידות במהירויות", מבהיר הסקר. אלא שההשפעה נקודתית בלבד. "לפי המידע שהתקבל מהמשטרה, המצלמות הוצבו בקטעים של דרכים דו-מסלוליות. על-פי מכלול מדדי המהירות שנבחנו, לא נמצא שינוי מהותי במהירויות בסוגי דרכים אלה".

לעומת זאת, מהסקר עולה כי המצלמות גורמות לתופעה שלילית - חלק מהנהגים בולמים ומורידים את מהירות הנסיעה, אך אחרים ממשיכים לנהוג במהירות גבוהה. הפערים בין מהירויות הנסיעה יוצרים סיכון בטיחותי ברור. "להבדלים בין מהירויות הנסיעה יש השפעה על הבטיחות", הבהירו בעבר ברשות. "בסדרה של מחקרים, בהם נעשתה השוואה בין שיעור התאונות בכבישים בהם שונות המהירות גדולה וכבישים בהם השונות נמוכה, נמצא כי הראשונים פחות בטוחים".

"צורת ההצבה פסולה לחלוטין"

לדברי ד"ר בקר, תוצאות הסקר אינן צריכות להפתיע. "אם במקום אחד (לפני המצלמות) נהגים עושים משהו ומורידים את מהירות הנסיעה, הרי שבמקום אחר הם מפצים על-כך ומאיצים". תופעות כאלה נצפו בכמה מדינות שבהן הותקנות מצלמות מהירות - למשל באנגליה, שם פורסמו מחקרים בעשור הקודם שהצביעו על הבעיות השונות שיוצרות המצלמות.

ד"ר בקר גם סבור כי אופן הפעלת המצלמות בישראל מוטעה, וגורם בין השאר לביקורת ציבורית נוקבת. "צורת הצבת המצלמות בארץ פסולה לחלוטין", הוא מסביר בשיחה עם ynet. "את המצלמות צריך להציב במקומות בעייתיים, כמו הצרת הכביש מ-3 ל-2 נתיבים, או לפני עקומה מסוכנת. שיטת ההצבה בישראל, שבה מצלמים את הנהג מאחור, גורמת לכך שהמצלמות מוצבות רק בקטעים ישרים. במקומות כאלה, אין תאונות".

יש לציין כי הסקר נערך יותר משלושה חודשים לאחר הצבת המצלמות. אמנם פרק זמן עשוי להתברר כקצר יחסית, אך ברשות לבטיחות ואגף התנועה פרסמו כבר ביולי 2012 ממצאים ראשונים של מדידות שערכו בקטעי הכביש שבהם הוצבו המצלמות. בדיון של ועדת הכלכלה, הצהיר ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות, כי "אנחנו מזהים ירידה של כעשרה קמ"ש במהירות הממוצעת, כשלושה חודשים לאחר התקנה, (ו)ירידה בשיעור הנהגים הנוסעים במהירויות גבוהות".

נו נו, בכל העולם כבר יודעים שמצלמות המהירות לא נחוצות.
אבל בחלם, כמו בחלם, לא חושבים על המהירות אלא על הקנס.