אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון סקופים נושא #22510 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 22510
הר-נוי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 28.11.08
22426 הודעות, 237 מדרגים, 462 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ט''ו בסיון תשע''ג    12:49   24.05.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

פוסט ציונות: הכירו את המתנחלות שכובשות, את הרשת.  

 
איך הפך בלוג שכותבות חמש מתנחלות לאחד הנקראים ביותר באינטרנט? למה הכל בעצם התחיל בגלל הדמות של טל פרידמן ב"ארץ נהדרת"? ראיון עם מקימות המאחז הכי חוקי ברשת

במבט ראשון תמר אסרף, ממקימות הבלוג "מתנחלות ברשת", עשויה להיראות כמו הטייפקאסט הטריוויאלי ביותר של מתנחלת: אמא לחמישה ילדים, מטפחת בד צבעונית לראשה, שרווליה מכסים את קו המרפק וברבות משיחות הטלפון שלה היא מתפעלת את הילדים במשימות תחזוק הבית. אסרף, שתמגוררת בשכונת גבעת היובל בהתנחלות עלי, היא דוברת המועצה האזורית מטה בנימין, וכמו עשרות נשים אחרות בעלי גם היא מכונה "אשת קבע". בעלה , אל"מ אייל אסרף, שימש עד לא מזמן סגן מפקד חטיבת גולני, וכיום הוא מפקד על חטיבת מילואים. תמר ואייל היו הזוג השני שהתיישב בגבעת היובל, שכונה שמשכה לא מעט אש בעקבות עתירה שהגישה נגדה תנועת שלום עכשיו, והליך משפטי בבג"ץ שקיבל תהודה ציבורית אדירה על רקע נפילתם של שני קציני צה"ל תושבי השכונה, רועי קליין ואלירז פרץ, בקרבות בלבנון וברצועת עזה.

אבל במבט מעמיק, הביוגרפיה של אסרף צבעונית ומגוונת הרבה יותר: היא גדלה ברעננה בבית חילוני, למדה בתיכון אוסטרובסקי והייתה חניכה בשומר הצעיר ובנוער שלום עכשיו - התנועה שכעבור כמה שנים, כשאסרף כבר תהיה אחרי תהליך של חזרה בתשובה ותתמקם על גבעת טרשים בחבל בנימין, תגיש את התביעה לבג"ץ נגד מגוריה במקום. דמותה של תמר אסרף היא אולי הסיפור כולו: המתנחלת שמקללת פלסטינים מול המצלמה בחברון - אאוט; המתנחלת שיכולה לנהל דיון מעמיק על רמת האספרסו בבתי הקפה בתל אביב - אין.

מאירה דולב היא בתו של בני קצובר, ממייסדי "גוש אמונים", ראש מועצה מיתולוגי בשומרון וכיום יו"ר ועד מתיישבי השומרון. היא נולדה בהתנחלות הראשונה - בניין הממשל הצבאי בחברון, בגיל הגן היא כבר הייתה שותפה לעליות לסבסטיה ומכיתה ג' התגוררה באלון מורה. לפני כשמונה חודשים, בכובעה כמנהלת מחלקת התקשורת של המועצה האזורית בנימין, החליטה דולב לפנות לנמרוד פרידברג, הבעלים של Feed Media, חברה העוסקת בשיווק דיגיטלי ובייעוץ בנושאי ניו-מדיה. "מלכתחילה רצינו לפגוש את נמרוד כדי ללמוד משהו על עולם הניומדיה", אומרת דולב. "בחרנו דווקא בו כי הוא בחור תל אביבי, חילוני, שאין לו שום קשר למגזר שלנו, ורצינו את הכלים והתובנות שלו מהמקום שהוא נמצא בו כדי להשתמש בכלים האלה להעביר את המסר שלנו".

לקראת הפגישה הראשונה עם פרידברג סוכם כי כל אחד מהצדדים יעשה מאמץ להתקרב מעט אל האחר. פרידברג הזיע כל הדרך מתל אביב והגיע לאריאל. מאירה דולב ותמר אסרף עשו את הדרך מערבה מבתיהן בבנימין ועד לעיר הגדולה בשומרון.


"הרצון שלנו לדבר קיים כל הזמן, אבל לנו המתנחלים יש בעיה קשה עם התקשורת", אומרת דולב. "התקשורת עוסקת בנו המון, אבל היא מדברת כל הזמן מעל הראש שלנו. היא מדברת עלינו, אבל כמעט לא מדברת איתנו. נמרוד פתח לנו את הדלת אל עולם הניו-מדיה שלמעשה אומר 'לעזאזל התקשורת'. עכשיו אני יכולה לדבר עם הציבור באופן ישיר".

בפעם הראשונה הציגו לו השתיים את עולמן, והוא מצדו נתן הסבר כללי על עולם הניו-מדיה. בפגישה הבאה פרידברג כבר היה בשל להיכנס לעומק השטח, והגיע לבניין המועצה האזורית מטה בנימין שבהתנחלות פסגות. "ישבתי שם וראיתי את המפות עם טווחי הטילים", הוא נזכר בחיוך. "יש לך שם פירוט מדוקדק איך מכל גבעה בשטחים אפשר לשגר טילים לעבר מרכז הארץ". בסיום מופע הטילים הפוטנציאליים נלקח פרידברג לתצפית מהגג. "ראינו את תל אביב בהירה ומנצנצת על שפת הים, ואז הייתה לי תובנה: אמרתי להן, מפה רואים את תל אביב מעולה, הבעיה היא שמתל אביב לא רואים אתכם בכלל".

משם הדרך לפסים המעשיים הייתה קצרה. הליך הייעוץ עם פרידברג הבשיל להחלטה: אסרף ודולב יגייסו עוד כמה מתנחלות, יפתחו בלוג, ובאמצעות הסיפורים האישיים הקטנים שמרכיבים את חיי היומיום שלהן - ינסו לפתוח צוהר אל עולמן של המתנחלות ביהודה ושומרון.
בין הנורמלי ללא נורמלי
תהליך ציד הכישרונות החל, ובשיטת חברה-מביאה-חברה אותרו שלוש כותבות נוספות. ראשונה גויסה רחלי סגל, תושבת ההתנחלות טלמון וסגניתה של דולב בעריכת עיתון המועצה בבנימין. "אין לי אישיו מתנחלי מיוחד", מעידה סגל על עצמה, "אבל יש לי הרבה מה לומר".

על תקן המתנחלת הצעירה הובאה מירי מעוז-עובדיה, שמרכזת את קשרי החוץ במועצת בנימין, ואת תפקיד החילונית שבחבורה ממלאת הילה לוקסנבורג. לוקסנבורג גדלה בבית דתי באפרת שבגוש עציון, וכיום היא מנהלת את מערך סיורי ההסברה של מועצת יש"ע. לפני כמה שנים יצאה בשאלה. היא גרושה, אם לבת ומתגוררת בהתנחלות כפר אדומים. בשעות היום היא מובילה סיורים של מעצבי דעת קהל בשומרון ובבנימין, אבל בלילות היא יכולה בקלות להעביר סיור בין הברים הכי חמים בירושלים או בתל אביב.

בתחילה הן חשבו לקרוא לאתר "מתנחבלוג", אבל אז הגיע רוני ארזי, אז דובר מועצת יש"ע וכיום בעל חברה עצמאית לניומדיה, והציע את השם "מתנחלות ברשת". " זה אומר עלינו שהנה אנחנו כאן. הגענו לרשת כדי להישאר. ככל שתחשוב על השם הזה תמצא בו עוד כיוונים מגניבים ", אומרת אסרף.

אחרי חצי שנה של כתיבה, מה הקשר בין בלוגרית למתנחלת?
"מתברר שאנחנו נשים רגילות לגמרי", אומרת רחלי סגל וצוחקת. "היומיום שלנו הוא אמהות, עבודה, קהילה, תחביבים. בקיצור, החיים הרגילים, רק שברקע יש ערבים, ובג"צים ויידויי אבנים".

סגל , המתגוררת בהתנחלות טלמון לצד לא מעט בעלי מקצועות חופשיים ואנשי הייטק, נותנת דוגמה מעניינת לשילוב בין הנורמלי ללא נורמלי בחיי המתנחלים. "לפני שבוע התנהל אצלנו דיון ממושך על העובדה שהמדינה לא מממנת את מיגון החלונות של מכוניות הליסינג, כי הרכב לא רשום על שם תושב יו"ש. עכשיו, עם ההתגברות המטורפת ביידויי האבנים, אנחנו בבעיה קשה. זה דיון שמגולמים בו מרכיבים של חיים רגילים כמו עבודה בהייטק ורכב חברה, יחד עם העובדה שלפעמים אתה מפחד פחד מוות לחזור הביתה מהעבודה".

מירי מעוז-עובדיה, הצעירה בבנות החבורה, היא גם השקטה שבהן. היא כותבת על החוויות שלה כמי שזה עתה התחתנה, ועל המתרחש בחיי זוג צעיר. לפני כמה חודשים נאלצו בני הזוג לעזוב את ההתנחלות נווה צוף ולעבור לירושלים משיקולי עבודה ולימודים. אבל מירי עדיין כותבת בבלוג "מתנחלות ברשת", למרות שרשמית היא כבר לא מתנחלת.

למה את עוד ממשיכה לכתוב בבלוג בעצם?
"כל ההתעסקות שלי היא בהתיישבות. אני עובדת במועצת בנימין, אני תמיד בפוזה של המתנחלת ועשיתי הסברה מאז שאני זוכרת את עצמי. הדרכתי בתגלית, התעסקתי בהדרכה בחו"ל וזה חלק ממני. עוד אחזור להיות מתנחלת מתישהו".

"אני תמיד אומרת שזה זמני", היא מחייכת ומגייסת לעזרתה את הטאלנט הגדול ביותר של הציונות הדתית, נכון לעכשיו: "אפילו נפתלי בנט לא מתנחל. הוא גר ברעננה. מותר שיהיה מאוד אכפת לך מיהודה ושומרון, אפילו אם - רחמנא ליצלן - אתה בעצמך לא מתנחל".
בלי צנזורה
הילה לוקסנבורג סירבה בתחילה להצעה להשתתף בבלוג. "כשתמר פנתה אליי בהתחלה, אמרתי לה מיד לא. אף פעם לא אהבתי לכתוב. זה היה נראה לי מאוד חשוף ואני גרועה בזה. אחרי כמה ימים, דווקא כי מלכתחילה התנגדתי לזה כל כך, הרגשתי שאולי יש כאן משהו שאני צריכה להתמודד איתו, והחלטתי לנסות. מדהים, מה שקורה לי עם הכתיבה. זו הפעם הראשונה שאני מעלה את עצמי על הכתב, וכשזה קורה לי אני מגלה חלקים שלמים בעצמי. אני ממש רואה איך אני מדייקת את עצמי דרך הכתיבה".

מיד אחרי שהסכימה להצטרף למיזם, לוקסנבורג העלתה את עניין הצנזורה. "אמרתי לתמר: אם אני בפנים, אני לא מוכנה שתצנזרו אותי". אסרף הסכימה, ונשארה נאמנה להסכם גם אחרי ששניים מהפוסטים של לוקסנבורג גררו לא מעט תגובות סוערות.

לפני כחצי שנה כתבה לוקסנבורג את הפוסט "אם אשכחך שייח' מוניס", שבו תארה את חוויותיה ממשלחת ישראלית פלסטינית לפרלמנט האירופי בבריסל. "זכיתי להכיר אנשים מקסימים ורכשתי לי חברים. כן-כן, חברים פלסטינים" היא כתבה, "ככה זה כשנותנים לך לשתות כל כך הרבה יין, ואין ספק שיין דוחה כיבוש במקרה הזה. ברגע שאתה משוחח עם חבר, אתה יכול לגלות הרבה הזדהות ואמפתיה כלפי דברים שהוא אומר, גם אם אתה לא מסכים איתו. ואני חושבת שזה בדיוק מה שקרה לי שם". לוקסנבורג דאגה לעדכן את הגולשים שלא חזרה ארצה כשהיא שמאלנית, אך בהחלט הצליחה לראות את הסכסוך גם דרך העיניים של הפלסטינים.


התגובות, כצפוי, לא איחרו לבוא "מה שמאפיין את ההבנה שלך זה אותו מודל רגשי שגרם לרוב העולם המערבי לקבל את השקר הפלסטיני כאילו הוא אמת מימי קדם" כתב לה אחד הגולשים, "כשאת מסתכלת בהבנה על הפלסטיני, ונדמה לך שהוא מסתכל עלייך ומבין אותך - זו הבעיה. אני מניח שזה נובע משאריות של השפעת האלכוהול מאותו ערב. אל תתני לעצמך להיות מובלת בכוח רגשות נעלים, כשהאויב מולך מחפש רק להשמידך".
פוסט שלוקסנבורג פרסמה לפני כשבועיים גרר ביקורת מכיוון אחר, והפעם בשמה של הצניעות הדתית. "הידיעה בדבר פרשיית עמנואל רוזן תפסה אותי לגמרי מוכנה", כתבה לוקסנבורג. "גם אני ידעתי על מעלליו. למען הגילוי הנאות, גם אני אחת מאלה שקיבלו ממנו הודעות בשעות לילה מאוחרות, או אם תרצו, גם אני הייתי זקוקה לבשר להוד רוממותו שאני ממש לא בקטע שלו. ניסיתי לחזור אל הרגעים שבהם הוא כתב לי, לזכור מה עבר אצלי כשהוא הזמין אותי לספארי צלילות בסיני, מה חשבתי כשהוא הציע שנלך יחד לבקר ברמאללה, מה עבר עליי כשהוא שאל אותי אם אני בקטע של גברים נשואים, ומה הרגשתי באמת כשהוא הציע לי לשכב איתו...מה שהדהים אותי, מר רוזן, ואני שמה פה בצד את העובדה שאתה אדם נשוי, זו הקלות הבלתי נסבלת שבה חשבת שתכניס אותי למיטה...אני בעיקר מרחמת עליך, עמנואל. הטקטיקות שבהן אתה משתמש לא מתאימות אפילו לילד חרמן בן 20".

כצפוי , גם הפוסט הזה גרר הרבה מאוד תגובות. רבות מהן עסקו בתוכן דבריה של לוקסנבורג ובהתמודדות האישית שלה עם ההטרדה המינית, אבל רבים אחרים ביקשו לעסוק בסגנון הכתיבה. "מופתעת מצורת ההתבטאות שלך, הילה" כתבה גולשת. "עמנואל רוזן הוא נבזה, אין ספק. בחירת המילים כאן לא נעמה לי, ואפילו צרמה מאוד. אפשר לדבר על נושאים שבצנעה - בצניעות".

גולשת אחרת הוסיפה: "לא נראה לי מתאים לפרסם את הבלוג ככתבו וכלשונו. מתנחלות לא משתמשות במילים שהשתמשת בהן. יכולת להתנסח בצורה פחות בוטה וברמיזות. ניסוח גס ומגעיל. חבל".

"זאת אני", אומרת לוקסנבורג. "לא יצנזרו אותי, וזה היה התנאי שלי לכתיבה בבלוג, ואני יודעת שלשאר החברות לא קל לעכל חלק ממה שאני כותבת. אבל נראה לי שחלק ממה שחשוב בבלוג הוא המגוון, האפשרות להשמיע דעות שונות ולא ליפול מהרגליים כשמישהו חי או מדבר אחרת".

בדיעבד , אסרף מוכנה להודות שנלחצה ממבול התגובות בעקבות הפוסט של לוקסנבורג על עמנואל רוזן. "אפילו התקשרתי לנמרוד ושאלתי מה עושים. התייעצתי איתו: אולי כדאי להוריד או לשנות את זה? אבל בסוף אמרתי לעצמי שיש עשרות אלפי מתנחלים חילונים, והנציגה שלהם אצלנו יכולה להביע את העולם שלה בשפה שלה. הפוסט הזה היה אבן דרך, כי זו הפעם הראשונה שקיבלנו ביקורת חריפה. אבל זה חלק ממה שמרכיב את האוכלוסייה הזו שנקראת מתנחלים. אולי זה גם עוד צעד אחד קטן בדרך לניפוץ התדמית של רחווול".

רחווול מעשהאל
זו לא טעות דפוס. המילה "רחווול", במבטא מאנפף, מכוונת לדמותה של המתנחלת רחווול תושבת המאחז עשהאל, שאותה גילם טל פרידמן בתוכנית ארץ נהדרת. מפתיע לגלות את עוצמת הפגיעה שחוו חמש כותבות "מתנחלות ברשת" בתגובה לאותה דמות. "מי זאת רחווול?" שואלת רחלי סגל. "היא כאילו אנחנו: לא יודעות להתלבש, מתנהגות בבוטות ובוולגריות ומבטאות בצורה מגעילה את החסכים, כביכול, שיש לנו".

"הבלוג הזה בפירוש נכתב בשביל תושבי תל אביב, והוא מכוון מערבה מהקו הירוק", אומרת מאירה דולב. "רחווול היא אחד הדברים שהבהירו לנו שבתל אביב לא מכירים אותנו, וגם לא סופרים אותנו. רחווול מעליבה אותי בעיקר כי היא כל כך לא אני".

אבל למען הסר ספק, למרות שהחמש מעורות היטב במתרחש בבתי הקפה ובחנויות המותגים, אין מקום מבחינתן לאפשרות של פשרה טריטוריאלית "אנחנו חיות ביהודה ושומרון כי זה מה שאנחנו מאמינות שנכון לנו, וגם נכון למדינת ישראל שיהיו אזרחים ישראלים בארץ התנ"ך, שהיא היום השכפ"צ הביטחוני שלה" אומרת אסרף, "אנחנו בעלות ראש פתוח ומוכנות באמת לשמוע כל אדם, אבל זה לא אומר שאנחנו חושבות שצריך לסגת מיהודה ושומרון. אחד הדברים שאני תמיד אומרת בסיורים שאני מעבירה הוא שאני לא מנהלת מאבק על יהודה ושומרון אלא על מדינת ישראל. אין דבר כזה, יהודה ושומרון מול שאר המדינה. אני גרה ביהודה ושומרון אבל אני חיה בישראל".

בתפקידה במחלקת ההסברה של מועצת בנימין ארגנה אסרף כבר עשרות מפגשים בין מתנחלים לאנשי רוח, עיתונאים, מעצבי דעת קהל ואנשי עסקים. אברי גלעד, יאיר לפיד, רזי ברקאי ועוד רבים ישבו אצלה בסלון, דיברו, התווכחו וצעקו, והיא תמיד הקפידה לומר שהיא לא באה להרצות, שהיא בהחלט רוצה גם לשמוע.

בנושא תג מחיר שורר ביניהן קונצנזוס. כולן מתנגדות בנחרצות, וסגל מבטיחה שעוד נזכה לראות ממנה פוסט "שייכנס ברבאכ בנערי תג מחיר".
עשרות אלפי צפיות
מספר הקוראים והמגיבים בבלוג "מתנחלות ברשת" מעודד את חמש הכותבות. הטורים של "מתנחלות ברשת" מתפרסמים גם בערוץ nrg יהדות. חשוב להן גם לציין כי מיד עם פתיחת הבלוג הן קיבלו במה מכובדת בפורטל הנשים הישראלי "סלונה", שמקדם יפה את הפוסטים שלהן בקוביה מיוחדת שהוקצתה עבורן.

נמרוד פרידברג, המעורה מאוד בחיי הרשת, מספר שרמת החשיפה לפוסטים שלהן, שחלקם כבר הגיעו ל-18 אלף צפיות, גבוהה בכל קנה מידה - גם ביחס לבלוגים הנקראים ביותר בישראל. "אני יושבת עם חברים בתל אביב, ומגיע חבר של חבר שלא מכיר אותי. מציגים לו אותי ואומרים 'תכיר, זאת הילה היא מתנחלת', והבן-אדם אומר: 'אני לא מאמין, אני אשכרה יושב לשתות בירה עם מתנחלת'", מספרת לוקסנבורג. "אז בזכות הבלוג הזה עשרות אלפי אנשים יכירו מקרוב מתנחלות ויהיו חלק מהחיים שלנו".

http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/471/937.html?hp=11&cat=1104&loc=22


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות