אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #441092 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 441092      
דרום אדום לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.4.12
3767 הודעות, 39 מדרגים, 73 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    20:49   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הקיצוניים הפכו אותנו למוצב'': תושבי מגדלים החילונים מספרים על הקרע בישוב  

 
   "הקיצוניים הפכו אותנו למוצב": תושבי ההתנחלות מגדלים מספרים על הקרע שעומד מאחורי האירועים בכפר קוסרא

הילו גלזר / הארץ

התקרית האלימה שהתרחשה בכפר קוסרא היא רק קצה הקרחון של מאבק שרוחש כבר שלוש שנים בהתנחלות מגדלים. בצדו האחד, התושבים החילונים, שטוענים למחטף מתוכנן ומתוזמר של גופים לאומיים על היישוב שלהם, ומצדו האחר, התושבים הדתיים, שטוענים שבאו להחיות יישוב גוסס. הבחירות הבהולות, האיומים, ההפגנות וההתגרויות שעומדים ברקע העימות בשבוע שעבר

בכניסה להתנחלות מגדלים תלוי שלט שמכריז כי זוהי "בירת הצעירים של השומרון", אך כשמעפילים לתוך היישוב מבינים מיד שמדובר בהבטחה חסרת כיסוי. כפר הסטודנטים, שאמור היה להיות העורק הראשי של "בירת הצעירים", כבר מזמן אינו מאכלס סטודנטים, אלא מתפקד היום כשכונת קרוואנים עבור הציבור הדתי. ואילו הבר Balaclava, שלרגעים היה המקום הלוהט ביותר בשומרון, עומד סגור זה שנתיים.

רז חממי, ממנהלי המקום, מדגיש שהבר דווקא עמד בציפיות, לפחות בכל הקשור לבאז שנוצר סביבו. לדברי חממי, שמגדיר עצמו כאיש ימין־מרכז והצביע בבחירות האחרונות ללפיד, "אנשים עפו על המקום. הגיעו דתיים, חילונים, חבר'ה מבקעת הירדן, מכפר תפוח. אני הכרתי שם את אשתי, שהיא במקור מקרני שומרון. כל שבוע היינו מביאים אטרקציה אחרת: מופע סטנד־אפ, קריוקי, כדורגל, הופעות של אמיר דדון, גלעד ורואי משוטי הנבואה. הרבה אנשים בשומרון רמזו לי שכדאי שהבר יהיה כשר, אבל היה לנו חשוב שהוא יהיה פתוח חמישי־שישי־שבת".

בשלב די ראשוני החלו החיכוכים עם הנהגת היישוב, שנוהל אז על ידי ועדה ממונה. בתחילת הדרך דווקא הכיר הוועד בחשיבות הבר ואף העמיד מענק נדיב להקמתו, אך במהרה פסקה התמיכה. "פתאום נתקע הכסף", אומר חממי, "הם ראו שאנחנו לא זורמים איתם באג'נדה ויוצאים נגדם בכל העניין של לקלוט מאות דתיים ליישוב שיש בו 40 משפחות, אז סגרו לנו את הברז. אף אחד לא אמר את זה בריש גלי או העמיד תנאי, אלא פשוט הפנו לנו גב. גם היישוב וגם המועצה. לקחנו את סיום השיפוץ על עצמנו, פתחנו, ובהתחלה המקום פרח, אבל באיזשהו שלב הרגשנו שאנחנו עובדים על אוויר. לא נתנו לנו לפרסם, לא תמכו בנו כמו שתומכים בעסקים אחרים בשומרון. איימנו לתבוע על הכסף ששמנו, קיבלנו בחזרה את סכום ההשקעה, העברנו ליישוב את המפתחות ואמרנו שלום ותודה רבה. באופן הזה יכולנו להתפנות למלחמה האמיתית. כי אתה לא יכול מצד אחד להיות תלוי בגופים האלה ומצד שני להיאבק בהם".

"המלחמה האמיתית" היא המלחמה על צביון מגדלים, שהוקם באמצע שנות ה–80 על ידי היאחזות נח"ל. חממי, בן 32, היה כבן שבועיים כשהוריו עזבו את רמת גן ותקעו יתד בגבעה הקירחת שמשקיפה על הכפרים דומא וקוסרא, כך שבמובן מסוים הוא "התינוק הראשון" של מגדלים. עם השנים התבססה מגדלים כהתנחלות של 80 בתי אב שאופיה חילוני, עוף קצת מוזר בפרויקט שתודלק על ידי הלהט המשיחי של אנשי גוש אמונים.

מגדלים, השבוע. תוך שלוש שנים הפכו הדתיים לרוב
מגדלים, השבוע. תוך שלוש שנים הפכו הדתיים לרוב צילום: אילן אסייג
בסוף המילניום הקודם, בעקבות סכסוכים פנימיים ומצוקה כלכלית, הסכים היישוב להפקיע מעצמו את סמכויות הניהול ולהעבירן לידי ועדה ממונה. בתחילת העשור הנוכחי, לאור התחושה שימי השלטון החיצוני מוצו ובעיקר בשל אכזבה מהישגיו הדלים, דרשו חברי הגרעין החילוני לקיים בחירות ביישוב. רשם האגודות התנגד לכך, וחברי הגרעין פנו לאפיקים משפטיים. אלא שבעוד אלו עסוקים במאבק על זכותם הדמוקרטית לבחור ולהיבחר, בינתיים, מתחת לאפם, החל היישוב לשנות את פניו לבלי הכר. באוגוסט 2014 הגיע למקום גרעין ראשון של שמונה משפחות דתיות, ובפעימות הבאות הקליטה היתה מסיבית יותר.

בבחירות שהתקיימו הקיץ, לראשונה זה 20 שנה, התברר לפתע שהחילונים הוותיקים הפכו למיעוט, וכעת נשלט היישוב על ידי ועד שחבריו דתיים, אשר הגיעו להתגורר בו בעת האחרונה. הסדר החדש ניכר כאמור ברמה הכי ויזואלית. את כפר הסטודנטים והבר החליפו בית כנסת חדש ומקווה מפואר שנחנך השנה. אבל המבנים הללו מספרים סיפור חלקי בלבד. הדרמה האמיתית מתרחשת מתחת לפני השטח ונמהלים בה איומים, תלונות למשטרה, מחאות קולניות ביום כיפור וזוג תפילין אחד חרוך.

"חנקו אותנו"

זה כשלוש שנים נקרעת מגדלים בין שני מחנות. "זה כמו הח'ליפות של דאעש, הם באו, השתלטו על מדינה והיא שלהם", נשמע אומר אחד ממנהיגי החילונים בשיחה טלפונית עם גורם במועצה אזורית שומרון, בהקלטה שהגיעה לידי מוסף "הארץ". ואילו רכזת בכירה ביישוב סיפרה בשיחה עם דייר פוטנציאלי ש"הוותיקים פה זה לא בהכרח השכנים החילונים שאתה רוצה שיהיו השכנים שלך. זה בא מהכלא, זה בגד בזאת עם ההוא. זה לא חילונים ערכיים כאלה, אידיאליסטיים".

אך אלמלא הסלימה מלחמת הדת לכדי סכסוך בוער שהשלכותיו ביטחוניות, איש לא היה מתעניין במרקם החיים ביישוב הקטן והמבודד שנעוץ בעומק הגדה, כ–20 קילומטר מזרחית לאריאל. השינוי הגיע בעקבות התקרית בשישי שעבר, לאחר שקבוצה של עשרות נערים יצאה מכיוון מגדלים לכיוון היישוב קידה, במה שהוגדר כטיול בר־מצווה. בהגיעם לקוסרא, הותקפו הנערים על ידי פלסטינים שיידו לעברם אבנים ובתגובה פתח אחד ההורים המלווים באש. כתוצאה מהירי נהרג פלסטיני והנערים הסתתרו במערה, עד שחולצו משם על ידי כוחות צה"ל.

בתקשורת המיינסטרים תואר האירוע כ"ניסיון לינץ'" וגם הפרסום למחרת, שלפיו המתנחלים לא קיבלו אישור מצה"ל בטרם יצאו לטיול, לא שינה את הטון הכללי. היחיד שהעז להציע פרשנות אחרת הוא דווקא תושב מגדלים, מור שושנה. בפוסט שפירסם, תיאר שושנה בן ה–28 את חברי הקבוצה שיצאה מיישובו כ"תושבי יצהר שהחליטו לעשות 'טיול' בר מצווה כשהם נכנסים לתוך הכפר במטרה אחת בלבד, ליצור פרובוקציה!" והוסיף: "אני פשוט בהלם שאני קורא בחדשות שהותקפו נערים על ידי 'מחבלים', זה פשוט שקר מוחלט!"

עוד כתב שושנה כי "אנחנו והכפר השכן חיים בשלום ואף שיתוף פעולה יחסי כבר 30 שנים. מעולם לא היו לנו תקריות, אפילו בתקופת האינתיפאדה חיינו בשלום יחסי!" הוא סיכם ב"כואב לי לראות שאנשים טובים מצוירים כמפלצות, כי נכנסו להם לבית נוער גבעות קיצוני שכל המטרה שלו היא לייצר מלחמה! היישוב שלי (מגדלים) היה יישוב חילוני בצביונו ולפני כשלוש שנים חלה פה השתלטות על ידי גרעין דתי קיצוני!"

מור שושנה ליד ביתו במגדלים שצופה לכפר קוסרא. "הקיצוניים שמגיעים לפה מניעים את הקיצוניים שנמצאים שם".
מור שושנה ליד ביתו במגדלים שצופה לכפר קוסרא. "הקיצוניים שמגיעים לפה מניעים את הקיצוניים שנמצאים שם". צילום: אילן אסייג
הפוסט של שושנה, שזכה מיד לאלפי שיתופים, עורר כצפוי תגובות אוהדות בצד גינויים חריפים של אנשי ימין קיצוני שכינו אותו "נציג המחבלים", "שרץ מנוול" ואיחלו לו "להישחט בידי ערבי".

אבל המתקפה הווירטואלית היתה רק קדימון למה שהתחולל באותו ערב, כאשר חבורת נערים לא־מקומית הגיעה שוב לפאתי היישוב במטרה להתגרות בתושבי קוסרא, והתעמתה עם חיילי צה"ל שהיו במקום. כששושנה ירד לשם וביקש לברר מה התכלית בהגעתם לאזור המתוח ממילא, השיב לו אחד מנערי הגבעות ש"באתי לשמור עליך" ואחרים הטיחו בו "אתה לא יהודי".

שושנה, חייל גולני ששירת בזמן עופרת יצוקה, לא יכול היה להבליג. "אני לא צריך שתשמור עלי, אני 30 שנה שומר על עצמי, אתם באתם אלי לבית ועשיתם פה בלגן, התססתם את כל המקום", השיב ברוגז. גם במפגש עמו השבוע במגדלים, שושנה לא הסתיר את זעמו. "שירתי בשכם, יש לי מפקד שאיבד פה עין, עברנו לא מעט דברים", סיפר במהלך הסיור ביישוב, "גם ליצהר שלחו אותי, מצאתי את עצמי במארב, שוכב 12 שעות בגשם שומר על יישוב בלי גדר. ואז באים אלה ומתייחסים אלי כאילו הגעתי מארגון שמאל קיצוני".

שושנה מצביע על דומא, שאותו הוא מגדיר "כפר עוין", לעומת קוסרא ש"אליו אנחנו יורדים חופשי, ובתור ילדים אפילו היינו משחקים איתם כדורגל". אבל המבט צופה כעת פנימה, לשינויים בתוך היישוב, שהם הטריגר למתיחות הנוכחית עם השכנים. "הקיצוניים שמגיעים לפה מניעים את הקיצוניים שנמצאים שם", הוא אומר.

גם שושנה, מוזיקאי חובב שעובד כעת בהתקנת רהיטים, הוא נצר למייסדי ההתנחלות. "אבא שלי השיג תקציבים כדי לבנות את המועדון היישובי", הוא מספר. המועדון, אגב, הוסב לאחרונה לגן ילדים, על מנת לתת מענה לילדי המשפחות הצעירות שהתיישבו במגדלים לאחרונה, והועתק למבנה קטן יותר שממוקם בלב השכונה הדתית. לדברי שושנה, "כשביקשנו את המפתחות למועדון אמרו לנו שאנחנו מיעוט וזה יהיה בזבוז של חשמל".

לצד זאת, פירסם הוועד לאחרונה תקנון חדש לשימוש במבנה שבו שכן הבר, הקובע כי "אירועים בערבי שבת וחג יחלו שעה וחצי לאחר כניסת השבת" — כדי לא להפריע לתפילה בבית הכנסת הסמוך. המיליטנטים שבין החילונים לא מוכנים להשלים עם המגבלה הזאת, ובערבי שבת הם לעתים מקיימים אירועים ברחבה המרכזית, שכוללים השמעת מוזיקה בדציבלים גבוהים, מבלי להתכחש למרכיב המתריס שבכך. פעם אחת כמעט גלש מפגן המחאה הזה לאלימות, כאשר אחד התושבים החדשים ניגש לארון החשמל וניתק ממנו את מערכת ההגברה של החילונים. "חנקו אותנו, דחקו אותנו לפינה, אין שום תקציב לפעילויות חילונית", מסביר שושנה את פשר מחאת ערבי־שבת החריגה, "אנחנו היינו בעד להפוך את היישוב הזה למעורב, תמכנו בקליטת משפחות דתיות, אבל באופן מוסכם ומבוקר".

זו מדינה חופשית, כל אחד רשאי לגור איפה שהוא מוצא לנכון.

"מגדלים הוא מהיישובים הבודדים ביהודה ושומרון שהצביון שלהם היה חילוני. לך תנסה להיכנס כחילוני להר ברכה, יצהר או איתמר. לא יקבלו אותך. אני אגיד לך יותר מזה, יש לי שני אחים גייז שגרים היום בתל אביב, ואני בספק גדול אם הם היו מתקבלים היום כבנים ממשיכים במגדלים. הדור של ההורים שלי אכל חצץ כדי להקים פה יישוב מגוון, פלורליסטי וחופשי. עצוב לי לראות מה נהיה ממנו. הקיצוניים הפכו אותנו למוצב".

רק דתיים מתקבלים

בכניסה ל"מוצב", מרחק פסיעות ספורות מהשער החשמלי, נמצא הבית של אלי ואיריס גולדבך, ממייסדי מגדלים. "יש מי שיגיד לך שגם שייח מוניס, איפה שנמצאת היום רמת אביב, זה שטח שנוי במחלוקת", אומר אלי ביחס לבחירה למקם את ביתו בפאתי שכם, "המדינה איפשרה לי אז באתי. אני פשוט מאוד ציוני".

הזוג גולדבך הם ממובילי המאבק החילוני ביישוב, ואף לא היססו להציב את שמם בראש העתירות שהוגשו כנגד הבחירות שהתקיימו בו לפני כחצי שנה, שאותן הם תופסים כ"פיקטיביות ולא לגיטימיות". האבסורד כולו, לשיטתם, מגולם בזעיר אנפין בסירוב לקלוט את שני ילדיהם, שגדלו ביישוב, כחברי אגודה במגדלים — חברות שמקנה זכות להצביע בבחירות. גולדבך מציג מסמך מ–2007, שבו מודיעה מזכירות מגדלים לבתו, כי מאחר שהוחלט ש"לא יתקבל חבר באגודה רווק שאינו בעל בית משלו", בקשתה נדחית. "מתברר שהבת שלי, שהיתה מדריכת חימוש, שבזמן שהיא בהריון התנדבה למתוח שרשראות טנקים, לא מתאימה למגדלים", אומר גולדבך באירוניה. "גם הבקשה של הבן שלי, מדריך צניחה בצה"ל ומהנדס במקצועו, שוכבת כבר חמש שנים. באיזו תואנה? אף תואנה. אומרים שאין קליטה. לעומת זאת, דתיים שהגיעו לכאן בינואר נרשמו כחברים כבר בפברואר.

בני הזוג אלי ואירס גולדבך, ממייסדי מגדלים. "אי אפשר להכריח את הנאנסת לגדל את העובר".
בני הזוג אלי ואירס גולדבך, ממייסדי מגדלים. "אי אפשר להכריח את הנאנסת לגדל את העובר". צילום: אילן אסייג
"חלק מהם כבר עזבו", הוא ממשיך, "באו אנשים, גרו פה שבועיים־שלושה, שמו פתק בקלפי והסתלקו. כך הושג הרוב של הדתיים".

ואמנם, פנקס הבוחרים ביום הבחירות במגדלים שיקף יחס של כ–58% מתיישבים חדשים שרובם דתיים לעומת 42% מאנשי היישוב הישן שמזוהים כחילונים. מדובר ברוב יציב, אך לא מוחץ, ואילו הבחירות היו מתנהלות על פי שיטת "קול אחד לאדם אחד", היו זוכים החילונים לייצוג הולם בוועד המנהל. אלא שבחסות פרשנות של סעיף בתקנון רשם האגודות, החליטה ועדת הקלפי שהבחירות במגדלים יתנהלו במתכונת שונה, שבה כל חבר מצביע עבור חמישה מועמדים. ומאחר שהרוב הדתי הצביע כגוש אחד עבור מועמדיו, נבחרו חמישה מנציגיו, ללא אף נציג חילוני. הניסיון לערער על השיטה באמצעות עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה על ידי השופט אלי אברבנאל, שפסק כי "מדובר בשיטת הצבעה אפשרית הנמצאת במתחם הסבירות".

כך או כך, סדרי הכוחות החדשים ביישוב הורגשו במהרה. "הנכדה שלי חוזרת מהגן ושרה 'שמע ישראל', למה זה רלוונטי לילדה בת שנתיים?" תוהה איריס גולדבך. מטריד לא פחות הוא סיפורה של ילידת המקום, בת מאומצת שנולדה בחו"ל, אשר התבקשה להמציא מסמכים המאשרים את יהדותה, כתנאי להמשך העבודה בגן הילדים. "אני מה־זה מקווה שזה לא פוגע", נשמעת מנהלת המעון בהקלטת השיחה בינה לבין העובדת שהגיעה לידי מוסף "הארץ", אשר במהלכה מתבקשת האחרונה לספק "מסמך שמראה לי שגוירת גיור אורתודוקסי". בשיחה אחרת, מתנצלת העובדת על שלא היה בידה להשיג מסמך כזה. "זה בעייתי, אבל יכול להיות שיוותרו לנו", עונה המנהלת, ומבקשת שהות לברר את העניין. "את רואה את עצמך כיהודייה?" נשאלת העובדת, "אם את אומרת שגדלת כיהודייה, אני סומכת על זה בינתיים, אבל אני צריכה לבדוק מה קורה". כעבור כמה ימים הופסקה העסקתה של העובדת במעון, לכאורה בשל מחלוקת אחרת שהתגלעה בינה לבין מעסיקיה.

"מה השלב הבא, שיבדקו גם את הגברים שלנו אחד־אחד כדי לוודא שהם יהודים?" שואלת גולדבך, וצופה כי לא רחוק היום שבו "יסגרו את השער ויגידו לי לא לעשות מנגל בשבת". משום כך, היא מגבה את המחאה החילונית גם כשזו מרעישה מול בית הכנסת. "מדברים על להתחשב ברגשות, אבל אתה זה שבאת אלי, לא אני אליך, אז איפה התחשבות שלך בי?" בעלה בוטה ממנה בהרבה. "כבר נאנסתי", הוא אומר, "אבל אי אפשר להכריח את הנאנסת לגדל את העובר".

מה שמקומם את בני הזוג גולדבך יותר מכל, כמו גם את יתר תושבי מגדלים החילונים, הוא ערעור היחסים בינם לבין הכפרים הערביים השכנים, כנגזרת של שינוי אופי היישוב. "מגיעות לפה קבוצות מיצהר ואיתמר, מדליקות את השטח, ואנחנו אלה שנשארים לחיות פה עם היום־יום", אומרת איריס, ואלי מוסיף ש"זה לא שקיימת אהבה בינינו לבין אנשי קוסרא, כבר היו תקריות בעבר, אבל חיינו זה לצד זה בכבוד. אנחנו קונים שם, הם עובדים פה".

שייקה רוזנווסר
שייקה רוזנווסר צילום: אילן אסייג
אלא שמקרב התגבורת החדשה ליישוב, יש מי שכופר באתוס של שכנות טובה כבסיס להתיישבות ביהודה ושומרון. כזה הוא למשל סא"ל (מיל.) יהודה ליבמן שעבר למגדלים מיצהר לפני כשלוש שנים, ואירגן את טיול בר המצווה המדובר. בראיון ל"מעריב" מ–2014 אמר ליבמן, ש"אנשים נוטים לחפש את השקט והשלווה, לשבת 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו', אבל המציאות היא שאין שקט. הציבוריות הישראלית לא מסוגלת להכיל אנשים שמנסים לעורר כל פעם מחדש, בעקשנות, את סוגיות הליבה של עם ישראל".

שייקה רוזנווסר, במקור מקרית אונו, שהגיע למגדלים עם משפחתו לפני כשבע שנים, לא מזדהה עם התכלית הזאת, ובפרט כאשר היא איננה מבטאת, לדבריו, רגש אותנטי ביישוב. "בשביל מה אתה לוקח 25 ילדים מיצהר ומוציא אותם ממגדלים?" שואל רוזנווסר בהקשר לטיול שיזם ליבמן, "תוציא אותם מיצהר, מצומת אלון, מכפר תפוח. אחרי זה אנחנו אלה שזורקים עליהם אבנים. מה אתה מערב אותי בטיול שלך? אני רוצה לחיות את חיי, לרדת לקוסרא לקנות סיגריות, לקנות לחם בשני שקלים במקום בעשרה. אני מסתדר איתם מצוין. מה רע לי?"

"אנחנו בעלי הבית"

בוקר יום שני, הכניסה למגדלים. קבוצה של נערים מיישובים וממאחזים סמוכים — מובלת על ידי הטריו הנחוש של איתמר בן גביר, ברוך מרזל ומיכאל בן ארי — באה להפגין נוכחות בפאתי קוסרא. כוחות הביטחון שנערכו מבעוד מועד חוסמים את כניסתם של הנערים לדרך המלך. אלא שקבוצה אחרת, שמוטיבציית השיא שלה ניכרת מן הכיתוב "בת עין ברבאק", שמוטבע על החולצה, כבר הספיקה להעפיל לגבעות בדרכים עוקפות, ובתוך זמן קצר מתלקחת הגזרה. בתגובה, הפלסטינים מיידים אבנים, מדרדרים סלעים ומבעירים צמיגים, ואילו צה"ל משיב בירי שכתוצאה ממנו נפגע אחד הפלסטינים באורח קשה.

שגיא גפן, נציג מגדלים במועצה האזורית שומרון וממובילי המחאה החילונית, מגיע לתת קונטרה. "תתביישו לכם", מטיח גפן במנהיגי "עוצמה יהודית", שמלווים במבטם את חניכיהם שעל הגבעות. בן גביר לא נשאר חייב. "אתה זה שעושה על האש ביום כיפור, שמייצג את המיעוט שבמיעוט", הוא משיב. "שיתוף הפעולה ביניכם לבין עיתון 'הארץ' הוא קלאסי".

שגיא גפן, ממקימי הבר במגדלים שנסגר
שגיא גפן, ממקימי הבר במגדלים שנסגר צילום: אילן אסייג
גם בן ארי מתערב בשיחה. "בוא נראה אותך מביא יותר מאחד שמעשן נרגילה בכיפור", הוא מאתגר אותי, "הארץ הזאת היא לא של מי שבא לגור במלון שנקרא מגדלים כשמסביב בוערת אש".

חילונים שכבר 30 שנה יושבים על גבעה מבודדת מעל קוסרא לא תורמים להתיישבות?

"אנחנו לא באנו לתרום להתיישבות, באנו לאחוז בארץ. לא כדי להקים יישובים, אלא כדי להגיד לאויבים שלנו 'אנחנו בעלי הבית'".

אין ערך בכך שההתיישבות תהיה מגוונת? שיהיו בה גם חילונים?

"מתוקף איזו זכות הוא (גפן, ה"ג) יושב בארץ? מה יש לו לחפש פה? הוא גוי לחלוטין, סתם 'כובש' כמו שאתם קוראים לזה בעיתון 'הארץ'. אנחנו נצר לאברהם, יצחק ויעקב, אלו ששומרים שבת וצמים בכיפור, שבאו לגאול את הארץ.

"צריך להגיד את האמת", מוסיף בן ארי, "עד שבא הגרעין הדתי למגדלים היישוב הזה גווע, היה מת לחלוטין. כי איפה שאין חבר'ה עם מסירות נפש זה לא מחזיק מעמד. אלה העובדות. מי שאין לו אמונה לא שורד, לא מצליח לאחוז. בכל פעם שיש משבר קטן או אסון שקורה, זה גורם לאנשים להתקפל. אם היישוב איתמר היה חילוני, הוא לא היה קיים היום".

רוזנווסר, פעיל דומיננטי בהתארגנות החילונית, מתקומם על הטיעון הזה. לדבריו, "עובדה ש–30 שנה הסתדרו פה נהדר בלעדיהם. שום דבר לא מקרי. היתה פה מדיניות של לסמן יישוב, להציג אותו ככושל, להגיד לחילונים שמתעניינים שאין קליטה ובינתיים להכין את הקרקע".

כפר הסטודנטים שלא האריך ימים הוא לשיטתו ראיה לכך. "היו פה סטודנטים שהתייפחו בדמעות. הם ראו בעצמם חלק מהקהילה, רקדו איתנו בפאב, באו הנה כדי להישאר, עד שפתאום אומרים להם לקום וללכת כי צריך לשכן את הדתיים".

מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי צילום: מוטי מילרוד
יו"ר הוועד החדש ביישוב, שמואל מדמון, שהגיע למגדלים לפני כשלוש שנים, טוען שהמנהיגות הלוחמנית איננה משקפת באמת את התושבים החילונים ביישוב. לדבריו, "מדובר במיעוט שמנסה לרכוב על האירוע של ניסיון הלינץ' בשבוע שעבר, לצורכי האינטרסים שלהם, שרובם כלכליים: בעלי חובות, בעלי עבירות בנייה, אנשים שרוצים במשרות בתוך היישוב.

"שיספרו גם על המעשים שלהם", הוא מוסיף, "על ההצקות החוזרות ונשנות במשך שנים, על כך שבשנה וחצי הראשונות, כשעוד היינו רק עשר משפחות, הם היו מדי שבת סוגרים לנו את השאלטר בבית הכנסת; על ניבולי פה במגאפון, על גבול ההטרדות המיניות, שמופנות כלפי נשים; על השמעת המוזיקה בתשעה באב. והגדיל לעשות זה שביום כיפור שם את התפילין על המנגל. זה לא קשור לימנים, שמאלנים, דתיים או חילונים. זה קשור לשפיות, אלה אנשים חולניים".

מדמון מבקש לשים את הדברים בתוך הקשר. "היה פה יישוב שהקימו אנשים טובים שלא הצליח להתרומם", הוא אומר. "הוועד הממונה ניסה לייצר קליטה חילונית והקמת הפאב היתה חלק מהניסיון הזה, אבל זה לא צלח. העובדה היא שבמשך 30 שנה היישוב עמד על מקסימום 40 משפחות ובשלוש השנים האחרונות הוא יותר מהכפיל את כמותו. לראשונה גם יש יזם שבונה ביישוב".

מחטף הבחירות

ב–1983 התכנסה קבוצה של עובדי אגד שביקשו להקים יישוב חדש ליד ברקן. לאחר סיור לוקיישנים הוחלט שהקבוצה תתיישב בהיאחזות הנח"ל מגדלים ו"תאזרח" אותה. היוזמה נתקלה בקשיים, הגרעין התפרק, אך ליאורה יגודה, אשתו של אחד מעובדי אגד, לא התייאשה וגיבשה גרעין חדש שעלה לקרקע כעבור שנתיים. יגודה הפכה לאחת הנשים הפעילות במגדלים ומילאה בו שלל תפקידים — מזכירת היישוב, ראש צוות חירום ודוברת — עד שמתה לפני כעשור בגיל 64 בלבד. את השושלת המשיך בנה ברק, שלאחר נישואיו הקים במגדלים את ביתו. אשתו, אורנה יגודה, באר־שבעית במקור, השתלבה כספרנית בספריית היישוב, תפקיד שמילאה במשך שבע שנים, עד שבחודש שעבר זומנה לשימוע לפני פיטורים. "הסבירו לי שאני לא עונה על צורכי הילדים", מספרת יגודה, שאכן פוטרה כעבור כמה ימים. היא לא הופתעה, משום שבעת האחרונה הבחינה, לדבריה, ב"רמיזות על כך שהספרייה לא מספיק 'נקייה"".

"זה יכול היה להיות בגלל סיפורי ג'וליה דונלדסון, שיש בהם איזושהי קונוטציה של כריסמס ובאחד מהם יש ממש אזכור של סנטה קלאוס, מה שמבחינת הדתיים זה בל יעבור", היא מדגימה, "או בגלל סדרות הקומיקס שאהובות על הילדים כמו 'קפטן תחתונים' או 'דייב המגעיל', שזה גם חס וחלילה ומה פתאום שדבר כזה ייכנס אלי הביתה.

"הדברים לא נאמרו לי בפנים, אלא מאחורי הגב", היא מדגישה. "כלומר, אפילו לא באו וביקשו 'בואי תנסי לשפר ולהגיע לכלל האוכלוסייה'. יותר מזה, בחודשים האחרונים הכנסתי הרבה ספרי קודש והבאתי יותר ספרות תורנית, מרגע שזיהיתי שיש בכך צורך. ובכל זאת פוטרתי. אני לא מתאימה כי אני חילונית".

יכול להיות שחוץ מחילוניותך גם ההזדהות שלך עם המחאה ביישוב שיחקה תפקיד?

"בוודאי. מבחינתם, כל מי שלוקח על עצמו להסביר את הנראטיב החילוני ושחושב שמותר לנו להתנהג כחילונים, לא אמור להיות בין מקבלי ההחלטות או מחזיקי המשרות ביישוב".

כמו יגודה, גם שאר אנשי החזית החילונית מתארים את מהלך נישולם ככזה שמובל על ידי "גופים גדולים בעלי השפעה באזור, ששמו להם למטרה לשנות את צביונו של היישוב ולהפכו מיישוב חילוני ליישוב דתי"', כפי שנכתב בדף פייסבוק "מצילים את מגדלים", שהוקם לרגל המאבק. את התבשיל הזה, הם סבורים, מקדיחים יחד המועצה האזורית שומרון, תנועת אמנה והחטיבה להתיישבות.

חשוב לציין שאין כל ראיה ממשית לקיומו של מערך מתואם ומתוזמר כזה, אף שתהליכי השינוי ביישוב מעוררים כמה סימני שאלה. לא ברורה, למשל, הכרזתה הבהולה של ועדת הקלפי ביישוב מתאריך 22.6.2017, על קיום בחירות ביישוב שלושה ימים בלבד לאחר מכן (וכשבוע לאחר דחיית העתירה על שיטת הבחירות). הליך הבזק הגיע לאחר כשני עשורים שבהם היישוב מנוהל על ידי ועדה ממונה ולאחר שבמשך שבע שנים נאבקים החילונים לקיים בחירות. לשיטתם של אלו, מדובר במחטף. "הם חיכו לרגע שבו יהיה להם רוב ומיד הזדרזו להכריז על בחירות מעכשיו לעכשיו", משוכנע שגיא גפן.

שאלה מסקרנת לא פחות, היא באשר למוטיבציות של ראש הוועד הנבחר, שמואל מדמון, בעל חנות לתשמישי קדושה, שעבר למגדלים לפני שנים אחדות. למעשה, מדמון הגיע למגדלים רק לאחר שסולק — מילה עדינה מזו לא תתאים כאן — מהיישוב יט"ב שבבקעת הירדן. מדובר במושב שאופיו דתי־מתון ושרוב תושביו הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. מדמון ומשפחתו הגיעו ליט"ב בתחילת העשור כחלק מגרעין שייסד ביישוב מכינה קדם־צבאית, אך עד מהרה התברר כי שאיפותיו מרחיקות לכת בהרבה.

אנשי מגדלים יזמו שיחות עם שורה של גורמים ביט"ב, שחלקו עמם את התרשמותם מן המניעים של מדמון ואנשיו ("הם לא באו בתמימות, הם לא באו לגור איתנו, הם באו לשנות את הצביון של היישוב"), תפיסתו הדתית ("קלטנו עולים חדשים ובשבילו זה 'מוקצה', הוא חושב שכולם גויים"), ותפקוד המכינה שייסד ("כאשר היתה איזו ביקורת היו מביאים נוער שוליים, נוער גבעות, ואומרים 'הנה, יש מכינה, יש פעילות'").

דברים ברוח דומה משמיע דוד אלחייני, ראש מועצת בקעת הירדן. "עלה רעיון לחזק את יט"ב באמצעות הקמת מכינה קדם־צבאית וקליטת חמש־שש משפחות, אבל די מהר צצו הבעיות", סיפר אלחייני השבוע בראיון למוסף "הארץ". "זה התחיל בכך שהילדים שלהם אמרו לילדי הקיבוץ 'אתם לא יהודים' והמשיך בפרסומים שהם יזמו בכל מיני עלונים, שיצרו את הרושם כאילו הם סוג של ועדת קליטה. זה הרתיח את דמם של תושבי יט"ב, וגרם לי להבין שכל מטרתה של החבורה הזאת היא בעצם להשתלט על היישוב. טיכסנו עצה והחלטנו שאנחנו מעיפים אותם משם. סגרנו את המכינה, שממילא לא היתה הצלחה מסחררת, ולא העברנו אותם את ועדת הקליטה. לבי לבי עם תושבי מגדלים".

משם, כאמור, עברו המדמונים למגדלים ומיד הקימו עמותה בשם "מגדול ישועות במגדלים", שמטרותיה, כפי שדווחו לרשם העמותות, הן בין השאר "הפצת תורה ושיעורים לילדים ומבוגרים, חילונים ודתיים ביישוב מגדלים". אחד ממייסדי העמותה הוא נתנאל לישה, עד לאחרונה עוזר מנכ"ל המועצה האזורית שומרון, שאת תכתובותיו עם רשם העמותות ניהל באמצעות המייל הרשמי של המועצה.

מערך הקשרים הזה מחזק אצל חברי החבורה החילונית את התחושה שמדובר במהלך יזום ומתוכנן. "עשו לנו פה תרגיל", משוכנע גפן. "שאלת השאלות היא איך זה הגיוני שמגיעה קהילה חדשה ובתוך שלוש שנים הם נהיים רוב ומנהלים את היישוב לבד? אם פניהם לשלום ואחווה כמו שהם טוענים, למה שהם ירצו לנהל אותי?"

גפן ניתב את התמיהות הללו למחאה רועשת, כולל ביום כיפור האחרון כאשר הוא וכמה מחבריו עשו על האש במרפסת שפונה ליישוב וגם השמיעו מוזיקה חזקה. "לקחו לנו את המועדון, הבר סגור, לבנים הממשיכים אין כאן בתים בעוד שאצלם אתה נכנס לקרוואן ומיד הופך לחבר אגודה, אז כן, לפעמים אין לך ברירה אלא לנקוט מהלכים כאלה", הוא אומר.

קיצוני ממנו היה לירון אלון, 38, במקור מבת ים, שהגיע למגדלים לפני 16 שנה. לאורך השנים הערים היישוב קשיים על שאיפתו להתקבל כחבר יישוב מן המניין, בשל היותו רווק. אלון ראה כיצד הוא, שבמשך עשור התנדב ככונן מד"א ביישוב, עובר דרך ייסורים ברצונו להיקלט תחת סטטוס "חריג", בעוד שדרכן של עשרות משפחות דתיות נסללת במהרה. על כן החליט לעשות מעשה וביום הכיפורים של 2015 נעמד במקום מרכזי ביישוב כשהוא עטוף בטלית, הדליק מנגל וחרך עליו זוג תפילין. "נכון, זו היתה פרובוקציה", הוא מודה. "הביאו אותי לקצה כשגרמו לי להבין סופית שאין לי סיכוי לקנות פה בית".

ויש מי שמחאתו שקטה בהרבה. רז חממי, הילד הראשון של מגדלים, בפועל כבר אינו מתגורר ביישוב בשנים האחרונות, אלא שוכר דירה עם אשתו ביישוב בגליל. המעבר לשם נועד להקל על הנסיעות היומיות לטכניון, אך חממי מודה שגם הייאוש מן המצב במגדלים שיחק תפקיד בהחלטה להתרחק. לדבריו, "אני לא מסוגל לראות ככה את היישוב שבו גדלתי".

מגדלים, השבוע. הישוב הוקם כהיאחזות נח"ל חילונית
מגדלים, השבוע. הישוב הוקם כהיאחזות נח"ל חילונית צילום: אילן אסייג
מרשם האגודות נמסר בתגובה לכתבה: "ההתרחשויות ביישוב מגדלים, לרבות ההחלטות השונות שקיבל רשם האגודות השיתופיות בעניין היישוב, נדונו שוב ושוב בפני בית המשפט המחוזי בירושלים ובפני בית המשפט העליון במסגרת לא פחות מעשרה הליכים שונים שאותם יזמו כמה תושבים ביישוב. בכל ההליכים האלה הכריעו בתי המשפט נגד התושבים ואימצו את החלטות רשם האגודות השיתופיות.

"אכן ביישוב מגדלים היה ועד ממונה שנים רבות, אך למרות זאת לא חל שיפור בהתנהלות היישוב והוא סבל מבעיות חברתיות וכלכליות חמורות. במסגרת הרוויזיה שנעשתה במשרד רשם האגודות השיתופיות לפני כארבע שנים, עם כניסתו של הרשם הנוכחי, עו"ד מירון הכהן, לתפקידו, נערכה בחינה מחדש של הצורך בכל הוועדים הממונים שכיהנו עד אותה עת. במסגרת זו נבחן גם תפקודו של הוועד הממונה שכיהן עד אותה עת ביישוב מגדלים ולנוכח ההישגים הדלים שלו הוחלט לפזר אותו. עם זאת, בדיקת מצבו הכלכלי והחברתי של היישוב העלתה כי לא קיים באגודה פנקס חברים מעודכן שעל פיו ניתן לקיים בחירות, ובנוסף לכך, גם המצב החברתי בין התושבים ביישוב מתוח ביותר.

"לאור זאת, הוחלט על מינוי ועד ממונה בהרכב חדש שהוצבו לו מטרות פעולה מוגדרות ובראשן גיבוש פנקס החברים של האגודה ועריכת בחירות למוסדותיה. לאחר שהוועד הממונה החדש גיבש פנקס בוחרים ועמד לצאת לבחירות עתרו כמה מהתושבים הוותיקים ביישוב לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עריכת הבחירות, בין היתר בטענה שפנקס הבוחרים שגובש על ידי הוועד איננו נכון. בהמשך לדיון בבית המשפט ולהחלטתו, מונה חוקר מיוחד לבדיקה ועדכון של פנקס החברים של האגודה ובסיומו של ההליך, לאחר שמסקנות החוקר אומצו על ידי רשם האגודות השיתופיות, החליט הוועד על קיום בחירות.

"בהמשך לכך פנתה קבוצת תושבים לרשם בדרישה למנוע את הבחירות עקב פגמים שונים שלטענתם נפלו בהליך. רשם האגודות החליט לדחות את הבקשה ובעקבות כך עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר בסופו של דבר אימץ את עמדת הרשם והורה על קיום הבחירות. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי עירערו המבקשים לבית המשפט העליון, אשר שב ודחה את בקשתם ואת הטענה שהליך הבחירות היה פגום או לא תקין".

ממועצה אזורית שומרון נמסר בתגובה לכתבה: "היישוב מגדלים הוא יישוב אהוב ותושביו אהובים והוא חלק בלתי נפרד ממועצה אזורית שומרון. המועצה לא תקבל שום תיוג של תושביה ואנחנו נעמוד על כך, בין אם הם דתיים, מסורתיים או חילונים. אנו גאים במגוון האנושי של השומרון. הניסיון לייצר בכתבה תיוג של בני אדם הוא מעשה פסול בעינינו ואנחנו מסתייגים מהניסיון לעוות את המציאות.

"במגדלים התקיימו בחירות דמוקרטיות ונבחר ועד שפועל למען התושבים ורווחתם. אנחנו לא בודקים אם על הראש שלהם יש כיפה או אין כיפה. יצוין שיותר מ–30 עתירות בנושא הוגשו לבתי המשפט כולל לבית המשפט העליון וכולן נדחו. בית המשפט אף שיבח את תהליך חיזוק והבראת היישוב שאותו מובילה המועצה.

"מועצת שומרון היא מועצה מובילה בהשקעה בתרבות, בילוי ופנאי ופתוחה לכל תושבי המועצה לרבות תושבי מגדלים, עם מערכת חינוך לתפארת. נדגיש כי כל ניסיון לומר אחרת הוא הוצאת דיבה, שכן רוב תושבי היישוב מרוצים מהתפתחות היישוב בשנים האחרונות כולל רבים מהתושבים הוותיקים. בשנים האחרונות נפתחו במקום מכולת, מעון, גן, מרפאה ועוד. במועצת שומרון חיים במרקם חיים אחד חילונים ודתיים והניסיון להכתים את היישוב מגדלים הוא ניסיון שקוף לפגוע במפעל ההתיישבות בשומרון".

https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.4673750



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  הקיצוניים הפכו אותנו למוצב'': תושבי מגדלים החילונים מספרים על הקרע בישוב דרום אדום 07.12.17 20:50 1
     מי יקרא את כל הזבל הזה Plum 07.12.17 20:53 2
         חחח בר-כוכבא 07.12.17 20:55 3
             כתבה עויינת, של העיתון האנטי-ציוני העויין - ''הארץ'' JackAren 08.12.17 03:43 19
         1+ הרב 07.12.17 22:42 13
     טוב סליחה עיתון ''הארץ'' אבל באמת שהגזמתם. סקוטי 07.12.17 21:13 10
     שטויות, אם חילוניים היו מגיעים לקנות שם דירות לא הייתה בעייה. אהל 07.12.17 21:32 11
     לשים אייקון הארץ שקדון 07.12.17 22:59 17
     לא עובד ככה הבוטח אליך 08.12.17 07:39 21
     מה שאני לא מבינה בכל הכותרות על השתלטות דתיים, חרדים וכו מילה 08.12.17 08:19 22
  תופעה בשומרון שדתיים משתלטים על יישובים מעורבים/חילונים, עלי כדוגמא המגיב 07.12.17 20:57 4
     מה הכוונה משתלטים ? יאיר צרפתי 07.12.17 21:01 5
         קונים דירות מחילוניים בכמות גדולה בבת אחת,שמים שלט,ומשנים את הצביון המגיב 07.12.17 21:03 6
             הכיבוש משחית! מאניה 07.12.17 21:05 8
             שטויות .. במקרה אני מכיר את הישוב NATIKOR 07.12.17 22:53 14
  נו, באמת? מאניה 07.12.17 21:04 7
  אין מצב שמישהו קרא את כל זה (כולל הכתבת) סתם עוד אחד 07.12.17 21:12 9
  אמל״ק - בשתי מילים - תמכו במחבלים שתקפו וניסו לרצוח ילדים של בר מצווה: אוהבחדשות 07.12.17 22:11 12
  אנטשימיות כחול לבן: ''זה כמו הח'ליפות של דאעש, הם באו, השתלטו על מדינה והיא שלהם'' Yoni_Adobe 07.12.17 22:55 15
  כן ירבו קיצוניים כאלה באהבתם לישראל וליהדות BlackHawkIL 07.12.17 22:58 16
  כתבה עויינת JackAren 08.12.17 03:42 18
  למה אין אזהרת ''הארץ'' בכותרת?! eli19 08.12.17 07:03 20
     גיבוב של שטויות חסדי ה' 08.12.17 09:47 23
  חיפשתי בגוגל בר balaclava שהיה לעיתים ''הלהיט של השומרון'', ''ולהפתעתי'' שום איזכור בן-של-מלך 08.12.17 10:06 24

   
   
דרום אדום לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.4.12
3767 הודעות, 39 מדרגים, 73 נקודות.  ראה משוב
   20:50   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. הקיצוניים הפכו אותנו למוצב'': תושבי מגדלים החילונים מספרים על הקרע בישוב  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   "הקיצוניים הפכו אותנו למוצב": תושבי ההתנחלות מגדלים מספרים על הקרע שעומד מאחורי האירועים בכפר קוסרא

הילו גלזר / הארץ

התקרית האלימה שהתרחשה בכפר קוסרא היא רק קצה הקרחון של מאבק שרוחש כבר שלוש שנים בהתנחלות מגדלים. בצדו האחד, התושבים החילונים, שטוענים למחטף מתוכנן ומתוזמר של גופים לאומיים על היישוב שלהם, ומצדו האחר, התושבים הדתיים, שטוענים שבאו להחיות יישוב גוסס. הבחירות הבהולות, האיומים, ההפגנות וההתגרויות שעומדים ברקע העימות בשבוע שעבר

בכניסה להתנחלות מגדלים תלוי שלט שמכריז כי זוהי "בירת הצעירים של השומרון", אך כשמעפילים לתוך היישוב מבינים מיד שמדובר בהבטחה חסרת כיסוי. כפר הסטודנטים, שאמור היה להיות העורק הראשי של "בירת הצעירים", כבר מזמן אינו מאכלס סטודנטים, אלא מתפקד היום כשכונת קרוואנים עבור הציבור הדתי. ואילו הבר Balaclava, שלרגעים היה המקום הלוהט ביותר בשומרון, עומד סגור זה שנתיים.

רז חממי, ממנהלי המקום, מדגיש שהבר דווקא עמד בציפיות, לפחות בכל הקשור לבאז שנוצר סביבו. לדברי חממי, שמגדיר עצמו כאיש ימין־מרכז והצביע בבחירות האחרונות ללפיד, "אנשים עפו על המקום. הגיעו דתיים, חילונים, חבר'ה מבקעת הירדן, מכפר תפוח. אני הכרתי שם את אשתי, שהיא במקור מקרני שומרון. כל שבוע היינו מביאים אטרקציה אחרת: מופע סטנד־אפ, קריוקי, כדורגל, הופעות של אמיר דדון, גלעד ורואי משוטי הנבואה. הרבה אנשים בשומרון רמזו לי שכדאי שהבר יהיה כשר, אבל היה לנו חשוב שהוא יהיה פתוח חמישי־שישי־שבת".

בשלב די ראשוני החלו החיכוכים עם הנהגת היישוב, שנוהל אז על ידי ועדה ממונה. בתחילת הדרך דווקא הכיר הוועד בחשיבות הבר ואף העמיד מענק נדיב להקמתו, אך במהרה פסקה התמיכה. "פתאום נתקע הכסף", אומר חממי, "הם ראו שאנחנו לא זורמים איתם באג'נדה ויוצאים נגדם בכל העניין של לקלוט מאות דתיים ליישוב שיש בו 40 משפחות, אז סגרו לנו את הברז. אף אחד לא אמר את זה בריש גלי או העמיד תנאי, אלא פשוט הפנו לנו גב. גם היישוב וגם המועצה. לקחנו את סיום השיפוץ על עצמנו, פתחנו, ובהתחלה המקום פרח, אבל באיזשהו שלב הרגשנו שאנחנו עובדים על אוויר. לא נתנו לנו לפרסם, לא תמכו בנו כמו שתומכים בעסקים אחרים בשומרון. איימנו לתבוע על הכסף ששמנו, קיבלנו בחזרה את סכום ההשקעה, העברנו ליישוב את המפתחות ואמרנו שלום ותודה רבה. באופן הזה יכולנו להתפנות למלחמה האמיתית. כי אתה לא יכול מצד אחד להיות תלוי בגופים האלה ומצד שני להיאבק בהם".

"המלחמה האמיתית" היא המלחמה על צביון מגדלים, שהוקם באמצע שנות ה–80 על ידי היאחזות נח"ל. חממי, בן 32, היה כבן שבועיים כשהוריו עזבו את רמת גן ותקעו יתד בגבעה הקירחת שמשקיפה על הכפרים דומא וקוסרא, כך שבמובן מסוים הוא "התינוק הראשון" של מגדלים. עם השנים התבססה מגדלים כהתנחלות של 80 בתי אב שאופיה חילוני, עוף קצת מוזר בפרויקט שתודלק על ידי הלהט המשיחי של אנשי גוש אמונים.

מגדלים, השבוע. תוך שלוש שנים הפכו הדתיים לרוב
מגדלים, השבוע. תוך שלוש שנים הפכו הדתיים לרוב צילום: אילן אסייג
בסוף המילניום הקודם, בעקבות סכסוכים פנימיים ומצוקה כלכלית, הסכים היישוב להפקיע מעצמו את סמכויות הניהול ולהעבירן לידי ועדה ממונה. בתחילת העשור הנוכחי, לאור התחושה שימי השלטון החיצוני מוצו ובעיקר בשל אכזבה מהישגיו הדלים, דרשו חברי הגרעין החילוני לקיים בחירות ביישוב. רשם האגודות התנגד לכך, וחברי הגרעין פנו לאפיקים משפטיים. אלא שבעוד אלו עסוקים במאבק על זכותם הדמוקרטית לבחור ולהיבחר, בינתיים, מתחת לאפם, החל היישוב לשנות את פניו לבלי הכר. באוגוסט 2014 הגיע למקום גרעין ראשון של שמונה משפחות דתיות, ובפעימות הבאות הקליטה היתה מסיבית יותר.

בבחירות שהתקיימו הקיץ, לראשונה זה 20 שנה, התברר לפתע שהחילונים הוותיקים הפכו למיעוט, וכעת נשלט היישוב על ידי ועד שחבריו דתיים, אשר הגיעו להתגורר בו בעת האחרונה. הסדר החדש ניכר כאמור ברמה הכי ויזואלית. את כפר הסטודנטים והבר החליפו בית כנסת חדש ומקווה מפואר שנחנך השנה. אבל המבנים הללו מספרים סיפור חלקי בלבד. הדרמה האמיתית מתרחשת מתחת לפני השטח ונמהלים בה איומים, תלונות למשטרה, מחאות קולניות ביום כיפור וזוג תפילין אחד חרוך.

"חנקו אותנו"

זה כשלוש שנים נקרעת מגדלים בין שני מחנות. "זה כמו הח'ליפות של דאעש, הם באו, השתלטו על מדינה והיא שלהם", נשמע אומר אחד ממנהיגי החילונים בשיחה טלפונית עם גורם במועצה אזורית שומרון, בהקלטה שהגיעה לידי מוסף "הארץ". ואילו רכזת בכירה ביישוב סיפרה בשיחה עם דייר פוטנציאלי ש"הוותיקים פה זה לא בהכרח השכנים החילונים שאתה רוצה שיהיו השכנים שלך. זה בא מהכלא, זה בגד בזאת עם ההוא. זה לא חילונים ערכיים כאלה, אידיאליסטיים".

אך אלמלא הסלימה מלחמת הדת לכדי סכסוך בוער שהשלכותיו ביטחוניות, איש לא היה מתעניין במרקם החיים ביישוב הקטן והמבודד שנעוץ בעומק הגדה, כ–20 קילומטר מזרחית לאריאל. השינוי הגיע בעקבות התקרית בשישי שעבר, לאחר שקבוצה של עשרות נערים יצאה מכיוון מגדלים לכיוון היישוב קידה, במה שהוגדר כטיול בר־מצווה. בהגיעם לקוסרא, הותקפו הנערים על ידי פלסטינים שיידו לעברם אבנים ובתגובה פתח אחד ההורים המלווים באש. כתוצאה מהירי נהרג פלסטיני והנערים הסתתרו במערה, עד שחולצו משם על ידי כוחות צה"ל.

בתקשורת המיינסטרים תואר האירוע כ"ניסיון לינץ'" וגם הפרסום למחרת, שלפיו המתנחלים לא קיבלו אישור מצה"ל בטרם יצאו לטיול, לא שינה את הטון הכללי. היחיד שהעז להציע פרשנות אחרת הוא דווקא תושב מגדלים, מור שושנה. בפוסט שפירסם, תיאר שושנה בן ה–28 את חברי הקבוצה שיצאה מיישובו כ"תושבי יצהר שהחליטו לעשות 'טיול' בר מצווה כשהם נכנסים לתוך הכפר במטרה אחת בלבד, ליצור פרובוקציה!" והוסיף: "אני פשוט בהלם שאני קורא בחדשות שהותקפו נערים על ידי 'מחבלים', זה פשוט שקר מוחלט!"

עוד כתב שושנה כי "אנחנו והכפר השכן חיים בשלום ואף שיתוף פעולה יחסי כבר 30 שנים. מעולם לא היו לנו תקריות, אפילו בתקופת האינתיפאדה חיינו בשלום יחסי!" הוא סיכם ב"כואב לי לראות שאנשים טובים מצוירים כמפלצות, כי נכנסו להם לבית נוער גבעות קיצוני שכל המטרה שלו היא לייצר מלחמה! היישוב שלי (מגדלים) היה יישוב חילוני בצביונו ולפני כשלוש שנים חלה פה השתלטות על ידי גרעין דתי קיצוני!"

מור שושנה ליד ביתו במגדלים שצופה לכפר קוסרא. "הקיצוניים שמגיעים לפה מניעים את הקיצוניים שנמצאים שם".
מור שושנה ליד ביתו במגדלים שצופה לכפר קוסרא. "הקיצוניים שמגיעים לפה מניעים את הקיצוניים שנמצאים שם". צילום: אילן אסייג
הפוסט של שושנה, שזכה מיד לאלפי שיתופים, עורר כצפוי תגובות אוהדות בצד גינויים חריפים של אנשי ימין קיצוני שכינו אותו "נציג המחבלים", "שרץ מנוול" ואיחלו לו "להישחט בידי ערבי".

אבל המתקפה הווירטואלית היתה רק קדימון למה שהתחולל באותו ערב, כאשר חבורת נערים לא־מקומית הגיעה שוב לפאתי היישוב במטרה להתגרות בתושבי קוסרא, והתעמתה עם חיילי צה"ל שהיו במקום. כששושנה ירד לשם וביקש לברר מה התכלית בהגעתם לאזור המתוח ממילא, השיב לו אחד מנערי הגבעות ש"באתי לשמור עליך" ואחרים הטיחו בו "אתה לא יהודי".

שושנה, חייל גולני ששירת בזמן עופרת יצוקה, לא יכול היה להבליג. "אני לא צריך שתשמור עלי, אני 30 שנה שומר על עצמי, אתם באתם אלי לבית ועשיתם פה בלגן, התססתם את כל המקום", השיב ברוגז. גם במפגש עמו השבוע במגדלים, שושנה לא הסתיר את זעמו. "שירתי בשכם, יש לי מפקד שאיבד פה עין, עברנו לא מעט דברים", סיפר במהלך הסיור ביישוב, "גם ליצהר שלחו אותי, מצאתי את עצמי במארב, שוכב 12 שעות בגשם שומר על יישוב בלי גדר. ואז באים אלה ומתייחסים אלי כאילו הגעתי מארגון שמאל קיצוני".

שושנה מצביע על דומא, שאותו הוא מגדיר "כפר עוין", לעומת קוסרא ש"אליו אנחנו יורדים חופשי, ובתור ילדים אפילו היינו משחקים איתם כדורגל". אבל המבט צופה כעת פנימה, לשינויים בתוך היישוב, שהם הטריגר למתיחות הנוכחית עם השכנים. "הקיצוניים שמגיעים לפה מניעים את הקיצוניים שנמצאים שם", הוא אומר.

גם שושנה, מוזיקאי חובב שעובד כעת בהתקנת רהיטים, הוא נצר למייסדי ההתנחלות. "אבא שלי השיג תקציבים כדי לבנות את המועדון היישובי", הוא מספר. המועדון, אגב, הוסב לאחרונה לגן ילדים, על מנת לתת מענה לילדי המשפחות הצעירות שהתיישבו במגדלים לאחרונה, והועתק למבנה קטן יותר שממוקם בלב השכונה הדתית. לדברי שושנה, "כשביקשנו את המפתחות למועדון אמרו לנו שאנחנו מיעוט וזה יהיה בזבוז של חשמל".

לצד זאת, פירסם הוועד לאחרונה תקנון חדש לשימוש במבנה שבו שכן הבר, הקובע כי "אירועים בערבי שבת וחג יחלו שעה וחצי לאחר כניסת השבת" — כדי לא להפריע לתפילה בבית הכנסת הסמוך. המיליטנטים שבין החילונים לא מוכנים להשלים עם המגבלה הזאת, ובערבי שבת הם לעתים מקיימים אירועים ברחבה המרכזית, שכוללים השמעת מוזיקה בדציבלים גבוהים, מבלי להתכחש למרכיב המתריס שבכך. פעם אחת כמעט גלש מפגן המחאה הזה לאלימות, כאשר אחד התושבים החדשים ניגש לארון החשמל וניתק ממנו את מערכת ההגברה של החילונים. "חנקו אותנו, דחקו אותנו לפינה, אין שום תקציב לפעילויות חילונית", מסביר שושנה את פשר מחאת ערבי־שבת החריגה, "אנחנו היינו בעד להפוך את היישוב הזה למעורב, תמכנו בקליטת משפחות דתיות, אבל באופן מוסכם ומבוקר".

זו מדינה חופשית, כל אחד רשאי לגור איפה שהוא מוצא לנכון.

"מגדלים הוא מהיישובים הבודדים ביהודה ושומרון שהצביון שלהם היה חילוני. לך תנסה להיכנס כחילוני להר ברכה, יצהר או איתמר. לא יקבלו אותך. אני אגיד לך יותר מזה, יש לי שני אחים גייז שגרים היום בתל אביב, ואני בספק גדול אם הם היו מתקבלים היום כבנים ממשיכים במגדלים. הדור של ההורים שלי אכל חצץ כדי להקים פה יישוב מגוון, פלורליסטי וחופשי. עצוב לי לראות מה נהיה ממנו. הקיצוניים הפכו אותנו למוצב".

רק דתיים מתקבלים

בכניסה ל"מוצב", מרחק פסיעות ספורות מהשער החשמלי, נמצא הבית של אלי ואיריס גולדבך, ממייסדי מגדלים. "יש מי שיגיד לך שגם שייח מוניס, איפה שנמצאת היום רמת אביב, זה שטח שנוי במחלוקת", אומר אלי ביחס לבחירה למקם את ביתו בפאתי שכם, "המדינה איפשרה לי אז באתי. אני פשוט מאוד ציוני".

הזוג גולדבך הם ממובילי המאבק החילוני ביישוב, ואף לא היססו להציב את שמם בראש העתירות שהוגשו כנגד הבחירות שהתקיימו בו לפני כחצי שנה, שאותן הם תופסים כ"פיקטיביות ולא לגיטימיות". האבסורד כולו, לשיטתם, מגולם בזעיר אנפין בסירוב לקלוט את שני ילדיהם, שגדלו ביישוב, כחברי אגודה במגדלים — חברות שמקנה זכות להצביע בבחירות. גולדבך מציג מסמך מ–2007, שבו מודיעה מזכירות מגדלים לבתו, כי מאחר שהוחלט ש"לא יתקבל חבר באגודה רווק שאינו בעל בית משלו", בקשתה נדחית. "מתברר שהבת שלי, שהיתה מדריכת חימוש, שבזמן שהיא בהריון התנדבה למתוח שרשראות טנקים, לא מתאימה למגדלים", אומר גולדבך באירוניה. "גם הבקשה של הבן שלי, מדריך צניחה בצה"ל ומהנדס במקצועו, שוכבת כבר חמש שנים. באיזו תואנה? אף תואנה. אומרים שאין קליטה. לעומת זאת, דתיים שהגיעו לכאן בינואר נרשמו כחברים כבר בפברואר.

בני הזוג אלי ואירס גולדבך, ממייסדי מגדלים. "אי אפשר להכריח את הנאנסת לגדל את העובר".
בני הזוג אלי ואירס גולדבך, ממייסדי מגדלים. "אי אפשר להכריח את הנאנסת לגדל את העובר". צילום: אילן אסייג
"חלק מהם כבר עזבו", הוא ממשיך, "באו אנשים, גרו פה שבועיים־שלושה, שמו פתק בקלפי והסתלקו. כך הושג הרוב של הדתיים".

ואמנם, פנקס הבוחרים ביום הבחירות במגדלים שיקף יחס של כ–58% מתיישבים חדשים שרובם דתיים לעומת 42% מאנשי היישוב הישן שמזוהים כחילונים. מדובר ברוב יציב, אך לא מוחץ, ואילו הבחירות היו מתנהלות על פי שיטת "קול אחד לאדם אחד", היו זוכים החילונים לייצוג הולם בוועד המנהל. אלא שבחסות פרשנות של סעיף בתקנון רשם האגודות, החליטה ועדת הקלפי שהבחירות במגדלים יתנהלו במתכונת שונה, שבה כל חבר מצביע עבור חמישה מועמדים. ומאחר שהרוב הדתי הצביע כגוש אחד עבור מועמדיו, נבחרו חמישה מנציגיו, ללא אף נציג חילוני. הניסיון לערער על השיטה באמצעות עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה על ידי השופט אלי אברבנאל, שפסק כי "מדובר בשיטת הצבעה אפשרית הנמצאת במתחם הסבירות".

כך או כך, סדרי הכוחות החדשים ביישוב הורגשו במהרה. "הנכדה שלי חוזרת מהגן ושרה 'שמע ישראל', למה זה רלוונטי לילדה בת שנתיים?" תוהה איריס גולדבך. מטריד לא פחות הוא סיפורה של ילידת המקום, בת מאומצת שנולדה בחו"ל, אשר התבקשה להמציא מסמכים המאשרים את יהדותה, כתנאי להמשך העבודה בגן הילדים. "אני מה־זה מקווה שזה לא פוגע", נשמעת מנהלת המעון בהקלטת השיחה בינה לבין העובדת שהגיעה לידי מוסף "הארץ", אשר במהלכה מתבקשת האחרונה לספק "מסמך שמראה לי שגוירת גיור אורתודוקסי". בשיחה אחרת, מתנצלת העובדת על שלא היה בידה להשיג מסמך כזה. "זה בעייתי, אבל יכול להיות שיוותרו לנו", עונה המנהלת, ומבקשת שהות לברר את העניין. "את רואה את עצמך כיהודייה?" נשאלת העובדת, "אם את אומרת שגדלת כיהודייה, אני סומכת על זה בינתיים, אבל אני צריכה לבדוק מה קורה". כעבור כמה ימים הופסקה העסקתה של העובדת במעון, לכאורה בשל מחלוקת אחרת שהתגלעה בינה לבין מעסיקיה.

"מה השלב הבא, שיבדקו גם את הגברים שלנו אחד־אחד כדי לוודא שהם יהודים?" שואלת גולדבך, וצופה כי לא רחוק היום שבו "יסגרו את השער ויגידו לי לא לעשות מנגל בשבת". משום כך, היא מגבה את המחאה החילונית גם כשזו מרעישה מול בית הכנסת. "מדברים על להתחשב ברגשות, אבל אתה זה שבאת אלי, לא אני אליך, אז איפה התחשבות שלך בי?" בעלה בוטה ממנה בהרבה. "כבר נאנסתי", הוא אומר, "אבל אי אפשר להכריח את הנאנסת לגדל את העובר".

מה שמקומם את בני הזוג גולדבך יותר מכל, כמו גם את יתר תושבי מגדלים החילונים, הוא ערעור היחסים בינם לבין הכפרים הערביים השכנים, כנגזרת של שינוי אופי היישוב. "מגיעות לפה קבוצות מיצהר ואיתמר, מדליקות את השטח, ואנחנו אלה שנשארים לחיות פה עם היום־יום", אומרת איריס, ואלי מוסיף ש"זה לא שקיימת אהבה בינינו לבין אנשי קוסרא, כבר היו תקריות בעבר, אבל חיינו זה לצד זה בכבוד. אנחנו קונים שם, הם עובדים פה".

שייקה רוזנווסר
שייקה רוזנווסר צילום: אילן אסייג
אלא שמקרב התגבורת החדשה ליישוב, יש מי שכופר באתוס של שכנות טובה כבסיס להתיישבות ביהודה ושומרון. כזה הוא למשל סא"ל (מיל.) יהודה ליבמן שעבר למגדלים מיצהר לפני כשלוש שנים, ואירגן את טיול בר המצווה המדובר. בראיון ל"מעריב" מ–2014 אמר ליבמן, ש"אנשים נוטים לחפש את השקט והשלווה, לשבת 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו', אבל המציאות היא שאין שקט. הציבוריות הישראלית לא מסוגלת להכיל אנשים שמנסים לעורר כל פעם מחדש, בעקשנות, את סוגיות הליבה של עם ישראל".

שייקה רוזנווסר, במקור מקרית אונו, שהגיע למגדלים עם משפחתו לפני כשבע שנים, לא מזדהה עם התכלית הזאת, ובפרט כאשר היא איננה מבטאת, לדבריו, רגש אותנטי ביישוב. "בשביל מה אתה לוקח 25 ילדים מיצהר ומוציא אותם ממגדלים?" שואל רוזנווסר בהקשר לטיול שיזם ליבמן, "תוציא אותם מיצהר, מצומת אלון, מכפר תפוח. אחרי זה אנחנו אלה שזורקים עליהם אבנים. מה אתה מערב אותי בטיול שלך? אני רוצה לחיות את חיי, לרדת לקוסרא לקנות סיגריות, לקנות לחם בשני שקלים במקום בעשרה. אני מסתדר איתם מצוין. מה רע לי?"

"אנחנו בעלי הבית"

בוקר יום שני, הכניסה למגדלים. קבוצה של נערים מיישובים וממאחזים סמוכים — מובלת על ידי הטריו הנחוש של איתמר בן גביר, ברוך מרזל ומיכאל בן ארי — באה להפגין נוכחות בפאתי קוסרא. כוחות הביטחון שנערכו מבעוד מועד חוסמים את כניסתם של הנערים לדרך המלך. אלא שקבוצה אחרת, שמוטיבציית השיא שלה ניכרת מן הכיתוב "בת עין ברבאק", שמוטבע על החולצה, כבר הספיקה להעפיל לגבעות בדרכים עוקפות, ובתוך זמן קצר מתלקחת הגזרה. בתגובה, הפלסטינים מיידים אבנים, מדרדרים סלעים ומבעירים צמיגים, ואילו צה"ל משיב בירי שכתוצאה ממנו נפגע אחד הפלסטינים באורח קשה.

שגיא גפן, נציג מגדלים במועצה האזורית שומרון וממובילי המחאה החילונית, מגיע לתת קונטרה. "תתביישו לכם", מטיח גפן במנהיגי "עוצמה יהודית", שמלווים במבטם את חניכיהם שעל הגבעות. בן גביר לא נשאר חייב. "אתה זה שעושה על האש ביום כיפור, שמייצג את המיעוט שבמיעוט", הוא משיב. "שיתוף הפעולה ביניכם לבין עיתון 'הארץ' הוא קלאסי".

שגיא גפן, ממקימי הבר במגדלים שנסגר
שגיא גפן, ממקימי הבר במגדלים שנסגר צילום: אילן אסייג
גם בן ארי מתערב בשיחה. "בוא נראה אותך מביא יותר מאחד שמעשן נרגילה בכיפור", הוא מאתגר אותי, "הארץ הזאת היא לא של מי שבא לגור במלון שנקרא מגדלים כשמסביב בוערת אש".

חילונים שכבר 30 שנה יושבים על גבעה מבודדת מעל קוסרא לא תורמים להתיישבות?

"אנחנו לא באנו לתרום להתיישבות, באנו לאחוז בארץ. לא כדי להקים יישובים, אלא כדי להגיד לאויבים שלנו 'אנחנו בעלי הבית'".

אין ערך בכך שההתיישבות תהיה מגוונת? שיהיו בה גם חילונים?

"מתוקף איזו זכות הוא (גפן, ה"ג) יושב בארץ? מה יש לו לחפש פה? הוא גוי לחלוטין, סתם 'כובש' כמו שאתם קוראים לזה בעיתון 'הארץ'. אנחנו נצר לאברהם, יצחק ויעקב, אלו ששומרים שבת וצמים בכיפור, שבאו לגאול את הארץ.

"צריך להגיד את האמת", מוסיף בן ארי, "עד שבא הגרעין הדתי למגדלים היישוב הזה גווע, היה מת לחלוטין. כי איפה שאין חבר'ה עם מסירות נפש זה לא מחזיק מעמד. אלה העובדות. מי שאין לו אמונה לא שורד, לא מצליח לאחוז. בכל פעם שיש משבר קטן או אסון שקורה, זה גורם לאנשים להתקפל. אם היישוב איתמר היה חילוני, הוא לא היה קיים היום".

רוזנווסר, פעיל דומיננטי בהתארגנות החילונית, מתקומם על הטיעון הזה. לדבריו, "עובדה ש–30 שנה הסתדרו פה נהדר בלעדיהם. שום דבר לא מקרי. היתה פה מדיניות של לסמן יישוב, להציג אותו ככושל, להגיד לחילונים שמתעניינים שאין קליטה ובינתיים להכין את הקרקע".

כפר הסטודנטים שלא האריך ימים הוא לשיטתו ראיה לכך. "היו פה סטודנטים שהתייפחו בדמעות. הם ראו בעצמם חלק מהקהילה, רקדו איתנו בפאב, באו הנה כדי להישאר, עד שפתאום אומרים להם לקום וללכת כי צריך לשכן את הדתיים".

מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי צילום: מוטי מילרוד
יו"ר הוועד החדש ביישוב, שמואל מדמון, שהגיע למגדלים לפני כשלוש שנים, טוען שהמנהיגות הלוחמנית איננה משקפת באמת את התושבים החילונים ביישוב. לדבריו, "מדובר במיעוט שמנסה לרכוב על האירוע של ניסיון הלינץ' בשבוע שעבר, לצורכי האינטרסים שלהם, שרובם כלכליים: בעלי חובות, בעלי עבירות בנייה, אנשים שרוצים במשרות בתוך היישוב.

"שיספרו גם על המעשים שלהם", הוא מוסיף, "על ההצקות החוזרות ונשנות במשך שנים, על כך שבשנה וחצי הראשונות, כשעוד היינו רק עשר משפחות, הם היו מדי שבת סוגרים לנו את השאלטר בבית הכנסת; על ניבולי פה במגאפון, על גבול ההטרדות המיניות, שמופנות כלפי נשים; על השמעת המוזיקה בתשעה באב. והגדיל לעשות זה שביום כיפור שם את התפילין על המנגל. זה לא קשור לימנים, שמאלנים, דתיים או חילונים. זה קשור לשפיות, אלה אנשים חולניים".

מדמון מבקש לשים את הדברים בתוך הקשר. "היה פה יישוב שהקימו אנשים טובים שלא הצליח להתרומם", הוא אומר. "הוועד הממונה ניסה לייצר קליטה חילונית והקמת הפאב היתה חלק מהניסיון הזה, אבל זה לא צלח. העובדה היא שבמשך 30 שנה היישוב עמד על מקסימום 40 משפחות ובשלוש השנים האחרונות הוא יותר מהכפיל את כמותו. לראשונה גם יש יזם שבונה ביישוב".

מחטף הבחירות

ב–1983 התכנסה קבוצה של עובדי אגד שביקשו להקים יישוב חדש ליד ברקן. לאחר סיור לוקיישנים הוחלט שהקבוצה תתיישב בהיאחזות הנח"ל מגדלים ו"תאזרח" אותה. היוזמה נתקלה בקשיים, הגרעין התפרק, אך ליאורה יגודה, אשתו של אחד מעובדי אגד, לא התייאשה וגיבשה גרעין חדש שעלה לקרקע כעבור שנתיים. יגודה הפכה לאחת הנשים הפעילות במגדלים ומילאה בו שלל תפקידים — מזכירת היישוב, ראש צוות חירום ודוברת — עד שמתה לפני כעשור בגיל 64 בלבד. את השושלת המשיך בנה ברק, שלאחר נישואיו הקים במגדלים את ביתו. אשתו, אורנה יגודה, באר־שבעית במקור, השתלבה כספרנית בספריית היישוב, תפקיד שמילאה במשך שבע שנים, עד שבחודש שעבר זומנה לשימוע לפני פיטורים. "הסבירו לי שאני לא עונה על צורכי הילדים", מספרת יגודה, שאכן פוטרה כעבור כמה ימים. היא לא הופתעה, משום שבעת האחרונה הבחינה, לדבריה, ב"רמיזות על כך שהספרייה לא מספיק 'נקייה"".

"זה יכול היה להיות בגלל סיפורי ג'וליה דונלדסון, שיש בהם איזושהי קונוטציה של כריסמס ובאחד מהם יש ממש אזכור של סנטה קלאוס, מה שמבחינת הדתיים זה בל יעבור", היא מדגימה, "או בגלל סדרות הקומיקס שאהובות על הילדים כמו 'קפטן תחתונים' או 'דייב המגעיל', שזה גם חס וחלילה ומה פתאום שדבר כזה ייכנס אלי הביתה.

"הדברים לא נאמרו לי בפנים, אלא מאחורי הגב", היא מדגישה. "כלומר, אפילו לא באו וביקשו 'בואי תנסי לשפר ולהגיע לכלל האוכלוסייה'. יותר מזה, בחודשים האחרונים הכנסתי הרבה ספרי קודש והבאתי יותר ספרות תורנית, מרגע שזיהיתי שיש בכך צורך. ובכל זאת פוטרתי. אני לא מתאימה כי אני חילונית".

יכול להיות שחוץ מחילוניותך גם ההזדהות שלך עם המחאה ביישוב שיחקה תפקיד?

"בוודאי. מבחינתם, כל מי שלוקח על עצמו להסביר את הנראטיב החילוני ושחושב שמותר לנו להתנהג כחילונים, לא אמור להיות בין מקבלי ההחלטות או מחזיקי המשרות ביישוב".

כמו יגודה, גם שאר אנשי החזית החילונית מתארים את מהלך נישולם ככזה שמובל על ידי "גופים גדולים בעלי השפעה באזור, ששמו להם למטרה לשנות את צביונו של היישוב ולהפכו מיישוב חילוני ליישוב דתי"', כפי שנכתב בדף פייסבוק "מצילים את מגדלים", שהוקם לרגל המאבק. את התבשיל הזה, הם סבורים, מקדיחים יחד המועצה האזורית שומרון, תנועת אמנה והחטיבה להתיישבות.

חשוב לציין שאין כל ראיה ממשית לקיומו של מערך מתואם ומתוזמר כזה, אף שתהליכי השינוי ביישוב מעוררים כמה סימני שאלה. לא ברורה, למשל, הכרזתה הבהולה של ועדת הקלפי ביישוב מתאריך 22.6.2017, על קיום בחירות ביישוב שלושה ימים בלבד לאחר מכן (וכשבוע לאחר דחיית העתירה על שיטת הבחירות). הליך הבזק הגיע לאחר כשני עשורים שבהם היישוב מנוהל על ידי ועדה ממונה ולאחר שבמשך שבע שנים נאבקים החילונים לקיים בחירות. לשיטתם של אלו, מדובר במחטף. "הם חיכו לרגע שבו יהיה להם רוב ומיד הזדרזו להכריז על בחירות מעכשיו לעכשיו", משוכנע שגיא גפן.

שאלה מסקרנת לא פחות, היא באשר למוטיבציות של ראש הוועד הנבחר, שמואל מדמון, בעל חנות לתשמישי קדושה, שעבר למגדלים לפני שנים אחדות. למעשה, מדמון הגיע למגדלים רק לאחר שסולק — מילה עדינה מזו לא תתאים כאן — מהיישוב יט"ב שבבקעת הירדן. מדובר במושב שאופיו דתי־מתון ושרוב תושביו הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. מדמון ומשפחתו הגיעו ליט"ב בתחילת העשור כחלק מגרעין שייסד ביישוב מכינה קדם־צבאית, אך עד מהרה התברר כי שאיפותיו מרחיקות לכת בהרבה.

אנשי מגדלים יזמו שיחות עם שורה של גורמים ביט"ב, שחלקו עמם את התרשמותם מן המניעים של מדמון ואנשיו ("הם לא באו בתמימות, הם לא באו לגור איתנו, הם באו לשנות את הצביון של היישוב"), תפיסתו הדתית ("קלטנו עולים חדשים ובשבילו זה 'מוקצה', הוא חושב שכולם גויים"), ותפקוד המכינה שייסד ("כאשר היתה איזו ביקורת היו מביאים נוער שוליים, נוער גבעות, ואומרים 'הנה, יש מכינה, יש פעילות'").

דברים ברוח דומה משמיע דוד אלחייני, ראש מועצת בקעת הירדן. "עלה רעיון לחזק את יט"ב באמצעות הקמת מכינה קדם־צבאית וקליטת חמש־שש משפחות, אבל די מהר צצו הבעיות", סיפר אלחייני השבוע בראיון למוסף "הארץ". "זה התחיל בכך שהילדים שלהם אמרו לילדי הקיבוץ 'אתם לא יהודים' והמשיך בפרסומים שהם יזמו בכל מיני עלונים, שיצרו את הרושם כאילו הם סוג של ועדת קליטה. זה הרתיח את דמם של תושבי יט"ב, וגרם לי להבין שכל מטרתה של החבורה הזאת היא בעצם להשתלט על היישוב. טיכסנו עצה והחלטנו שאנחנו מעיפים אותם משם. סגרנו את המכינה, שממילא לא היתה הצלחה מסחררת, ולא העברנו אותם את ועדת הקליטה. לבי לבי עם תושבי מגדלים".

משם, כאמור, עברו המדמונים למגדלים ומיד הקימו עמותה בשם "מגדול ישועות במגדלים", שמטרותיה, כפי שדווחו לרשם העמותות, הן בין השאר "הפצת תורה ושיעורים לילדים ומבוגרים, חילונים ודתיים ביישוב מגדלים". אחד ממייסדי העמותה הוא נתנאל לישה, עד לאחרונה עוזר מנכ"ל המועצה האזורית שומרון, שאת תכתובותיו עם רשם העמותות ניהל באמצעות המייל הרשמי של המועצה.

מערך הקשרים הזה מחזק אצל חברי החבורה החילונית את התחושה שמדובר במהלך יזום ומתוכנן. "עשו לנו פה תרגיל", משוכנע גפן. "שאלת השאלות היא איך זה הגיוני שמגיעה קהילה חדשה ובתוך שלוש שנים הם נהיים רוב ומנהלים את היישוב לבד? אם פניהם לשלום ואחווה כמו שהם טוענים, למה שהם ירצו לנהל אותי?"

גפן ניתב את התמיהות הללו למחאה רועשת, כולל ביום כיפור האחרון כאשר הוא וכמה מחבריו עשו על האש במרפסת שפונה ליישוב וגם השמיעו מוזיקה חזקה. "לקחו לנו את המועדון, הבר סגור, לבנים הממשיכים אין כאן בתים בעוד שאצלם אתה נכנס לקרוואן ומיד הופך לחבר אגודה, אז כן, לפעמים אין לך ברירה אלא לנקוט מהלכים כאלה", הוא אומר.

קיצוני ממנו היה לירון אלון, 38, במקור מבת ים, שהגיע למגדלים לפני 16 שנה. לאורך השנים הערים היישוב קשיים על שאיפתו להתקבל כחבר יישוב מן המניין, בשל היותו רווק. אלון ראה כיצד הוא, שבמשך עשור התנדב ככונן מד"א ביישוב, עובר דרך ייסורים ברצונו להיקלט תחת סטטוס "חריג", בעוד שדרכן של עשרות משפחות דתיות נסללת במהרה. על כן החליט לעשות מעשה וביום הכיפורים של 2015 נעמד במקום מרכזי ביישוב כשהוא עטוף בטלית, הדליק מנגל וחרך עליו זוג תפילין. "נכון, זו היתה פרובוקציה", הוא מודה. "הביאו אותי לקצה כשגרמו לי להבין סופית שאין לי סיכוי לקנות פה בית".

ויש מי שמחאתו שקטה בהרבה. רז חממי, הילד הראשון של מגדלים, בפועל כבר אינו מתגורר ביישוב בשנים האחרונות, אלא שוכר דירה עם אשתו ביישוב בגליל. המעבר לשם נועד להקל על הנסיעות היומיות לטכניון, אך חממי מודה שגם הייאוש מן המצב במגדלים שיחק תפקיד בהחלטה להתרחק. לדבריו, "אני לא מסוגל לראות ככה את היישוב שבו גדלתי".

מגדלים, השבוע. הישוב הוקם כהיאחזות נח"ל חילונית
מגדלים, השבוע. הישוב הוקם כהיאחזות נח"ל חילונית צילום: אילן אסייג
מרשם האגודות נמסר בתגובה לכתבה: "ההתרחשויות ביישוב מגדלים, לרבות ההחלטות השונות שקיבל רשם האגודות השיתופיות בעניין היישוב, נדונו שוב ושוב בפני בית המשפט המחוזי בירושלים ובפני בית המשפט העליון במסגרת לא פחות מעשרה הליכים שונים שאותם יזמו כמה תושבים ביישוב. בכל ההליכים האלה הכריעו בתי המשפט נגד התושבים ואימצו את החלטות רשם האגודות השיתופיות.

"אכן ביישוב מגדלים היה ועד ממונה שנים רבות, אך למרות זאת לא חל שיפור בהתנהלות היישוב והוא סבל מבעיות חברתיות וכלכליות חמורות. במסגרת הרוויזיה שנעשתה במשרד רשם האגודות השיתופיות לפני כארבע שנים, עם כניסתו של הרשם הנוכחי, עו"ד מירון הכהן, לתפקידו, נערכה בחינה מחדש של הצורך בכל הוועדים הממונים שכיהנו עד אותה עת. במסגרת זו נבחן גם תפקודו של הוועד הממונה שכיהן עד אותה עת ביישוב מגדלים ולנוכח ההישגים הדלים שלו הוחלט לפזר אותו. עם זאת, בדיקת מצבו הכלכלי והחברתי של היישוב העלתה כי לא קיים באגודה פנקס חברים מעודכן שעל פיו ניתן לקיים בחירות, ובנוסף לכך, גם המצב החברתי בין התושבים ביישוב מתוח ביותר.

"לאור זאת, הוחלט על מינוי ועד ממונה בהרכב חדש שהוצבו לו מטרות פעולה מוגדרות ובראשן גיבוש פנקס החברים של האגודה ועריכת בחירות למוסדותיה. לאחר שהוועד הממונה החדש גיבש פנקס בוחרים ועמד לצאת לבחירות עתרו כמה מהתושבים הוותיקים ביישוב לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עריכת הבחירות, בין היתר בטענה שפנקס הבוחרים שגובש על ידי הוועד איננו נכון. בהמשך לדיון בבית המשפט ולהחלטתו, מונה חוקר מיוחד לבדיקה ועדכון של פנקס החברים של האגודה ובסיומו של ההליך, לאחר שמסקנות החוקר אומצו על ידי רשם האגודות השיתופיות, החליט הוועד על קיום בחירות.

"בהמשך לכך פנתה קבוצת תושבים לרשם בדרישה למנוע את הבחירות עקב פגמים שונים שלטענתם נפלו בהליך. רשם האגודות החליט לדחות את הבקשה ובעקבות כך עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר בסופו של דבר אימץ את עמדת הרשם והורה על קיום הבחירות. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי עירערו המבקשים לבית המשפט העליון, אשר שב ודחה את בקשתם ואת הטענה שהליך הבחירות היה פגום או לא תקין".

ממועצה אזורית שומרון נמסר בתגובה לכתבה: "היישוב מגדלים הוא יישוב אהוב ותושביו אהובים והוא חלק בלתי נפרד ממועצה אזורית שומרון. המועצה לא תקבל שום תיוג של תושביה ואנחנו נעמוד על כך, בין אם הם דתיים, מסורתיים או חילונים. אנו גאים במגוון האנושי של השומרון. הניסיון לייצר בכתבה תיוג של בני אדם הוא מעשה פסול בעינינו ואנחנו מסתייגים מהניסיון לעוות את המציאות.

"במגדלים התקיימו בחירות דמוקרטיות ונבחר ועד שפועל למען התושבים ורווחתם. אנחנו לא בודקים אם על הראש שלהם יש כיפה או אין כיפה. יצוין שיותר מ–30 עתירות בנושא הוגשו לבתי המשפט כולל לבית המשפט העליון וכולן נדחו. בית המשפט אף שיבח את תהליך חיזוק והבראת היישוב שאותו מובילה המועצה.

"מועצת שומרון היא מועצה מובילה בהשקעה בתרבות, בילוי ופנאי ופתוחה לכל תושבי המועצה לרבות תושבי מגדלים, עם מערכת חינוך לתפארת. נדגיש כי כל ניסיון לומר אחרת הוא הוצאת דיבה, שכן רוב תושבי היישוב מרוצים מהתפתחות היישוב בשנים האחרונות כולל רבים מהתושבים הוותיקים. בשנים האחרונות נפתחו במקום מכולת, מעון, גן, מרפאה ועוד. במועצת שומרון חיים במרקם חיים אחד חילונים ודתיים והניסיון להכתים את היישוב מגדלים הוא ניסיון שקוף לפגוע במפעל ההתיישבות בשומרון".

https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.4673750



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Plum לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 22.11.13
4689 הודעות, 42 מדרגים, 70 נקודות.  ראה משוב
   20:53   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. מי יקרא את כל הזבל הזה  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
בר-כוכבא לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 29.11.14
11726 הודעות, 84 מדרגים, 156 נקודות.  ראה משוב
   20:55   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. חחח  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  


גדי אייזנקוט הוא לא הרמטכ"ל שלי, כל עוד אלאור לא בבית


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
JackAren לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 16.1.09
4570 הודעות, 35 מדרגים, 70 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    03:43   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. כתבה עויינת, של העיתון האנטי-ציוני העויין - ''הארץ''  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
הרב לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.3.14
4062 הודעות, 35 מדרגים, 68 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    22:42   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. 1+  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
סקוטי
חבר מתאריך 26.7.17
462 הודעות
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:13   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. טוב סליחה עיתון ''הארץ'' אבל באמת שהגזמתם.  
בתגובה להודעה מספר 1
 
   קילומטר של יבבות חסרות פואנטה בכסות של כתבה עיתונאית.
פרופוגנדה ילדותית ומשעממת.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אהל
חבר מתאריך 9.1.17
147 הודעות
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:32   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. שטויות, אם חילוניים היו מגיעים לקנות שם דירות לא הייתה בעייה.  
בתגובה להודעה מספר 1
 
   לצערי החילוניים ברובם מחפשים פינתגובה דיזנגובה ולא ביהודה ושומרון או במיגדלים וזאת התוצאה של תהליך טיבעי שקורה שם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
שקדון לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 8.3.16
902 הודעות, 11 מדרגים, 22 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    22:59   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. לשים אייקון הארץ  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
הבוטח אליך לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 24.2.15
1180 הודעות, 8 מדרגים, 16 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    07:39   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. לא עובד ככה  
בתגובה להודעה מספר 1
 
   חייב להיות סימון בולט וברור על הכתבות של דר שטרימר הישראלי.
ממש בזבוז זמן.

לשמחתי בפסקה השניה כבר הבנתי שזה מהעיתון האנטישמי ודילגתי הלאה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מילה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.5.17
793 הודעות, 6 מדרגים, 12 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    08:19   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. מה שאני לא מבינה בכל הכותרות על השתלטות דתיים, חרדים וכו  
בתגובה להודעה מספר 1
 
   הרי זה לא שנבנו שם עוד בתים, החילונים עוזבים ומפנים את מקומם, מה בדיוק הטענות שלהם?

אותו דבר לגבי שכונות בירושלים. דתיים וחרדים מוכנים לגור בכל מקום, גם בפרברי העיר. החילונים יוצאים אז החרדים נכנסים.
שיבואו בטענות רק לעצמם



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
המגיב לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.9.14
15091 הודעות, 103 מדרגים, 176 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    20:57   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. תופעה בשומרון שדתיים משתלטים על יישובים מעורבים/חילונים, עלי כדוגמא  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


''במקום שהצבא נכשל נשאר רק דיפלומטיה'' (ג'ורג' וושינגטון 1833)


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
יאיר צרפתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.4.12
33224 הודעות, 116 מדרגים, 227 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:01   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. מה הכוונה משתלטים ?  
בתגובה להודעה מספר 4
 
  


http://pcinfo.co.il חדשות מעולם המחשבים


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
המגיב לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.9.14
15091 הודעות, 103 מדרגים, 176 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:03   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. קונים דירות מחילוניים בכמות גדולה בבת אחת,שמים שלט,ומשנים את הצביון  
בתגובה להודעה מספר 5
 
   לדוגמא בעלי יישוב שהיה פעם מעורב,יש שלטים שאסור לנסוע בשבת,מיישוב שהיה חצי חצי לפני 15 שנה,נשארו בערך 10 בתים חילוניים.
עוד דוגמא זה לפתוח מוסדות חינוך לקהל מסויים, מבני ציבור לקהל מסויים ועוד.


''במקום שהצבא נכשל נשאר רק דיפלומטיה'' (ג'ורג' וושינגטון 1833)


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מאניה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 4.1.15
693 הודעות, 13 מדרגים, 26 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:05   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. הכיבוש משחית!  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
NATIKOR
חבר מתאריך 5.6.16
56 הודעות
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    22:53   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. שטויות .. במקרה אני מכיר את הישוב  
בתגובה להודעה מספר 6
 
   ישוב שבעברו היה נחשל.. מכרו שם דירות לפני 5 שנים ב50 אלף שח כי אף אחד לא רצה לגור שם...
עכשיו יש כמה פרויקטים של בנייה.. קונים שם הרבה אנשים.. דתיים וחילונים בלי בעיה..
אנשי הישוב הישן שהתרגלו שהישוב שלהם פתאום לא מבינים מה קורה.. איך לא מביאים להם לעשות מה שבא להם..



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מאניה
חבר מתאריך 4.1.15
693 הודעות
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:04   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. נו, באמת?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
סתם עוד אחד לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 30.4.12
9177 הודעות, 82 מדרגים, 162 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    21:12   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. אין מצב שמישהו קרא את כל זה (כולל הכתבת)  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


50 שנים אחרי שחרור יו"ש - הגיע זמן ריבונות.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אוהבחדשות לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.4.12
40801 הודעות, 219 מדרגים, 422 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    22:11   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. אמל״ק - בשתי מילים - תמכו במחבלים שתקפו וניסו לרצוח ילדים של בר מצווה:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   http://rotter.net/forum/scoops1/439540.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Yoni_Adobe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 28.7.17
3208 הודעות, 29 מדרגים, 58 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    22:55   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. אנטשימיות כחול לבן: ''זה כמו הח'ליפות של דאעש, הם באו, השתלטו על מדינה והיא שלהם''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
BlackHawkIL לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.9.16
8272 הודעות, 64 מדרגים, 127 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בכסלו תשע''ח    22:58   07.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. כן ירבו קיצוניים כאלה באהבתם לישראל וליהדות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
JackAren לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 16.1.09
4570 הודעות, 35 מדרגים, 70 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    03:42   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. כתבה עויינת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
eli19 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 4.10.13
7404 הודעות, 46 מדרגים, 67 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    07:03   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. למה אין אזהרת ''הארץ'' בכותרת?!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חסדי ה'
חבר מתאריך 27.8.17
26 הודעות
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    09:47   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. גיבוב של שטויות  
בתגובה להודעה מספר 20
 
   מכיר את היישוב כבר כמה שנים. רוה הוותיקים שמחים עם השינוי המבורך. היישוב כמעט נסגר אם לא היה מגיע הגרעין הדתי.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
בן-של-מלך לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 5.7.16
1087 הודעות, 23 מדרגים, 46 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ' בכסלו תשע''ח    10:06   08.12.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. חיפשתי בגוגל בר balaclava שהיה לעיתים ''הלהיט של השומרון'', ''ולהפתעתי'' שום איזכור  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   בטח כל ההמשך כמו ההתחלה - שקרים


מַיִם רַבִּים לֹא יֽוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָֽאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות