בין חמשת הבנקים הגדולים, הפועלים, שאינו כבול להצמדת השכר ללאומי, כבר חתם על הסכמי שכר עם העובדים לפני כחודשיים, ובמזרחי טפחות ובלאומי יצטרכו הנהלות הבנקים לדון עם העובדים על הסכם עבודה חדש רק לקראת סוף 2015 ו־2014 בהתאמה.

לעומת זאת, בבנק דיסקונט ובבנק הבינלאומי נתקלו בבעיות מול העובדים. בדיסקונט, שבו מנסה ההנהלה להעביר הסכם שכר קיבוצי לעובדים, הכריז בתחילת החודש ועד העובדים על סכסוך עבודה בטענה כי הבנק מתכוון לפטר עובדים ולנייד עובדים שלא בצדק, וכי כוונת ההנהלה להפעיל את מנגנון השכר האוטומטי רק באשר לעובדים המשתכרים עד 18 אלף שקל. ההסתדרות חשבה שהמאבק של עובדי דיסקונט ראוי ואישרה את סכסוך העבודה.

המצב של הבינלאומי שונה: כאן ההנהלה לא מפטרת ועובדי הבנק נהנו וייהנו מתוספת שכר של 5.8% ומבונוסים אחרים, ולכן נראה כי בוועד הגו סיבה יצירתית בבואם לפנות להסתדרות כדי שזו תאשר סכסוך עבודה. "ההנהלה מתחמקת מלתת מענה למצוקת כוח האדם הקיצונית בסניפים ובחלק ממחלקות ההנהלה המרכזית. מציגים לנו מצגות של חברת ייעוץ שההנהלה שכרה כדי להוכיח שיש כוח אדם עודף", טוענים בוועד עובדי הבנק, שבראשות חנוך ליבנה. (בבנק ועד נוסף הדואג לרווחת 900 העובדים בדרג ניהולי).

בבנק, שבניהולה של סמדר ברבר־צדיק, מעדיפים לא לחשוף בפני הציבור את מסקנות חברת הייעוץ. הבינלאומי, כמו המתחרים, לא מפרסם את מספר לקוחותיו, אך הדו"חות הכספיים של הבנקים עשויים ללמד על העומס שהעובדים מתמודדים איתו, לפחות בכל הקשור לסניפים.

אין גל פיטורים באופק
את יעילות הבנקים נהוג לבחון לפי היחס שבין ההכנסות להוצאות התפעוליות של הבנק. ככל שהיחס גבוה - היעילות נמוכה. הבינלאומי סובל מיחס יעילות של 73.5%, נמוך רק מדיסקונט, שמציג יחס יעילות של 75.5%. חסרונו של מדד היעילות נעוץ בהיותו מבוסס על הוצאות תפעוליות שלעתים כוללות גם הוצאות חד־פעמיות שלא קשורות ישירות לפעילות הבנקאית באותה התקופה. לכן הוא מקשה על מדידת יעילות העובדים בסניפים.

גורמים בבינלאומי הסבירו ל"כלכליסט" כי למרות היעילות הנמוכה אין בכוונת הבנק לפטר עובדים או להוציא עובדים לפרישה מוקדמת, כך שההנהלה תסתפק בניוד עובדים ובפעולות שיגדילו את ההכנסות, וכך תשפר את יעילות הבנקים.
כדי לבדוק את טענת יו"ר ועד הפקידים בבינלאומי יש לבחון את התרומה של כל סניף בקבוצה להכנסות. כל אחד מסניפי הקבוצה תורם להכנסות כ־10.3 מיליון שקל בשנה בממוצע (הכנסות מפעילות מימון נטו, מעמלות ואחרות) לעומת הכנסה שנתית ממוצעת של כ־23.8 מיליון שקל בארבע קבוצות הבנקים הגדולות.

לתוצאה זו שתי סיבות: לבינלאומי כמות סניפים גבוהה מדי או שההכנסות שמייצרים העובדים בסניף נמוכות משמעותית מהממוצע. אם בוחרים באפשרות הראשונה נראה כי הבנק צריך לסגור סניפים. הבעיה במהלך זה היא שהפרמטר הקובע במידה רבה את נתח השוק של הבנק הוא פריסת הסניפים במדינה. לקוחות מעדיפים לפתוח חשבון עו"ש בסניף הקרוב לבתיהם או למקום עבודתם, גם אם הוא לא מציע את השירותים הכי זולים.

תרומה נמוכה להכנסות

ומה בנוגע לביצועי העובדים? נראה שהמדד המתאים לבחינת העומס שהעובדים מתמודדים עמו הוא התרומה של כל עובד בחטיבה הבנקאית של הבנק. יחס זה בבינלאומי הוא הנמוך מבין הבנקים הגדולים, וכל עובד אחראי להכנסות של כ־549 אלף שקל בשנה בממוצע. לשם השוואה, בארבעת הבנקים הגדולים כל עובד אחראי להכנסות של 730 אלף שקל בממוצע - 33% יותר מהבינלאומי.

יו"ר ועד עובדי הבינלאומי חנוך ליבנה אמר בתגובה כי "את הטענות שאנחנו לא יעילים אני שומע כבר 25 שנה, כשלאורך כל התקופה הזו הרווחים העצומים של הבעלים ממשיכים להצטבר. המצב כיום בבנק הוא שהלחץ בעבודה הוא בלתי נסבל".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602685,00.html