אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #505932 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 505932      
בית ישראל לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 29.7.18
1914 הודעות, 19 מדרגים, 34 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    07:07   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

''זה היה משפט מכור'': הווידוי האחרון של מפקד הגזרה בטבח בכפר קאסם  

 
  

"בן גוריון אמר שאבחר את השופטים. שמגר הבהיר שזה משפט ראווה. רצו לשמור על הדרגים מעלי, אז שתקתי". ישכה שדמי היה הקצין הבכיר ביותר שעמד לדין בפרשה. לפני מותו סיפר למוסף הארץ כי המשפט היה הצגה - כדי שלא יחשוף את התוכנית לגירוש ערביי המשולש


באמצע חודש יולי האחרון תועד מחזה מוזר באולם הדיונים של בית הדין הצבאי לערעורים בבסיס הקריה בתל אביב. השופט, קצין בדרגת אלוף, לבוש מדים, פנה אל ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), מחוקק ערבי תושב כפר קאסם, שנקרא אל דוכן העדים, ובפיו היתה שאלה אחת: האם פרסום המסמכים המסווגים בפרשת הטבח שבוצע בתושבי הכפר ב–1956 עלול ליצור תסיסה בקרבם?

פריג', שכמה מבני משפחתו נמנים עם עשרות הנרצחים שנורו שם למוות בידי לוחמי מג"ב, השיב כי הכעס לא חלף ב–62 השנים שחלפו מאז. עם זאת, הוא הדגיש כי תושבי הכפר לא מחפשים נקמה. "אין לנו עניין לפגוע בביטחון המדינה או בחייו של אף אדם", אמר וציין כי תושבי הכפר יודעים היטב היכן גר הקצין הבכיר ביותר שעמד לדין בפרשה, תא"ל במיל' ישכה שדמי.

שדמי, שפיקד על החטיבה שבגזרתה בוצע הטבח, שהה באותה שעה לא רחוק משם, בביתו המרווח באזור וילות יוקרתי של שכונת רמת אביב, בלי לדעת ששמו שוב מוזכר בהקשר של הפרשה שרדפה אותו כל חייו הבוגרים כמו אות קין על מצחו.

המשפט שמתנהל בימים אלה עוסק בתביעה של ההיסטוריון אדם רז להורות לארכיון צה"ל לחשוף את המסמכים המסווגים בפרשה. "רובו המוחלט של החומר עודנו סגור", הוא אומר. "הופתעתי לגלות שקל יותר לכתוב על ההיסטוריה של הגרעין הישראלי מאשר על מדיניותה של ישראל כלפי אזרחיה הערבים".

הכרעת הדין עדיין לא ניתנה, אך החודש יראה אור ספרו של רז, "טבח כפר־קאסם: ביוגרפיה פוליטית" (הוצאת כרמל), שהוא המחקר ההיסטורי הראשון שנכתב על הטבח. רז בילה את השנים האחרונות בארכיונים, בעיון במסמכים ובפרוטוקולים נשכחים ובראיונות עם אנשים שהיו מעורבים בפרשה.

מתוך הדיווח של "העולם הזה" על המשפט, 1956 . שדמי לא הופתע מפסק הדין
מתוך הדיווח של "העולם הזה" על המשפט, 1956 . שדמי לא הופתע מפסק הדין מתוך גיליון "העולם הזה"
עוד כתבות בנושא
ישכה שדמי, מת בגיל 96 28.09.2018
מורשת כפר קאסם: לזכור ולא לסלוח 28.10.2016 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
תושבי כפר קאסם דורשים מצה"ל לפרסם את המסמכים על הטבח ב-56' 15.07.2018
אחד מהם היה שדמי עצמו. בשיחה בביתו בקיץ 2017, כשנה לפני מותו, שטח שדמי את גרסתו בפני מוסף "הארץ" וההיסטוריון רז. בגילוי לב השמור לאדם שבע־ימים, סיפק שדמי הצצה נדירה ומטרידה לאחורי הקלעים של אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציבור הערבי בפרט. אירוע שהוליד את המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל" והביא לימים להתנצלות יוצאת דופן של נשיא ישראל על פשע שביצעו חיילי המדינה נגד אזרחיה.


בחודש שעבר מת שדמי בשיבה טובה, בגיל 96, ונקבר בבית העלמין בקיבוץ שדות ים, שהוא היה אחד ממייסדיו. כעת, לאחר מותו ולקראת צאתו לאור של ספרו של רז, אנו חושפים לראשונה את עדותו של שדמי, שבמרכזה הטענה כי המשפט שנערך לו לאחר הטבח היה "משפט ראווה" מכור ומבוים, שנועד להסיר את האחריות לטבח מעל הדרג הביטחוני והפוליטי הבכיר באותם ימים, ובכללם ראש הממשלה דוד בן־גוריון, הרמטכ"ל משה דיין ואלוף פיקוד מרכז ולימים הרמטכ"ל, צבי צור (צ'רה).

שדמי סיפר לנו כי המשפט נועד ליצור מצג שווא של עשיית צדק בפני הקהילה הבינלאומית, כדי להוריד את הנושא מעל סדר היום הציבורי. רז משוכנע כי הרקע לכך היה לחץ מגבוה להסתיר את מבצע חפרפרת — תוכנית סודית לגירוש ערביי המשולש לירדן, שפרטיה המלאים לא נחשפו מעולם.

שדמי זכה להזדקן בכבוד. בשנותיו האחרונות היה צלול ונהנה מבריאות טובה ומבהירות מחשבה. בשיחות הארוכות שניהלנו עמו הוא זכר לפרטי פרטים את האירוע המכונן של חייו. "הנושא הזה כל הזמן מטריד אותי. מדוע? משום שכשאומרים 'כפר קאסם', אומרים 'שדמי'. 'שדמי — ההוא מכפר קאסם'. יש כאלה שעולים על מוקש והולכות להם הרגליים. יש כאלה שעולים על מוקש ונהרגים. אני עליתי על מוקש. מוקש ששמו כפר קאסם", אמר.


הראיון האחרון של ישכה שדמי - דלג

טיולים בים עם חנה סנש
לשדמי היו כל הפרקים הנכונים בביוגרפיה טיפוסית של בן דור תש"ח, שבניו ובנותיו הקימו את המדינה. לולא הכתם של כפר קאסם, היה נכנס לספרי ההיסטוריה כאחד מוותיקי צה"ל ובכיריו ואולי אף סולל את דרכו לפוליטיקה כפי שעשה חברו למחזור ובן כיתתו, יצחק רבין.

שדמי, שנולד ב–1922, היה צבר, בן לזוג חלוצים, שושנה לבית גולדברג ונחום קרמר. שם המשפחה שונה בהמשך מקרמר, שמשמעותו חנווני ורוכל, לשדמי, מהמילה התנ"כית שדמה, שפירושה שדה. "חקלאות ולא מסחר ובורסה — זו המהפכה הציונית", כתב בזיכרונותיו.

אביו היה קצין בצבא האדום, שהפך בארץ לאחד המפקדים הבכירים הראשונים של ההגנה וצה"ל. ישכה, בנם היחיד של הוריו, גדל תחילה בחווה החקלאית הניסיונית "ביתניה" בעמק הירדן ובהמשך עבר עם משפחתו למושבה הסמוכה מנחמיה. את לימודיו החל בדגניה א' והמשיך בכדורי. בביתו שמר בגאווה את התמונה משנת ת"ש (1940) של בוגרי מחזור ד', שבה הוא נראה לצד רבין, לימים רמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. כנער עבר הכשרה להגנה. בזיכרונותיו כתב על המשימה הצבאית הראשונה שאליה יצא, כנושא כליו של יגאל אלון, לימים המפקד המיתולוגי של הפלמ"ח, בטנדר שהוקפץ בעקבות אש שנפתחה אל עבר המושבה סג'רה.

ישכה שדמי
שדמי בביתו בקיץ 2017 . גילוי לב של אדם שבע ימים עופר אדרת
אז, בתקופת המרד הערבי הגדול (1936–1939), התוודע לראשונה לסכסוך הערבי־יהודי. "בילדותי גדלתי עם ילדי הערבים והיינו חברים למשחקים. בשבילי ערבים לא היו זרים שצריך לשנוא ולפחד מהם. גדלתי איתם, דיברתי איתם, הם דיברו עברית ויידיש ואני דיברתי ערבית מעורבת ביידיש", כתב ביומנו. "עם פרוץ 'המאורעות' נפער הפער. היו ערבים טובים, שעובדים, וערבים רעים, שיורים. ועל רקע הפחדים שהוליד הקונפליקט התחלתי לגלות את הדמויות של הגיבור היהודי, רכוב על הסוס עם הכאפייה ועם העבאיה".

בקטע אחר מיומנו, מ–1938, כתב: "כיום אנו נמצאים בארץ במצב איום, מערבולת דמים. ההבלגה הולכת ומתמוטטת ובמקומה באים מעשי נקם. אין כוח לשאת יותר. רגש החיה שבנו מתעורר למראה הדם הניגר בכל הארץ... הרובה הוא המכשיר המקנה לכל אחד מאיתנו את זכות החיים. לולא הרובה לא היינו יכולים להישאר בחיים בתוך עולם זדוני זה... אני רוחש כבוד לאותו כלי הנושא בחובו מוות!!!"

ב–1939 הצטרף לקיבוץ שדות ים, שהתגבש בקריות בטרם עלייתו לקיסריה. מעניין לציין, כי באותה שנה נעצר אביו של שדמי, נחום, בידי הבריטים והואשם — על לא עוול בכפו — ברצח שלושה ערבים. בהמשך התברר, כי תושב אחר של מנחמיה רצח אותם כנקמה על רצח מיכאל עדין, איכר מהמושבה, שנורה ממארב בעת שחרש את פרדסו. מעל אביו של שדמי ריחף איום בעונש מוות בטרם זיכויו. באותה תקופה זכה להכיר את חנה סנש, בטרם יצאה למשימת הצניחה שממנה לא שבה. בזיכרונותיו סיפר על טיולים משותפים על חוף הים. "היינו עושים את הדרך יחפים, מהלכים בקצף שמותירים הגלים הנסוגים מהחוף, לעתים מדברים ולפעמים היתה שותקת, כמו מקשיבה לרחש הגלים ולאיזה קול פנימה בתוכה עמו ניהלה דיאלוג", כתב. יום אחד, לדבריו, שלפה מכיסה פיסת נייר, שעליה שורבטו המילים: "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם".

שדמי שירת במשמר החופים של משטרת המנדט, כמפקד מחלקה בבית הערבה בפלמ"ח וכמפקד חיל השדה (חי"ש) של ההגנה בשומרון. ב"שבת השחורה" (1946) הוא נעצר בידי הבריטים ונלקח למחנה המעצר ברפיח, שם חיבר את "שיר קיסריה", שהפך לאחד המזוהים ביותר עם הארגון ("לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין נוֹלַדְנוּ, לְבִנְיָן, יְצִירָה וְעָמָל"). במלחמת העצמאות פיקד על הגדוד החמישי ("שער הגיא") של חטיבת הראל ועל הגדוד השביעי ("באר שבע") של חטיבת הנגב. אחר כך טיפס בסולם הדרגות והתפקידים בצה"ל, ובין היתר שירת כמפקד בית הספר לקצינים בה"ד 1 וכמפקד חטיבת גולני.

אלא שאז, החודש לפני 62 שנה, עלה על המוקש, כדבריו. זה קרה ב–29 באוקטובר 1956, יומה הראשון של מלחמת סיני. שדמי, שפיקד על חטיבה 17 בפיקוד מרכז, נדרש להיערך להגנה על קטע של הגבול הישראלי־ירדני והורה על הקדמת העוצר שהוטל על הכפרים הערביים שתחת פיקודו, בהם כפר קאסם.

שער מוסף
צילום שער: ישכה שדמי (מימין) בתום משפטו, עם דוד אלעזר וחיים בר־לב (מאחור). מתוך הסדרה התיעודית "תקומה".
מפקד גדוד מג"ב שהוצב בכפר, שמואל מלינקי, טען כי לשון הפקודה של שדמי היתה לירות בכל מי שמפר את העוצר. הדברים שציטט משדמי, כביכול, הספיקו מאז להיכנס לספרי ההיסטוריה: "בשעות העוצר הם יכולים להיות בבתים ולעשות כאוות נפשם. יחלי ישרבו קהווה, חלי בסירי מבסוט ('ירצו ישתו קפה, ירצו ישבו בנחת'), אבל מי שייראה מחוץ לבתים, יפר את העוצר, יירה. מוטב שיילכו כמה ככה, ואז הם יידעו ללמוד לפעמים הבאות".

בהמשך, לדברי מלינקי, שאל את שדמי מה יעלה בגורל אזרחים שיחזרו לכפר מעבודתם בלי לדעת על קיום העוצר. על כך, לדבריו, אמר לו שדמי: "אני לא רוצה סנטימנטים, אני לא רוצה מעצרים". כשהתעקש לקבל תשובה, לדבריו, אמר לו שדמי: "אללה ירחמו" (אלוהים ירחם עליו).

במשפט שנערך לו, שדמי הכחיש כי זו היתה הפקודה שהעביר. כך או כך, התוצאה היתה הרת אסון. מהשעה 17:00 ועד קרוב לשעה 18:00 נטבחו בכפר, בידי לוחמי מג"ב, 47 אזרחים ערבים שחזרו לביתם, בהם ילדות וילדים, נשים וגברים. נער וגבר נוספים נרצחו בכפרים סמוכים. תושבי הכפר מחשיבים גם עובר, שנישא ברחמה של אחת התושבות, כהרוג נוסף, וכן קשיש שמת מהתקף לב לאחר ששמע כי נכדו הצעיר נהרג. בסיכומו של דבר, מניין הקורבנות על פי אנשי הכפר מסתכם ב–51 בני אדם.

שמונה מתוך 11 החיילים שהועמדו לדין על הירי הורשעו ונשלחו לתקופות שונות בכלא. בהמשך הומתק עונשם בידי בית המשפט לערעורים, הרמטכ"ל חיים לסקוב, הנשיא יצחק בן־צבי ושירות בתי הסוהר. עד 1960 שוחררו כולם בלי שריצו את מרבית תקופת מאסרם. חלקם אף זכו בג'ובים נחשקים ברשויות שונות של המדינה. מלינקי, לדוגמה, קיבל מבן־גוריון תפקיד יוקרתי: אחראי האבטחה של הכור הגרעיני בדימונה.

זמן קצר לאחר הרשעת החיילים וקצת יותר משנתיים לאחר אירועי הדמים בכפר קאסם, הועמד לדין גם שדמי, הקצין הבכיר ביותר שנקרא לבית המשפט על חלקו בטבח. משפטו החל בסוף 1958. הוא הואשם ברצח 25 מתושבי הכפר (כמחצית מההרוגים, משום שלא הוכח שהפקודה לירות במפרי העוצר התייחסה גם לנשים ולילדים, כפי שפורשה בפועל). ואולם בסופו של דבר הוא זוכה, ונקבע כי ההאשמות נגדו היו "בלתי מוכחות ובלתי מבוססות כלל ועיקר". בפסק הדין שזיכה אותו נכתב, כי "הוראות לירות במפרי עוצר, אין להבינן בשום פנים ואופן כהוראות לירות באנשים החוזרים לתומם מהמרחב שעליו לא הוטל עוצר".

שדמי הורשע רק בסעיף פרוצדורלי וטכני של "חריגה מסמכות", על כך שנתן פקודות ביחס לשעת העוצר ואופיו, בשעה שרק המושל הצבאי מוסמך לעשות כן. העונש שנגזר עליו היה קל ומרגיז מאוד מבחינת תושבי כפר קאסם: קנס של עשר פרוטות ונזיפה.

שדמי לאחר זיכויו, מציג מטבע של עשר פרוטות - הקנס שהוטל עליו. התמונה הרגיזה את הציבור הערבי
שדמי לאחר זיכויו, מציג מטבע של עשר פרוטות - הקנס שהוטל עליו. התמונה הרגיזה את הציבור הערבי
כשיצא מבית המשפט הניף שדמי בהתרגשות את ידו האוחזת במטבע. תמונתו זו הופיעה בהמשך בעיתונות, וסללה את הדרך להפיכת המטבע של שדמי למטבע לשון בחברה הערבית ביחס לזילות חיי הערבים בעיני השלטונות. "10 פרוטות הן הנדבה הקטנה ביותר הניתנת כיום לאביון. וקנס בסכום כסף זה, 10 פרוטות, בצירוף נזיפה, הוא העונש שהוטל על האיש אשר הכריז עוצר בלתי־חוקי ופקד לירות ולהרוג 'בלי סנטימנטים'", כך נכתב אז בביטאון אגודת "איחוד", שפעלה לקירוב בין יהודים וערבים.

אני לא דון קישוט
את "ניצחונו" חגג שדמי עם ראש הממשלה בן־גוריון, אשר תיאר ביומנו כיצד "שתינו לכבוד זיכויו". מסיבה נערכה גם בקיבוצו של שדמי, שדות ים, בהשתתפות אלופי צה"ל והרמטכ"ל לסקוב. "כאשר נכנס ישכה בשעות הערב לחדר האוכל של המשק, שהיה מלא חברים, פרצה קריאת הידד אדירה מפיות הנוכחים", דיווח אז העיתון "למרחב".

ואולם ממרחק השנים מתברר, כי גילויי השמחה היו חיצוניים בלבד. בשיחות עמו, בשנה שעברה, העיד שדמי בפני אדם רז וכותב שורות אלה, כי כלל לא הופתע מפסק הדין ומהעונש שנגזר עליו. בווידוי בביתו סיפר כי המשפט היה מכור מראש והגדיר אותו "הצגה" ו"משפט ראווה". מדבריו עולה, כי מתחילתו עד סופו התנהל המשפט בניגוד לכל כללי המינהל התקין. חלק מדבריו, שנאמרו בעל פה, העלה שדמי גם על הכתב בספר זיכרונות שהוציא לאור בעצמו.

תחילה, לדבריו, הובטחה לו ההגנה המשפטית הטובה ביותר, כשמונה לו, במימון המדינה, עורך הדין יעקב סלומון, מבכירי הפרקליטים בארץ באותה תקופה. בעקבות המינוי הזה שדמי חש כי "יחסי הכוחות" בין התביעה הצבאית החלשה לבין הגנה המעולה שלה זכה היו מוטים מראש לטובתו.

בהמשך, לדבריו, "נאמר לי שאוכל להתנגד למינוי שופטים שאיני נותן בהם אמון". לדבריו, בן־גוריון בכבודו ובעצמו אמר לו, בנסיעה משותפת, "אתה תבחר את השופטים". דמות בכירה נוספת אשר הרגיעה אותו, לדבריו, היתה מאיר שמגר, שהיה אז סגן הפרקליט הצבאי הראשי ולימים נשיא בית המשפט העליון. לטענת שדמי, שמגר "לקח אותי הצדה, ואמר: 'תשמע, זה משפט ראווה" והפציר בו לא לדאוג כי "אנחנו גם שמים לך הגנה". לדבריו, "שמגר לחש לי שזה לטובתי". מטעמו של שמגר נמסר, כי "אינו זוכר שאמר את המצוטט וכי אינו זוכר את הפרטים ואין בכוונתו להגיב".

בתחקיר הארכיוני המקיף שביצע רז, הוא מצא כי בדיון המקדים שהתקיים לפני תחילת המשפט, ניגש לשדמי התובע הצבאי הראשי, הניח לו יד על הכתף, ואמר לו: "מה שלומך, ישכה, מה שלום אבא?"

בהמשך הבין שדמי כי הפך לשחקן בהצגה גדולה אף יותר. זה קרה לאחר שעורך־דינו, סלומון, "ניסה לשטוף את מוחי ולשכנע אותי לנקוט קו הגנה שלא נראה לי ולא תאם את העובדות שהיו ידועות לי — עובדות שהעניקו לי את הביטחון המוסרי בצדקי ובצדקת טיעוני הכנים והפשוטים", כדבריו.

בטרם נפתח המשפט שהו השניים יחד במלון בתל אביב כשבועיים, שם התכוננו לבאות "מדי יום עד שתיים בלילה", כדבריו. "הוא רצה לשבור אותי, שאני אקבל נוסח שהוא יכתיב לי, מה שאני אומר במשפט... הוא ניסה לשתול לי בראש. הוא חשב שהוא ישבור לי את מה שאני יודע, כדי שאדקלם את מה שהוא מכתיב לי".

מאחורי הדברים האלה מסתתרת טענה חמורה ביותר של שדמי, שלפיה סלומון, בשליחותו של בן־גוריון, ביקש להשתמש בשדמי בתור בלם, שיחצוץ בין מפקדי צה"ל הבכירים ומנהיגי המדינה ובין הטבח בכפר קאסם. סוג של שק חבטות, שיעמוד לדין במקומם, וימנע בעדותו את זליגתו של כתב האישום לאחרים. "עם אובדן הבתולים של התמימות, הבנתי שהקו שבו ניסה להוליך אותי עו"ד סלומון היה קו הגנה שיגן מפני התרחבות הפרשה כלפי הדרגים שמעלי", אמר שדמי.

במרכז הדרמה הזאת עמד צבי צור ("צ'רה"). שדמי היה משוכנע, כי השופטים "צריכים להגן על צ'רה" וכי עורך־דינו "לא מגן עלי, אלא מגן על צה"ל ועל צ'רה ועל כל אלו... שזה לא ייתפס למעלה".

שדמי על השער של "העולם הזה"
הדברים האלה עשויים להישמע קונספירטיביים, אך עדות להם מצא רז גם במקור אחר. בישיבת הממשלה שנערכה ב–23 בנובמבר 1958, כחודש לפני פתיחת משפטו של שדמי, כבר ידע בן־גוריון לומר: "משיחה עם שדמי, אני מניח, שלא יטען שקיבל פקודה כזאת שצריך לירות... צור אינו תחת משפט. שדמי לא יטען דבר כזה".

שדמי טען כי אביו, שהיה עד 1958 נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, היה חבר של שמגר. "שמגר אמר לאבא שלי, 'תסביר לבן שלך, שלא מחפשים אותו, אלא רוצים להגן על צה"ל", אמר שדמי.

לטענת שדמי, בן־גוריון, באמצעות עושי דברו, הקפיד כי השופטים הצבאיים שייבחרו לנהל את המשפט יהיו כאלה שבעברם היו פקודים של צור בחטיבת גבעתי, כך שלא ירגישו בנוח להטיל את האשמה עליו. "הבחירה בהם לא היתה מקרית... גם בהשקפתם ובעמדתם הפוליטית הם נמנו עם אותה מפלגה שבן־גוריון היה מנהיגה הנערץ", אמר שדמי.

בנקודה זו סייג שדמי את דבריו, והסביר: "אינני משוכנע כלל כי השופטים ראו את עצמם במודע כשליחים". ואולם, לדבריו, "שולחיהם לבית הדין התכוונו, בכוונת מכוון, שהם באופן טבעי יסייעו בבניית מחסום בפני הטלת האשמות, ולו חלקיות, בדרג הבכיר יותר".

בסופו של דבר, כפי שהודה שדמי, הוא בחר לשחק את המשחק של עורך־דינו והתאים את עצמו לקו ההגנה שהכתיב. "גם אני הצבתי לעצמי מחסום מתחילת המשפט, מאחר שהכרתי את הכלל המשפטי, שגם אם הדרג שמעלי שותף לאשמה, אין הדבר משחרר אותי מאחריות. וזו גם הסיבה שבגינה לא ניסיתי ללחוץ על עורך הדין לזמן את האלוף (צ'רה, ע"א) להעיד במשפט", אמר. לדבריו, "אני איש צה"ל, ואם צריך, אז אני שותק על כל מיני דברים שאני ידעתי יותר או ידעתי אחרת. לא יצאתי כמו דון קישוט להילחם על הצדק שלי, כי ידעתי מה רוצים ממני".

עטוף בצמר גפן
שדמי היה סבור, כי המשפט נועד למנוע את הגעתה של הפרשה לבית הדין הבינלאומי לצדק שהוקם על ידי האו"ם לאחר מלחמת העולם השנייה, אשר מקום מושבו בהאג. "הסבירו לי שצריך לערוך לי משפט, כי מי שנשפט בארצו ויצא חייב, אפילו בפרוטה, אז הוא לא הולך בהאג... אם לא שופטים אותי, או אני לא נמצא אשם, או איכשהו על איזה סעיף או משהו, אז אני מועמד למשפט בהאג. וזה דבר שלא אני ולא המדינה היינו מעוניינים בו", אמר שדמי.

בנקודה זו חשוב לציין, כי באותה תקופה בית הדין בהאג לא פעל באופן שהיה מאפשר להביא את קציני צה"ל או הפוליטיקאים הישראלים למשפט. עם זאת, כפי שמציין ההיסטוריון רז, "הטעות של שדמי לגבי המסגרת המשפטית הבינלאומית, אין משמעה שלא היה חשש אמיתי בצמרת הישראלית מפני תגובה בינלאומית". לדברי רז, גם מהתייחסותו של בן־גוריון לפרשה עולה כי בצמרת הישראלית "דאגו מאוד מהתגובה הבינלאומית האפשרית". המסמכים על כך, עם זאת, אינם זמינים לעיון בארכיון המדינה.

בן־גוריון. חגגו יחד את הניצחון במשפט
בן־גוריון. חגגו יחד את הניצחון במשפט לע"מ
גרסתו של שדמי, כפי שסופרה בשנה שעברה בביתו, לא נאמרה בחלל ריק. עדויות בנות התקופה, שעליהן הצליח רז לשים את ידו במחקר הארכיוני המקיף שביצע בפרשה, מעלות כי כבר בזמן אמת נשמעו קולות שקראו להעמיד לדין אישים בכירים משדמי.

כך, לדוגמה, כתב שר התחבורה משה כרמל: "לא נוכל להימנע מלשאול ולא נוכל להירתע מחקור, אם אמנם האחריות הסופית והעליונה רובצת על אלוף משנה שדמי ועליו בלבד... מפקד איננו פועל, סוף סוף, על דעת עצמו, אלא נתון במסגרת של תוכניות, פקודות והנחיות, המעובדות אי שם, ומומצאות לו על ידי סמכויות פיקודיות גבוהו יותר... יבקש הציבור לדעת, ובצדק, מה היו הפקודות וההנחיות שניתנו לאלוף משנה שדמי על ידי הממונים עליו, אשר לפיהן פעל והוציא פקודות משנה מפורטות יותר... וכן ממי הוא קיבל את פקודותיו". גם יעקב מרידור, ח"כ מטעם חירות, התייחס לנושא ואמר: "עם הבאתו לדין של שדמי נותקה שרשרת האחריות עבור הפרשה — המובילה ישר אל שר הביטחון, מר דוד בן־גוריון".

לימים סיפר נכדו של יצחק גרינבוים, שר הפנים הראשון במדינת ישראל, את הדברים הבאים: "כאשר התחולל טבח כפר קאסם, הסביר לי סבי איך מורידים הוראה לביצוע טבח כזה מהשלטון הבכיר אל הדרגים המבצעיים, בלי שהדרג הבכיר יאמר משהו במפורש, שעלול להיראות כהוראה".

ב–1986, בכתבתה של דליה קרפל ב"העיר" ("כן, אנחנו מאותו הכפר"), צוטטה גם אלמנתו של מלינקי בהקשר זה. "חלק מהמשפט התנהל בדלתיים סגורות והיה ברור שאי־אפשר לעלות מעלה בסולם הפיקוד, בחיפוש אחר האחראים, ולגלות את חלקם של אלוף הפיקוד, הרמטכ"ל ואף של הממשלה בפרשה. זה היה מכתים את דמותה של המדינה בעולם. בן־גוריון אמר לבעלי: 'אני מבקש ממך קורבן חי למען המדינה, כמו שיש קורבנות מתים במלחמה, ואני מבטיח לך שמעמדך ודרגתך יוחזרו לך'".

על סמך כל העדויות, הכתובות והמוקלטות, שאסף בפרשה, משוכנע רז בצדקת גרסתו המאוחרת של שדמי, שלפיה המשפט היה מכור. "בן־גוריון חיפש תעודת ביטוח, שתאפשר לו להצביע על שדמי כנותן הפקודה ולעצור שם. מאחורי הקלעים נעשו מהלכים להבטיח שהמשפט יהיה מכור ובסופו של יום הועמד שדמי לדין רק בגלל הצורך של בן־גוריון ושותפיו להוכיח לציבור ולמערכת הפוליטית, ששרשרת הפקודות הסתיימה במפקד החטיבה. ולבסוף, כאמור, גם הוא זוכה".

11 החיילים שהואשמו בטבח בכפר קאסם. משמאל: מפקד הגדוד שמואל מלינקי
11 החיילים שהואשמו בטבח בכפר קאסם. משמאל: מפקד הגדוד שמואל מלינקי
שתיקתו של שדמי באשר לשרשרת הפיקוד שמעליו ואחריותה לטבח השתלמה, גם אם לא בטווח המיידי. במישור הצבאי, הקריירה המזהירה שלו הסתיימה והוא לא זכה להתקדם לדרגת אלוף כמו חבריו. ב–1962 הסתיים שירותו הצבאי, והוא המשיך לשרת את המדינה במילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, שבה אף נפצע באורח אנוש בהתרסקות הליקופטר.

ואולם, מאחורי הקלעים, כפי שטען, נרקחה עסקה שהשתלמה לשני הצדדים. "צ'רה לקח אותי בצמר גפן. מה לא קיבלתי? מה שרציתי", אמר שדמי בגילוי לב. פרטי הפרשה הזאת, לו היו מתבררים היום, היו מתויגים מיד כשחיתות ועשויים היו להוביל את הצדדים לבית המשפט. ואולם ממרחק השנים הוא לא היסס לספר, כי בזכות ה"חוב" שנותר לצ'רה לפרוע כלפיו, על כי לא סיפר את כל מה שידע על הנסיבות שהובילו לטבח, הוא זכה, כאזרח, ל"פיצוי". לדבריו, "הייתי לאחר מכן קבלן גדול של משרד הביטחון".

בהמשך השיחה הרחיב על כך שהתפרנס יפה מעבודות אלה, אך ביקש שהפירוט לא יתועד. הוא הוסיף כי צור דאג לו "ביד רחבה" בהקשר זה. את הסיבה שב והדגיש פעם אחר פעם. "שתקתי, לא יצאתי נגד צה"ל. צור הבין שאני הצלתי אותו. כי יכולתי להגיד שקיבלתי ממנו אישור. לא אמרתי את זה".

"הארץ", לפחות כלפי חוץ, קיבל כלשונה את הכרעת הדין, שזיכתה את שדמי מאחריות לרצח. במאמר המערכת שפורסם לאחר פסק הדין, נכתב: "משמעות חשובה מאוד נודעת לפסק הדין, שזיכה את אל"מ שדמי מאשמת האחריות ברצח קורבנות כפר קאסם. השופטים המלומדים קבעו, כי ללא צל של ספק שרשרת הפקודות שגרמה למותם הטרגי של אזרחים ערבים חפים מפשע, נפסקה עם הפקודה הגדודית שניתנה על ידי רב סרן מלינקי. בין פקודה זו לבין פקודתו של אל"מ שדמי לא היה קשר סיבתי, הווה אומר שההנחיות שניתנו בחלונות הגבוהים של הצבא ושל הממשלה, אין להן חלק בטרגדיה שאירעה בכפר קאסם. הן לא כוונו לרצח חפים מפשע, ולא יכלו להתפרש כאילו התכוונו לכך..."

עוד נכתב ב"הארץ": "הציבור הישראלי נשם לרווחה. בית משפט בלתי תלוי קבע, שאין להטיל דופי מוסר בצה"ל. הצבא, שתפקידו להגן על ביטחון המדינה, אינו מחבל בחיי אזרחיה, ערבים או יהודים".

ואולם, מאחורי הקלעים מתברר כי גם מערכת "הארץ" הביעה מורת רוח מפסק הדין. אפשר ללמוד על כך מעיון בהתכתבות שניהלו עו"ד סלומון וגרשום שוקן, עורך ומו"ל "הארץ", בחודש מרץ 1959. ההתכתבות נשמרה בארכיון המדינה והיא גלויה לכל באתר האינטרנט של הארכיון. שוקן מודה בפני עורך הדין של שדמי, כי יש פער בין מאמר המערכת ובין עמדת המערכת בפועל. "למעשה, הגענו בישיבת המערכת, שבה שקלנו את פסק הדין, למסקנה ששדמי אינו חופשי מהאחריות למה שקרה בכפר קאסם, מאחר שקשה מאוד להניח שמלינקי היה נותן פקודה להרוג את החוזרים אילו היה מקבל פקודה חוקית על הטלת העוצר ועל כללי העוצר, לפי תקנות הממשל הצבאי. נמנענו מלעורר שאלה זו בעיתון, אך סבורים אנו שפסק הדין, בצורה שבו ניתן, איננו משמש אזהרה מספקת לקציני צה"ל גבוהים, העלולים להימצא בעתיד בנסיבות דומות לאלה".

מבצע חפרפרת
מערכת "הארץ", אם כן, הטילה, בשיחות פנימיות, את האחריות על שדמי, אך לא עלתה שלב אחד קדימה לחיפוש אחראים נוספים לטבח. כאן נכנס לתמונה אדם רז, בן 35, היסטוריון נמרץ שעובד בקרן ברל כצנלסון וגר ביישוב קציר.

רז חוקר את ההיסטוריה הפוליטית של המאות ה–19 וה–20 ובשנים האחרונות כתב על הנשק הגרעיני (ספרו, "המאבק על הפצצה", עורר הדים רבים וחלקו השני רואה אור בימים אלה), ועל ההיסטוריה הפוליטית של ישראל (מאמרים על הסכם אוסלו ומלחמות ישראל, לצד ספר על הרצל).

רז משוכנע, כי היתה סיבה לכך שהמשפט שנערך לשדמי היה מבוים, ונועד להגן על בכירים ממנו. ברקע לכך, לדבריו, היה הניסיון להסתיר את קיומה של תוכנית סודית בשם מבצע חפרפרת, שעיקרה גירוש/טרנספר של ערביי המשולש, ובכללם תושבי כפר קאסם, מישראל לירדן.

"בציבור הרחב מוכרת תוכנית חפרפרת כשמועה בלבד", אומר רז. היא הוזכרה, בעיקר בעיתונות, פעמים ספורות לאורך השנים, משנות ה–60. ב–1991 פירסם העיתונאי והבלשן רוביק רוזנטל כתבה בעיתון "חדשות" שעסקה בתוכנית, ואחר כך הרחיב אותה לאסופת מאמרים שערך על הטבח. ואולם פרטיה המלאים של התוכנית מעולם לא נחשפו ברבים ותוכנה עדיין מצונזר ושמור בארכיון צה"ל. העדויות ביחס לחפרפרת, שנשמעו בדיוני המשפט שנערך לאחר הטבח, התקיימו בדלתיים סגורות ולכן חסויות. לעתים התייחסו אליה בשמות קוד, כמו "פקודה מפורסמת" העוסקת ב"חיית שדה ממשפחת היונקים".

ההיסטוריון אדם רז
ההיסטוריון אדם רז, שהשלים מחקר מקיף על הפרשה: "הטבח לא בוצע על ידי חיילים משולחי־רסן, כפי שנטען. מנקודת מבטם של המבצעים, הם פשוט מילאו פקודה שתכליתה להביא לגירוש תושבי הכפרים"
למרות זאת, במחקרו החדש הצליח רז להתחקות אחר עקבותיה של התוכנית במקורות אחרים, בהם עיזבונותיהם של עורכי דין שהיו מעורבים במשפט, קטעי עדויות, ראיונות עם "גיבורי הפרשה" ועוד. בעבודת נמלים ארכיונית ותחקירנית מרשימה ביותר — בסיוע מכון המחקר "עקבות", המתמחה בחשיפת מסמכי ארכיון הקשורים לסכסוך הישראלי־פלסטיני — הוא איתר קטעים ממנה, כולל המשפטים הבאים שהופיעו בעיזבון של עורך־דינו של מלינקי: "א. הקפת הכפר. ב. הודעה לזקני הכפר על הפינוי עם מתן אפשרות לעבור את הגבול עד הזמן הנקוב (שלוש שעות)".

לצד זאת רז שם את ידיו על עדות גנוזה של האלוף במיל' אברשה טמיר, מחבר התוכנית, שלפיה "בן־גוריון ביקש תוכנית מה לעשות עם האוכלוסייה הערבית במשולש" אם תפרוץ מלחמה עם ירדן. דבריו מתכתבים עם הסבר שנתן בן־גוריון עצמו עוד ב–1953, כשאמר בדיון בנושא הממשל הצבאי כי יש פתרון לערביי המשולש, וכי הוא "תלוי בזה אם תהיה מלחמה או לא".

בעדותו של טמיר נאמר: "התוכניות שלי היו פחות או יותר... לקחתי את מה שעשו האמריקאים עם היפנים במלחמת העולם השנייה (כליאתם במחנות מעצר מחשש שיהוו גיס חמישי, ע"א). במילים פשוטות. אם תתחיל מלחמה, מי שלא ירוץ לירדן יפונה למחנות ריכוז בעורף. על הגבול הם לא יישארו. אלה היו התוכניות, שיפנו אותם לעורף שלא יפריעו למלחמה... הדרך לירדן תהיה פתוחה לברוח אם הם רוצים. אבל מי שיישאר נצטרך לפנות אותו אחורה כדי שיהיה חופש פעולה לתמרן את הכוחות בהגנה".

כדי להבין את ההקשר ההיסטורי שמחבר בין חפרפרת, מבצע סיני וטבח כפר קאסם, יש לזכור כי באותה תקופה, עד מלחמת ששת הימים שבה ישראל כבשה את הגדה המערבית, כפרים ערביים כמו כפר קאסם היו סמוכים מאוד לגבול עם ירדן. בשבועות שקדמו לטבח כפר קאסם המתיחות בגבול הירדני גברה, מסתננים רבים חדרו דרכה לישראל, ובצה"ל חששו משיתוף פעולה בינם ובין בני עמם בכפרים הממוקמים בישראל. עד 1966 הונהג ממשל צבאי ביישובים האלה ובכללם בכפר קאסם.

הטבח בכפר אירע ביום שבו החלה מלחמת סיני (מבצע קדש), שניהלו ישראל, בריטניה וצרפת נגד מצרים, ובה כבש צה"ל את סיני. במובן מסוים, הטבח היה חלק מאותה מלחמה, אף שהתרחש בגזרה שונה לחלוטין, כפי שכתב רוביק רוזנטל בספר "כפר קאסם: אירועים ומיתוס" (הקיבוץ המאוחד), שראה אור ב–2000 והיה הספר הרציני הראשון על הטבח.

Rivlin is first president to attend c massacre of Arab Israel - דלג

הנשיא ריבלין באירוע לציון הטבח בכפר קאסם
בתקופה שקדמה למלחמת סיני, ישראל ערכה מבצע הטעיה, שבמסגרתו רוכזו כוחות רבים לאורך הגבול עם ירדן, גם באזור כפר קאסם, כדי ליצור את הרושם שהיא עומדת לתקוף בחזית המזרחית, בגבול עם הגדה המערבית. "רמות הפיקוד הנמוכות והחיילים שהשתתפו במבצע חשבו שמדובר במהלך אמת, וכי המלחמה אכן תפרוץ בגבול המזרחי", כותב רוזנטל.

רז סבור, כי על הרקע הזה יש להבין את טבח כפר קאסם. "הטבח לא בוצע על ידי חבורה של חיילים משולחי־רסן, כפי שנטען מאז ועד היום. מנקודת מבטם של המבצעים, הם פשוט מילאו פקודה שתכליתה היתה להביא לגירוש תושבי הכפרים", הוא אומר. או במילים אחרות — הם מילאו אחר פקודת מבצע חפרפרת, כפי שהבינו אותה.

מחקרו של רז מציג עדויות רבות שתומכות בכך. כמו רשומון, הוא מצליח לשחזר בספרו שעה אחר שעה את השתלשלות האירועים שהובילה לתוצאה האיומה, ובדרך זו מוכיח את טענתו בדבר הקשר בין הטבח לחפרפרת.

לדוגמה, הוא מספק תיעוד ממוסמך למפגשים בין המג"ד מלינקי לקצינים בכירים, לפני הטבח, אשר עסקו ישירות בתוכנית חפרפרת, לעתים תוך ציון שמה המפורש ולעתים בלי לנקוב בו. ב–24 באוקטובר, חמישה ימים לפני הטבח, נפגש מלינקי עם אלוף פיקוד מרכז, צור. לפי עדותו של מלינקי, נאמר לו כי בזמן המלחמה הקרובה, אחת המשימות של הגדוד בפיקודו תהיה טיפול בכפרים הערביים במשולש. "קיים תיק מורכב באג"ם (אגף המבצעים) ועלי להתכונן למשימה", תיאר מלינקי.

למחרת, ב–25 בחודש, נפגש מלינקי עם המושל הצבאי, זלמן מרט. האחרון ציין, לדבריו, כי "השאלה היא כיצד להניע אותם (את הערבים, ע"א) לעזוב את הארץ". כמה שעות לאחר מכן נפגש מלינקי עם טמיר, שהיה אז קצין אג"ם בפיקוד מרכז. האחרון מסר לו את פקודת התוכנית. "נמסרה לי תוכנית... הוסבר לי הרקע הכללי והדחיפות... צריך בהקדם להכין את התוכנית שתהיה מוכנה לפעולה מיידית... נאמר לי במפורש... התוכנית היא תוכנית סודית ביותר", אמר מלינקי.

לאחר הטבח העיד מלינקי כי ב–28 בחודש, יום לפני הטבח, נפגש עם שדמי, מפקד החטיבה, שביקש ממנו להמתין עד שיקבל ממפקד פיקוד המרכז תשובה ביחס לגורלה של פקודת חפרפרת, "שאותה יהיה עלי לבצע", כדברי מלינקי. "הפקודה 'חפרפרת' דנה בנושאים הקשורים בטיפול במיעוט הערבי באזור הממשל... ביצוע מאסרים... הטלת עוצר... פינוי מוחלט של הכפרים במקרה הצורך".

ב–29 בחודש, לפנות בוקר, שדמי הודיע כי התוכנית לא תאושר במלואה, אך סעיפים ממנה "ודאי" יאושרו עד לצהרי היום. על תוכן הפגישה בין מלינקי ושדמי, שנערכה כמה שעות לאחר מכן, התגלעה מחלוקת שליוותה את שניהם עד יומם האחרון. מלינקי, כאמור, העיד כי שדמי פקד עליו לירות "בלי סנטימנטים" על מנת להרוג את מי שיפר את העוצר. שדמי הכחיש. בהמשך, בפגישה עם חייליו, הסביר להם מלינקי כי עומדת לפרוץ מלחמה.

במילים אחרות, התוכנית, בין אם באופן רשמי ובין אם רק כ"אווירה", היתה בראשיהם של כל הדרגים — מהגבוה ביותר ועד לאחרון החיילים. אחרי הטבח הודה גם שדמי עצמו כי "ההצעה האחרונה לפני יום ה–'ע' (יציאה לפעולה) הסתכמה בצורת פקודת מבצע חפרפרת שהוצאה על ידי מפקדת פיקוד המרכז. פקודה זו מפרטת לפרטי פרטים את שיטת פינוי האוכלוסייה מאזור הגבול בשלב ראשון בהיערכות הכוחות".

לדבריו, שנמסרו בעדות למשטרה, "הראיתי לו (למלינקי) מיד את פקודת חפרפרת כשולחן ערוך שעל פיו עליו להתכונן לפעול. כאן — השיב לי... מלינקי בחיוך של שביעות רצון מעצמו והודיעני שכל תיק פקודת חפרפרת זה הרי תכנונו הוא. אי לזאת ראיתי בו מאותו רגע אקספרט לנושא הנדון".

חודשיים אחרי הטבח ציין מלינקי כי לא היה שקט מפקודתו של שדמי, אך לא נקט צעדים להגבלתה. "חשבתי להתקשר עם מפקד המשמר (משמר הגבול) אך זה נראה היה לי כחוסר לויאליות לגבי המפקד הנוכחי. לא הכרתיו (את שדמי)... אך היות והייתי עד לשיחותיו עם האלוף בעניין חפרפרת והיות ואני אישית קיבלתי את פקודת מבצע חפרפרת עוד מהפיקוד, רק נדהמתי לקו החמור שהוחלט (עליו), אך לא הטלתי ספק שזו החלטה של הסמכות העליונה וראיתי במפקד החטיבה כצינור מעביר", כתב מלינקי לאחר מעשה לבן־גוריון.

האלוף צור התייחס אף הוא לתוכנית, בעדותו בפני ועדת החקירה שמינה בן־גוריון מיד לאחר הטבח, בטרם המשפט. הוא הסביר כי "חפרפרת היא תוכנית המטפלת בכל הארץ ועובדים באותה שיטה" וכי היא נספח לתוכנית המלחמה עם ירדן.

על רקע דברים אלה סבור רז, כי תוכנית חפרפרת "מילאה תפקיד מרכזי במוטיבציה של החיילים בהצלחת משימתם". לדבריו, "הם הבינו בצדק את פקודת העוצר הקשה, כשלב ראשוני בדרך לגירוש תושבי הכפרים, ופעלו לפי הרף המקסימלי ביותר של הפקודה". לדבריו, "הם צדקו בפרשנותם: הם אכן ביצעו עוצר, שתכליתו גירוש הערבים במידה שישראל וירדן ימצאו עצמן במצב מלחמה".

וכאן גם נכנס לתמונה המשפט המבוים ששדמי טען כי נערך לו, ובו, כזכור, חיפה על הממונים עליו ולא פצה פה על מבצע חפרפרת. "מה רצו משדמי? רצו שהוא לא יאמר את האמת. והאמת היא שהתוכנית שאליה התאמנו החיילים והקצינים והתוכנית שיצאה לפועל — בחלקה הגדול — היתה מבצע חפרפרת", אומר רז.

"האופציה של גירוש ערביי המשולש בזמן מלחמה עתידית עם ירדן היתה מדיניות ליישום מבחינת בן־גוריון, דיין ואחרים", הוא אומר, ומחזק את דבריו בציטוטים רבים מדיונים שונים שנערכו בסוגיית הממשל הצבאי, בהם זה של משה דיין, שלפיו: "אני מקווה שבשנים הקרובות תהיה אולי עוד אפשרות לביצוע טרנספר של הערבים האלה מארץ ישראל". לדברי רז, "היווצרות התנאים ערב מלחמת סיני איפשרה להתקדם בהגשמת התוכנית".

מעיון בחומרים שאסף, אשר חלק קטן מהם פורט בכתבה זו, פוסק רז: "העובדה ששדמי הורה על הפעלת חלקים מהתוכנית — עד פקודת הגירוש עצמה — אינה מוטלת, לשיטתי, בספק. אבל ברור גם שהפקודה לכך הגיעה מגבוה". שדמי, לדבריו, "הבין שהוא משמש כשחקן ראשי בהצגה שנועדה לחפות על האחראים האמיתיים: בן־גוריון (ראש הממשלה), משה דיין (הרמטכ"ל) וצבי צור (אלוף פיקוד מרכז ולימים הרמטכ"ל)".

בימים אלה ממתין רז להכרעת הדין בתביעה שהגיש לבית הדין הצבאי לערעורים, בדרישה להתיר לו לעיין בכל המסמכים החסויים בפרשת הטבח בכפר קאסם ובכללם בתוכנית מבצע חפרפרת. הצבא טוען כי חשיפת הפרוטוקולים תפגע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה וגם בפרטיותו או בשלומו של אדם. צחוק הגורל, נשיא בית הדין לערעורים, האלוף דורון פיילס, שיקבל בקרוב את ההחלטה הדרמטית על חשיפה או גניזה של החומר, הוא יורשו בתפקיד של נחום שדמי, אביו של ישכה.

"בהקריבי את עצמי"
שדמי עצמו הקים משפחה גדולה. אשתו, פנינה, שנפטרה ב–2013, היתה מורה למתמטיקה. ארבעה ילדים הם הביאו לעולם. אחד מהם, יפתח, אל"מ במיל', היה טייס קרב בחיל האוויר. לצדם הותיר נכדים ונינים. את ספר זיכרונותיו כמו גם את יומנו האישי, לא הוציא לאור באופן מסחרי. עלעול בהם מגלה כמה שורות שכתב על המוות. "מתוך הכרה אני מכריח את עצמי שלא לפחד, וגם מתחיל להאמין שאין ממה לפחד. הרי לכל היותר אפשר להיהרג. אמנם חבל לוותר על החיים, אבל ההכרה שנפלת בעד המולדת היא השכר והכפרה לחיים שוויתרת עליהם. באיזו דרך שהיא אין ברצוני למות לפני עשותי את חובתי, את המקסימום שביכולתי למען הארץ והעם. אני רוצה שלא יהיה הבדל בין התועלת שאני יכול להביא במשך ימי חיי ובין זו שאביא בהקריבי את עצמי על מזבח ההגנה".

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6545732



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מפא''י של ראשית המגינה דאגה ליהודים אבן מאסו 12.10.18 07:36 1
  הפסקתי לקרוא ב.. Cheshire Cat 12.10.18 07:38 2
     הפסקתי לקרוא ברגע שנפל לי האסימון מי מנסה להחיות אירועים בני 60? מנציחי הנרטיב הערבי חוני המגלגל 12.10.18 07:41 3
     גם אני הפסקתי וירדתי לסוף הפוסט א פ 12.10.18 14:06 30
  לא קראתי הכל אבל ה''שמאל'' בגלגול הקודם היה מקבל בזרועות פתוחות את מרזל MBM 12.10.18 07:45 4
  פרשת כפר קאסם גם הולידה בדיחות טובות: אורים ותומים 12.10.18 08:04 5
     :-) נוזו 12.10.18 08:39 11
  יש לי שאלה. במקרה של מלחמה, יוטל עוצר על כל הכפרים הערביים? Spike 12.10.18 08:14 6
  לא יאומן. שם הם נמצאים עפרנח 12.10.18 08:14 7
  #אזהרת הארץ . kitzz 12.10.18 08:18 8
  אז עדיין לא המציאה האקדמיה לשמאלן המצוי את המילה ״הכלה״! אורים ותומים 12.10.18 08:29 9
  גם הכתבה מכורה... אף מילה על כך שזה היה במקביל למבצע קדש משה בן אברהם 12.10.18 08:34 10
     זה דווקא מוזכר ולא בשורה אחת אסטריקס ושות' 12.10.18 10:03 19
  צפרא טבא (: יוסקה 12.10.18 08:43 12
  אלאור עזריה לא היה שייך למילייה הנכונה ולכן לא יצא ב 10 פרוטות ונזיפה עזיזה 12.10.18 09:34 13
     מדויק!!!! חייא 12.10.18 09:39 14
     אלאור עזרה הוא עבריין מורשע, טיפש קטן חסר בינה שירה בניגוד לפקודת במחבל פצוע קשה בית ישראל 12.10.18 10:52 22
         במקום כל כך הרבה מלל, אפשר לכתוב ״צדיק״ וזהו. אורים ותומים 12.10.18 13:06 28
         אלאור עזריה הוא אכן גיבור Uncle Sam 12.10.18 15:30 33
             יפה מאוד הדוד סם אהרון5 12.10.18 16:00 34
  נחמד האיום המרומז ''אנחנו יודעים איפה הקצין גר'' The Last One 12.10.18 09:43 15
  לפי הכותרת ידעתי שמדובר ביצירה של החוקן JPF 12.10.18 09:44 16
  זה מה שתפס לי את העין למה 12.10.18 09:45 17
  לפורום קידום ספרים oby 12.10.18 09:51 18
  כתבה מאוד מעניינת. בכלל עופר אדרת הוא אחד מהעיתונאים האיכותיים ביותר בתקשורת הישראלית אסטריקס ושות' 12.10.18 10:08 20
  בן גוריון היה מנהיג עם חזון משכמו ומעלה אור12 12.10.18 10:14 21
  שלום לכולם, הגעתי, כולם לזוז הצידה אהרון5 12.10.18 11:24 23
     אהרון JPF 12.10.18 11:42 24
         שבת שלום אהרון5 12.10.18 12:09 25
  זה היה מזמן. שיתקדמו... צפוני חזק 12.10.18 12:18 26
  במקרה דנן: איש ונוב לו 12.10.18 12:22 27
  האמת היא טיפה אחרת. בן גוריון ראה שעם הבלוף של דיר יאסין ועוד מקומות הערבים בורחים לבד בני מרום 12.10.18 13:31 29
  אם ההזיות של עובד קרן כצנלסון והשותף של ''עקבות'' (סוכני שוויץ) נכונים - שאפו לבן גוריון. lurker 12.10.18 14:32 31
  שמאל וזכויות אדם לא הולכים ביחד. Uncle Sam 12.10.18 15:22 32

   
   
אבן מאסו לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 13.3.08
4189 הודעות, 54 מדרגים, 102 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    07:36   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. מפא''י של ראשית המגינה דאגה ליהודים  
בתגובה להודעה מספר 0
 


נר לאחד, נר למאה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Cheshire Cat לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.9.18
1086 הודעות, 21 מדרגים, 40 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    07:38   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. הפסקתי לקרוא ב..  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
"באמצע חודש יולי האחרון תועד מחזה מוזר באולם הדיונים של בית הדין הצבאי
לערעורים בבסיס הקריה בתל אביב. השופט, קצין בדרגת אלוף, לבוש מדים, פנה
אל ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), מחוקק ערבי תושב כפר קאסם, שנקרא אל דוכן
העדים, ובפיו היתה שאלה אחת: האם פרסום המסמכים המסווגים בפרשת הטבח
שבוצע בתושבי הכפר ב–1956 עלול ליצור תסיסה בקרבם?"

השמאל והערבים פותרים את עניינים שלהם.. רק שאף אחד מהם לא מייצג
אותנו ואת הערכים שלנו, וכמובן שלא נשמע מאף אחד מהם על טבח תרפ"ט
ועל אין ספור הרציחות והסבל של היהודים שארעו מאז.


ושוב היום ואנו נפגשנו פתאום תכול המטפחת, קורטוב של נחת ונתגשם החלום...


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חוני המגלגל לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 27.11.17
1836 הודעות, 18 מדרגים, 36 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    07:41   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. הפסקתי לקרוא ברגע שנפל לי האסימון מי מנסה להחיות אירועים בני 60? מנציחי הנרטיב הערבי  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
א פ לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 21.12.15
1238 הודעות, 29 מדרגים, 58 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    14:06   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. גם אני הפסקתי וירדתי לסוף הפוסט  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  
ראיתי "הארץ" וסגרתי



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
MBM
חבר מתאריך 8.11.17
191 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    07:45   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. לא קראתי הכל אבל ה''שמאל'' בגלגול הקודם היה מקבל בזרועות פתוחות את מרזל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לגבי ההיסטוריון רז זה משפחה של הליצן ממר"צ? רק ככה אפשר להבין את ההשקעה בארכיונים להרע למדינה שלך



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אורים ותומים
חבר מתאריך 8.10.18
15 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:04   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. פרשת כפר קאסם גם הולידה בדיחות טובות:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מספרים על שני חיילים ששמרו על כפר שהוטל עליו עוצר החל מהשעה 10 בלילה. בעשרה לעשר, השניים נתקלים באיזה ערבי משוטט. ״לאן אתה הולך?״ שואל אותו אחד החיילים. ״אני הולך הביתה״ משיב הערבי. החייל בלי להסס דורך את הנשק ויורה בו למוות. החייל השני פונה בפליאה לחברו ושואל: ״מה אתה עושה? העוצר מתחיל רק עוד 10 דקות!״. משיב לו היורה: ״אני מכיר אותו, ויודע איפה הוא גר, הוא בחיים לא היה מספיק להגיע הביתה תוך 10 דקות״ 😜



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
נוזו
חבר מתאריך 6.2.17
492 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:39   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. :-)  
בתגובה להודעה מספר 5
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Spike לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.12.14
8314 הודעות, 28 מדרגים, 34 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:14   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. יש לי שאלה. במקרה של מלחמה, יוטל עוצר על כל הכפרים הערביים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ומה יהיה עם מי שיפר את העוצר?
אסור לפרסם את המסמכים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
עפרנח לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 16.4.09
8007 הודעות, 74 מדרגים, 146 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:14   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. לא יאומן. שם הם נמצאים  
בתגובה להודעה מספר 0
 

רחמים
אולי פעם יצאו מזה


ישראל, כל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך (רבי צדוק הכהן) http://bit.ly/ePZGIa http://bit.ly/fE2B54


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
kitzz לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 7.5.07
95320 הודעות, 422 מדרגים, 826 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:18   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. #אזהרת הארץ .  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


https://www.hameshet.com/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אורים ותומים
חבר מתאריך 8.10.18
15 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:29   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. אז עדיין לא המציאה האקדמיה לשמאלן המצוי את המילה ״הכלה״!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
משה בן אברהם לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 10.2.15
6197 הודעות, 38 מדרגים, 76 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:34   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. גם הכתבה מכורה... אף מילה על כך שזה היה במקביל למבצע קדש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
והמדינה הצעירה פחדה שהערבים יתקוממו נגד השילטון היהודי.
רק מראה על ההטייה של הכתב וגם של ההיסטוריון.


כך אזדרע שמא גליפא מפורש בארבעין ותרין אתוון דעובדא דבראשית.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אסטריקס ושות' לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.11.14
7739 הודעות, 86 מדרגים, 167 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    10:03   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. זה דווקא מוזכר ולא בשורה אחת  
בתגובה להודעה מספר 10
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
יוסקה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 31.7.14
11159 הודעות, 220 מדרגים, 435 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    08:43   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. צפרא טבא (:  
בתגובה להודעה מספר 0
 

על בן גוריון אפשר לאמר הררי דברים אך על דבר אחד אין להכחיש והוא אהבת הארץ וראיה לרחוק .


למה בן השפחה אותי יירש ,ונשארתי עני אביון ורש


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
עזיזה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 22.12.16
1423 הודעות, 14 מדרגים, 28 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    09:34   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. אלאור עזריה לא היה שייך למילייה הנכונה ולכן לא יצא ב 10 פרוטות ונזיפה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אדונים ומשרתים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חייא לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 4.4.17
2086 הודעות, 71 מדרגים, 140 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    09:39   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. מדויק!!!!  
בתגובה להודעה מספר 13
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
בית ישראל לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 29.7.18
1914 הודעות, 19 מדרגים, 34 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    10:52   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. אלאור עזרה הוא עבריין מורשע, טיפש קטן חסר בינה שירה בניגוד לפקודת במחבל פצוע קשה  
בתגובה להודעה מספר 13
 
  
לא גיבור ולא צל צילו של גיבור, סתם טמבל שהפך להיות חמור שפוליטקאים ציניים רוכבים עליו.
גיבורים לא יורים במחבל פצוע קשה, גיבורים עושים מעשי גבורה תחת אש אויב.
ראה למשל ; דוד שיראזי ז"ל, גדוד 12 גולני, תל פאח'ר.
ראה שמריה ויניק ז"ל, מפקד סיירת גולני, קרב החרמון.
ראה רועי קליין זל, סמגד 51, מלחמת לבנון השנייה.
ראה לוחמי השריון מחטיבות 401, 14, 188, 7, וחטיבות המילואים שבגופם בלמו את צבאות סוריה ומצריים במלחמת יום הכיפורים. ומחילה מכל אותם גיבורים שלא הוזכרו כאן.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אורים ותומים
חבר מתאריך 8.10.18
15 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    13:06   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. במקום כל כך הרבה מלל, אפשר לכתוב ״צדיק״ וזהו.  
בתגובה להודעה מספר 22
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Uncle Sam לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.12.16
1018 הודעות, 11 מדרגים, 20 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    15:30   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. אלאור עזריה הוא אכן גיבור  
בתגובה להודעה מספר 22
 
  
לא מפני שירה המחבל פצוע (משהו שגם גדולי הגנרלים עשו בזמנו) אלא מפני שהוא היחידי שהיה לו האומץ לעשות זאת. בזכותו המחבל לא יהנה מבית מלון חמש כוכבים בכלא הישראלי, לא ישתחרר וימשיך לפגע. אלאור הוא גיבור על כך שעמד על שלו מול מערכת מושחתת ודורסנית, מול קצינים בכירים ששיקרו ושינו גרסאות לאור יום ובמצח נחושה ובזכות כך קודמו, מול צבא שמשום מה מצא לנכון לשכור את שירותיו של הפרקליט הבכיר במדינה ולשלם לו מיליונים על מנת להגיע להרשעה בכל מחיר ובכך הפך את המשפט למשפט ראווה מכור מראש.
הירי במחבל זאת לא גבורה. זה אמור להיות משהו מובן מאליו וכל חייל צריך לנהוג כך. הגבורה של אלאור התבטאה העמידה האיתנה שלו מול השמאל הצבוע.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אהרון5 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.10.15
40544 הודעות, 191 מדרגים, 346 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    16:00   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. יפה מאוד הדוד סם  
בתגובה להודעה מספר 33
 
  
בול.

אלאור הגיבור
http://rotter.net/forum/ihaveasay/18890.shtml


האנושות היא עדר של גלמים מזוכיסטים הנהנה להשתעבד לכבלי הפיסי והמשפט הבינלאומי ואוסר להתפכח מהם


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
The Last One
חבר מתאריך 7.5.18
200 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    09:43   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. נחמד האיום המרומז ''אנחנו יודעים איפה הקצין גר''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


Quis custodiet ipsos custodes?


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
JPF
חבר מתאריך 9.7.18
1344 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    09:44   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. לפי הכותרת ידעתי שמדובר ביצירה של החוקן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
עיתון אנטישמי שמחפש אשמה ממחזר אשמה מפיץ אשמה וחי מאשמה.
לא מוצא סיבה לקרוא.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
למה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 30.12.08
2816 הודעות, 34 מדרגים, 64 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    09:45   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. זה מה שתפס לי את העין  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
- כדי שלא יחשוף את התוכנית לגירוש ערביי המשולש
לא ידעתי שהמנהיגים אז היו חכמים ובכל זאת עם כל החכמה לא ביצעו את הדבר הכי חכם לגרש את הערבים מכאן ולכן אנחנו סובלים בגלל טיפשותם עד היום



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
oby לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 23.4.15
4796 הודעות, 47 מדרגים, 94 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    09:51   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. לפורום קידום ספרים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אסטריקס ושות' לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.11.14
7739 הודעות, 86 מדרגים, 167 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    10:08   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. כתבה מאוד מעניינת. בכלל עופר אדרת הוא אחד מהעיתונאים האיכותיים ביותר בתקשורת הישראלית  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לגופו של עניין, נדמה כי יש לעיין במחקרו של רז בצורה ביקורתית. קשה שלא לחוש שהוא מונחה אג'נדה. אני כלל לא בטוח שכל החיבורים והפרשנויות שהוא עושה הם הכרחיים



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אור12 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.12.08
4570 הודעות, 38 מדרגים, 71 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    10:14   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. בן גוריון היה מנהיג עם חזון משכמו ומעלה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ברוב חוכמתו הבין שצריך לגרש את הערבים בניגוד לדיין שאת פירות הביאושים של המדיניות הרופסת שלו אנו אוכלים עד היום



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אהרון5 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.10.15
40544 הודעות, 191 מדרגים, 346 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    11:24   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. שלום לכולם, הגעתי, כולם לזוז הצידה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לשבת בשקט וללמוד.
בתקופתנו כולם עדר של גלמים שטוף מוח בערכי בית השימוש של הנאורות. אבל אני יודע לחשוב לבד.

כבר במלחמת השיחרור לקינו בערך הזוועה הגזעני " עליונות מוסרית", שהביא עלינו את הטרגדיה הנוראה בהיסטוריה, לאחר זוועת השואה, ובסופו של דבר יביא עלינו את הפיתרון הסופי לגמרי, קרי השמדתנו.

לו היינו נוקטים בשוויונות מוסרית, היינו אונסים ושוחטים את כל הערבים שהיו כאן. אילו היינו מסתפקים בעליונות מוסרית קלה עד מתונה, היינו מגרשים אותם מפה, ואז גן עדן היה לנו כאן. דמיינו שאין ערבים...

אבל רצינו עליונות מוסרית. אז נושמד.
בעוד דור הערבים משתלטים על אירופה, ישראל והעולם.


האנושות היא עדר של גלמים מזוכיסטים הנהנה להשתעבד לכבלי הפיסי והמשפט הבינלאומי ואוסר להתפכח מהם


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
JPF
חבר מתאריך 9.7.18
1344 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    11:42   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. אהרון  
בתגובה להודעה מספר 23
 
  
שבת שלום



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אהרון5 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.10.15
40544 הודעות, 191 מדרגים, 346 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    12:09   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. שבת שלום  
בתגובה להודעה מספר 24
 
  


האנושות היא עדר של גלמים מזוכיסטים הנהנה להשתעבד לכבלי הפיסי והמשפט הבינלאומי ואוסר להתפכח מהם


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
צפוני חזק לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 11.1.09
7230 הודעות, 54 מדרגים, 84 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    12:18   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. זה היה מזמן. שיתקדמו...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


גם אני חבר בקבוצה תלמידי הרב שרקי בפייסבוק


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
איש ונוב לו
חבר מתאריך 17.9.18
179 הודעות
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    12:22   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. במקרה דנן:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
רב הנסתר על הגלוי.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
בני מרום לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 20.8.13
5109 הודעות, 25 מדרגים, 37 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    13:31   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. האמת היא טיפה אחרת. בן גוריון ראה שעם הבלוף של דיר יאסין ועוד מקומות הערבים בורחים לבד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לכן הוא יצר מעין טריגר לפחד, בריחה ומנוסה.
אך, הפעם זה לא הצליח לו (הסיבות בפעם אחרת)
ישנם המון חומרים כאלה שהם עדיין חסויים והסיבה היא כדי שהמיתוס
(בן גוריון וההגמוניה) לא יפגעו (הביטחון זו רק אמתלה לחיסיון).



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
lurker לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.9.05
18030 הודעות, 300 מדרגים, 592 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    14:32   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. אם ההזיות של עובד קרן כצנלסון והשותף של ''עקבות'' (סוכני שוויץ) נכונים - שאפו לבן גוריון.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Uncle Sam לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.12.16
1018 הודעות, 11 מדרגים, 20 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ג' בחשון תשע''ט    15:22   12.10.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. שמאל וזכויות אדם לא הולכים ביחד.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גם שמאל ודמוקרטיה לא הולכים ביחד.
בעבר הם ביצעו פשעים מחרידים נגד ערבים ומזרחים. ולא הייתה אז שום דמוקרטיה. בן גוריון היה דיקטטור שעל פיו יישק דבר, כשהתקשורת ומערכת המשפט נשמעים לקולו.
והיום השמאל בחר את הקיצוניות השניה - פגיעה ביהודים, בגידה במולדת, עידוד ערבים לבצע פיגועים וניסיון לעזור לכל מחבל מתועב לחמוק מעונש, אפליית יהודים במערכת המשפט לעומת יהודים, שיתוף פעולה עם האנטישמים בעולם, עלילות נגד הצבא והמדינה, ניסיון לסרס את המדינה כלכלית, צבאית ומדינית, ומה לא. ואם בעבר הייתה דיקטטורה של הרשות המבצעת בחסות השמאל הרי שהיום יש דיקטטורה משפטית בחסות השמאל. השמאל פשוט לא בנוי לדמוקרטיה. לא רק שהשמאל לא מאמין ולא דוגל בכל אותם האידאלים הנעלים להם הוא מטיף אלא שבפועל הוא בז להם ורומס אותם בגסות. רואים זאת מצוין בכל מוקדי הכוח של השמאל ובראשם מערכת המשפט. צדק, שוויון בפני החוק, הגינות מקצועית - אלה הדברים האחרונים שתמצאו במערכת החולה הזאת. תפירת תיקים לחפים מפשע מחד גיסא והמנעות מהגשת כתבי אישום נגד פושעים (כולל רוצחים) הם עניין שבשגרה בפרקליטות. התעלמות מהחוק ומהראיות ופסיקה על סמך אינטרסים זרים ושיקולים לא מקצועיים הם עניין שבשגרה בבתי המשפט בכל רחבי המדינה. אפליה על רקע דתי, מגדרי, לאומי, אידאולוגי ופוליטי הם שגרה בכל מערכת המשפט, כולל בג"ץ. זאת מערכת חולה, צבועה, מסוכנת ומפלצתית שעדיף לכל אדם להתרחק ממנה. השחיתות שיש הממשלה היא ככלום וכאפס לעומת מה שהולך במערכת המשפט.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות