אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #396803 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 396803      
דוידזון לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.3.08
134782 הודעות, 446 מדרגים, 810 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''ד בניסן תשע''ז    19:10   20.04.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

זיכרון בסלון הנשיא: ''למה אני ניצלתי ומשפחתי לא?''  

 
  
במהלך מפגש "זיכרון בסלון" שהתקיים בבית נשיא המדינה, סיפרה מרים אשל כיצד לקחו אותה הגרמנים לאושוויץ, הרגו את משפחתה, וכיצד היא הצליחה להינצל. ריבלין: "החובה הבלתי מתפשרת של כולנו היא להזכיר ולומר, 'לעולם לא עוד'"
מאת דליה מזורי
20 באפריל, 18:06. עודכן: 18:06

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה התקיים בביתו של נשיא המדינה ראובן ריבלין מפגש "זיכרון בסלון", שבמהלכו סיפרה את סיפורה מרים אשל, ניצולת אושוויץ בת 87. במפגש בבית הנשיא אמרה מרים כי זהו "כבוד גדול לזכות אחרי שואה כזאת איומה, שבה איבדתי את כל המשפחה, לבוא לבית הנשיא ולקבל יחס כזה".

הנשיא ריבלין השיב מצדו: "מפגש 'זיכרון בסלון' הוא בבחינת מסורת שלה אנו שותפים. הכבוד הגדול הוא שלנו לארח אותך כאן. הצורך שלנו היום הוא בבחינת 'והגדת לבנך' לנכדינו ונינינו, מה היה שם. הדברים האלה מחייבים אותנו. החובה הבלתי מתפשרת של כולנו היא להזכיר ולומר, 'לעולם לא עוד'. NEVER AGAIN אנו אומרים לעולם". לאחר העדות נערך דיון בשאלה כיצד ייראה יום השואה בעתיד.


"זיכרון בסלון" הוא יוזמה חברתית לציון ערב יום השואה בסלון הבית, במפגש שכולל עדות של ניצול שואה, חלק אומנותי-שיתופי ודיון. היוזמה החלה לפני שבע שנים, בסלון אחד, שאליו התכנסו בספונטניות כמה עשרות חברים שהרגישו שהזיקה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה נחלשת, וביקשו למצוא דרך אישית לעסוק בנושא.

בפתח סיפורה האישי אמרה מרים: "לפעמים אני לא מאמינה שאני זכיתי. למה אף אחד מהמשפחה שלי לא זכה? עכשיו לדאבוני אני אעציב אתכם קצת בסיפור שלי, אבל אלה הם חיינו". לדבריה, כשהיתה בת 13 וחצי הגיעו הגרמנים למקום מגוריה, בצ'כוסלובקיה. "יום אחד בלבד עבר עד שדפקו בדלת שלנו וקצין גרמני אמר לאמא שלי, 'תכיני את הילדים שלך עם קילו מזון, אנחנו באים לקחת אתכם. חוץ ממך גברתי כי לך יש תינוק'. כעבור חצי שעה הוא בא עם אוטו ולקח אותנו, אבא ושמונה ילדים".

היא סיפרה כי "הגענו לאושוויץ, למנגלה, והוא אמר שאני לא אראה יותר את אמא שלי ואחיי הקטנים. ביקשתי אותה ואמרו לי אנשים מסביב: 'אל תדאגי, את צריכה להיות חזקה, אמא שלך כבר לא סובלת וגם לא האחים שלך'. אני יודעת שלקחו אותם במשאיות והשליכו אותם חיים לבורות. ידענו שזה מה שקורה. ואני לא בכיתי, חשבתי שלא צריך לבכות"

מקור: http://www.360.co.il/288013


גדי אייזנקוט הוא לא הרמטכ"ל שלי, כל עוד אלאור לא בבית


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  כפול יודה דייקא 20.04.17 19:13 1

   
   
יודה דייקא לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 26.3.15
3673 הודעות, 38 מדרגים, 52 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''ד בניסן תשע''ז    19:13   20.04.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. כפול  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות