אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #425692 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 425692      
זיג-זג
חבר מתאריך 25.4.17
144 הודעות
יום חמישי כ''ג באלול תשע''ז    10:01   14.09.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

האוצר משנה גישה: התעשייה כבר אינה מנוע הצמיחה העתידי של המשק  

 
   המלצות ועדת באב"ד לקידום התעשייה, שפורסמו השבוע להערות אחרונות, מבשרות על שינוי תפישה בהתייחסות לתעשייה בישראל. על פי ההמלצות, התעשייה אינה מנוע הצמיחה העתידי של המשק, אלא מנוע בהאטה, אם כי עדיין גדול, שיש לתחזקו ולשפר את ביצועיו. מנועי הצמיחה החדשים הם מגזרי השירותים והצריכה הפרטית.

כתוצאה מכך, בוועדה לא מתרגשים מכך שחלקה של התעשייה בתמ"ג הוא 15.4% וצפוי לקטון — ומציינים כי התמיכה הממשלתית לא אמורה לשמר את משקלו הנוכחי או לפעול להגדלתו כפי שביקשו התעשיינים.

על פי דו"ח הוועדה, בישראל — בדומה למרבית הכלכלות המפותחות בעולם — ניכרת מגמת ירידה בנתח התעשייה בתמ"ג ועלייה במשקל ענפי השירותים. "מגמה זו מאפיינת את התהליך המתרחש לאורך זמן במדינות המפותחות: ככל שרמת החיים גבוהה יותר — חלקה של התעשייה בתוצר קטן יותר, עם התפתחות ענפי השירותים במדינה", נכתב בדו"ח. בישראל רואים זאת בעיקר בשנתיים האחרונות — קצב הצמיחה של יצוא הסחורות יורד, והקצב של יצוא השרותים עולה.

על רקע זה אמר בכיר בוועדת באב"ד: "90% מהסיוע הממשלתי מוקדש לתעשייה. זאת בעיה, כי יצוא השירותים גדל בקצב מהיר יותר. כיום, בקרן המטבע העולמית ובארגון המדינות המפותחות (OECD) הפסיקו להסתכל על התעשייה כעל מנוע שצריך לקבוע לו יעד — מסתכלים יותר מה עושות ההשקעות במשק, כולל השקעות בשירותים, ומה עושים זה מול זה התעשייה והשירותים.

"הצריכה הפרטית נהפכה למנוע הצמיחה הגדול, וכיום בוחנים בעולם איך סוגרים פערים באי־שוויון ומביאים צמיחה באמצעות צריכה בת קיימא. לכן, ההסתכלות היא לא רק על התעשייה. אנחנו לא יודעים מה צריך להיות השיעור של התעשייה בתוצר, ולכן הוועדה לא קבעה לו יעדים. אם אני יודע להיות מוביל בינלאומי בשירותים של סייבר ופיננסים — האם אני צריך לוותר על זה כדי להשקיע בתעשייה?"

מנקודת מוצא זו גיבשה הוועדה את המלצותיה, שכוללות הקצאה של כמיליארד שקל במשך כמה שנים לחינוך ולתעשייה. הפילוח המדויק של התמיכות בתעשייה יתבצע בשיחות בין באב"ד לנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

ראוי שבאב"ד ישוחח על כך גם עם יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה. בוועדה כבר מבינים שהאינטרסים של התאחדות התעשיינים והתאחדות המלאכה אינם זהים, וכיוון שהיא מתמקדת בעסקים קטנים — ראוי לשמוע גם את קולם של בעלי עסקים אלה.

התעשיינים מיוצגים בוועדה על ידי התאחדות התעשיינים, שמייצגת מפעלים המעסיקים יותר מ–20 עובדים. התאחדות המלאכה מייצגת מפעלים קטנים יותר, שמעסיקים עד 19 עובדים.

לרכז את הרגולציה

פרסום המלצות הוועדה השבוע גרר אכזבה בקרב כמה גופים במשק, ובהם התאחדות התעשיינים, המכללות הטכנולוגיות ורגולטורים הפועלים מול המגזר העסקי. כמה מהם כבר התחילו להפעיל לחצים פוליטיים ואחרים, כדי לשנותן — ובעיקר להגדלת התקציב שהם יקבלו.

בישיבה שהתקיימה במשרד האוצר, דנו בכמה מהשינויים שהתעשיינים ביקשו להכליל בהמלצות, אבל נעדרו מהן. כך למשל, בהתאחדות המלאכה מעוניינים בהוספת המלצות להגדרת העסקים הזעירים (עד מחזור של 5 מיליון שקל) וגיבוש מסלולים יעודיים לאלה. באופן פרטני יותר, הם מבקשים להקים מבנים למפעלים זעירים באזורי תעשייה מחוץ למרכזי הערים הגדולות, מינוי דירקטור במכון היצוא שיבטיח הסטת פעילות לחבריה, והסרת חסם שקובע מחזור של 15 מיליון שקל בשנה, המאפשר קבלת הטבות מס כיצואן משנה.

התוכנית שהגישה התאחדות התעשיינים לוועדה התבססה על הגדלת התמיכה הממשלתית בתעשייה, כך שתסתכם ב–4.95 מיליארד שקל בשנה — בכלל זה מיליארד שקל במענקי השקעות ו–3.4 מיליארד שקל במענקי המדען הראשי. התעשיינים גם הציעו לקבוע את התמיכות הללו כשיעור מהתוצר התעשייתי, כשבחמש השנים הקרובות הם יהיו 0.7% להשקעות הון ו–2.2% למו"פ. עוד הציעו לעודד יצוא ב–300 מיליון שקל בשנה. התעשיינים העריכו כי לאחר חמש שנים הצמיחה תגדל ב–6.8% בשנה ויתווספו 168 אלף מועסקים במשק.

הוועדה ממליצה להשקיע כמיליארד שקל בחינוך ובתמיכה בתעשייה — בעיקר קטנה ומסורתית — כדי לשפר את הפריון והתחרותיות שלה ולאפשר את צמיחתה. בנוסף, היא מציעה רה־ארגון בחינוך המקצועי ומסלול מהיר להקלה ביורוקרטית על עסקים באמצעות נקודת ממשק אחת שתטפל בכל הרגולציה.

"המאבק הגדול עוד לפנינו", אמר חבר בוועדה, והתייחס דווקא למאבק מול הרגולטורים ליצירת נקודת ממשק אחת לענייני הרגולציה מול המגזר העסקי.

ניסיונות קודמים של משרד האוצר ללקט סמכויות מרגולטורים שונים ולהעבירן לוועדה או סוכנות חדשה, נבלמו בלחצים פוליטיים מצד משרדי הממשלה שסירבו לוותר על סמכויות. זה לא אומר שמשרד האוצר צריך לוותר על היעד. החסם האמיתי של התעשייה הוא ברגולציה להקמת עסק ולניהולו השוטף — ופחות בתקציבים שרוב התעשיינים לא מודעים לקיומם ולא יודעים איך להתקרב אליהם.

בהקשר זה ממליצה ועדת באב"ד לגבש מודל ליצירת נקודה מרוכזת של רגולציה ממשלתית, שתמנע מצב שבו רגולטור אחד מסרב להעניק אישור לעסק או דורש תנאי לא הגיוני להפעלתו.

בוועדה מקווים כי ב–2018 יוקמו שני גופים. הראשון, שיוקם במשרד הכלכלה, ירכז פניות של עסק לכל הרגולטורים הממשלתיים וינסה לקדם את האישורים עבורו. בנוסף, תוקם ועדה בין־ממשלתית שתתכנס להסדרת דרישות רגולטוריות סותרות.

בדו"ח ועדת באב"ד נכתב כי הקמת עסק כרוכה בהתנהלות מול כמה רשויות ממשלתיות, בהתאם לסוג העסק ופעילותו. כך למשל, כל עסק נדרש לרישום בהתאם לצורת ההתאגדות שלו (עוסק מורשה, חברה בע"מ או עוסק פטור) ולפתיחת תיק ברשויות המס (מס הכנסה ומע"מ) והביטוח הלאומי.

בנוסף, עסקים בתחומי פעילות מסוימים נדרשים לרישיון עסק. במקרים אלה נדרשת מעורבותן של רשויות ממשלתיות נוספות, בהתאם לסוג העסק ואופי פעילותו — לרבות הרשות המקומית וועדות התכנון, נציבות כבאות והצלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הבריאות, המשטרה, משרד העבודה והרווחה, וגופים נוספים. כמו כן, מלבד ההתנהלות מול הרשויות היזם נדרש לפעול מול גופים בשוק הפרטי לצורך עמידה בדרישות הרשויות (פתיחת חשבון בנק, שכירת שירותיו של רואה חשבון או עורך די וכדומה).

ריבוי המעורבים בהקמת עסק מביא לעיכובים ולהתארכות של התהליך. היזם, שנדרש להתנהל באופן עצמאי מול הרשויות השונות, משקיע משאבים רבים בניהול התהליך ושרוי בחוסר ודאות. במקרים מסוימים ייתכן מצב של דרישות כפולות מצד רשויות שונות (למשל, הגשת מסמך זהה לכמה רשויות) — ואף דרישות סותרות שמותירות את היזם בחוסר ידיעה בנוגע לאופן בו עליו לפעול.

המודל הפורטוגלי

החשיבות של ממשק אחד מול הממשלה מומחשת בדוגמה מפורטוגל שהוצגה בוועדה. "הפוטנציאל הטמון ביישום פתרון של One Stop Shop מומחש היטב בשיפור הדרמטי שנרשם בפורטוגל בעקבות יישום מדיניות זו", נכתב בדו"ח הוועדה. "הקמת One Stop Shop לעסקים הביאה לשיפור דרמטי בתהליך הקמת עסק: מספר ההליכים הנדרשים להקמת עסק ירד מ–11 לשבעה, משך הזמן של התהליך התקצר מיותר מ–54 יום לשבעה ימים בלבד, והעלויות ירדו מכ-2,000 יורו לכ–260 יורו.

"שינוי זה הביא לגידול של 17% במספר העסקים החדשים ושל 22% במשרות. שיפורים אלה התבטאו גם במדד Doing Business, שבו קפצה פורטוגל מהמקום ה–113 למקום ה–33", נכתב בדו"ח.

טוב יעשו שרי הממשלה אם ילחצו להקמת ממשק אחד למגזר העסקי מול הממשלה — בין אם מדובר בתעשייה ובין אם בענפי השירותים והמסחר. הביורוקרטיה והעלויות שחונקות עסקים מתחילת דרכם עשויות להתפוגג ומאפשר להם לצמוח, להגדיל הכנסות וליצור מקומות עבודה.

https://www.themarker.com/news/macro/1.4443212



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  שוחד זה המנוע המרכזי של המשק דוד 14.09.17 10:07 1

   
   
דוד
חבר מתאריך 4.4.02
7749 הודעות
יום חמישי כ''ג באלול תשע''ז    10:07   14.09.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. שוחד זה המנוע המרכזי של המשק  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות