אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון סקופים נושא #88771 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 88771   
מובחר
חבר מתאריך 2.4.12
9828 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    13:04   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

האסטרטגיה האיראנית בסוריה  

 
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.03.14 בשעה 18:50 בברכה, מובחר
 
האסטרטגיה האיראנית בסוריה

הרפובליקה האסלאמית של איראן השקיעה מאמצים נרחבים, יקרים ומשולבים במטרה לשמור על הנשיא בשאר אל-אסד בשלטון זמן רב ככל הניתן. זאת במקביל לביצוע פעולות אשר יאפשרו לאיראן לשמר את השפעתה ושליטתה באזורים נרחבים בסוריה באם המשטר אכן יפול בסופו של דבר. שירותי הביטחון והמודיעין האיראניים העניקו למשטר הסורי יעוץ וסיוע צבאי בניסיון לשמר את אחיזתו של בשאר אל-אסד בשלטון. מאמצים אלו הפכו עם הזמן למבצע תמיכה נרחב אשר כולל את משמרות המהפכה, כוח קודס, שירותי המודיעין האיראנים וכוחות אכיפת החוק האיראנים. העובדה כי השלטון האיראני ראה לנכון לשלוח לסוריה לוחמים משורות משמרות המהפכה מעידה על הנכונות האיראנית להקריב רבות ולעשות ככל הניתן ביכולתם על מנת לעזור לנשיא הסורי במלחמתו כנגד המורדים. את הסיוע החומרי, איראן מספק לבשאר אל-אסד בעיקר דרך הקו האווירי בין דמשק לטהראן. ההצלחות המבצעיות של האופוזיציה הסורית קטעו את נתיבי האספקה הקרקעיים בין בגדד לסוריה דרכם איראן יכלה הייתה להעביר סיוע למשטרו של בשאר אל-אסד. ומיעוט העגינות היחסי של הספינות האיראניות בנמלים הסורים מעדים על כך שנתיבי הסחר הימיים בין איראן לסוריה הם יותר סמליים מאשר פרקטיים. לכן, קו התקשורת האווירי בין איראן לסוריה מהווה כאמצעי האספקה המרכזי בין משטר האייתוללות למשטר העלאווי. אם נתיב האספקה האווירי יקטע (בעזרת הטלת אזור אסור לטיסה על ידי האו"ם או השתלטות המורדים על נמלי התעופה השונים) איראן לא תוכל לשמור על הרמה הנוכחית (הגבוהה) של התמיכה אותה מעניקה לסוריה.

איראן גם מעניקה סיוע שוטף למיליציית השביחה אשר תומכת במשטר. בין השאר במטרה לבסס את ההשפעה האיראנית באם משטרו של בשאר אל-אסד יקרוס בסופו של דבר. מיליציות אלו יהפכו לתלויות הרבה יותר בתמיכה האיראנית בתרחיש התואר לעיל. כך איראן תוכל לשמור על היכולת שלה לפעול בשטחי סוריה גם ביום לאחר נפילת המשטר, אם אכן יפול. גם ארגון החיזבאללה הלבנוני החל לקחת חלק במלחמת האזרחים הסורית בתחילת שנת 2012, לאחר שהמשטר החל לאבד את השליטה בדמשק ובאזורים הסמוכים לגבול עם לבנון. החיזבאללה העניק לאסד לוחמים חזקים ומאומנים היטב אשר מעורבותם בסכסוך הסורי מתיישרת עם האינטרסים האסטרטגיים האיראנים באזור. כפי שמזכ"ל החיזבאללה, סייד חסן נסראללה, הודה בנאומו ב-30 לאפריל בטהראן. עם זאת, חשוב לציין כי המעורבות של החיזבאללה בסוריה היא לא חסרת תנאים, מכיוון שנסראללה חייב לקחת בחשבון את האפשרות כי בעתיד אלמנטים סונים ינקמו בו בשטחי לבנון על מעורבותו בלחימה בסוריה.

גם לוחמים שיעים-עיראקיים לוקחים חלק בעימותים בסוריה. הנוכחות של אותם לוחמים עלתה לתודעת הציבור הרחב בשנת 2012, לאחר הקמת חטיבת 'אבו-פאדל אלעבאס'. מיליציה עיראקית אשר מומנה על ידי איראן ונלחמת לצידו של צבא אסד. הלוחמים אשר הרכיבו את החטיבה הצעירה הגיעו ברובם מארגון החיזבאללה הלבנוני, א-סייב אהל אל-חאק העיראקי וכתאא'ב חיזבאללה העיראקי. ההשתתפות הפתוחה של הלוחמים השיעים משקפת את העובדה כי מלחמת האזרחים הסורית הפכה למלחמה עדתית בין השיעים והעלאווים לסונים. הסכסכוך הסורי כבר מגביל את הנוכחות וההשפעה האיראנית באזור, ונפילתו של המשטר עלולה לערער עוד יותר את השליטה האיראנית באזור הלבנט. האסטרטגיה האיראנית, עם זאת, נועדה להבטיח את השליטה האיראנית באזור גם לאחר נפילתו של המשטר הסורי, בעזרת שימוש בשטחים רבים בסוריה כבסיס, כל עוד האופוזיציה הסורית לא תצליח לבסס את שליטתה בצורה מלאה על כל שטחי סוריה.

הקדמה

המדינה הסורית חיונית לאינטרסים האיראנים במזרח התיכון ומשטרו של בשאר אל-אסד נחשב כבר זמן מה לבעלת בריתו הקרובה של משטר האייתוללות בטהראן. משטרו של אסד שימש כצינור אספקה לכל עושי דברה של אירן. בניהם ארגון החיזבאללה, החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. המשטר הסורי מאפשר לאיראן להעביר אנשים, אמצעי לחימה וכסף לקבוצות אלו דרך הטריטוריה סורית. במקביל, איראן סיפקה תמיכה פעילה לתוכניות הנשק הכימי של סוריה. איראן העניקה למשטר הסורי תמיכה בצורת מדענים איראנים, אספקת ציוד וכימיקלים והכשרה טכנית של מדענים סורים. סוריה הייתה השותפה האסטרטגית של איראן בניסיון להרתיע את ישראל מלתקוף את איראן בשל תכנית הגרעין של משטר האייתוללות. האסטרטגיה של איראן בסוריה נועדה לשמור על הנשיא בשאר אסד בשלטון זמן רב ככל הניתן ובמקביל לנסות ולהקים בסוריה בסיס להבטחת יכולתה של טהראן לעשות שימוש בשטח ובנכסים הסוריים אשר ישרתו את האינטרסים האזוריים של איראן באם אסד אכן יפול בפני האופוזיציה. איראן השקיעה מאמצים נרחבים, יקרים ומשולבים בניסיון להשיג מטרות אלו.

ההכשרה, היעוץ והתמיכה במנגנון הביטחון המדינה הסורית נועדה להאריך את אחיזתו של אסד בשלטון. מאמץ זה מורכב ממשימות ייעוץ וסיוע לכוחות הביטחון של משטר אסד. איראן ביצעה את 'משימת ההגנה הפנימית במדינה הסורית הזרה' באמצעות כוחותיהם הרגליים של משמרות המהפכה אסלאמיות לצד כוח קודס ושירותים חשאיים אחרים. דבר אשר נחשב לפעילות חסרת תקדים מצד שלטון האייתוללות בניסיון לשמר את ההשפעה האיראנית בשטחי סוריה. משימות אלו תמכו תחילה במאמצים של בשאר אל אסד לדכא את המפגינים. כאשר אסד החל לאבד את השליטה על סוריה המזרחית והצפונית בקיץ 2012, כוחות המשימה האיראנים החלו להתמקד בשימור השליטה של הכוחות הנאמנים למשטר בשטחיה הדרומיים והמרכזיים של המדינה הסורית. במקביל, בניסיון לתמוך במאמץ האיראני לשימור השליטה של משטר אסד במדינה הסורית, איראן החלה להקים ארגונים מיליטנטיים שיעים (חלקם עיראקים) אשר נלחמו לצד המשטר כנגד כוחות האופוזיציה. היבט זה בגישה האיראנית עולה בקנה אחד עם המאמצים ארוכי השנים של טהראן ארוך בלבנון ובעיראק, שם הקימו אנשי 'כוח קודס' מיליציות שיעיות בכדי להבטיח שהאינטרסים של משטר האייתוללות יהיו מוגנים גם בהעדרן של מדינות מארחות יעילות או נוחות לעבודה מבחינת המשטר האיראני. כוחות צבאיים אלה הפכו לחשובים יותר ויותר לאיראן ולמשטרו של אסד כאשר טבעו של הסכסוך בסוריה התגלגל ממחאות עממיות למלחמת אזרחים כוללת. כאשר היכולות הצבאיות סוריות יגיעו לנקודת שבירה, מיליציות אלו יהיו בסיס המסגרת להמשך השפעתה של איראן והמשך פעילותה בסוריה ובאזור.

הסכסוך הסורי כבר בשלב זה הצליח להגביל את השפעתה של איראן בלבנט, ונפילת משטר אסד עלולה להפחית את היכולת של טהראן להקרין עצמה נוספת באזור. אסטרטגיית הגידור של איראן נועדה להבטיח כי איראן תוכל לשמר את האינטרסים החיוניים שלה באזור, אם וכאשר המשטר יתמוטט, תוך כדי שימוש בחלקים של מדינת סוריה כבסיס כל עוד האופוזיציה הסורית לא תצליח לבסס את שליטתה המלאה בכל שטחי סוריה. אסטרטגיה זו נועדה להבטיח שהשרידים (בעיקר העלאווים) של משטר אסד ימשיכו לספק תמיכה לפעילות האיראנית בלבנט גם אם ממשלת אופוזיציה סונית תקבל את השלטון בדמשק. על ידי עידוד שיתוף הפעולה בין המיליציות השיעיות ושרידי נאמניו של משטר אסד, איראן שואפת לשמר את השליטת קצרת הטווח שלה באזור בעוד היא מניחה את היסודות לבסיס השליטה ארוכת הטווח של המדינה הפרסית בשטחי הלבנט.

אמנם מעטים מפקפקים במעורבות האיראנית בסוריה. אך עם זאת קשה להעריך את היקף ואופי המעורבות האיראנית בטרטוריה הסורית. איראן הוכיחה שוב את יכולתה לעבוד במדינות זרות בעצימות נמוכה ובמקביל להאפיל על המידע אודות מבצעיה. כפי שעשתה בעיראק במחצית השנייה של מלחמת המפרץ השנייה. מקורות התקשורת האיראניים סיפקו רק תובנה מוגבלת אודות הפעילות האיראנית בסוריה. במקביל, רוב ההאשמות מטעם האופוזיציה הסורית אודות המעורבות האיראנית - חסרות אמינות מינימלית או הוכחות לחזק את עמדתם. בעזרת מודיעין ממקורות גלויים בלבד קשה מאוד ובמקרים רבים בלתי אפשרי לאמת את הדיווחים בעיתונות או את ההודעות לציבור באופן עצמאי. המידע שלהלן נובע ממגוון רחב של מקורות, בניהם משרד האוצר האמריקאי, ערוצי חדשות מערביים ואיראניים והמדיה החברתית.

יחסי איראן-סוריה

בחודש מרץ 2011, החלו להתפתח בסוריה מחאות רחוב אשר תמכו ברפורמה והפגינו נגד משטרו של הנשיא הסורי המכהן – בשאר אל-אסד. ההפגנו אשר ערערו את יציבותו של המשטר בסוריה פרצו מספר חודשים לאחר שתחילת האביב הערבי עורר תסיסה ופרגמנטציה ברחבי המזרח התיכון. להישרדותו של אסד בסוריה יש השלכות אזוריות משמעותיות. המשטר הסורי הוא השותף האסטרטגי המרכזי של איראן במזרח התיכון, המשטר מקשר בין טהראן לארגוני הטרור 'חמאס' וה'חיזבאללה', שני ארגונים אשר מאיימים על ביטחונה של מדינת ישראל והיציבות האזורית. מנהיגי איראן, אשר מבקשים לשמר את משטרו של אסד, התבטאו בציבור בניסיון להמעיט את המשמעות והעצמה של המחאה העממית כנגד המשטר כאשר במקביל איראן סייעה לאסד בדיכויו האלים של האופוזיציה הסורית והאזרחים אשר מחאו נגדו.

במהלך השנים האחרונות, טהראן טיפחה והרחיבה את יחסיה עם דמשק. דוגמאות למהלכים אשר מטרתם הייתה להרחיב ולהעמיק את הקשר בין המדינות כוללים דוחות אשר מתעדים מימון איראני לרכישות נשק לסוריה והכנת הבסיס להצבת אנשי משמרות המהפכה בדמשק. בחודש יולי 2007, דווח כי דמשק וטהראן חתמו על הסכם לפיו איראן תספק לסוריה נשק מתוצרת איראן בתמורה ל"התחייבות סורית שלא להיכנס למשא ומתן להסכם שלום עם ישראל". הקשרים בין שתי המדינות הורחבו גם בפן הכלכלי. סוריה דיווחה בינואר 2007 כח איראן הייתה המשקיעה הכלכלית (שאינה מדינה ערבית) הגבוהה ביותר במדינה הסורית. לאחרונה, החלו בכירים איראניים וסוריים במשא ומתן על פרויקטים בנושא אנרגיה, בין היתר דווח על פרויקט צינור גז טבעי שיעבור בין איראן, עיראק וסוריה.

הנשיא הסורי בשאר אל-אסד אירח את נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד ומנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, בחודש פברואר 2010, בפגישה מתוקשרת במטרה להפגין האחדות של הציר האיראני-סורי-לבנוני (חיזבאללה). אסד ואחמדינג'אד פרסמו הצהרה משותפת המדגישה את "הקשרים העמוקים והאחווה" בין שתי המדינות. אסד אמר במהלך הפגישה כי איראן וסוריה משתפות פעולה אחת עם השנייה במטרה "להביס את הטרור ישראלי". הפגישה אישרה מחדש את השותפות בין סוריה לאיראן באופן פומבי ובמקביל דחתה בצורה מפורשת את קריאתה של מזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון, לסוריה שביקשה מהמשטר הסורי "להתרחק מאיראן".

הרטוריקה שאומצה על ידי בכירים איראניים בנוגע להתקוממות העממית בסוריה הייתה בוטה ואנטי מערבית. גורם במשרד חוץ האיראני טען כי תנועת המחאה העממית בסוריה התעוררה כתוצאה מ"מעורבות זדונית של גורמים במערב, בעיקר האמריקאים והציונים". שר חוץ האיראני דאז, עלי אכבר צאלחי, טען כי "גורמים זרים מבקשים ליצור מהומות בסוריה". הנשיא אסד אימץ נרטיב דומה בנאומו ב-30 במרץ שנת 2011, אז גינה את "המזימה הגדולה בסוריה שנגרמה כתוצאתה ממעורבת של גורמים במדינות סמוכות ומדינות רחוקות".

ב-10 במאי שנת 2011, הנשיא האיראני - אחמדינז'אד הצהיר כי "הממשלה והעם הסורי נמצאים ברמה מוסרית גבוהה מספיק בכדי לפתור את הבעיות הפנימיות שלהם בכוחות עצמם מבלי להעזר בהתערבות זרה". נאומו בא לאחר תקופה בה נשמעה בתקשורת ביקורת ציבורית כנגד המערב שלא הטיל סנקציות על משטרו של בשאר אל-אסד ובמקביל ביקורת כלפי המשטר האיראני שתומך בדיכוי המפגינים הסורים. מבחינת איראן, אובדן השותף האסטרטגי הסורי יהווה מכשול משמעותי עבור המשטר האיראני ומטרותיו. במקביל לתמיכה הפומבית באסד מצד הבכירים האיראנים, באיראן הלכו צעד אחד קדימה ועוד בשנת 2011 החלו לתמוך במשטר אסד באופן חומרי במקביל ליעוץ צבאי.

התמיכה האיראנית במשטר הסורי בשנת 2011 –

14 לאפריל: גורמים רשמיים בארה"ב דיווחו כי איראן סיפקה לכוחות הביטחון סוריים את "הידע" הטכני שלה לדיכוי מחאות, ידע אותו רכשו כוחות הביטחון האיראניים במהלך דיכוי ההפגנות באיראן ב2009 ו2010. ה"ידע" כולל בין היתר טכניקות השבתת אמצעי תקשורת ואינטרנט בכדי למנוע מהמפגינים תיאום אחד עם השני.

22 לאפריל: הנשיא ברק אובמה אמר כי "בשאר אל-אסד ביקש סיוע איראני בדיכוי אזרחי סוריה באותה הטקטיקה הברוטלית אשר עשו בה שימוש בעלי בריתו האיראניים".

29 לאפריל: משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על משמרות המהפכה של איראן, על מאהר אסד, אחיו הצעיר של הנשיא בשאר אל אסד, ועל עלי ממלואוק, ראש מנהלת המודיעין הכללי הסורי. הסנקציות כוונו כנגד אנשים וארגונים אשר מעורבים בדיכוי העם הסורי.

8-9 למאי: פקידים אמריקאים, דיפלומטים מערביים, ופעילים סוריים דיווחו כי איראן סיפקה לכוחות הביטחון הסוריים גז מדמיע, קסדות משטרתיות ואלות.

9 למאי: דיפלומט מערבי בכיר אשר היה בדמשק תיאר עלייה חדה ומשמעותית בכוח האדם האיראני בסוריה, כוח אדם אשר סביר להניח תפקידו היה לייעץ לאנשי המודיעין והביטחון הסוריים בנושא ההתמודדות עם המחאות.

12 למאי: דו"ח מסווג של האו"ם הצהיר כי איראן סיפקה בחשאי משלוח נשק לסוריה בניגוד לסנקציות בינלאומיות אשר הוטלו עליה. הדו"ח מפרט על שש מתוך תשע תקריות שבו סוריה הייתה היעד הסופי של משלוחי נשק בלתי חוקיים מאיראן. משלוח נשק אחד אשר יורט על ידי השלטונות הטורקים בחודש מרץ כלל 60 רובים מסוג קלצ'ניקוב, 14 מקלעים, 7,920 כדורים (תחמושת) ו-180 מרגמות.

17 למאי: משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על מפקד 'כוח קודס', קאסם סולימאני, וקצין כוח קודס בכיר נוסף בשם מושן צי'זארי. משרד האוצר האמריקאי תיאר את השניים כ"צינור לאספקת ציוד לחימה למשטר הסורי".

17 למאי: קבוצת אופוזיציה איראנית בשם "המומחים הירוקים של איראן", דיווחה כי משמרות המהפכה שלחו צוות של 65 איש יחד עם ארבעה מטוסי מטען עמוסים בנשק לבסיס משמרות המהפכה 'אמאר' בדמשק. לדבריהם, זה הוא מדווח המשלוח השני שנעשה על ידי איראן. הדו"ח זיהה מפקד משורות משמרות המהפכה, בשם "ג'בערי", כמנהיג משמרות המהפכה בדמשק.

28 למאי: בכירים אמריקאים גילו כי איראן מגדילה בהתמדה את תמיכתה במאמצים של כוחות הביטחון הסוריים לדכא את ההתקוממות בסוריה. המקורות אמרו כי לוחמים איראנים משורות 'כוח קודס' מספקים לצבא הסורי נשק רב וציוד מעקב.

14 ליוני: מזכירת המדינה אמריקנית, הילארי קלינטון האשימה את המשטר האיראני ב"תמיכה בתקיפה האכזרית של משטר אסד כנגד המפגינים השלווים והפעולות הצבאיות שמנהל הצבא הסורי כנגד הערים עליו אמור להגן."

22 ליוני: מקור ישראלי בכיר ציין כי איראן היא מעניקה תמיכה חומרית לכוחות הביטחון הסוריים במטרה לדכא את ההתקוממות בסוריה. המקור טען כי בכירים איראניים צבאיים, סביר להניח מ'כוח קודס', סיפקו רובי צלפים וציוד תקשורת המיועד לשיבוש רשת האינטרנט המקומית. המקור תאר גם "אנשי צבא עם זקן הפועלים בסוריה." ניתן להניח שהם לא חלק מהצבא הסורי הסדיר אשר אוסר על זקנים.

23 ליוני: משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על 'איראן איר', חברת התעופה הגדולה באיראן. משרד האוצר דיווח כי "החברה לא בוחנת לעומק את הציוד אשר מעלים אנשי משמרות המהפכה למטוס, המטענים אשר כוללים בין היתר אמצעי לחימה רבים מוטסים בעזרת החברה לסוריה. במטענים אשר הוטסו על ידי 'איראן איר' היו בין היתר רכיבי טילים ורקטות עבור המשטר הסורי."

23 ליוני: האיחוד האירופי סנקציות על שלושה קצינים במשמרות המהפכה בשל תמיכה במשטר אסד בדיכוי אזרחי סוריה. השלושה הם הגנרל מוחמד ג'עפרי, מפקד כוח קודס קאסם סולימאני וסגן מפקד ענף המודיעין של משמרות המהפכה מוחמד טאיב. השלושה תוארו כאנשי מפתח בתהליך אספקת הציוד אשר נועד ליעל את הדיכוי שמפעיל המשטר כנגד האזרחים הסורים.

29 ליוני: משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על מפקד כוחות אכיפת החוק האיראני – איסמעיל אחמדי מוגדם, וסגנו – אחמד רזא רדאן. השניים הואשמו בהעברת סיוע למשטרו של בשאר אל אסד. אחמד רזא רדאן, לפי משרד האוצר האמריקאי, נסע לדמשק בחודש אפריל של שנת 2011 במטרה לסייע למשטר בדיכוי המחאות.

29 ליוני: שר חוץ הבריטי וויליאם הייג האשים את איראן ב"דיכוי מחאה לגיטימית בסוריה".

5 ליולי: בשיחה סגורה בין הקבינט המדיני-ביטחוני לראשי צה"ל, ראמ"ן, האלוף אביב כוכבי, אמר כי איראן "מעבירה ידע, סיוע טכני ואמצעים לפיזור הפגנות" לסוריה.

7 ליולי: שר החוץ האיראני דאז עלי אכבר סאלחי שיבח את הרפורמות האחרונות של נשיא סוריה, בשאר אל אסד ואמר כי אסד "מילא את הבטחותיו לשפר את המצב."

12 ליולי: שר החוץ האיראני דאז, עלי אכבר סאלחי, שיבח את היחסים החיובים בין טורקיה, איראן וסוריה, ואמר כי שלושת העמים הם "כבני משפחה". סאלחי נפגש עם עמיתו הטורקי, אחמט דוואטולו, בכדי לדון בנוגע למה שמכונה "האביב הערבי" כולל ההתפתחויות האחרונות בסוריה.

27 ליולי: עוזרי מזכירות המדינה האמריקאית, מייקל פוזנר וג'פרי פלטמן טענו בהצהרה משותפת לפני שימוע בפני ועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים האמריקאי כי איראן "סייעה לממשלה הסורית במטרה למחוץ את המפגינים על מנת לשמר את הברית בין המדינות."

5 באוגוסט: שר חוץ הטורקי, אחמט דוואטולו, אישר כי כוחות הביטחון הטורקים תפסו משאית המכילה כלי נשק, המשאית הייתה בדרכה לסוריה משטחי איראן. המשאית נתפסה בעיר קיליס הטורקית, סמוך לגבול עם סוריה. עם זאת, שר החוץ הוא לא ספק פרטים נוספים. העיתון הגרמני 'סודאצ' זיטונג' ציטט מקורות דיפלומטיים מערביים שאמרו כי משלוח הנשק נתפס ב-30 באפריל והיה מיועד לחיזבאללה בלבנון.

סוריה כבסיס איראני

איראן וסוריה שמרו על קשרים קרובים מאז שנותיה הראשונות של הרפובליקה האסלאמית. כעת, סוריה משמשת כבעלת בריתה הקרובה ביותר של איראן. במהלך מלחמת איראן-עיראק, סוריה, בניגוד לכל המדינות הערביות האחרות, בחרה לצודד דווקא באיראן. במהלך 1982 שתי המדינות חתמו על עסקה לפיו איראן תסבסד נפט לסוריה. בתמורה, סוריה לסגור את צינור הנפט העיראקי העובר בשטחה. התמיכה הסורית באיראן התבלטה ב-1986 כאשר הנשיא חאפז אל-אסד הציע שסוריה לא תתאר את איראן ככוח כובש בעיראק. זמן קצר לאחר מכן, שר משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, מוחסן רפיק-דאסט והנשיא אסד נפגשו בדמשק בכדי לשקם את היחסים בין המדינות. בכירים סוריים, לעומת זאת, לא הכירו באיראן כמדינה אשר משחררת את עיראק משלטונו של סדאם חוסיין.

החל משנת 2003, בהעדר האיום העיראקי ברקע, היחסים בין סוריה לאיראן העמיקו עוד יותר. זאת בזכות אינטרסים משותפים אשר באו לידי ביטוי בצורת תמיכה משותפת בארגוני הטרור חיזבאללה בלבנון והחמאס ברצע"ז. זאת במקביל לאיבה המשותפת שלהם כלפי ישראל. טהראן ודמשק סיפקו לחיזבאללה מימון, הדרכה מקצועית בנושאים שונים, תחזוקת אמל"ח ותמיכה פוליטית שוטפת מאז הקמה בשנות השמונים של המאה הקודמת. על פי דו"ח הקונגרס האמריקאי משנת 2008, "סוריה משחקת תפקיד חשוב כחוליית הקישור בין איראן לחיזבאללה; הדבר מתבטא בין היתר בצורת מעבר אמל"ח איראני דרך סוריה בדרכם ליעד הסופי – מחסני החיזבאללה בלבנון".

בנוסף, הסיוע המשותף והתמיכה הפוליטית הרחבה במאמץ הטרור פלסטיני לפגוע במדינת ישראל מהווה מרכיב בלתי נפרד ביחסים בין איראן וסוריה, הדבר בא לידי ביטוי באופן פומבי כאשר בכירים משני המדינות מעבירים ביקורת גלויה לעתים קרובות על התנהלותה השגויה לכאורה של ישראל בטיפול בסוגיה הפלסטינית. שתי המדינות גם משתפות פעולה בפן הצבאי. מעבר לתמיכתם המשותפת במיליציות בעיראק, הרפובליקה האסלאמית של איראן מספקת אמל"ח, טכנולוגיה צבאית ותחמושת מסוגים שונים לשירותי הביטחון הסוריים. כאשר פרץ האביב הערבי, אשר גרם לתסיסה נרחבת בסוריה והיה לאתגר עצום למשטרו של בשאר אל-אסד, הצבא האיראני שלח יועצים צבאיים משורות כוח קודס, אנשי הדרכה ומשאבים נוספים בכדי לחזק את ידו של אסד כנגד המפגינים. לאחר פגישה בחודש יוני 2011, בין מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, וסגן הנשיא הסורי לענייני ביטחון, מוחמד נאסיף חירבק, איראן הסכימה להעביר לסוריה $23,000,000 אשר יועדו לבניית בסיס צבאי בלטקיה, בסיס, אשר אמור להקל על תהליך העברת הנשק מאיראן לסוריה.

במקרים רבים בכירים סוריים הביעו את תמיכתם בזכותה של איראן לנהל תכנית גרעין ל"מטרות שלום" והדגישו את הצורך בפתרון דיפלומטי למחלוקת בין איראן למערב בנושא תוכנית הגרעין. שיתוף פעולה הגרעיני בין שתי המדינות התרחבו מעבר לרטוריקה, בשנת 2011 מועצת הביטחון של האו"ם האשימה את סוריה בעקיפת הסנקציות ושיתוף פעולה מסחרי וצבאי עם איראן. שתי המדינות גם שיתפו פעולה בשנת 2008 במאמץ כושל להשיג לסוריה מושב במועצת נגידים של סוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). באותה שנה, גורם ישראלי רשמי האשים את איראן בסיוע לסוריה בבניית תכנית הגרעין החשאית שלה. בשנת 2011 העריכה סבא"א כי המתקן הגרעיני הסורי שמוקם בדיר א-זור והושמד על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי בשנת 2007, היה כור גרעיני סודי שנבנה בסיוע צפון קוריאה.

יעוץ

איראן ניהלה מאמץ מרוכז בניסיון לייעץ לצבא הסורי במטרה לשמר את אחיזתו של בשאר אל אסד בשלטון. במאמץ השתתפו כוחות מיחידת 'כוח קודס' האיראנית, אלמנטים נוספים של הכוחות קונבנציונליים של משמרות המהפכה האסלאמיות, כמו כן גם מספר ארגוני מודיעין איראניים. כל אלו הכשירו ויעצו אלמנטים משירותי הצבא וביטחון של המדינה הסורית. לכל הארגונים הללו חוזק מבצעי מובהק אשר משלים זה את זה בניסיון לתמוך במשטרו של אסד.

התמיכה האיראנית בצבא הסורי

נראה כי הכח אשר מוביל את המאמץ האיראני בסוריה הוא לא אחר מלוחמי יחידת 'כוח קודס', יחידה מובחרת אשר פועלת תחת 'משמרות המהפכה' האיראניים. מחלקת האוצר האמריקנית הטילה בחודש מרץ 2011 סנקציות על מפקד כוח קודס, הגנרל קאסם סולימאני, ואת מפקד המבצעים של היחידה, מוחסן שיזארי. אותם תיארה כ"אחראיים על הדיכוי האלים אשר מופעל כנגד המפגינים הסוריים''. כוח קודס אחראים על מבצעים החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן. והמפקד סולימאני שיחק תפקיד מרכזי בניהול הפעילות האיראנית בשטחי עיראק בעבר, ולכן אין זה מפתיע שהוא לקח תפקיד מרכזים במאמצים האיראנים בסוריה. ראש ממשלת סוריה לשעבר, ריאד חג'אב, אמר במסיבת עיתונאות שניהל לאחר עריקתו כי "סוריה נכבשה על ידי המשטר האיראני. מי שמנהל את המדינה הוא לא בשאר אסד, אלא קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראנים". אם נתעלם מההפרזה בדבריו של חג'אב, ניתן ללמוד מהאשמתו כי סולימאני אכן משחק תפקיד מרכזי במאמץ האיראני בסוריה.

מוחסן שיזארי, ככל הנראה, אחראי על כל מאמצי ההכשרה של אנשי הביטחון הסוריים על ידי הלוחמים האיראנים, זאת על פי תפקידו, עם זאת ראוי לציין כי מחלקת האוצר האמריקאית לא פירטה בנוגע לתפקידו בדיכוי המפגינים הסורים. שיזארי ידוע גם כאחראי על הקמת הארגונים המיליטנטיים השיעים בעיראק. כוחות אמריקאים לכדו בעבר את שיזארי ומפקד נוסף מכוח קודס בתוך המתחם של מנהיג השיעי העיראקי – עבד אל עזיז אל חכים בשנת 2004. גורמי ביטחון בארה"ב דיווחו באותה העת כי שני הגברים נמצאו עם מידע הקשור להעברת כלי נשק מתוחכמים, כולל מטעני חבלה, לשטחי עיראק. הממשלה העיראקית בחרה לגרש את שני המפקדים, השניים לא נעצרו מכיוון שהממשלה העיראקית טענה כי הם מוגנים על ידי חסינות דיפלומטית.

מעורבותם של לוחמי כוח קודס בסוריה התבהרה בחודש פברואר 2013, כאשר הגנרל האיראני חסן שטארי נרצח באזור הכפרי של בדמשק בעת שנסע לביירות. זאת לאחר ששהה בעיר הצפונית חאלב. שטארי היה מפקד בכיר בכוח קודס אשר פועל בחשאי בלבנון משנת 2006 כראש הוועדה האיראנית לשיקום דרום לבנון תחת הזהות הבדויה חסאם חושנביס. לפני תפקידו בלבנון, שטארי פעל באפגניסטן ועיראק מטעם משמרות המהפכה. הנוכחות של מפקד כה בכיר בסוריה מדגישה את מחויבותה של טהראן להשגת מטרותיה בסוריה, כמו כן גם את נקודות התורפה הפוטנציאליות שלה באם אסד ייפול. יתכן ותפקידו של שטארי בסוריה היה קשור, בין היתר, לקומפלקס הנשק הכימי בא-ספירה, אשר נמצא בסמוך לעיר חאלב. ידוע כי איראן הייתה מעורבת בפעילות במתחם עוד משנת 2005. בשנת 2007 דווח כי מספר איראנים נהרגו בפיצוץ שאירע במתחם. זמן קצר לפני מותו של שטארי, דווח כי המורדים הצליחו להגיע להישגים מכובדים בקרבת הקומפלקס. לכן, סביר יהיה להניח, כי שטארי נשלח מטעם משטר האייתוללות במטרה לטשטש את מעורבותה של איראן במתקן טרם המורדים ישתלטו על הקומפלקס.

נוכחותו של שטארי באזור כה מסוכן חושפת כי כוח קודס מעורבים ברמות הגבוהות ביותר בכל אשר נעשה בסוריה. התמיכה האיראנית בכוחות הביטחון הסוריים עשויה לכלול אימון והכשרת יחידות צבאיות חדשות. בוידאו אשר דלף מתדרוך משמר הרפובליקה הסורי בבאבא עמר, גנרל אשר העניק תדריך אמר לפקודיו : "אנו יוצרים את גדוד הכוחות מיוחדים ה-416. אותו גדוד יעברו הכשרה על ידי מדריכים מקומיים וזרים." הוידאו המודלף אינו ציין את מיקומו של ההכשרה, אך ניתן להעריך בזהירות כי מתקן ההכשרה של הכוחות המיוחדים אשר ממוקם באל-דריג' (בין הבירה דמשק לזבאדני) הוא ככל הנראה המקום. ולמרות שרוסיה או ארגון החיזבאללה הלבנוני יכלו היו לספק 'מדריכים זרים', כפי שתאר הגנרל הסורי. אך איראן היא המועמדת המובילה. זאת כמסקנה בזכות ראיות נוספות אשר מעידות על כך שאיראן סיפקה לצבא הסורי מדריכים.

בחודש ינואר 2013 שוחררו ארבעים ושמונה האזרחים איראניים אשר נחטפו בחודש בחודש אוגוסט 2012. האירוע חשף כי אנשי משמרות המהפכה הרגליים (IRGC-GF) האיראנים פועלים בשטחי סוריה לפחות מאמצע שנת 2012. בין אלה אשר שוחררו היו מפקדי עבר והווה של יחידת שהדאא' של משמרות המהפכה (היחידה הפועלת במחוז מערב אזרבייג'ן). כמו גם נציגו לשעבר של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי לאותה יחידה. העובדה כי המפקדים הללו נשלחו לסוריה – לא שגרתית. יחידת 'כוח קודס' אשר פועלת מטעם משמרות המהפכה, היא האחראית על כל מבצעי החוץ, כפי שנכתב לעיל, של המשטר האיראני בעולם. כוחות הרגלים של משמרות המהפכה אחראיים בעיקר על נושאי ביטחון פנים. העובדה כי הכוחות הללו פועלים בשטחי סוריה מעידה כי בנוסף לכוח קודס, איראן שלחה גם כוחות נוספים לסוריה ומדובר בהתרחבות בולטת ומשמעותית של יכולתה של איראן להקרין את השפעתה וכוחה הצבאי גם מעבר לגבולותיה ושכנותיה הקרובות של איראן. המשטר האיראני ככל הנראה השתמש באנשי כוחות הרגלים של משמרות המהפכה במקביל או תחת מרותם של קציני 'כוח קודס' בסוריה בניסיון להעניק לכוחות הביטחון הסורים את הידע והיכולת לפעול כנגד המורדים ולרכוש ידע בנושאי ביטחון פנים מהמדריכים האיראנים. ולמרות שיחידת 'כוח קודס' מנוסה בלוחמה לא-קונבנציונלית, אנשיהם נתקלים לראשונה במשימה חסרת תקדים מבחינתם – לוחמה בטרור. לעומת זאת, כוחות הקרקע של משמרות המהפכה מוכשרים ובעלי ניסיון בנושא. למעשה, אנשי כוחות הרגלים של משמרות המהפכה אשר נתפסו בסוריה הגיעו מיחידות מחוזיות העוסקות שניהם בהתקוממויות ואי-שקט שבטי ואתני במחוזים עליהם אמונים. המשטר בחר במכוון את הקצינים הללו בזכות הניסיון שצברו בתפקידם באיראן.

אנשי יחידת 'כוח קודס' ואנשי הכוחות הרגליים של משמרות המהפכה פועלים בדרך כלל בנפרד בשל המשימות השונות של השניים. אולם נראה כי השניים עובדים יחד במקרה זה. במקורות הגלויים אין מידע אודות טיבו של שיתוף הפעולה או התיאום בין השניים. עם זאת, למרות שהדו"ח אשר פורסם בספטמבר 2012 הצביע כי מפקד היחידה המחוזית של משמרות המהפכה בטהראן בדימוס, הגנרל חוסיין חמדני, מפקד בפועל על הפעילות של הכוחות האיראנים בסוריה. סביר יותר יהיה להניח כי קאסם סולימאני הוא זה אשר מפקד על המאמץ האיראני הכולל בסוריה. כאלוף בעל שלושה כוכבים, סולימאני עולה על דרגתו של חמדני וכל מפקדי משמרות המהפכה האחרים. בנוסף, ההיסטוריה מאשרת כי מפקד 'כוח קודס' היה תמיד זה אשר הוביל את פעילותה החיצונית של איראן ברחבי העולם.

פעילויות ומבצעים מסויימים של הצבא הסורי היו בקנה אחד עם הרעיונות האסטרטגיים של איראן אשר קודמו על ידי המפקדים מכוח קודס. ולמרות שאי אפשר להעריך מה רמת ההשפעה של היועצים האיראניים על הצבא הסורי או על מקבלי ההחלטות, החלטתו של אסד לרכז את כוחותיו במטרה להגן על הערים המרכזיות, למשל, יכולה הייתה להיות מושפעת מהיועצים האיראניים. קאסם סולימאני אמר בחודש ינואר 2012, כי "ההישגים המשמעותיים של האופוזיציה בסוריה לא הייתה בערים, אלא הייתה, וממשיכה להיות, באזורים הכפריים .... לכן, מחלתה של סוריה היא לא מחלה שלא ניתן לרפא ומחלה אשר תהרוס את הממשלה". סולימאני הגיע למסקנה שאסד יכול להכיל את הקונפליקט על ידי מניעת ההתנגדות מפני השתלטות על שטחים במרזים עירוניים. ואכן, אסד ריכז את כוחותיו בערים ואילו האופוזיציה פרחה באזורים כפריים. למרות שכוחותיו של אסד איבדו שליטה על שכונות רבות גם בערים מרכזיות, הם הצליחו למנוע מהאופוזיציה להשתלט על כל הבירות המחוזיות, עד שהמורדים הצליחו לבסוף להשתלט על העיר המדבר המזרחית א-רקה בחודש מרץ 2013.

פעולות צבאיות ספציפיות שירתו את האינטרסים של משמרות המהפכה ושל בשאר אל-אסד כאחד. וייתכן שאותן פעולות היו מונעות על ידי היועצים האיראניים. משטרו של אסד הוביל מספר מתקפות גדולות ברבעון הראשון של שנת 2012. המבצעים החלו בזבדאני, זאת למרות שהלאופוזיציה הייתה נוכחות גבוהה יותר במחוז חומס. המשטר החליט לתקוף קודם כל בזבדאני משני סיבות:
א. זבדאני קרובה יותר לבירה, כארבעים קילומטרים בלבד צפונית לדמשק.
ב. זבדאני ממוקמת על נתיב אספקה מרכזי לחיזבאללה שבלבנון.

העיר זבדאני שימשה כאזור ההיערכות של משמרות המהפכה האסלאמית טרם פלישתם ללבנון בשנת 1982; משמרות המהפכה אפילו העברו את הנשיא החטוף של האוניברסיטה האמריקנית בביירות דרך זבדאני בדרך לטהראן. שבועות בודדים לאחר תחילת ההתקוממות בשנת 2011, דו"ח 'איחוד העיתונאות הבינלאומי' זיהה את העיר זבדאני כ"עורק ראשי באסטרטגיית התמיכה של משמרות המהפכה האסלאמית בארגון החיזבאללה". קאסם סולימאני, מפקד יחידת כוח קודס, ביקר את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בבירת סוריה דמשק פעמיים בלבד מאז תחילת העימותים בסוריה. אחד מהביקורים הללו אירעו מספר כמה ימים לפני תחילת המבצע לכיבוש זבדאני. יתכן כי ביקורו של סולימאני בחודש ינואר 2012, היה קשור להוראה של בשאר אל-אסד לכבוש את זבדאני בחודש פברואר 2012, חודש לאחר הפגישה.

החלטתו של אסד כדי לתעדף את העיר זבדאני על פני ערים אחרות משקפת את הערך העליון של האינטרסים האיראנים מצד המשטר העלאווי. חלק מהשיטות בהם נקטו כוחות הביטחון הסוריים עשויות לשקף גם הן את היעוץ האיראני בעל הניסיון אשר נרכש מהלקחים שנלמדו בעיראק. לאחר כיבוש זבדאני, המשטר הטיל מצור על העיר חומס ואלץ את המורדים לסגת בתחילת חודש מרץ 2012. זמן קצר לאחר הטלת המצור על העיר חומס, כוחותיו של בשאר אל-אסד החלו לבנות חומה גדולה מסביב לעיר. כתב שביקר בחומה תאר אותה כמחסום גבוה עשוי מלט בגובה שלושה מטרים, סביבו נמצאים חיילים וכוחות משטרה חשאית אשר שומרים על החומה ותפקידם לעצור את כל אלו אשר מנסים לעבור דרכה. בשנת 2008, כוחות אמריקאים בנו חומת בטון דומה סביב המובלעת השיעית בצאדר סיטי שבבגדד בניסיון לקטוע את אספקת המורדים ולהגביל את תנועתם. המשקיפים האיראניים אשר עבדו יחד עם שלוחותיהם בעיר המדוברת, חזו באפקטיביות הגבוהה של החומה והם המליצו לאסד להשתמש בטקטיקה דומה.

עם זאת, משטרו של בשאר אל-אסד לא היה שותף מושלם לאינטרסים האיראניים. בכירים איראניים הביעו בעבר תסכול פומבי נוכח היחס של הנשיא הסורי לאופוזיציה. מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני מתח בעבר ביקורת מרומזת בנאום שנשא בחודש פברואר 2013 במהלך טקס אזכרה למלחמה עיראק-איראן ומפקדי משמרות המהפכה אשר לקחו בה חלק. אחרי שנאם אודות האומץ, האדיקות הדתית וחוסר האנוכיות של המפקדים האיראנים אשר נהרגו במהלך המלחמה עם עיראק, סולימאני סיכם את דבריו באומרו "אם הממשלה והמדינה של סוריה היו יודעים 'מלחמת שהידים' מהי, המצב שלהם לא היה רע כמו עכשיו. ואנו לא היינו עדים לכל מה שראינו במדינה הזאת. המחסור באנשים אשר חבו מלחמת הקרבה דתית – בולטת." ביקורת מרוזמת זאת באה ימים ספורים לאחר ההתנקשות בחיו של שטארי. הביקורת אולי משקפת את הטינה של סולימאני כלפי המשטר העלאווי, אותו רואה כאחראי על מותו של שטארי.

סגנו של סולימאני, אסמעיל ג'אני, העביר ביקורת מרומזת על משטר אסד גם הוא יום לאחר טבח חולה אשר אירע ב-25 לחודש מאי שנת 2012. טבח, שבמהלכו אנשי אסד הרגו כמאה אזרחים. ג'אני, שהיה ככל הנראה מתוסכל מהתגובות הלא פרופורציונליות של משטרו אסד למחאות, אמר לכלי התקשורת האיראניים כי "אם הרפובליקה האסלאמית (איראן) לא הייתה נוכחת בסוריה – הרבה יותר אנשים היו נהרגים בסוריה." קאסם סולימאני חזר על הדברים בחודש ספטמבר 2012.

לדברי מקור אופוזיציה איראני, סולימאני אמר באותו זמן כי "אנחנו אומרים לאסד לשלוח את המשטרה לרחובות (במטרה לטפל במחאות), ופתאום הוא שולח את הצבא!". כבר ברור לכל כי אנשי משמרות המהפכה האיראנים מעניקים יעוץ והדרכה לאנשי הביטחון הסורים, אבל עם זאת אין זה סביר שהאיראנים לוקחים חלק פעיל בלחימה. העדות הנגדית היחידה לטענה זו, הגיעה משורות עריקים אשר עברו לצד האופוזציה. העירקים טענו כי הכוחותה איראנים פורסים צלפים ברחבי סוריה במטרה לדכא את המחאות ולתמוך בפעולות הצבאיות. ללא קשר לשאלה 'האם איראן מעוברת באופן ישיר בלחימה או לא', בין איראן לסוריה ישנו תיאום ברמה הצבאית הגובה ביותר. הדבר מעיד על הנכונות האיראנים להשקיע משאבים נרחבים במטרה להשיג את יעדיה האסטרטגיים בסוריה.

http://theciviluprising.blogspot.co.il/2014/03/blog-post.html

משמרות המהפכה בסוריה
ארבעים ושמונה איראנים נפלו בשבי המורדים הסוריים בחודש אוגוסט 2012, השבויים חזרו לביתם רק בתחילת ינואר 2013 לאחר הסכם חילופי אסירים בין המשטר למורדים. איראן טענה באופן עקבי כי אותם בני ערובה אלה היו עולי רגל אשר עשו דרכם למקדש אלסיידה זינאב שבדמשק. המורדים, לעומת זאת, טענו בתוקף כי השבויים הם אנשי משמרות המהפכה. שוביהם, לעומת זאת, התעקשו שהם משמרות המהפכה. הטענות של המורדים הסוריים הוכחו כדברי אמת כאשר כלי התקשורת באיראן חשפו את שמותיהם של חלק מבני הערובה והודו כי הם לוחמים פעילים בשורות משמרות המהפכה. כעת אנו יודעים כי איראן שולחת צוותי הדרכה רבים לסוריה. צוותי ההדרכה בנויים ברובם מאנשי עלית משורות משמרות המהפכה. הצוותים בנויים ופועלים באופן דומה ליחידות הייעוץ שארה"ב שלחה בעבר בכדי לייעץ ולאמן את כוחות הביטחון העיראקיים והאפגנים. ב-9 לינואר 2013, צבא סוריה החופשי שחרר את החטופים האיראנים (ואת המתרגם הסורי שלהם) בתמורה ל-2,130 אסירים אשר הוחזקו בידי הממשל הסורי. חילופי השבויים התאפשר בזכות תיווכם של אנשי הארגון הטורקי IHH.

במהלך הקמפיין התקשורתי לשחרור בני הערובה האיראנית, עלה לרשת אתר מטעם קרן אשר הוקמה במטרה לשחרר את החטופים. האתר שדר ראיונות עם בני המשפחה של החטופים ופרסם שמונה שמות של אזרחים איראנים אשר נחטפו על ידי המורדים הסורים. עם זאת באיראן הקפידו שלא לחשוף את תפקידם או את העובדה שהם קשורים למנגנוני הביטחון האיראני במהלך הקמפיין התקשורת, זאת בכדי שלא לאמת את טענות המורדים כי מדובר בלוחמים ולא בעולי רגל תמימים.

על חשיבותם הרבה של החטופים ניתן ללמוד מקבלת הפנים המפוארת לה זכו הלוחמים עם חזרתם לטהראן. בין הבכירים אשר קיבלו את פניהם של החטופים השבים ניתן היה למצוא את סגן שר החוץ, חסן קשקאויו ואת יו"ר ועדת החוץ והביטחון עלא א-דין בורוג'רדי. כמו כן לקבלת הפנים הגיעו מספר מפקדים בכירים במשמרות המהפכה. בין המפקדים ניתן היה לראות את מפקד משמרות המהפכה, תא"ל מוחמד פקפאור. סגנו, תא"ל עבדאללה עראגי. את מפקד כוחות הארטילריה והטילים של משמרות המהפכה, תא"ל מוחמד צ'הרבקי ואת חבר הפרלמנט ומפקד היחידה האסטרטגית של משמרות המהפכה בדימוס, תא"ל אמיל כוצרי. לפי קבלת הפנים המפוארת, ניתן להסיק כי בני הערובה היו, ככל הנראה, פעילים בכירים במשמרות המהפכה.


המעורבות העמוקה של משמרות המהפכה בסוריה ראויה לציון. בדרך כלל, המבצעים החשאיים ביותר ופעולות הטרור האיראניות בחו"ל מתבצעות על ידי יחידת 'כוח קודס' של משמרות המהפכה. לעומת זאת, האירוע הנ"ל ממחיש כי בקודס כוח אשר פועל בחו"ל יכולים לתמוך גורמים 'רגילים' משורות משמרות המהפכה. העובדה הזאת חשוב מאוד מכיוון שהיא משקפת את הפוטנציאל המספרי האדיר שאיראן יכולה להפעיל בשטחי סוריה. שכן משמרות המהפכה הוא הגוף הביטחוני הגדול ביותר באיראן. משמרות המהפכה כוללים שלושים ואחת חטיבות מחוזיות, עשרה בסיסים מבצעיים גדולים ומספר דיויזיות קרביות. משמרות המהפכה, במקור, אחראיים על הגנת השטחים האיראנים במקרה של פלישה קרקעית, כמו כן משמרות המהפכה אחראים על ביטחון פנים. ביטחון הפנים הפך לאחרונה לתפקיד המרכזי של משמרות המהפכה לאחר ניסיון המרד ב2009.

המפקד הנוכחי של כוחות החי"ר במשמרות המהפכה הוא מוחמד פקפאור. עבדאללה עראגי מכהן כסגנו ולשניהם קריירות ארוכות ומכובדות כמפקדי יחידות חטיבות סדירות של משמרות המהפכה. פקפאור שרת בסדרה של תפקידי פיקוד מרכזיים בכוחות החי"ר של משמרות המהפכה טרם קודם לפקד על כלל כוחות החי"ר באפריל 2009. בעברו פיקד על הדיוויזיה ה-31 עשוראא', ועל הדיוויזיה השמינית - 'נג'אף אשראף'.

הקריירה של עראגי דומה מאוד לקריירה של פקפאור. במהלך מלחמת עיראק-איראן, עראגי פיקד על מספר יחידות קרביות שונות והשתתף במבצעי מפתח במלחמה. לאחר המלחמה פיקד עלהדיוויזיה השבעה עשר (דיוויזיה עלי איבן אבי טאלב), על הדיוויזיה הארבעה עשר (אימאם חוסיין) ועל הדיוויזיה העשירית (סייד א-שהדאא). בנוסף פיקד על יחידת 'מוחמד רסול אללה'. בשנת 2011 משרד האוצר האמריקאי הטיל על ארגי סנקציות בעקבות מעורבותו בדיכוי המפגינים.

על מוחמד צ'הרבקי עם זאת, ידוע הרבה פחות. עם זאת, סביר להניח כי מפקד כוחות הארטילריה והטילים הוא איש מפתח בעל חשיבות עליונה. הנוכחות של הנ"ל בקבלת הפנים של הלוחמים מהווה כמסר לקהל הפנימי והחיצוני כי הנהגת משמרות המהפכה עומדת איתן מאחורי לוחמיה אשר פועלים בסוריה.

אמיל כוצרי, שגם הוא הגיע לנמל התעופה לקבל את פניהם של החטופים, כבר לא מכהן כמפקד פעיל במשמרות המהפכה. עם זאת, הוא עדיין מקיים קשרים הדוקים עם הנהגת משמרות המהפכה האסלאמית. כוצרי פיקד על דיוויזית 'מוחמד רסול אללה' (הדיוויזיה ה-27) במשך שלוש שנים בתקופת מלחמת איראן-עיראק. וכמו עראגי, כוצרי השתתף במספר מבצעים מרכזיים במהלך המלחמה. כוצרי המשיך ופיקד על הדיוויזיה ה-27 במשך עשר שנים נוספות לאחר המלחמה. לאחר שעזב את תפקידו כמפקד הדיוויזיה ה-27, כוצרי התמנה לסגנו של מפקד בסיס צראללה, הבסיס אשר משמש כמטה האחראי לפיקוד על יחידות משמרות המהפכה במחוז טהראן. כוצרי נבחר לפרלמנט בשנת 2008 ונבחר מחדש בשנת 2012.

נקודה משמעותית לא פחות ממהלך הקריירה של כוצרי, היא השפעתו בתוך רשת הפיקוד של משמרות המהפכה. משמרות המהפכה מורכבת ממספר מפקדי מפתח אשר מחזיקים בקשרים שנרקמו במהלך מלחמות עבר, בעיקר מלחמת עיראק-איראן. כוצרי הטיל או חותמו ברשת זו בעזרת שתי מכתבים פתוחים שפרסם.

המכתב הראשון פורסם בשנת 1997, אז כוצרי שיבח את מפקד משמרות המהפכה דאז, מוחסן רזאי, אשר ספג ביקורת קשה ונפגע משמועות שסיפרו שפוטר זאת לאחר שהעביר ביקורת חריפה על המועמד הרפורמיסטי לנשיאות דאז – מוחמד חאתמי.

המכתב השני פורסם בשנת 1999, אז כוצרי הזהיר את הנשיא חאתמי מפני ההשלכות המסוכנות של הרעיונות הרפורמיים שהביא עימו. כוצרי פרסם את המכתב לאחר העימותים הקשים בין סטודנטים בטהרן לבין כוחות הביטחון לאחר שאלו קראו לרפורמות.

רשימת המפקדים משורות משמרות המהפכה אשר חתמו על מכתבים פתוחים אלו כוללים אנשי מפתח רבים בצמרת הפיקוד, בניהם: מוחמד עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה. קאסם סולימאני, מפקד כח קודס. מפקד חה"י של משמרות המהפכה, עלי פדאווי. וסגן מפקד הכוחות המזויינים, עלאם עלי ראשיד. על המכתב חתמו מפקדים בכירים נוספים.

נראה כי הסבת המקצוע שביצע כוצרי לתחום הפוליטיקה בשנת 2008,לא פגע ולו במעט בקשרים עם מפקדי משמרות המהפכה. בשנת 2012, כוצרי חתם על 2 מכתבים אשר נשלחו למפקד חה"י בדימוס, חוסיין עלאי, לאחר שזה מתח ביקורת מרומזת על המנהיג העליון במאמר מערכת. האנשים הנוספים אשר חתמו על המכתב הנ"ל היו מפקדים בכירים במשמרות המהפכה. נוכחותו של כוצרי בנמל התעופה מהראבד הייתה אולי אופורטוניזם פוליטי פשוט. אך בשל העובדה עובדה כי נרשמה העדרות בולטת של רוב פקידי הממשלה וחברי הפרלמנט, ניתן להניח כי יתכן והסיבה שקיבל את פניהם החטופים הייתה אחרת. סביר יותר להניח כי כוצרי נכח במטרה לתמוך בחבריו ולמחוק כל צל של ספק בנוגע לתמיכה בפעילותה של משמרות המהפכה בסוריה. נוכחתו גם מצביעה על כך כי המבצעים של משמרות המהפכה בסוריה נעשים בידיעתם, באישורם ובתמיכתם המלאה של הממשלה האיראנית.


חשוב לציין כי אין זו הפתעה לאף אחד כי משמרות המהפכה פועלים בשטחי סוריה. משרד האוצר האמריקאי כבר אישר כי מספר גופים איראנים פועלים בסוריה והטיל עליהם סנקציות. במרכזם עומד כח קודס. אפילו המפקדים הבכירים במשמרות המהפכה הודו למדיה האיראנית כי משמרות המהפכה תומכים בבשאר אל-אסד. סגן מפקד כח קודס, איסמעיל גאעני, אמר במאי 2012 כי "הנוכחות הפיזית של משמרות המהפכה בסוריה, מנעה טבח באזרחים". מפקד משמרות המהפכה, מוחמד עלי ג'עפרי, אישר כי כח קודס נמצאים בסוריה בספטמבר 2012, אך הוא טען כי הם משמשים ככוח מייעץ בלבד והם אינם פועלים בשדה הקרב.

http://theciviluprising.blogspot.co.il/2014/03/2012-2013.html

הגנרל חסן שטארי
- הקדמה
בריגדיר גנרל (תא"ל) חסן שטארי, חבר בכח קודס הפועלת תחת משמרות המהפכה, חוסל בסוריה בתאריך ה-13 לפברואר, שנת 2013. נראה כי חסן שטארי פעם באזור חאלב, הוא חוסל כאשר עשה דרכו מדמשק לביירות. למרות שהעריכו כי חסן שטארי חוסל על ידי המורדים הסורים, טהרן בחרה להאשים את המוסד הישראלי בחיסולו. במידה והטענה האיראנית אכן מדוייקת – מדובר בשינוי קיצוני בתפיסתה ויחסה של איראן בכל הנוגע לאנשי משמרות המהפכה אשר פועלים בשטחי סוריה. עם זאת לא מדובר בהכרח באירוע מגמתי, אלא יתכן ומדובר בניצול הזדמנות חד פעמי מצידה של ישראל.

התגובה והיחס של הבכירים באיראנים משקפים את חשיבותו העליונה של חסן שטארי למאמץ האיראני בסוריה. ההתנהגות של המשטר האיראני לאחר מותו משקפת את מעמדו הגבוה בסולם ההיררכי במשמרות המהפכה ואת חשיבותו. הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כח קודס ואיש המפתח באסטרטגיה האיראנית בסוריה, מסר את ההודעה על דבר מותו של חסן שטארי למשפחתו באופן אישי, בנוסף הוא הגיע להלוויתו ונשא דברים לזכרו. המנהיג העליון, האייתוללה חמינאי, הזמין את משפחתו של שטארי אל ביתו במטרה לנחמם. חסן שטארי היה הלוחם הבכיר ביותר של כח קודס אשר נהרג בעת מילוי תפקידו (עד כמה שידוע לציבור) מיום הקמתה של היחידה. לשטארי היו קשרים הדוקים עם אנשי מפתח בחיזבאללה והוא היה איש מפתח אשר ייצג את האינטרסים של איראן בסוריה ולבנון.

- מי אתה, חסן שטארי?
חסן שטארי נולד בשנת 1955 בסמנאן שבאיראן. הוא למד הנדסה טרם הצטרף לשורות משמרות המהפכה אחרי מהפכת 1979. בשנת 1980 שטארי נשלח לסרדשת', מערב אזרבייג'ן, שם שרת כראש מערך הלוגיסטיקה המחוזי של משמרות המהפכה. בהמשך שטארי קודם בתפקידו והפך לראש מפקדת משמרות המהפכה בסרדשת'. לאחר מכן שרת כמפקד בסיס 'חאמזה סייד א-שהדאא' ואז כמפקד חטיבת ההנדסה האיראנית 'שאהב אל-זלמאן'. במהלך אותם תפקידים שטארי רכש את הידע והניסיון בניהול ארגונים טרום-צבאיים מקומיים. לפי אחד מהלוחמים אשר שרתו תחת שטארי – "הייתה זאת ההתלהבות והכריזמה של שטארי אשר סחפה את הלוחמים אחריו, בעיקר הלוחמים המקומיים. הוא פנה ללוחמים מליבו, והרגישו את זה." הכישרון הזה של שטארי בא לידי ביטוי בתפקידים ומבצעיים עתידיים אשר לקח בהם חלק.

- היכן פעל שטארי?
על מנת להעריך היכן פעל שטארי טרם מותו, יש לעבור בזהירות על המידע המועט יחסית אשר פורסם ברשת לאחר הדיווח על מותו. הדיווח הראשוני על מותו מפי התקשורת האיראנית מרמז כי שטארי נהרג בין דמשק לביירות לאחר שחזר מפעילות בחאלב. עם זאת, לאחר מכן, התקשורת האיראנית השמיטה את הדיווח על שהותו בחאלב ובחרה לדווח בפשטות כי הוא נהרג בריף דמשק. הדיווח האיראני הרישמי ידע לספר כי שטארי נורה על ידי 'תומכים ושכירי חרב' ישראלים שעה בה עשה דרכו מדמשק לביירות. במקביל, מקורות אופוזיציה סורים והתקשורת הישראלית דיווחו כי שטארי חוסל ב-30 לינואר בתקיפה האווירית של חיה"א הישראלי אשר כוונה כנגד משלוח טילי נ"מ מסוג SA-17 אשר עשה דרכו ללבנון. במבט עליון על ציר הזמן ותוכן הדיווחים שהגיעו מאיראן.

ניתן לראות כי האיראנים ניסו לטשטש את הדיווחים הראשונים אשר סיפרו כי שטארי פעל בחאלב. הדיווחים הראשונים בתקשורת האיראנית בנוגע לשטארי עלו אצל סוכנות הידיעות 'אהלול ביית' (ABNA), הסוכנות דיווחה בדיווח הראשוני כי שטארי נהרג על ידי "שכירי חרב ציונים" מחוץ לשטחי איראן. בנוסף הם ידעו לספר כי סולימאני בכבודו ובעצמו ביקר אצל משפחת שטארי ומסר להם את החדשות הרעות. לדבריהם סולימאני היה זה שאישר להם את הדיווח. מאז, נראה כי סוכנות ABNA היו גם הראשונים לפרסם את תמונות לוויתו של שטארי, את התמונות של שטארי עם המנהיג העליון האייתוללה חמינאי ועם הנשיא (דאז), מחמוד אחמדיניג'אד. האדם העומדת בראשה של 'אהלול ביית' ושל סוכנות הידיעות שלה הוא חוג'את אל-אסלאם חסן אכת'רי. חסן אכת'רי היה שגריר איראן בסוריה בין השנית 1986-1997, ולאחר מכן שוב בין השנים 2005-2008. כמו כן אכת'רי היה מעורב בהקמת ארגון החיזבאללה בשנות ה-80.

דיווח נוסף שהגיע מלבנון ידע לספר כי שטארי היה בחאלב כחלק מפרוייקט 'שיקום ובנייה'. וכי שטארי נהרג בדרכו חזרה ללבנון. שגרירות איראן בביירות פרסמה הצהרה בה נאמר כי שטארי נשלח לחאלב במטרה "לפקח את פרוייקטים בנושא שיקום ובנייה" בעיר. וכי הוא נהרג כאשר עשה דרכו אל נמל התעופה הבינאלומי בביירות. מקור לבנוני נוסף טען כי שטארי טייל עם שני אזרחים איראנים נוספים אשר שרדו את ניסיון ההתנקשות. עובדה חשובה אלייה אתייחס בנפרד בהמשך. הדיווחים כי שטארי שהה בחאלב, עיר בה מנהלים עימותים קשים בין המשטר למורדים, במטרה לפקח על פרוייקטים בנושאי בנייה ושיקום העיר הם מופרכים. סביר להניח כי הדיווחים הללו הם סיפורי כיסוי בעקבות הרקע המוכר של שטארי כאדם אשר "שיקם" את דרום לבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה עם כוחות צה"ל בשנת 2006.

משמרות המהפכה פרסמו את הצהרתם הרישמית 24 שעות לאחר הדיווח הראשוני. סגן מפקד משרד יחסי הציבור של משמרות המהפכה, בריגדיר גנרל רמזאן שריף, הודיע כי "שטארי נהרג בעת מילוי תפקידו כמפקח פרוייקט בניית ושיקום מפקדות באזור חאלב, הוא נרצח על ידי תומכי ומתנקשי המשטר הציוני שעה בה נסע בכביש ביירות-דמשק." זהו היה גם הרטוריקה הקבועה של המשטר האיראני מאז בנושא. שגריר איראן ללבנון, כזנפאר רוחנבאדי, אמר לסוכנות הערבית הרשמית של איראן – אל-אלאם – בתאריך ה-18 לפברואר כי "חסאם חושנביס (הכינוי של שטארי בשטחי לבנון) חוסל במכוון על ידי חמושים בלתי מזוהים שעה בה נסע על כביש ביירות-דמשק ... איראן רואה במשטר הציוני כחשוד מספר אחד בחיסולו של שטארי." יש לציין כי רוחנבאדי לא דיבר כלל על חאלב.

האופוזיציה הסורית לא הציגה דעה מגובשת בנוגע למותו של שטארי. מפקד עלום שם משורות המורדים מסר בתאריך ה-14 בפברואר כי כוחותיו הרגו את 'בכיר איראני' סמוך לזבדאני, עם זאת הדיווח מעולם לא אומת ונראה כי מדובר בדיווח שגוי של האופוזיציה הסורית, דבר שהוא אינו נדיר כלל בעיקר בדיווחים מסוג זה. דובר הצבא החופשי הסורי, מסר ב-14 בפברואר כי שטאר נהרג בסוף חודש ינואר בתקיפת חיה"א הישראלי בג'מרייה. דיווח שעלה ב-24 לפברואר ב'סאנדיי טיימס' הבריטי ציטט בכיר ביטחוני ישראלי עלום שם אשר טען גם הוא כי שטארי נהרג ב-30 לינואר על ידי חיה"א הישראלי. המקור של ה'סאנדיי טיימס' המשיך ואמר כי שטארי היה היעד המרכזי בתקיפה, וכי ישראל לא הייתה תוקפת בשטח סוריה אלמלא שטארי היה נוכח.

- מותו של שטארי
העובדות בשטח סותרות לחלוטין את הגרסאות של ישראל או של הצבא הסורי החופשי אשר טוענים כי שטארי נהרג בהפצצת חיה"א הישראלי ב-30 לינואר. גופתו של שטארי הוצגה לציבור בעת לוויתו בארון קבורה שקוף. גופתו לא סבלה מכוויות או פגמים שונים הנגרמים מתקיפה אווירית. פניו של שטארי לא סבלו מכוויות והם היו במצב מצויין ביחס לטענה כי נהרג בתקיפה אווירית. לוויותו של שטארי נערכה בטהראן ב14 לפברואר, וב-15 לפברואר בסמנאן. ב-8 למרץ 2013, שוהראב ג'עפרי, חברו של שטארי, טען כי ראה את פצעי הירי של שטארי טרם נקבר.

שגריר איראן בלבנון הכחיש לחלוטין את הטענה כי שטארי נהרג בתקיפה אווירית, "אלו האחראים למותו של שטארי היו אלו אשר הפיצו את השמועות לגבי דבר מותו בתקיפה האווירית של המשטר הציוני. הדיווחים הללו שגויים לחלוטין שטארי נהרג בריף דמשק, המשטר הציוני רצח את שטארי בעזרת שכירי חרב". בשני לאפריל 2013, העיתון הצרפתי 'לה פיגרו' דיווח כי שטארי נהרג במארב מתוכנן בין דמשק לביירות. ב-21 למאי 2013, ה'ניו-יורק טיימס' דיווח כי שטארי נהרג לאחר שנתקל במחסום מאולתר של הצבא הסורי החופשי.

אמנם ניתן לטעון כי איראן תעדיף להכחיש את העובדה כי שטארי שהה עם לוחמי החיזבאללה שעה שהעבירו אמל"ח מסוריה ללבנון, אבל הטיעון הנגדי יצייר תמונה מסובכת הרבה יותר עבור איראן. הגרסא האיראנית למותו של שטארי ככל הנראה קרובה יותר למציאות בניגוד לגרסא הישראלית. זאת בעיקר בזכות העובדה כי העולם כבר מודע לעובדה שהאיראנים תומכים באנשי החיזבאללה בגלוי. עם זאת, לעולם יהיו הרבה שאלות אודות המעורבות של אנשי משמרות המהפכה בחאלב, דבר שהאיראנים לא ניסו להסתיר כאשר חוסל שטארי.

- שטארי כחלק מהרשת האיראנית העולמית
מבט על על פעילותו והקולוגות של חסן שטארי מלמד כי חסן שטארי לא היה 'איש-קשר' פשוט בין החיזבאללה לאיראן כמו שהתקשורת הפרסית מנסה לציירו; בניגוד לזאת, נראה כי חסן שטארי היה איש מפתח ברשת הגלובלית של כח קודס ומשמרות המהפכה האיראנים. בשלב מסויים במהלך מלחמת עיראק-איראן, שטארי ויתר על תפקידו בשטחי איראן וביקש לעבור לתפקיד מבצעי מחוץ לשטחי הרפבוליקה האסלאמית. שטארי נשלח תחילה לאפגניסטן, שם פעל במקביל למפקד 'הברית הצפונית', אחמד שאה מסעוד. אין מידע רב על שהותו באפגניסטן, המידע המועט אשר נגיש לציבור הרחב יודע לספר כי שטארי היה באזור למטרות 'פיקוח על פרוייקטים בנושאי שיקום בנייה, אך הוא עזב את שטחי אפגניסטן זמן קצר לאחר חיסולו של מסעוד בשנת 2001.

בשלב מסויים לאחר שעזב את אפגניסטן, שטארי הגיע לעיראק. לגבי שהותו בעיראק אין מידע כלל. למעשה היחיד שטען כי שטארי שהה בעיראק הוא נציגו של המנהיג העליון לכח קודס – עלי שיראזי. בשנת 2006, שטארי נבחר להוביל את הועדה האיראנית לשיקום דרום לבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על הועדה ועל שטארי בחודש אוגוסט של שנת 2010 לאחר שהאשימו אותם ב"הענקת ידע, תמיכה כלכלית, תמיכה חומרית ותמיכה טכנולוגית" לארגון החיזבאללה. שעה שפעל בלבנון, שטארי פעל תחת הכינוי 'חסאם חושנביס'. ככל הנראה המטרה לשטות במשרד האוצר האמריקאי אשר אכן לא כלל את 'חסן שטארי' ברשימת הסנקציות. סביר יהיה להניח כי שטארי השתמש בכינויים בעת שפעל באפגניסטן ובעיראק.

בעוד שאין מידע רב על הפעילות החשאית של שטארי, אדם אחד ברשת של שטארי יודע לשפוך אור על היחסים של שטארי עם כח קודס והחיזבאללה. נציג החיזבאללה לועדה האיראנית שהוקמה אחרי מלחמת הלבנון השנייה, חסן היג'אזי, תואר באחד הראיונות אשר ערך לטלוויזיה הפרסית כ'קולגה קרוב' שפעלה בצמוד לשטארי שעה בה פעל בדרום לבנון. היג'אזי גם עבד עבור חברת 'ג'יהאד אל-בינה', חברת בנייה אשר נוהלה על ידי החיזבאללה, עליה פיקחה מועצת השורא של החיזבאללה ומומנה (בחלקה) על ידי איראן.

קשרים נוספים בין שטארי לרשת העולמית של כח קודס נחשפו לאחר הדיווח על דבר מותו ובמהלך לוויתו. תחילה, ניתן לראות בבירור כי לשטארי היו יחסים קרובים עם מפקד כח קודס, קאסם סולימאני. הדיווחים הראשונים אודות מותו של שטארי ציינו בצורה נחרצת כי סולימאני ביקר בבית משפחתו של שטארי במטרה לבשר להם אישית את הבשורה הקשה ולנחמם. סולימאני גם צולם עם דמעות בעיניו בלוויותו של שטארי. ניתן ללמוד מההתנהגות של סולימאני כי הוא מרגיש אחראי על מותו של שטארי, וכי יתכן והיה זה ששלח אישית את שטארי לצפון סוריה ואל מותו.

היחסים הקרובים בין שטארי לסולימאני, לא בהכרח מפתיעים. שטארי החזיק גם ביחסים קרובים עם קזאם דראבי, סוכן משרד המודיעין האיראני אשר היה קשור לחיסולם של חברי אופוזיציה איראנים-כורדים בשנות ה-90 של המאה הקודמת בברלין, גרמניה. בשנת 96' הרשויות הגרמניות גזרו על דראבי ועל שותפו הלבנוני עבאס חוסיין ראייל, מאסר עולם, על חלקם בחיסולים. עם זאת השניים שוחררו בשנת 2007. דראבי חזר לטהראן לאחר שחרורו. דראבי התראיין לתקשורת האיראנית, הוא תואר כ'חברו ועמיתו' של שטארי. דראבי לקח חלק בהלוויה של שטארי בטהראן ובסמנאן ובטקסי האזכרה שנערכו לאחר מכן. לאחד מערבי הזכרון לשטארי אשר נקראו 'ביקורים עם חבריו של שטארי', הגיע גם נביל קאוק, המפקד הצבאי של החיזבאללה בדרום לבנון בשנת 2006.

לאחד מערבי הזכרון אליו הגיע דראבי, הגיע גם חוג'את אל-אסלאם עלי רזא פנאהין. פנאהין משמש כסגנו של מפקד בסיס עמאר. בסיס אשר משמש כמקום מושבם של קבוצות חשיבה אשר תומכות במנהיג העליון ונציגיו של המנהיג העליון לאוניברסיטאות השונות. פנאהין נאם בהלוויותו של שטארי בטהראן, בנאום תאר את פגישתו עם שטארי בשנת 2008. עם זאת, הדבר המשמעותי ביותר בנאומו של פנאהין היה הרגע בו תאר את שטארי כ"אדם שהיה חשוב לא פחות מעימאד מוענייה", רמטכ"ל החיזבאללה אשר חוסל בדמשק בשנת 2008, לכאורה על ידי לוחמי יחידת כידון של אגף קיסריה. במהלך הלוויה פורסמה תמונה משותפת של שטארי, פנאהין ודראבי על רקע פסלו של אחמד מתוסליאן בדרום לבנון. מתוסליאן היה מפקד חטיבת 'מוחמד רסול אללה' והוא בלט בתרומתו ובמעורבותו בהקמת ארגון החיזבאללה בשנות ה-80.

מבין הבכירים הנוספים אשר הגיעו להלוויתו של שטארי ניתן למנות את אביו של עימאד מוענייה, אשר התקבל בחיבוקים ונשיקות על ידי שר ההגנה האיראני אחמד ואהידי, אביו של מועניה הושב ליד מפקד משמרות המהפכה, הגנרל ג'עפרי. את נציגו של המנהיג העליו לכח קודס, עלי שיראזי הגיע להלוויה. את מפקד בסיס רמזאן, מוחמד בג'הר זולגדר. את מזכ"ל מועצת הביטחון הלאומי סעד ג'לילי. את סגן מפקד כח קודס, אסמעיל גאעני, נציג המנהיג העליון לדרום לבנון, חוג'את אל-אסלאם יוסך תבאתבאי ואת מנהל סוכנות ABNA אכת'רי.

ההוכחה האחרונה לחשיבותו העליונה של שטארי במשמרות המהפכה הייתה תגובתו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, למשמע דבר מותו של חסן שטארי. לדבריו של הנציג של המנהיג העליון לכוח קודס, עלי שיראזי, לאשר ששמע את החדשות אמר חמינאי כי "תבורך חאג' חסן שטארי, אשר הלך בדרך השירות לדת, למהפכה ולאימאם; בסוף דרכו טעם את טעמה המקום של השהדאא והוא מצא את הדרך הטובה ביותר לסיים את חייו". לאחר מכן חמינאי הזמין את משפחתו של שטארי אל ביתו במטרה לנחמם.

- מסקנות: שטארי – נכס לאומי

המדיה העולמית פספסה את החשיבות העצומה של חסן שטארי. הדיווחים על מותו הדגישו את פעילותו בלבנון, הן בשל העובדה שפעל שם לאחרונה והן בשם העובדה כי חוסל בסמוך. אך שטארי היה הרבה מעבר לקבלן בנייה של החיזבאללה בלבנון. שטאר היה לוחם בכיר במשמרות המהפכה אשר פעל תחת זהויות חשאיות אשר פעל בשירות איראן ברחבי העולם. המעורבות שלו בקונפליקט הסורי רק מעצימה את עומק המעורבות של איראן ומשמרות המהפכה בסוריה והחשיבות האסטרטגית העצומה של משטרו של בשאר אל-אסד לאיראן.

http://theciviluprising.blogspot.co.il/2014/03/blog-post_19.html

נתיבי האספקה האיראנים לסוריה
- נתיבי האספקה האווירית

אספקת התמיכה החומרית דרך האוויר היא המרכיב הקריטי ביותר בתחום התמיכה החומרית האיראנית לסוריה. משרד האוצר האמריקאי שפך אור על חלקם של חברות התעופה המסחריות האיראניות בתחום זה. גם חיל האוויר האיראני לקח חלק במאמץ זה, שהפך לעורק האספקה המרכזי. תוספת מאמץ הצבאי וריכוז רוב התמיכה החומרית דרך הנתיב האווירי מעיד כך שלאיראן ישנה גישה מוגבלת יחסית לנתיבי האספקה היבשתיים והימיים. משרד האוצר האמריקאי מציין שלוש חברות תעופה איראניות אשר לקחו חלק במאמץ מאז תחילת הסכסוך, אותן חברות לקחו חלק בהובלת ציוד ואנשי צבא מאיראן לסוריה. בחודש יוני 2011 משרד האוצר האמריקאי הגדיר את חברת 'איראן-אייר' כחברת תעופה אשר העניקה תמיכה למאמץ האסטרטגי האיראני בעזרת הטסת משלוחי נשק לסוריה, בניהם ניתן היה למצוא "רכיבי טילים ורקטות". משמרות המהפכה מסווה את הציוד צבאי ומקטלגת אותו כציוד "רפואה או חלקי חילוף כללים" בכדי להעביר את המטען הבלתי חוקי. חברת התעופה האיראנית 'יאס-אייר' הואשמה על ידי משרד האוצר האמריקאי בחודש מרץ של שנת 2012. משרד האוצר טען כי החברה הטיסה לוחמים משורות 'כוח קודס', נשקים קלים, תחמושת, טילים, תותחני נ"מ ועוד לאדמת סוריה. משרד האוצר מתאר סדרה של טיסות מתואמות אשר החלו בחודש מרץ 2011, עם פרוץ המחאות. החברה הובילה אמצעי לחימה רבים לידי החיזבאללה הלבנוני ולידי מנגנוני הביטחון הסוריים. בחודש ספטמבר 2012, משרד האוצר האמריקאי ידע למנות 117 מטוסי מטען אשר פעלו תחת 3 חברות מרכזיות – 'יאס-אייר', 'איראן אייר' ו-'מהאן אייר'. כל אותן חברות נטלו חלק פעיל במאמץ האיראני בסוריה.

בין כל 117 המטוסים אשר מנו אנשי משרד האוצר האמריקאי, אשר רובם היו מטוסי סילון מסחריים, זוהו גם חמישה מטוסי תובלה צבאים אשר אשר היו רשומים תחת חברת 'יאס-אייר'. בין חמשת מטוסי התובלה ניתן היה למצוא זוג מטוסי איליושין 76 ושלושה מטוסי אנטונוב 74. מטוסי התובלה 'איליושין' ו-'אנטונוב' הם מטוסים עמידים מאוד המסוגלים לשאת על גבם משקל רב יותר ממטוסי הסילון המסחריים. בעזרת המבנה הייחודי של המטוסים הנ"ל, לאיראן יש את היכולת לנחות בנמלי התעופה הגדולים של סוריה ובסיסי חיל האוויר הקטנים יחסית של חיל האוויר הסורי. נתיב האספקה האיראני לשטחי סוריה היה פעיל עוד טרם פרוץ מלחמת האזרחים הסורית או המחאות במרץ 2011, שכן איראן משתמשת בדמשק כבר זמן רב כטרטוריה דרכה משטר האייתוללות באיראן מספק לארגון החיזבאללה הלבנונית אמצעי לחימה. חברת 'איראן אייר' עובדת יחד עם משרד ההגנה האיראני עוד משנת 2000. דו"ח האו"ם העוסק בסחר בלתי חוקי בנשק קבע כי סוריה הייתה מדינת היעד העליונה של משלוחי נשק בלתי חוקיים מאיראן. משלוחי נשק אלו אשר הגיעו לסוריה, מצאו דרכם לעיתים קרובות לידי ארגוני טרור בלבנון ובעזה.

המטוסים איראניים גם לקחו חלק בהעברת יועצים איראנים אשר הגיעו לאדמת סוריה. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על חברת 'מהאן אייר' בחודש אוקטובר 2011 לאחר שקבע כי החברה לקחה חלק פעיל ב"הטסת אנשי כוח קודס מסוריה ולסוריה למטרות יעוץ והדרכה של אנשי ביטחון במטרה לדכא את המפגינים הסורים". חמישה חודשים לאחר מכן, במשרד האוצר האמריקאי הטילו סנקציות גם על חברת 'יאס-אייר' לאחר שגם אלו לקחו חלק בהטסת יועצים איראניים לסוריה. עובדות אלו מעידות על השימוש השוטף של איראן בחברות התעופה הנ"ל במטרה ליישם את האסטרטגיה האיראנית בסוריה.

בנוסף, למטוסי התובלה הנמצאים בבעלות חברות התעופה המסחריות האיראניות, חילות האוויר של איראן וסוריה עשו שימוש במטוסי התובלה הפרטיים שלהם. פעילי האופוזיציה הסורית צילמו בחודש אוקטובר 2012 מטוס תובלה איראני אשר שהה בבסיס חיל האוויר הסורי בתדמור. מטוסי תובלה סורים צולמו נוחתים בבסיסים ברחבי חאלב וחמאת. מטוס תובלה סורי נוסף אשר נושא את המספר YK-ATA, זוהה בשדות תעופה ברחבי מוסקבה, טהראן, ודמשק במהלך שנת 2012. רישומי טיסה גלויים לא מאומתים הצביעו על כך שמטוס סורי זה השתמש במרחב האווירי העיראקי, איראני והאזרי בכדי לספק ציוד אשר הגיע במקור לכאורה מרוסיה. לפי הדיווחים, אותו מטוס העביר 200 טונות של שטרות סוריים אשר הודפסו ברוסיה במהלך שנת 2012. המטוסים הסורים שאפו להעביר גם מסוקי Mi-25 רוסים לשטחי סוריה בצורה דומה, אך התוכנית לא יצאה לפועל לאחר שהשלטונות העיראקיים דחו את הבקשה להשתמש במרחב האווירי שלהם.

השליטה האמריקנית במרחב האווירי העיראקי מאז מלחמת המפרץ בשנת 1991 אילצה בעבר את איראן להטיס את המשלוחים שלה לסוריה דרך שמי טורקיה, אשר הסכימה להעניק לאיראן אפשרות להשתמש בשטחי האווירי שלה כחלק מהמדיניות הטורקית שלא להכנס לעימותים מיותרים עם שכינותיה. כאשר אנקרה יצאה בפומבי כנגד אסד לאחר תחילת הסכסוך, היא החלה להכחיש שמשלוחים אוויריים לסוריה עברו איי פעם מעל לאדמתה. בחודש מרץ 2011, טורקיה שמה ידה על ארגזי תחמושת, מקלעים, רובי סער, ופצצות מרגמה אשר הגיעו ממטוס איליושין של חברת 'יאס-אייר', אותם משלוחים היו בדרך לסוריה. מאז, איראן שינתה את גישתה וחדלה מלעשות שימוש במרחב האווירי הטורקי. במקום זאת, איראן בחרה לעשות שימוש במרחב האווירי העיראקי לאחר נסיגת ארה"ב מעיראק בשנת 2011, הנסיגה שאיפשרה לאיראן להשתמש במרחב אווירי העיראק ללא חשש מפני תגובה צבאית אמריקאית.

למרות ההבטחות הפומביות מהפקידים העיראקיים אשר אמרו כי יבדקו את כל הטיסות אשר עושות דרכן מאיראן לסוריה – בפועל, עיראק בדקה שש טיסות בלבד, באף אחת מהן לא נמצא מטען לא חוקי או חומרים אסורים. על פי דיווחי מודיעין אמריקאים, פקידים עיראקיים, ובם ראש ארגון בדר העיראקי ושר התחבורה האדי אל-אמירי, משתפים פעולה עם משמרות המהפכה בכדי להקל על המעבר של הטיסות האיראניות לשטחי סוריה. על מנת כדי להקל על הסדר זה, קאסם סולימאני תיאם עם הפקידים העיראקיים בנוגע לבדיקת התכולה של טיסה אשר יצאה מאיראן לסוריה ב-27 לחודש אוקטובר. לאחר התיאום בין הצדדים נערכה הבדיקה, במהלך הבדיקה לא התגלו חומרים אסורים או נשק, אלא רק ציוד הומנטירי.

לפחות מטוס אחד אשר עשה דרכו לסוריה התעלם מבקשות עיראקיות לנחות לבדיקה. לעיראק, יש לציין, אין את היכולת להגן על המרחב האווירי שלה בעקבות הנסיגה האמריקנית. אם מטוסים איראניים יחליטו לטוס מעל עיראק ללא אישור, יש מעט מאוד אמצעים בהם בגדד יכולה לעשות שימוש באופן מעשי בכדי לעצור אותם. לאחר שמזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, דחף את ראש הממשלה העיראקי, נורי אל מליכי, לנקוט בצעדים נוספים בכדי למנוע טיסת מטוסים איראניים המעבירים נשק ולוחמים לשטחי סוריה דרך המרחב האווירי של עיראק, שר חוץ העירקי חושייר זבארי הסביר כי "הסברנו לארה"ב שיכולות ההגנה האווירית של עיראק הן מוגבלות, ואנחנו נמצאים כעת בשלב בניית חיל האוויר שלנו."

- נתיבי האספקה היבשתית
רק נתיב אספקה בודד בין בגדד לדמשק עדיין נמצא בשליטה מלאה ובטוחה של הצבא הסורי, דרכו איראן יכולים להעביר אמצעי לחימה וסיוע נוסף למשטר אסד. איראן "מרחיבה את תמיכתה בשלושת-ארבעת החודשים האחרונים, תחילה עשו זאת דרך המרחב האווירי של עיראק וכעת בעזרת משאיות דרך נתיבי אספקה יבשתי," סיפר דיפלומט אנונימי מהמערב לסוכנות הידיעות רויטרס באמצע חודש מרץ, "והעיראקים, מצידם, פשוט מתעלמים מהפעילות האיראנית בשטחם". כמתואר על המפה, ארבעת מעברי הגבול העיקריים בין עיראק לסוריה הם רביע-יארביה בצפון, הגבול הלא רשמי של סינג'ר, מעבר נהר הפרת אלכאים-אבוכמאל, ומעבר אל אלואליד-אתנאף הממוקם קרוב לירדן. נכון לסוף שנת 2012, רק דרך אספקה אחת בין בגדאד לדמשק נחשב לבטוחה מספיק - מעבר הגבול אלואליד-אתנאף. שלושה מתוך ארבעת מעבר הגבול בין עיראקי לסוריה הפכו ל-לא מתאימים לאספקה יבשתית בסתיו 2012. ראשית, פעילות מיליטנטית סונית היסטורית באיזור סינג'ר לא תאפשר לכוחות ממשלתיים להעביר אספקה צבאית דרכה מבלי להיתקל בהתנגדות מזוינת. שנית, כוחות אסד נסוגו מהאיזורים הכורדים הצפון-מזרחיים של סוריה, לכן דרך אותם מעברי גבול אין אפשרות לעשות שימוש כנתיב אספקה יבשתי. בנוסף, המורדים הצליחו להשתלט על מעבר הגבול אלכאים-אבוכמאל בתחילת חודש ספטמבר 2012, לכן גם דרך מעבר זה אין אפשרות לעשות שימוש. זמן קצר לאחר נפילת מעבר הגבול באבוכמאל לידי המורדים, הניו יורק טיימס דיווח כי איראן חזרו החלו לעשות שימוש נרחב בנתיב האספקה האווירי במקביל לנתיבי האספקה היבשתיים.

נתיב האספקה האחרון, הוא מעבר הגבול אלואליד-אתנאף, אשר עובר באמצע המדבר הסורי דרכו עוברת הדרך הישירה ביותר בין בגדד לדמשק. כחודש לאחר שהמורדים סגרו את מעבר אבוכמאל, פעיל אופוזיציה סורי פרסם מפה, דרך משתמש הטוויטר שלו, המתארת את הדרך היבשתית להעברת אספקה לאסד דרך מעבר אלואליד-אתנאף. בתגובה, ארגונים מיליטנטיים סונים הכינו מארב לשיירה של החיילים הסורים והעיראקים ליד העיר אלואליד בתוך בשטחי עיראק במרץ 2013, עם זאת המורדים לא הצליחו עד כה לערער את השליטה של הסורים בעבר אלתנאף. הצבא הסורי והעיראקי עושים מאמצים נרחבים בניסיון לשמור על השליטה במעבר הגבול האחרון שנמצא בידיהם. למרות שהמארב אשר בוצע על ידי האופוזיציה במרץ 2013 מלמד כי אם המורדים ישקיעו מספיק משאבים עבור מטרה זו, הם בסופו של דבר יוכלו להשתלט גם על המעבר הזה. דבר שנלקח בחשבון במשמרות המהפכה.

- נתיבי האספקה הימית
איראן שלחה ספינות את ספינות חיל הים האיראני לנמלים בלטקיה וטרטוס דרך תעלת סואץ במספר מקרים, מה שממחיש את הסבירות שקיים קו אספקה ימי אשר ניתן לעשות בו שימוש בשעת הצורך. בפברואר 2011, לפני פרוץ המחאות, ספינות חיל הים האיראני חצו את תעלת סואץ בפעם הראשונה מאז 1970. כלי השיט "The Alvand" ו-"The Kharg" עגנו בעיר לטקיה. שתי ספינות נוספות עשו את אותו מסע אל הים התיכון בחודש פברואר 2012. לפי התקשורת הממלכתית האיראנית הספינות עגנו בנמל טרטוס לצורך אימונים עם הכוחות הסורים. למרות זאת, משרד ההגנה של ארצות הברית הכחיש את העובדה כי ספינות איראניות עגנו או מסרו מטען כלשהו לכוחות הסוריים. הנדירות היחסית של מסעות אלה מצביעה על כך שהנתיבים הימיים בין איראן לסוריה הם יותר סמליים מאשר מעשיים.

נתיב אספקה ימי לא רשמי המנוצל על ידי כלי שייט מסחריים הוא יותר מתקבל על הדעת, אך עדיין בעייתי. בפברואר 2013, 'כוח המשימה של כלכלת סוריה' דיווח כי מכליות השייכות לחברות נפט איראניות חצו לעיתים קרובות את תעלת סואץ על מנת להעביר נפט מאיראן לסוריה. שניים מהספינות זוהו, אותן ספינות נצפו עושות את אותו המסע שוב שוב בחודשים הבאים. הדו"ח מצביע על כך שהספינות האיראניות מעבירות בעיקר חומר גולמי סורי לאיראן, אולי על מנת להקטין את ההשקעה האיראנית במשטרו של בשאר אל-אסד. אם הנוף המבצעי פוגע משמעותית ביכולתה של איראן להעביר ציוד וכח אדם דרך הקרקע והאוויר, בכל זאת איראן יכולה לבחון שימוש בנקודה חלופית זו על מנת להעביר נשקים, ציוד וכח אדם.

בהתחשב בהגבלות בשימוש של נתיב אספקה ימי, משלוחים אוויריים עדיין נחשבים לדרך הטובה ביותר לסייע למשטרו של בשאר אל-אסד. משלוחי נשק המגיעים דרך הנתיב היבשתי היא דרך זולה הרבה יותר מאשר נתיב האספקה האווירי לצורך ההשוואה, אך האילוצים של הסביבה המבצעית הנוכחית במזרח סוריה ומערב עיראק יגרמו למשלוחים האוויריים לקחת חלק מרכזי יותר ויותר באסטרטגיה האספקה והסיוע של איראן למשטר אסד. מטוסי התובלה האיראנים הטסים דרך המסדרון האווירי מעל עיראק מאפשרים אספקה אווירית איראנית מתמשכת לסוריה. דו"ח מודיעיני של ארה"ב הפורסם בספטמבר הצביע על כך שהמשלוחים האוויריים מתרחשים על בסיס יום-יומי. בזמן שהקרב על סוריה ממשיך, בשאר אל-אסד מרכז כוחות סביב בסיסי חיל האוויר המאובטחים היטב. השימוש בנתיב האווירי ישאר כעורק האספקה הראשי והקריטי ביותר להמשך המשלוחים האיראניים חוצי הגבולות לסוריה. גם אם נמל התעופה הבינלאומי של דמשק יהפוך לבלתי שמיש, איראן עדיין תוכל להמשיך לספק את אסד וקרוביו בעזרת שימוש בשדות התעופה הצבאיים הקטנים יותר אשר נמצאים צפונית לדמשק. בכל מקרה, היכולת של איראן להעניק לכוחות אסד סיוע אווירי רציף, הפכה ותישאר נקודת המפתח באסטרטגיה האיראנית בסוריה.

http://theciviluprising.blogspot.co.il/2014/03/blog-post_1919.html

המיליציות והשלוחות האיראניות בסוריה
בשאר אל-אסד הסתמך במידה רבה על המיליציות השיעיות אשר תומכות במשטר מאז תחילת הסכסוך בסוריה, אבל משמעותם, סמכויותיהם והשפעתם של מיליציות אלו גדלו לאורך זמן. כאשר הצבא הסורי סבל מגל של לוחמים ומפקדים אשר ערקו מן הצבא, בעיקר בשנה הראשונה ללחימה, אסד נראה היה תלוי יותר ויותר בלוחמים השיעים עיראקים-סורים אשר שרתו במיליציות אשר הוקמו על ידי איראן.

אותן מיליציות מילאו את החלל החסר אשר השאירו העריקים מהצבא הסורי. משטר האייתוללות באיראן תמך ישירות במיליציות הללו. במקביל, איראן שלחה את שאר שלוחותיה בלבנון (ארגון החיזבאללה) ובעיראק (א-סייב אהל אל-חאק, כתאא'ב חזבאללה ועוד.) לסוריה, אותן מיליציות לקחו חלק בולט יותר בקרבות, בעיקר בבירה דמשק ובפרבריה. אלמנטים אלו בתוספת כחותיו של אסד, שמרו על האינטרסים ההדיים שלהם, ועל אלו של איראן.

התמיכה במיליציות הסוריות

פקידים אמריקאים הודו לראשונה בנוגע לתמיכה האיראנית במיליציות סוריות בחודש אוגוסט של שנת 2012. זאת כאשר שר ההגנה בשנת 2012 אוגוסט, כאשר מזכיר ההגנה של ארה"ב, ליאון פאנטה, העיד כי "ישנם סימנים לכך מנסה לפתח או להכשיר מיליציות בתוך בסוריה בכדי להלחם בשם המשטר". יושב ראש המטות המשולבים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, הגנרל מרטין דמפסי, הבהיר כי איראן הקימה מיליציה הנקראת 'ג'ייש אל-שאבי' (או: צבא העם). חודש לאחר מכן, מפקד משמרות המהפכה, הגנרל מוחמד עלי ג'עפרי, הסביר במסיבת עיתונאים כי "אין צורך בתמיכה חיצונית על מנת לשמור על הביטחון בסוריה, שכן 50,000 לוחמים תחת כוחות הנקראים 'צבא העם' נלחמים לצד הצבא הסורי". בחודש דצמבר 2012, משרד ההגנה האמריקאי הטיל סנקציות על 'צבא העם' והאשים את יחידת 'כוח קודס' במתן יעוץ, הדרכה, אמצעי לחימה ומימון בשווי מיליוני דולרים להקמת המיליציה. משרד האוצר האמריקאי הסביר כי "המיליציה הוקמה במימון, תמיכה וסיוע של איראן והחיזבאללה הלבנוני באותו המבנה והיעוד של הבסיג' האיראני".

אך אין להתבלבל, יש להבין את הקשר ההיסטורי של המילציות הסוריות (כמו 'צבא העם' לדוגמה) ולא לבלבל אותן עם גופים כמו הבסיג' האיראני. מפגת הבעת' הסורית כבר עשתה שימוש בעבר במיליציות אזרחיות מאז עלתה לשלטון בשנת 1963. חאפז אל-אסד, אביו של בשאר, הסתמך על המיליציות הללו במידה רבה כאשר דיכא את מרד האחים המוסלמים בשנות השמונים של המאה הקודמת. בסכסוך הנוכחי, המיליציות מחלוקת לשניים – החלק הראשון בנוי מאזרחים אשר התחמשו כתוצאה מהחשש מפני השסע העדתי בסוריה ועדותם להתחמשות של האזרחים הסונים בסוריה והחשש לחייהם כתוצאה מכך. החלק השני, והקיצוני יותר, צמח מתוך העולם הפלילי במדינת העלאווים (טרטוס ולטקיה). עבריינים אשר עסקו בהברחת סחורות מלבנון ואל לבנון. הכנופיות הללו כונו כוחות 'שאביחה' (רוחות רפאים). אותם כוחות הונהגו על ידי משפחתו המורחבת של בשאר אל-אסד. השביחה אחראיים לכמה מתופעות האלימות האכזריות ביותר כנגד האוכלוסייה הסונית. האופוזיציה, מנגדה, מתייחסת לכל המיליציות האזרחיות באופן שווה וקוראת לכולם 'שביחה'. למרות שאין זה בהכרח מדויק מבחינה טכנית.

התמיכה האיראנית למיליציות הללו מחזקת את כוח העמידה של משטר אסד תוך כדי קביעת יסודות לקבוצות מיליטנטיות שיכולות לשרוד עם או בלי משטר אסד ובכך להמשיך ולשרת את האינטרס האיראני בסוריה. התמיכה האיראנית ב'וועדות העממיות' (מיליציות אזרחיות שקמו ברחבי דמשק) שירתו בעיקר את המטרה הראשונה, תמיכה במשטר. הוועדות העממיות סיפקו ביטחון לאוכלוסיות השיעיות-עלאוויות אשר תמכו באסד, ובמקביל אפשר למשטר לשחרר סד"כ משמירה על הערים במטרה לשלוח אותם למשימות אחרות ברחבי בסוריה כנגד האופוזיציה.

בתחילת 2013, אסד נקט במספר צעדים במטרה לגבש ולמקצע את אותן מילציות לגוף אחד אשר יקרא 'כוחות ההגנה הלאומיים'. איראן תרמה את חלקה בהקמת הארגון המאוחד והחדש, שבו אוגדו מיליציות אשר פעלו ברחבי דמשק לגוף אחד בעל היררכיה אשר לו יספקו אצעי לחימה מתקדמים יותר והכשרה מקצועית יותר. עיתונאי מערבי, אשר ראיין בהרחבה אנשים רבים מתוך מערכת הביטחון הסורית ופקידי ממשלה רבים, טען כי לוחמי 'כוחות ההגנה הלאומיים' קיבלו הכשרה על ידי מדרכים איראניים. באותה התקופה כבר היה ידוע שאיראן מכשירה מיליציות הן בסוריה והן בשטחי איראן. ההכשרה שהעבירו המדריכים האיראנים למיליציות העיראקיות והאפגניות שהקימו התנהלה בעבר בעיקר בשטחי איראן, זאת מכיוון שהמתקנים באיראן איכותיים ובטוחים יותר לפעילות מסוג זה. משרד האוצר האמריקאי חשף כי איראן הכשירה לוחמים רבים בשטחי סוריה מאז פרוץ הסכסוך בשנת 2011. עם זאת, דו"ח שפורסם לאחרונה מצביע על כך כי איראן שולחת לוחמים רבים לשטחיה במטרה להכשיר אותם ולהחזיר אותם לאדמת סוריה. בתחילת אפריל 2013, סוכנות הידיעות 'רויטרס' פרסמה ראיונות עם ארבעה לוחמים ממחוז חומס, כל אחד מהם היה יוצא מיליציה נפרדת, עם זאת כולם טענו כי נסעו לאימונים בשטחי איראן. שם עברו בעיקר הכשרה בנושאי לוחמה בשטח בנוי.

מאמץ זה חופף עם המטרה השנייה של איראן - תמיכה בקבוצות מיליטנטיות שיכולות לשרוד עם או בלי אסד. כוחות השאביחה העלאווית אשר מונהגות על ידי משפחתו המורחבת של אסד הן הסיכוי הטוב ביותר להמשיך בלחימה בסוריה גם ביום שאחרי המשטר הנוכחי. כמו שאחד מאנשי המיליציות הסוריות הסביר, "אני יודע שסונים ינקמו במה שעשינו להם. אני נלחם בכדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדים ולנכדים שלי. אז מבחינתי זה הקרב האחרון: או שאנצח, או שאמות. אין אפשרות שלישית". מיליציות אלו מהוות כבסיס משמעותי לגיוס אזרחים במטרה לבנות מסגרת מיליטנטית לשלוחות איראניות מתמשכות בשטחי סוריה ביום שאחרי אסד. איראן עתידה לפתח ולחזק את המיליציות הללו, אשר ישרתו את האינטרס האיראני אם וכאשר משטרו של הנשיא המכהן יקרוס. המיליציות הללו, והשאריות של הצבא הסורי, יחפשו את איראן עבור תמיכה וסיוע, מתוך חשש מפני נקמה סונית. ואכן, גם אם משטרו של בשאר אל-אסד יקרוס, והאופוזציה הסורית תשתלט על רוב חלקי סוריה, השרידים של המשטר יהפכו לרשת מורדים מורכבת, שינוי בו לאיראן יש ניסיון רב.

ארגון החיזבאללה

ארגון החיזבאללה הלבנוני הוא שותף אזורי של איראן אשר לקח על עצמו תפקיד מבצעי ישיר בסוריה, מעורבותו של הארגון עלתה בהדרגה כאשר אסד החל לאבד עוד ועוד שטחי בשנת 2012. מהשלבים המוקדמים של הסכסוך, החיזבאללה תמך בצבאו של אל-אסד עם לוחמים חזקים, איכותיים ומאומנים היטב אשר מעורבותם בסכסוך מתיישרת עם האינטרסים האסטרטגיים של איראן. משרד האוצר האמריקאי האשים את ארגון החיזבאללה הלבנוני בתמיכה מבצעית בדיכוי המפגינים הסורים וסיוע לכוחות האיראנים אשר פועלים בשטחי סוריה. ארגון חיזבאללה שיחק "תפקיד אינטגרלי באלימות המתמשכת" וספקה סיוע שעלה בהדרגה למשטר הסורי מאז תחילת העימותים במדינה. ארגון החיזבאללה גם עבד במקביל עם הבכירים הסוריים על מנת להבטיח את מעברם של משלוחי הנשק האיראניים לסוריה מתחילת הקיץ 2012.

במהלך העשור האחרון, ארגון חיזבאללה חיזק את הדומיננטיות הפוליטית והצבאית שלה בלבנון, והפך לשחקן מרכזי במזרח התיכון. הסכסוך בסוריה, לעומת זאת, הציב את החיזבאללה במגננה בכדי להגן על בסיס התמיכה שלו ולהבטיח את המשך נתיבי אספקה ​​מסוריה ללבנון. קווי אספקה ​​אלו יכולים להישמר על ידי שמירה על אסד, גם אם משטרו של אסד יאבד את השליטה ברוב חלקי מדינתו מלבד אזור דמשק, חומס והחוף הסורי. גם אם משטר אל-אסד ייפול, קווי אספקה אלו יכולים להיות מוגנים על ידי החיזבאללה או שאר השלוחות האיראניות, לפחות כל עוד הממשלה החדשה לא תצליח לבסס את השליטה על גבולותיה של סוריה ביעילות. 'כוח קודס' של משמרות המהפכה פעם בתיאום מלא עם חיזבאללה בכדי להכשיר ולאמן כוחות סורים אשר תומכים במשטר. בנוסף לתיאור לעיל בנוגע למעורבת של החיזבאללה בסוריה, מעורבות חיזבאללה בסוריה כוללת גם תמיכה לוגיסטית, הדרכה וייעוץ, סיוע בפעילותה של יחידת כוח קודס בשטחי סוריה ואף מבצעים קרביים ישירים עם האופוזציה. מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, הודה בחודש אוקטובר 2012 כי ארגון החיזבאללה אכן מעורב בלחימה בסוריה. עם זאת, נסראללה טען כי הלוחמים נלחמים עד דעת עצמם ולא בשם הארגון. נסראללה הבהיר בחודש פברואר 2013 כי המפלגה בכללותה לא הייתה מעורבת בסוריה, אלא שחברי הארגון המתגורר בכפרים שיעים-לבנונים בשטחי סוריה היו מעורבים בלחימה.

בנוסף, לוחמי החיזבאללה מספקים ייעוץ והדרכה לכלל הכוחות החמושים אשר פועלים בסוריה (הצבא, המיליציות האזרחיות והמיליציות העיראקיות), זאת בעקבות הבקיאות של לוחמי החיזבאללה בשפה הערבית (לעומת המדריכים הפרסים) והידע והניסיון שצבר החיזבאללה בלחימה עם כוחות צה"ל בשנת 2006 במסגרת מלחמת מלבנון השנייה. כל משימת ייעוץ וסיוע אשר מתרחשת מחוץ לגבולות המדינה המבצעת עומדת בפני אתגרים לשוניים, והפרסים הפועלים בארצות ערב אינם יוצאי דופן. הערבים הלבנונים של חיזבאללה מתאימים יותר לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתיהם הסוריים ממשמרות המהפכה האיראניות. פקידי משרד האוצר אמריקאי ציינו את תרומתו המיוחדת של ארגון חיזבאללה בזכות הניסיון והידע של החיזבאללה בלחימה נגד-התקוממות (Counterinsurgency) בעצימות נמוכה. למעט עשרה גדודי הכוחות מיוחדים שלו, הצבא הסורי הוא ברובו כוח צבאי כבד וממוכן שחסרה לו יכולת החי"ר הקלה ההכרחית לסכסוך המתמשך נגד המורדים החמושים בעיקר נשק קל. הניסיון של ארגון החיזבאללה בעימות בעצימות נמוכה יכולה להיות נכס משלים רב ערך לכוחות השריון של אסד.

ארגון החיזבאללה השתתף במבצעי תמיכה בצבא הסורי, פעילות כצלפים וככוח המיועד לטפל בצלפים של האויב, הגנה על נתיבים וכבישים מרכזיים, פעילויות טיהור משולבות ועימות ישיר עם כוחות האופוזיציה בתיאום מלא עם כוחות המשטר ותומכיהם. בשלבים המוקדמים של הסכסוך הסורי, האופוזיציה האשימה לעתים קרובות את לוחמי חיזבאללה אשר היוו, לטענת האופוזיציה, כ"סד"כ משלים", בעיקר כצלפים. "לכוחות הביטחון הסוריים לא היו מספיק צלפים או ציוד מתאים," הסביר עריק סורי אשר כיהן בעברו כעובד במשרד הביטחון הסורי הממונה על נושאי המימון של ארגון החיזבאללה מטעם המשטר הסורי, "הם היו זקוקים לצלפים מוסמכים מחיזבאללה ואיראן". טענות אלו נשארו כטענות אשר בלתי אפשרי לאמתן.

המעורבות של ארגון החיזבאללה בפעולות קרביות ישירות בתוך שטחי סוריה הפכה למאומתת בשנת 2012, במיוחד באזורים הסמוכים לגבול עם לבנון. באחד מהדיווחים הלא המאומתים הראשונים בנושא, מפקד עלום שם ממשמרות המהפכה האיראניים טען כי צלפי חיזבאללה נפרסו במהלך קרב זבדאני בשנת 2012. העיירה זבדאני יושבת באמצע נתיב אספקה מרכזי מדמשק למפקדת החיזבאללה בבעלבכ. העיר שימשה, כפי שצוין קודם לכן, כמרכז לתמיכה האיראנית בהקמת החיזבאללה בשנת 1982. במהלך העימות הנוכחי, ארגון חיזבאללה פרס את כוחותיו בכדי להגן על הנתיב הראשי במהלך עימותים עם כוחות מורדים באזור. לפי הדיווחים, החיזבאללה גם מחזיק במספר מחסני אמל"ח בעיר.

תקיפת חיל האוויר הישראלי שאירעה בחודש אוקטובר 2013 כנגד שיירת נשק אשר נשאה, לכאורה, טילי נ"מ מסוג SA-17, לכיוון לבנון, היא ההוכחה שהנתיב הנ"ל נשאר מרכיב אינטגרלי ברשת התמיכה האיראנית בארגון החיזבאללה. האזור נחשב גם לאזור אשר פורה בלוחמים איראנים. מספר דיווחים ידעו לספר כי יחידת כוח קודס של משמרות המהפכה מנהלת מפקדה אשר ממוקמת סמוך לעיירה זבדאני. אזור נוסף בו נוכחות החיזבאללה רחבה מאוד, הוא מעבר הגבול הצפונית של לבנון עם חומס.

בסיסי חיזבאללה ומחנות אופוזיציה סוריות יושבים בסמיכות בעמק בקעת הלבנון הצפונית, אם כי הלחימה בין שני הגופים התרכזה כמעט לחלוטין בשטחי סוריה ולא נזל לתוך לבנון מלבד מקרים בודדים. המעורבות של ארגון החיזבאללה באזור זה הודגשה בחודש אוקטובר 2012, כאשר עלי חוסיין נאסיף, אשר היה מפקד המבצעים של חיזבאללה בסוריה, נהרג בעיירת הגבול אלקציר שבמחוז חומס.

באותו החודש, החיזבאללה שיגר רקטות 'קטיושה' אל עבר שטחי העיר אלקציר משטחי לבנון. החיזבאללה הגביר את תפקיד הלחימה שלו באמצע פברואר 2013 כאשר לוחמי חיזבאללה, הנתמכים על ידי סיוע אווירי סורי ומיליציות סוריות, פתחו במתקפת פתע מתואמת נגד כפרים הנשלטו על ידי המורדים בסמוך לאלקציר. גופי אופוזיציה סוריים כולל המועצה הלאומית הסורית (SNC) והצבא הסורי חופשי (FSA) גינו את התקיפה, ולדבריהם הם ראו זאת בתור "התערבות צבאית" של החיזבאללה ותחילתה של "מלחמה פתוחה נגד האזרחים הסוריים בתיאום מלא עם משטרו של אסד".

מספר גורמים ניסו להסביר את המעורבות הגלויה של החיזבאללה במקרה זה. בתחילת 2013, הצבא הלבנוני סגר את את מעבר הגבול ליד העיר ערסל, עיר סונית המשמשת להברחת אמצעי לחימה ואספקה ​​ללוחמי האופוזיציה בסוריה. כאשר קו האספקה הראשי בערסל שובש, המורדים הסונים נאלצו להשתמש באזור אלקציר כנקודת מעבר. מיקומה של העיר אלקוציר היא מעט צפונה מערסל, קרוב להרמל ובסמוך לעיירות אשר ברובן שיעיות מעבר לגבול הסורי. ההסלמה אשר התרחשה בחודש פברואר היא התוצאה השימוש של המורדים בנתיב אשר עובר באלקציר במקום בנתיבי האספקה של ערסל. הדבר הכריח את החיזבאללה לפעול במטרה להגן על הכפרים השיעים ברובם בשטחי סוריה. המתיחות בין שני הצדדים באלקציר עלתה מדרגה בחודש אפריל 2013, כאשר המורדים תקפו חמישים לוחמי חיזבאללה, מתוכם נהרגו תשעה ונפצעו חמישה עשר נוספים. הגבול הכמעט ובלתי נראה בין אלקציר ללבנון אפשר לארגון החיזבאללה לפעול באופן חופשי באזור. סכסוכי הגבול בין לבנון וסוריה בפינה הצפון מזרחית של לבנון מעולם לא נפתרו, ויש לרבים מהתושבים בצד הסורי דרכונים לבנונים. ההצהרה של חסן נסראללה בחודש פברואר 2013 הסתמכה על עמימות זו בטענה שכל לוחמי החיזבאללה אשר לקחו חלק בעימותים הגיעו מהכפרים השיעים-לבנונים לאורך הגבול הסורי. אמנם המעורבות של החיזבאללה בסוריה מתואמת עם האינטרסים האסטרטגיים האיראניים, אבל המחויבות של הארגון כלפי אזריו אינן נטולות מגבלות.

החיזבאללה יודע כי עליו לפעול בסוריה בזהירות יתרה בכדי למנוע ביקורת פנימית. ארגון החיזבאללה בנה את המוניטין שלו על גבי הנרטיב של התנגדות העממית כנגד מדינת ישראל. אבל עכשיו הארגון מוצא עצמו תומך במשטר הדיכוי האזרחי בסוריה, בעיה אשר עומדת גם בפני איראן עצמה. התמיכה המחושבת של הארגון הלבנוני לסוריה תמשיך, אך ארגון החיזבאללה לא יוכל להשקיע את כל משאביו בסוריה.

הלוחמים השיעים-עיראקיים בסוריה

רקע
גם קבוצות חמושים שיעים-עיראקיים לוקחים חלק בעימותים ברחבי סוריה, בעיקר באזור דמשק. המיליציות השיעיות אשר נהנות מתמיכה איראנית, מקיימות קשרים הדוקים עם יחידת כוח קודס של משמרות המהפכה, מיליציות אלו תפקדו ככוחות אשר לחמו כנגד ה'כיבוש האמריקאי' בעיראק. מיליציות אלו, אשר משמשות כשלוחה איראנית בעיראק וכעת גם בסוריה, יבטיחו גם הם כי איראנית תוכל לעשות שימוש בטרטוריה הסורית ולהמשיך לקיים את האינטרסים האסטרטגיים באזור גם אם משטרו של בשאר אל-אסד יפול.

במהלך מלחמת עיראק, יחידת כוח קודס שיחקה תפקיד מכריע בהקמת והכשרת קבוצות עיראקיות שיעיות מיליטנטיות, כולל שתי קבוצות מרכזיות העונות לשם כתאא'ב חיזבאללה (גדודי חיזבאללה בעיראק) וא-סייב אהל אל-חאק (ליגת הצדיקים). אותן מיליציות נקראו 'הקבוצות המיוחדות'.
"הקבוצות המיוחדות", זהו השם שהעניק צבא ארצות הברית לארגונים השיעים אשר ממומנים על ידי אנשי משמרות המהפכה הפועלים בשטחי עיראק, את הקבוצות הללו מכשירים, מממנים ומציידים אנשי משמרות המהפכה.
לדבר הגנרל קווין ג'י. ברגנר, אותן קבוצות ממומנות על ידי איראן בסכום שנע בין 750,000$-3,000,000$ בחודש. יש לציין כי אותן קבוצות לא קשורות באופן ישיר לצבא המהדי (מיליציה שיעית בהנהגת מוקתדא א-סאדר). ההבדל בין הקבוצות המיוחדות לצבא המהדי חודד לעולם כאשר צבא המהדי הכריז על הפסקת אש בסוף חודש אוגוסט של שנת 2007 לאחר העימותים בין צבא המהדי לכוחות הביטחון העיראקיים בעיר כרבלא, הקבוצות המיוחדות לעומת זאת – המשיכו להלחם.
לאחר שצבא המהדי פורק בשנת 2008 הוכרז כי הארגון שירוש את צבא המהדי הוא ארגון בשם 'לואא אל-יום אל-מאווד' (חטיבת היום המובטח). עם זאת, הארגון הגדול והמשמעותי ביותר שפרח בעיראק לאחר הקרבות באביב 2008 היה ארגון א-סייב אהל אל-חאק (או: רשת א-חזאלי). ארגון משמעותי נוסף שפועל בעיראק הוא ארגון בשם כתאא'ב חזבאללה' (או: חטיבות חזבאללה) אשר התחיל להתנהל בצורה עצמאית לאחר שהתפלג מצבא המהדי.
איראן השתמשה בארגון חיזבאללה הלבנוני בכדי להקל על הקמת והכשרת קבוצות אלו. אחד האנשים המרכזיים בהקמת מיליציות אלו היה עלי מוסא דקדוק. עלי מוסא דקדוק, שיעי-לבנוני, חבר בארגון הטרור הלבנוני 'חיזבאללה', היווה דמות מפתח בקרב קבוצות מיוחדות אשר פעלו בעיראק החל ממאי 2006 עד למרץ 2007. לדקדוק היה רקע צבאי מרשים בלבנון לפני עבודתו באיראן ועיראק. הוא גויס לשורות החיזבאללה בשנת 1983, זמן קצר לאחר מכן הוא מונה לפקד על כוחות מיוחדים בארגון הטרור. דקדוק עלה במהרה בסולם הדרגות ולאחר פיקודו על הכוחות המיוחדים של החיזבאללה הוא החל לנהל מבצעים בקנה מידה גדול בתוך שטח לבנון והיה אחראי האבטחה הראשי על ראש ארגון החיזבאללה השייח' חסן נסראללה.

באמצעות מימון איראני לארגונים העיראקיים הצבאיים למחצה,משמרות המהפכה האיראניים שאפו להעתיק את מודל החיזבאללה אשר יושם בלבנון ולהעביר אותו אל הארגונים המיליטנטיים בעיראק. איראן החלה לאמן אזרחים עיראקים בקבוצות של 20-60 אנשים בשאיפה שלאחר ההכשרה יתפקדו כיחידה עצמאית. במאי 2006 דקדוק נשלח לאיראן יחד עם יוסף האשם, חבר נוסף בארגון החיזבאללה וראש ענף המבצעים המיוחדים של ארגון החיזבאללה בשטחי בעיראק, במטרה לאמן את היחידות העיראקיות ולארגנם בצורת המודל הצבאי המונהג בחיזבאללה.

במהלך שהותו באיראן, התרועע דקדוק עם מפקד 'כוח קודס', קאסם סולימאני ועם סגנו וראש המחלקה למבצעי חוץ מיוחדים – חאג'י יוסף. בזמן שהותו באיראן היווה עלי מוסא דקדוק כחולייה המקשרת בין ארגון הטרור הלבנוני ה'חיזבאללה' ומשמרות המהפכה האיראניים בנושא הכשרת הקבוצות העיראקיות. האימונים של הפעילים השיעים-עיראקיים התקיימו בין היתר בשטחי איראן ולבנון, את מחנות האימונים הפעילו אנשי החיזבאללה וכוח קודס. לדברי פעילים שנפלו בשבי, האימונים היו ברובם בסיסיים בלבד שכללו ירי בנשק קל, הכנת מטענים מאולתרים ועוד. כמו כן במהלך ההכשרה עברו הפעילים קורסים להכשרת מפקדים במטרה לאפשר לפעילים לפקד על כוחות שיעים-עיראקיים בשטחי עיראק ולהעביר, בהמשך, את ההכשרה של הפעילים העתידיים למחנות שיוקמו בעתיד בשטחי עיראק עצמה. למרות שרוב הפעילים עברו את הכשרתם באיראן, חלק הוטסו ללבנון דרך דמשק. במחנה אימונים שהוקם בבקעת הלבנון, סמוך לבעלבכ, הכשירו אנשי חיזבאללה את הפעילים העיראקיים בירי טילי נ"ט והעבירו את אותם לוחמים קורס צלפים. כוח קודס הורה לדקדוק לטוס אל עיראק בתדירות גבוהה על מנת לעקוב ולפקח באופן ישיר עליהם ולדווח למשמרות המהפיכה על האימונים ועל המבצעים של הקבוצות העיראקיות המיוחדות. כשנה לפני שנכלד, עלי מוסא דקדוק טס ארבע פעמים לעיראק בהוראת איראן. בעת ששהה בעיראק הוא דיווח על התקדמות האימונים של הכוחות העיראקיים וכמו כן השגיח על חימוש הכוחות העיראקיים בפצצות מרגמה ורקטות, פיקח על יצור המטענים המאולתרים וניהל חטיפות. לאחר חזרתו לאיראן, קיבל עלי מוסא דקדוק היתר להקים "כוחות מיוחדים" הבנויים מהפעילים השיעיים, המימון של איראן לאותם "כוחות מיוחדים" הסתכם בסכום שנע בין 750,000$ לבין 3,000,000$ מידי חודש. עלי מוסא דקדוק,שהיה ידוע בהיותו מומחה להכנת מטעני חבלה, קיבל הוראה ממשמרות המהפיכה להכשיר את הכוחות המיוחדים בהכנת מטעני קלע ולעשות בהם שימוש כנגד מטרות אמריקאיות.

ביוני 2006 מינה 'כוח קודס' את קייס א-חזאלי כמפקד היחידות השיעיות בעיראק. לפני המינוי, קייס א-חזאלי שימש כמפקד א-סייב אהל אל-חאק' (ליגת הצדיקים), דקדוק מונה ליועצו הראשי והיווה כמתווך בין 'כוח קודס' לבין היחידות העיראקיות המיוחדות. ב20 לינואר, שנת 2007, חמושים המזוהים עם ארגון 'א-סייב אהל אל-חאק' תקפו את מטה התיאום האזורי המשותף במחוז כרבלא, שם ההנהגה האמריקאית והעיראקית נהגו לערוך שיחות. החמושים הרגו חמישה חיילים אמריקאים ופצעו שלושה נוספים במבצע מתוכנן היטב. המודיעין אשר נאסף מהפיגוע הוביל לליכדתם של קייס א-חזאלי, אחיו לאית' א-חזאלי ועלי מוסא דקדוק בעיר בצרה, בירת מחוז אל-בצרה שבעיראק ב20 למרץ 2007.

בעת לכידתו, דקדוק נשא מסמכים מפורטים בנוגע לטקטיקות תקיפה כנגד כוחות הקואליציה והכוחות העיראקיים. עוד נכתב ביומנו על פגישות עם חברים בכירים בקבוצות העיראקיות המיוחדות אשר מומנו על ידי איראן ודיונים בנוגע לתקיפה אפשרית כנגד כוחות הקואליציה במחוז דיאלא באמצעות מטענים מאולתרים וירי מנשק קל. במרץ 2009 דווח כי מיליציית 'א-סייב אהל אל-חאק' והממשלה העיראקית נהלו משא ומתן במטרה להכניס את הארגון המיליטנטי אל הפוליטיקה העיראקית, המשא ומתן אשר התנהל כלל דיונים בנוגע לשחרור הדרגתי של בני ערובה אשר נחטפו על ידי 'א-סייב אהל אל-חאק' בתמורה לשחרור חברים בארגון 'א-סייב אהל אל-חאק' אשר מוחזקים בידי הכוחות האמריקאים. ביוני 2009, הועבר ליאת' א-חזאלי (אחיו של קייס א-חזאלי) מהכלא האמריקאי לידי השלטונות העיראקיים, זמן קצר לאחר מכן הוא שוחרר. בדצמבר 2009 הועבר קייס א-חזאלי מהכלא האמריקאי לידי השלטונות העיראקיים, הוא שוחרר בתאריך החמישי לינואר בשנת 2010 וטס לעיר קום, שנמצאת במחוז קום שבאיראן. בממשל האמריקאי התפתח קונפליקט בנוגע לאופן הטיפול בעלי מוסא דקדוק, הרפובליקנים דרשו את העברתו של דקדוק למפרץ גואנטנמו, בעוד שהדמוקרטים רצו להעמידו בפני בית משפט אמריקאי. בסופו של דבר ממשל אובמה העביר את דקדוק לידי הממשל העיראקי בהתאם להסכם הביטחוני שקבע כי כל העצורים שבידי בעלות הברית וארה"ב יועברו לידי ממשלת עיראק.

ב-16 לדצמבר 2011 הודיע טומי וייטור, דובר המועצה לביטחון לאומי בוושינגטון, כי דקדוק הועבר גם הוא לידי השלטונות העיראקיים. מהלך זה התבצע, לדברי הדובר, רק לאחר שממשל אובמה קיבל ערבויות מהממשל העיראקי לפיהן דקדוק יועמד לדין על מעורבותו בפיגוע בכרבלא. למרות זאת המהלך עורר סערה פוליטית גדולה בארצות הברית אשר נגרמה כתוצאה מחשש של פוליטיקאים רבים מפני מצב בו עלי מוסא דקדוק יועמד בפני אישומים פליליים מינוריים בלבד בבית המשפט העיראקי. על פי דיווחים של עיתונים לבנוניים, לאחר שדקדוק הועבר לידי הרשויות העיראקיות, משלחת של אנשי חיזבאללה נסעה לעיראק במטרה לדון עם בכירים בממשלת עיראק בנוגע לשחרורו של דקדוק. ב3 לינואר 2012, פרקליטים צבאיים אמריקאים הכינו מסמך תביעה המאשים את דקדוק בשורה של אישומים הכוללים: רצח,בגידה,טרור וריגול. בריגדיר גנרל מארק ס. מארטינס, שעמד בראש התביעה לא אישר את האשמות שהוצגו במסמך התביעה שהוגש. ב7 למאי 2012 שופט בבית המשפט המרכזי בבגדד זיכה את דקדוק בטענה לחוסר ראיות וביקש את שחרורו. עורך דינו של דקדוק, עבדול מהאדי א-מיטאירי, אשר כיהן כשר לשעבר בתקופת כהונתו השנייה של נורי אל-מאלכי, אמר שתחת החוק העיראקי גזר הדין חייב להיות מבוטל באופן מיידי. מקורות חיזבאללה בבירות התעקשו שדקדוק לא יעמוד למשפט באשמת סעיפים אחרים. יש לציין כי במהלך חקירתו של דקדוק על ידי צבא ארה"ב, הודה דקדוק בכל המיוחס לו ולקח אחריות על רצח חמשת החיילים האמריקאים בכרבלא, עם זאת, לפי חוק מערכת המשפט העיראקית ראיות חייבות להיאסף בידי שופט חוקר בלבד - ראיות אשר נאספו בידי צבא זר לא יהיו קבילות בבית המשפט.

לפי הבלוג "The Cable", תזכיר שאושר על ידי סגן היועץ לביטחון לאומי, דניס מקדונו, טען כי "דקדוק צריך להיות מואשם בכל פשעיו. נקודה. למרות שאנו מתנגדים באופן נחרץ לשחרורו, ההגנה על החשוד במעשים הינה חובה בכל מערכת משפטית כולל במערכת שלנו. העברנו את דקדוק לחזקת עיראק מתוך כבוד ומתוך מחויבות למערכת המשפט העיראקית. ולמרות שאנו לא מסכימים עם החלטת בית המשפט, אנו מכבדים את החופש של מערכת המשפט העיראקית. אנחנו נמשיך לעבוד יחד עם הממשל העיראקי במטרה למצוא פתרונות חוקיים על מנת להשיג גזר דין צודק בתיק המדובר". בתאריך ה2 לאוגוסט 2012 פרסם ה'וושינגטון טיימס' כי בית המשפט העיראקי דחה את בקשתה של ארצות הברית להעביר לידייה את עלי מוסא דקדוק, זאת לאחר ששני בתי משפט קבעו כי אין מספיק ראיות כנגד דקדוק על מנת לקבוע כי הוא אשם במותם של 5 חיילים אמריקאים בפיגוע בכרבלא והורו לשחררו בצורה מיידית. "זה לא אפשרי להעביר את דקדוק לידי ארצות הברית מכיוון שהנ"ל זוכה במשפטו". כך קבעו השופטים שדנו בנושא של דקדוק, "לכן, בית המשפט החליט לסרב לבקשה של ארצות הברית להעביר לידיהם את האזרח הלבנוני, עלי מוסא דקדוק."

בתאריך ה16 לנובמבר 2012 – שוחרר עלי מוסא דקדוק לחופשי לאחר ששלטונות עיראק טענו כי אין בידיהם אפשרות משפטית להשאיר אותו במעצר. שעות ספורות לאחר שחרורו עזב דקדוק את עיראק וטס לביירות.

הלוחמים העיראקים כשלוחה איראנית בסוריה

אחת האינדיקציות הראשונות שעלו בנוגע לאפשרות שאיראן שלחה לוחמים שיעים עיראקים לשטחי סוריה הופיע בתחילת שנת 2012, כאשר ג'עפר עתאייב, לוחם בשורות 'א-סייב אהל אל-חאק', נהרג בקרבות בחמאת. גופתו של עתאייב הועברה לידי הרשויות העיראקיות בתיווך הצבא הסורי. הלוויתו של עתאייב ג'עפר נערכה בכיכר תחריר בבגדד בטקס מפואר שממנה הממשלה העיראקית. נוכחותם של המיליציות העיראקיות בשטחי סוריה היינה עובדה לגיטימית בהתחשב בעובדה שהקשר בין יחידת כוח קודס של איראן למיליציות הללו הוא בלתי נתיק. המיליציות, במובן מסוים, תלויות במימון ובתמיכה האיראנית להמשך פעילותם הסדירה.

השמועותלגבי אופי המעורבות של המיליציות העיראקיות בסוריה המשיכו לזרום לאורך כל שנת 2012. על פי דיווחים לא מאומתים, מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, הורה במהלך שנת 2012 למפקדי ארגון כתאא'ב חזבאללה (גדודי חיזבאללה בעיראק) לשלוח לוחמים לסוריה במטרה לתמוך בצבא הסורי אשר סבל מגל עריקות בלתי נשלט. מנהיגים שיעים-עיראקיים אמרו ל"ניו יורק טיימס" בחודש אוקטובר 2012 כי איראן סייעה בגיוסם, העברתם, חימושם ומשכורותיהם של הלוחמים השיעים כאשר נסעו לסוריה מעיראק. על פי הדיווח, חלק מהלוחמים השיעים-עיראקיים נסעו לטהראן טרם טסו לדמשק, בעוד שאחרים מועברים ישירות מהעיר נג'ף שבעיראק לסוריה.

כמו כוחות צבאיים נוספים הפועלים בסוריה, החמושים השיעים-עיראקיים בסוריה הסלימו את מעורבותם בסכסוך כאשר הפך למלחמת אזרחים כוללת. הנוכחות שלהם הפכה לגלויה בסתיו של שנת 2012 עם הקמתה של חטיבת אבו אלפאדל אלעבאס, מיליציה פרו ממשלתית שתוארה כחטיבה אשר איגדה תחת לוחמים שיעים סורים ועיראקים בנוסף ללוחמי חיזבאללה אשר סופחו אלייה. ההצהרה הפומבית שפורסמה על ידי חטיבת אלעבאס אישרה כי הנהגת האירגון ולוחמיה כוללים לוחמים שיעים עיראקים ושיעים סורים, מפקד החטיבה, אבו חג'אר, טען בראיון שנערך עימו כי סד"כ הלוחמים בחטיבה (בזמן הקמתה) עמד על כ-500 לוחמים.

בחודש אפריל 2013, גם ארגון כתאא'ב חזבאללה וא-סייב אהל אל-חאק אישרו את מעורבותם בסכסוך הסורי. שתי הקבוצות פרסמו קטעי וידאו ותצלומים באינטרנט אשר הוכיחו כי לפחות ארבעה מלוחמיהם נהרגו ובמהלך הגנת המקדש השיעי הקדוש – אלסיידה זינאב.

מקדש אלסיידה זינאב
דרומית לבירה דמשק שבמחוז דמשק, ישנה עיירה קטנה בה חיים כ-135,000 תושבים. העיירה נקראת 'אלסיידה זינאב', או בעברית: 'הגברת זינאב'. במרכז העיירה ישנו מקדש, מקדש העונה לשם 'מקדש אלסיידה זינאב', על שמו נקראת העיירה. על פי המסורת המוסלמית, במקדש קבורה זינאב, בתו של פאטמה זהראא ועלי בן אבי טאלב (האחרון במניין ארבעת הח'ליפים הראשונים והראשון במניין האימאמים השיעים), זינאב גם הייתה נכדתו של הנביא המוסלמי – מוחמד. הקבר הפך למרכז עולמי ללימודי דת שיעים ויעד לעלייה המונית לרגל של מוסלמים שיעים מכל רחבי העולם הערבי, מסורת העלייה לרגל החלה בשנות השמונים של המאה הקודמת. שיא העלייה לרגל מתרחש בדרך כלל בעונת הקיץ. המסגד הנוכחי בו נמצא הקבר נבנה בשנת 1990.

המסגד הנוכחי בנוי בסגנון ארכיטקטורי שיעי-מסורתי, כיפת המסגד עשוייה מזהב טהור. בסמוך למקדש ישנו מסגד אשר מסוגל לאכלס למעלה מ-1,300 מתפללים ו-150 נוספים בחצר המסגד. קברה של זינאב נמצא במבנה דמוי כלוב אשר נמצא בדיוק מתחת לכיפה העשוייה מהזהב הטהור. דלתות המסגד עשויות גם הן מזהב טהור, על הקירות וגג המסגד הודבקו מראות. מנהלי המסגד הם ברובם איראנים, מעטים מן המנהלים הם ערבים. רוב עולי הרגל באים מאיראן, הודו, פקיסטן, בחריין, לבנון ועיראק.

האינטרס האיראני בהזרמת הכוחות העיראקים לסוריה
ההשתתפות הגלוייה של החמושים השיעים המגובים על ידי האיראנים במלחמת האזרחים בסוריה מדגישה את מעורבותה העמוקה של איראן וכי איראן מערבת עוד ועוד שלוחות עולמיות שלהם במטרה לבסס אחיזה על אזור דמשק ולאפשר את המשך קיום האינטרסים שלהם גם ביום שלאחר המשטר.

מקדש אלסיידה זינאב הוא לא רק מקום בעל חשיבות דתית, אלא גם שטח חשוב אסטרטגית לאיראן ולסוריה. אלסיידה זינאב נמצאת באזור קריטי מבחינה מבצעית עבור ההגנה על דמשק ובעל חשיבות אסטרטגית ארוכת טווח עבור הפעילות האיראנית מסביב לאזור דמשק. בלי שליטה על אלסיידה זינאב, האופוזציה תוכל לשלוח על כל השטח מערבית לדמשק ובכך לנתק את הגישה של המשטר לאזור נמה"ת הבינלאומי, אשר קריטי להישרדות המשטר, כפי שתואר לעיל. באלסיידה זינאב ישנם גם מלונות וסוכנויות טיולים רבות אשר העניקו לאיראן את היכולת להעביר אישים דרך האזור תחת סיפור הכיסוי "תיירות דת". גם בעבר איראן עשתה, ועדיין עושה, שימוש בתיירות דת כמסווה לפעילות מבצעית של אנשייה ברחבי העולם. חטיבת אלעבאס אולי באמת מגנים על המקדש מטעמים דתיים, אך הדבר נמצא בקו אחד עם האינטרסים המבצעים והלא-דתיים של איראן באזור.

בית המלון הגדול באלסיידה זינאב הוא בית המלון 'א-ספיר דמשק', המלון נמצא בבעלותה של המשפחה השיעית העשירה 'נהאס', אשר מחזיקה בקשרים הדוקים עם משפחת אל-אסד. הגנרל שיפק פיאד, בן דודו מדרגה ראשונה של חאפז אל-אסד ומפקד החטיבה המשוריינת השלישית בסוריה היה אחד מתומכיו הגדולים של חאפז אל-אסד בזמן ההתקוממות של האחים המוסלמים ובניסיון ההפיכה של רפעת אל-אסד. אחד מבניו של שיפק פיאד התחתן עם ביתם של משפחת נהאס. 'קבוצת נהאס' רשמה באתרה את חברת 'איראן-אייר', חברת התעופה האיראנית, כשותפה אסטרטגית באתרה. אך בשנת 2013, בחרה להסיר את עובדה זו מאתרה. קבוצת נהאס מנהלת מספר חברות שונות, בניהם חברת 'אלסיידה זינאב לתיירות וביקורים' וחברת 'נהאס טיולים ותיירות'. באתר של החברה ניתן לראות את ראש החברה, סעיב נהאס, מצטלם עם מנהיגים רבים, בניהם נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד.


הכוחות הצבאיים הרבים אשר פועלים בסוריה ונהנים מחסות איראנית נלחמים עבור מטרות משותפות. כל אחת מהקבוצות הללו מרוויחה משימור הקשרים ההדוקים עם איראן. הקבוצות גם חולקות את החשש מפני ארגון אלקאעידה ושלוחותיו בסוריה ומפני האפשרות כי לאחר שמשטר אסד יובס, תקום ממשלה סונית שתפגע בהם. הקבוצות הללו צפויות להמשיך ולעסוק בפעילות מבצעית ישירה כנגד האופוזציה בזמן שאיראן עושה בהם שימוש לשימור האינטרסטים הפרטיים שלה.

http://theciviluprising.blogspot.co.il/2014/03/blog-post_4310.html

תמיכה מודיענית

הצורך של אסד בתמיכת מודיעין איראני הפך לדחוף יותר כאשר המשטר ביקש תמיכה בדיכוי המחאות שפרצו ברחבי סוריה באביב 2011. משרד האוצר האמריקאי תאר מגוון רחב של ארגונים איראניים אשר היו מעורבים במאמץ המלחמתי הסורי. בניהם ניתן למנות את כוחות אכיפת חוק (LEF), המשרד לענייני מודיעין וביטחון (MOIS) , וקבלן ביטחוני גדול מאיראן בשם 'תעשיות אלקטרוניקה איראניות' (IEI). הקשר בין הגופים הללו בתמיכת במלחמת האזרחים בסוריה שופכת מעט אור על היחסים בין מוסדות הביטחון המדינה הסוריים והאיראניים.

טהראן שלחה אנשי LEF במטרה לייעץ ולסייע לאסד בפרוץ המחאות בשנת 2011. על פי משרד האוצר האמריקאי, סגן מפקד כוחות אכיפת החוק האיראניים, אחמד רזא רדאן, "נסע לדמשק שם הוא נפגש עם בכירים בשירותי הביטחון הסוריים וסיפק מהידע והניסיון שלו בניסיון לסייע למשטר ". משרד האוצר המשיך ואמר כי "כוחות אכיפת החוק סיפקו תמיכה חומרית למנהלת המודיעין הסורי הכללי (GID) ושלחו את אנשיהם לדמשק ... על מנת לסייע לממשלת סוריה בדיכוי העם הסורי". בעבר, האשים משרד האוצר האמריקאי את כוחות אכיפת החוק האיראניים בתפקידים שביצעו אנשי הגוף והדיכוי המפגינים האיראניים בחודש יוני של שנת 2009. במהלך העימותים הפנימיים הללו באיראן, כוחות אכיפת החוק צברו ניסיון רב בניטרול הפגנות ומחאות. האיראנים נעזרו בשילוב של הניסיון והידע של אנשי כוחות אכיפת החוק בניסיון לתמוך במשטר אשר עסק בדיכוי המחאות בסוריה.

פריסת כוחות אכיפת החוק האיראנים בסוריה ראויה לציון, זאת מכיוון שמדובר בהוכחה כי איראן החלה ליישם את האסטרטגיה שלה כלפי סוריה. אסטרטגיה שכבר גובשה מראש ומיושמת על ידי ההנהגה הבכירה. כוחות אכיפת החוק האיראנים כפופים היררכית למשרד הפנים האיראני, ולא למשמרות המהפכה או לצבא האיראני. בתיאורה, שר הפנים האיראני מדווח לנשיא על המתרחש. בפועל, כוחות אכיפת החוק, כמו גופי הביטחון הנוספים בסוריה, מפוקחים על ידי 'מועצת הביטחון הלאומית העליונה'. גוף אשר מדווח ישירות למנהיג העליון. לכן, סביר יהיה להניח כי האסטרטגיה האיראנית בסוריה אושרה על ידי עלי חמינאי, וכעת הוא יוצאת לפועל. הנוכחות של כוחות אכיפת החוק מעידה באופן ברור כי כל הפעילות של איראן בסוריה מנוהלת ישירות על ידי עלי חמינאי.

כוחות אכיפת החוק האיראנים הוא לא מוסד הביטחון האיראני היחיד אשר מספק מודיעין ותמיכה טכנולוגית למשטר הסורי. מגוון רחב של ארגונים איראניים לוקחים חלק במגוון רחב של פעולות אשר מטרתן לתמוך במשטר העלאווי בסוריה.

• בחודש יוני 2011, האיחוד האירופאי הטיל סנקציות על ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה, חוג'את אל-אסלאם חוסיין טאיב לאור מעורבותו ב"מתן תמיכה חומרית ומודיענית בניסיון לדכא את המפגינים הסורים".

• בחודש פברואר 2012, משרד האוצר אמריקאי הכריז על משרד המודיעין האיראני כגוף אשר מעניק סיוע טכני משמעותי ומנהלת המודיעין הכללית הסורית, במטרה לסייע למשטר בדיכוי האלים כנגד המפגינים.

• בחודש מרץ 2012, גורם אמריקאי ששמו לא צוין, חשף כי איראן חולקת עם סוריה טכנולוגיות 'שיבוש רשתות תקשורת' והענקת ידע ותמיכה חומרית בתחום המזל"טים במטרה לפקח על כוחות האופוזיציה הסורית.

• בחודש ספטמבר 2012, משרד האוצר האמריקאי הגדיר את חברת 'תעשיות אלקטרוניקה איראניות' כחברה אשר מנהלת מערכת היחסים עם חיל הלוגיסטיקה של הצבא הסורי. משרד האוצר האשים את חברת 'תעשיות אלקטרוניקה איראניות' בחוזים אשר נחתמו עם חיל הלוגיסטיקה הסורי בשווי של 2 מיליון דולרים עבור 'ציוד תקשורת', בניהם משבשי תקשורת.

הראיות הזמינות מצביעות על כך שהתמיכה המודיעינית והחומרית של איראן עוברת דרך מנהלת המודיעין הסורי הכללי. גוף אחד מתוך ארבעת גופי המודיעין הסורים אשר נהנים מסמכויות רבות אשר מאפשרות להן לפקח ולנטרל איומים פנימיים וחיצוניים. עם זאת לא ברור האם איראן מקיימת קשרים ישירים עם גורמי מודיעין סוריים נוספים, או שמא מנהלת המודיעין הכללית פועלת כצינור הבלעדי להזרמת תמיכה מודיעינית וחומרית מאיראן.

למרות שמנהל המודיעין הכללי אחראי בעיקר על מודיעין חיצוני, הענף הפנימי החזק של מנהלת המודיעין הכללי נוהל במשך עשרות שנים על ידי מוחמד נאסיף חירבכ, אשר היה יועץ קרוב לנשיא סוריה לשעבר, חאפז אל אסד. משפחת חירבכ היא אחת משלוש משפחות מרכזיות אשר מרכיבות את הגרעין הפנימי של משטר אסד והמשפחה מחזיקה בתפקידי מפתח פיקודיים בכל מנגנוני המודיעין והביטחון הסוריים. בשלב מאוחר יותר, מוחמד נאסיף מונה לסגנו של מפקד מנהלת המודיעין הכללית הסורית, והוא שימש כעוזר מיוחד לנשיא אסד לענייני מודיעין וביטחון בתחילת ההתקוממות בשנת 2011.

מוחמד נאסיף חירבכ זוהה כאדם אשר מתווך בין משטר אסד למשטר האיראני. על פי אחד הדיווחים, חירבכ נסע לטהראן במהלך קיץ 2011 במטרה לנהל משא ומתן בנושא סיוע איראני להקמת מתחם צבאי נוסף ומחסני אמל"ח חדשים בנמל התעופה של לטקיה. זיהויו של חירבכ כאיש הקשר הראשי ליחסיה של סוריה עם איראן מחזק את ההערכה כי מנהלת המודיעיןה כללי הסורי פועלת כצינור העיקרי לתמיכת המודיעין האיראני למנגנוני הביטחון של סוריה.

מסקנות

היועץ לענייני חוץ למנהיג העליון של איראן, עלי אכבר ולאיתי, הדגיש את חשיבותה של סוריה לאינטרסים האסטרטגיים האיראניים במסיבת עיתונאים שנערכה ב-27 למרץ שנת 2013. במהלכה הוא טען כי "סוריה היא טבעת הזהב של התנגדות נגד ישראל, וללא סוריה, זה היה בלתי אפשרי לעזור לחזיבאללה במלחמתה נגד הכיבוש הישראלי". יתר על כן, סביר להניח שאיראן מתכוונת להמשיך ולתמוך בשרידי המשטר העלאווי גם לאחר שהמשטר יתמוטט. האיראנים יעשו זאת על ידי בעזרת שרידי הצבא הסורי והשלוחות האיראניות שאיראן מחדירה לסוריה בהדרגה אך בקביעות. כוחות אלו, יחד עם כוחות נוספים אשר פועלים בסוריה כמו החיזבאללה וחטיבת אלעבאס, יוכלו להמשיך ולהלחם על שטחים בתוך סוריה ולהבטיח שאיראן תהיה מסוגלת להקרין את הכוח הדרוש בכדי לספק עומק והרתעה אסטרטגיים לישראל ולשאר מדינות המערב. איראן עשויה להשיג הצלחה מסוימת עם אסטרטגיית שני השלבים שלהם בטווח הקצר או הבינוני, דרך יצירת תנאים לפיהם איראן תוכל לשמור על חלק מהיכולת המבצעית שלה בלבנט גם לאחר נפילת המשטר. אובדנה של סוריה כבעלת ברית, לעומת זאת, תגביל באופן משמעותי את העומק האסטרטגי של איראן באזור. גם אם השלוחות האיראניות ובעלות בריתה יצליחו להשתלט על אזורים מסויימים באזור דמשק ובגבול עם לבנון שיותרו בשליטת איראן ביום שלאחר משטר אסד, הם עדיין לא יספקו את אותה רמה של הרתעה או תמיכה פוליטית וכלכלית שהמשטר הסורי היציב מספק למשטר האייתוללות באיראן. בזמן שהאופוזציה מצליחה לגדול ולהתאחד עם הזמן והניצחון שלה נראה במובן מסויים כבלתי נמנע, הרשת האיראינית שתפעל בסוריה ביום שלאחר המשטר תספק לאיראן גישה מוגבלת ותחשוף את הלוחמים לסכנות גוברות מצד הלוחמים הסונים.


ראש המפקדה המרכזית של ארה"ב לשעבר, הגנרל ג'יימס מאטיס, הציג את הבחנתו בנוגע להבדל בין ההשפעות לטווח הקצר וההשפעות לטווח הארוך של האפשרות כי המשטר העלאווי יסוג לאזור החוף הסורי בעדות לועדת השירותים המזוינים של סנאט האמריקאי בחמישי למרץ שנת 2013: "זוהי מובלעת כלכלית ברת קיימא אם הם ילכו שם . עם זאת, זה לא הולך להיות פתרון לטווח הארוך. אבל זה בהחלט יכול להביא לאריכות ימים למשטר אם הם יאבדו את השליטה על דמשק, אני חושב שזהו דבר שאנו צריכים לקחת בחשבון. במילים אחרות, לקריסת המשטר יהיו שתי שלבים. כשדמשק תתחיל לקרוס, הם ינסו לעבור לשם . אני מאמין שהאיראנים עוזרים להם להקים את התשתיות הנדרשות באזור החוף למטרה זו." בעקבות המצב בשטח, עם זאת, הסיכויים לנסיגה מסודרת ומלאה לאזור החוף ושליטה מלאה באזור החוף על ידי המשטר הסורי – נמוכים. התרחיש הסביר יותר באם הדמשק תיפול, הוא לפירוק השליטה בערים הגדולות למעין 'כיסים' אזורים אשר נשלטים על ידי המיעוטים השיעים באזור דמשק ולאורך החוף. בסיוע איראני, הכיסים הללו ימשיכו להתנגד לכל ממשלה אשר תנסה להשליט את מרותה על כלל השטחים הסורים. בטווח הארוך, עם זאת, השליטה האיראנית באזור הלבנט תתערער שעה שהשטחים עליה ישלטו שלוחותיה יקטנו. איראן מודעת לעובדה שאיבוד סוריה כשותף אסטרטגי תפגע בה אנושות מבחינה כושר ההתרעה שלה וההשפעה שלה בלבנט, והיא מתכוננת לתרחיש זה. בניסיון לפצות על ההפסד בסוריה, איראן עלולה להרחיב את פעולותיה במדינות נוספות ברחבי האזור. יירוט משלוח הנשק האחרון שיועד למורדים החות'ים בתימן, מוכיחה כי איראן מנסה לספק תמיכה באזורים בהם לא לקחה חלק בעבר. שעה שאיראן מאבדת את השליטה בדמשק, היא תאלץ למצוא איזון זהיר בין המשך ההשקעה שלה בלבנט והיכולת לפעול באזור נוספים ברחבי המזרח התיכון.

אם אתה מסית נגד השב"כ, אתה מסית גם נגד משרד הביטחון, צה"ל ומדינת ישראל.


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  מעניין... יהודי ישראלי 19.03.14 13:15 1
  ''יירוט משלוח הנשק האחרון שיועד למורדים החות'ים בתימן, מוכיחה כי איראן מנסה...'' ישראלצ'יק 19.03.14 14:04 2
     בבקשה מובחר 19.03.14 14:09 3
  בקיצור ''למשוך זמן '' אורלוגין 19.03.14 16:29 4
  ארוך.... אפשר תקציר של כמה שורות מה האסטרטגיה? tec 19.03.14 18:52 5
     בבקשה מובחר 19.03.14 18:55 6
         אסד לא נופל, ורק מתחזק. כנראה ... טריג 19.03.14 20:09 7

     
יהודי ישראלי
חבר מתאריך 30.11.12
4296 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    13:15   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. מעניין...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אבל ארוך מידי.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ישראלצ'יק
חבר מתאריך 2.4.12
6574 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    14:04   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. ''יירוט משלוח הנשק האחרון שיועד למורדים החות'ים בתימן, מוכיחה כי איראן מנסה...''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   על איזה יירוט מדובר?


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מובחר
חבר מתאריך 2.4.12
9828 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    14:09   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. בבקשה  
בתגובה להודעה מספר 2
 
http://www.nytimes.com/2013/03/03/world/middleeast/seized-arms-off-yemen-raise-alarm-over-iran.html?_r=0

(קח בחשבון שהכתוב לעיל נכתב לפני כמה חודשים, העלתי רק עכשיו פשוט לרשת לראשונה.)

אם אתה מסית נגד השב"כ, אתה מסית גם נגד משרד הביטחון, צה"ל ומדינת ישראל.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אורלוגין
חבר מתאריך 28.9.08
1383 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    16:29   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. בקיצור ''למשוך זמן ''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
tec
חבר מתאריך 11.10.07
23485 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    18:52   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. ארוך.... אפשר תקציר של כמה שורות מה האסטרטגיה?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מובחר
חבר מתאריך 2.4.12
9828 הודעות
יום רביעי י''ח 'באדר ב תשע''ד    18:55   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. בבקשה  
בתגובה להודעה מספר 5
 
מסקנות

היועץ לענייני חוץ למנהיג העליון של איראן, עלי אכבר ולאיתי, הדגיש את חשיבותה של סוריה לאינטרסים האסטרטגיים האיראניים במסיבת עיתונאים שנערכה ב-27 למרץ שנת 2013. במהלכה הוא טען כי "סוריה היא טבעת הזהב של התנגדות נגד ישראל, וללא סוריה, זה היה בלתי אפשרי לעזור לחזיבאללה במלחמתה נגד הכיבוש הישראלי". יתר על כן, סביר להניח שאיראן מתכוונת להמשיך ולתמוך בשרידי המשטר העלאווי גם לאחר שהמשטר יתמוטט. האיראנים יעשו זאת בעזרת שרידי הצבא הסורי והשלוחות האיראניות שאיראן מחדירה לסוריה בהדרגה אך בקביעות. כוחות אלו, יחד עם כוחות נוספים אשר פועלים בסוריה כמו החיזבאללה וחטיבת אלעבאס, יוכלו להמשיך ולהלחם בשטחים בתוך סוריה ולהבטיח שאיראן תהיה מסוגלת להקרין את הכוח הדרוש בכדי לספק עומק והרתעה אסטרטגיים לישראל ולשאר מדינות המערב. איראן עשויה להשיג הצלחה מסוימת עם אסטרטגיית שני השלבים שלהם בטווח הקצר או הבינוני, דרך יצירת תנאים לפיהם איראן תוכל לשמור על חלק מהיכולת המבצעית שלה בלבנט גם לאחר נפילת המשטר. אובדנה של סוריה כבעלת ברית, לעומת זאת, תגביל באופן משמעותי את העומק האסטרטגי של איראן באזור. גם אם השלוחות האיראניות ובעלות בריתה יצליחו להשתלט על אזורים מסויימים באזור דמשק ובגבול עם לבנון שיותרו בשליטת איראן ביום שלאחר משטר אסד, הם עדיין לא יספקו את אותה רמה של הרתעה או תמיכה פוליטית וכלכלית שהמשטר הסורי היציב מספק למשטר האייתוללות באיראן. בזמן שהאופוזציה מצליחה לגדול ולהתאחד עם הזמן והניצחון שלה נראה במובן מסויים כבלתי נמנע, הרשת האיראינית שתפעל בסוריה ביום שלאחר המשטר תספק לאיראן גישה מוגבלת ותחשוף את הלוחמים לסכנות גוברות מצד הלוחמים הסונים.

ראש המפקדה המרכזית של ארה"ב לשעבר, הגנרל ג'יימס מאטיס, הציג את הבחנתו בנוגע להבדל בין ההשפעות לטווח הקצר וההשפעות לטווח הארוך של האפשרות כי המשטר העלאווי יסוג לאזור החוף הסורי בעדות לועדת השירותים המזוינים של סנאט האמריקאי בחמישי למרץ שנת 2013: "זוהי מובלעת כלכלית ברת קיימא אם הם ילכו שם . עם זאת, זה לא הולך להיות פתרון לטווח הארוך. אבל זה בהחלט יכול להביא לאריכות ימים למשטר אם הם יאבדו את השליטה על דמשק, אני חושב שזהו דבר שאנו צריכים לקחת בחשבון. במילים אחרות, לקריסת המשטר יהיו שתי שלבים. כשדמשק תתחיל לקרוס, הם ינסו לעבור לשם . אני מאמין שהאיראנים עוזרים להם להקים את התשתיות הנדרשות באזור החוף למטרה זו." בעקבות המצב בשטח, עם זאת, הסיכויים לנסיגה מסודרת ומלאה לאזור החוף ושליטה מלאה באזור החוף על ידי המשטר הסורי – נמוכים. התרחיש הסביר יותר באם הדמשק תיפול, הוא לפירוק השליטה בערים הגדולות למעין 'כיסים' אזורים אשר נשלטים על ידי המיעוטים השיעים באזור דמשק ולאורך החוף. בסיוע איראני, הכיסים הללו ימשיכו להתנגד לכל ממשלה אשר תנסה להשליט את מרותה על כלל השטחים הסורים. בטווח הארוך, עם זאת, השליטה האיראנית באזור הלבנט תתערער שעה שהשטחים עליה ישלטו שלוחותיה יקטנו. איראן מודעת לעובדה שאיבוד סוריה כשותף אסטרטגי תפגע בה אנושות מבחינה כושר ההתרעה שלה וההשפעה שלה בלבנט, והיא מתכוננת לתרחיש זה. בניסיון לפצות על ההפסד בסוריה, איראן עלולה להרחיב את פעולותיה במדינות נוספות ברחבי האזור. יירוט משלוח הנשק האחרון שיועד למורדים החות'ים בתימן, מוכיחה כי איראן מנסה לספק תמיכה באזורים בהם לא לקחה חלק בעבר. שעה שאיראן מאבדת את השליטה בדמשק, היא תאלץ למצוא איזון זהיר בין המשך ההשקעה שלה בלבנט והיכולת לפעול באזור נוספים ברחבי המזרח התיכון.

אם אתה מסית נגד השב"כ, אתה מסית גם נגד משרד הביטחון, צה"ל ומדינת ישראל.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
טריג
חבר מתאריך 18.12.13
3251 הודעות
אור ליום חמישי י''ט 'באדר ב תשע''ד    20:09   19.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. אסד לא נופל, ורק מתחזק. כנראה ...  
בתגובה להודעה מספר 6
 
   שההאסטרטגיה האיראנית בסוריה, מצליחה מאוד.


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות