לוין היה צריך להתקומם נגד זריקת כל יהודי מהר הבית. ק"ו אם זה חבר כנסת ועוד מהמפלגה שלו.

שבירת כלים ברגעי משבר. זה שם המשחק. לוין לא היה צריך להתערב, כאשר ראש הממשלה יורד אישית על חבר כנסת. אבל הוא פוחד מנתניהו, ולכן הוא תומך בו כעת ולא שובר בעצמו את הכלים. כמו שנתניהו לא שבר בתקופת חורבן שרון, והצביע בכנסת בעד החורבן, כדי להצליח בתפקידיו כשר האוצר. עד שהחורבן הפך למוגמר.

מסתבר שפייגלין, אכן קרוץ מחומר אחר, ובגבורת רוח הסכים לוותר על כל ההילה בפיסגה שהוא נמצא בה, ולסכן את כל הישגיו עד כה, ברגע הראשון שנתניהו מכר אותו עם הריבונות בהר הבית בעבור נזיד יחסים בינלאומיים ומפחדנותו מהוואקף.

טוב שפייגלין הרים מיד את נס המרד. אחרת, גם היינו אוכלים את הדגים המסריחים, גם היינו לוקים הכפשות והשמצות, ובסוף גם כולנו מגורשים.

ולגבי פייגלין מצד אחד הוא נאמן לעקרונות בצורה מעוררת התפעלות ומצד שני בתקשורת גילו את חולשתו, התלהבותו להוכיח מתינות מפתיעה בסוגיות בלתי צפויות, הוא התמכר למבט הנדהם ולמחמאות המושמעות כלפיו.

לא יתכן שחבר כנסת ייזרק מהר הבית כי למוסלמים יש זעם בלתי נשלט עליו.

בנוסף, אנחנו לא בדיקטטורת יחיד. נתניהו התנהג כשריף ובריון. על לוין להגן על חברי מפלגתו מעריצות ראש הממשלה.