מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ביום שישי האחרון, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה – להפעיל את ההגיון

מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ביום שישי האחרון, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה. כל שהם צריכים לעשות הוא לענות על החידה הבאה. הקוראים, כמובן, מוזמנים להשתתף בניסוי.

"כדור ומחבט עולים ביחד 1.10 דולרים. המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?"

אם עניתם מיד שהכדור עולה 10 סנטים, חשבו שנית. למרות שזוהי התשובה האינטואיטיבית שנראית ברורה מאליה, קצת חשיבה אנליטית (ואולי גם דף ועט) יגלו לכם שהאמת היא שהכדור עולה 5 סנטים בלבד.

כדי לענות נכון על החידה, נאלצתם לנתח את הבעיה מנקודת מבט ביקורתית ומדוקדקת, במקום להסתמך על החלקים האינטואיטיביים שמעניקים 'תחושת בטן' לגבי הפיתרון. פסיכולוגים רבים מאמינים כיום כי החשיבה האנושית יכולה ללכת בשני נתיבים שונים: הרגשי והחישובי. הראשון מסתמך על קיצורי-דרך מחשבתיים, כמו סטריאוטיפים שנבנו במשך שנים, ואלו מספקים בדרך-כלל תשובה מיידית בה אנו בטוחים במידה רבה. היא 'מרגישה לנו נכונה'. נתיב החשיבה החישובי, לעומת זאת, מחייב את המוח לנתח את הבעיה לעומקה ולהשתמש בכוח ההיגיון כדי להגיע לתשובה.

אנו יודעים ממחקרים קודמים כי אמונות דתיות מושרשות עמוק בחשיבה הרגשית. לא רק מחקרים פסיכולוגיים תומכים בעמדה זו, אלא גם ראיות מהשטח. אנשי-דת רבים, אחרי הכל, מדקלמים לחסידיהם כי עליהם, "להתעלם מההיגיון ולהקשיב לצו הלב".

אבל מה יקרה אם ניתן לחלק ההגיוני במוח לעבוד שעות נוספות? האם הוא יפחית את פעולת החלק הרגשי, וישפיע לרעה על האמונות שלנו?

במחקר שהתפרסם ב- Science, שאלו החוקרים את הסטודנטים שאלות היגיון, מהסוג שניסיתם לפתור בתחילת המאמר. לאחר מכן התבקשו הסטודנטים לדרג רשימה של הצהרות על אמונה ודת, שכללו התייחסות למידת אמונתם באל. הסטודנטים שהפעילו את החלק ההגיוני במוחותיהם בעת פתרון החידות (כפי שניתן להבין מכך שהם סיפקו את הפתרונות הנכונים), קיבלו ציונים נמוכים יותר במשאל האמונה.

מבחנים נוספים באותו מחקר הסתמכו על דרכים אחרים להפעיל את החלק הרציונאלי במוח. אחד מהם, למשל, עירב משחק עם מילים שנבחרו מראש על-ידי החוקרים. חלק מהנבדקים קיבלו מילים נייטרליות – כסא, שולחן, מחבת וכדומה – בעוד שאחרים קיבלו מילים המקושרות למחשבה ביקורתית: לחשוב, להסיק, לנתח ועוד. לפי עקרון פסיכולוגי ידוע המכונה 'פריימינג', מילים שאתה נחשף אליהן באקראי יכולות להשפיע על דרך החשיבה שלך. ואכן, האמונה באל התדרדרה אצל הנבדקים שקיבלו את המילים המעודדות לחשיבה ביקורתית. בסולם של בין 10 ל- 70, קבוצת הבקרה מיקמה עצמה ב- 40, בעוד שהקבוצה שנדחפה 'לחשוב' התמקמה ב- 34.

האם המשמעות היא שחשיבה הגיונית, בכל תחום שהוא, תדרדר לתהום את האמונה? זוהי תיאוריה שעדיין מלאת חורים ככברה. לימוד הגמרא, למשל, מספק אתגרים מנטליים אשר מכריחים את התלמידים להפעיל את החלק הרציונאלי שבמוחותיהם. לא ניתן להתעלם מהחידודים הלוגיים שמעלים התלמידים החרדים כאשר הם שוקדים על ספרי הגמרא, או התלמידים המוסלמים בעודם עוברים על הקוראן ועל הסונה (התלמוד האיסלמי) ומנסים ליישב סתירות באופן הגיוני. על אף כל הפעילויות הרציונאליות הללו, רוב מכריע של התלמידים נותר חזק באמונתו.

הספקנים ישיבו כי לחלק לא-מבוטל מהבעיות המועלות בתלמוד, מתקבלים פתרונות חסרי-היגיון. כך, למשל, בתלמוד בבלי מסכת חולין, דף קכז, עמוד א, שם מסופר על נחש וצב המזדווגים ומביאים לעולם נחש ארסי במיוחד. כאשר נשאלת השאלה בתלמוד, כיצד יכולים נחש וצב להזדווג זה עם זה, התשובה הניתנת היא כי מדובר ב- "נס בתוך נס". כלומר, הנס פותר הכל. אף על פי כן, פתרונות מסוג זה אינם נפוצים בתלמוד.

ראיות משכנעות יותר מגיעות מעולם המדע. מחקר משנת 1998 הראה בבירור כי מתוך המדענים הנחשבים ביותר – אלו החברים באקדמיה הלאומית למדעים של אמריקה – רק שבעה אחוזים מאמינים בהשגחה פרטית, כאלוהים. שימו לב למשמעות: מתוך המדענים המובילים באמריקה, ניתן להגדיר 93% מהם ככופרים בקיומו של אלוהים. מכיוון שאחד הצרכים החשובים ביותר עבור מדען הינו חשיבה הגיונית, ייתכן כי המשמעות היא שחשיבה הגיונית רציפה ועקבית, אכן מפחיתה את האמונה באל.

קשה לדעת כמה אמינות ניתן לתלות במחקר הנוכחי. מחקרים פסיכולוגיים, מעצם טבעם, נתונים לשפע של הטיות אישיות מצד החוקרים, לבעיות סטטיסטיות ולשלל גורמים אנושיים מסובכים ומסבכים. אף על פי כן, מכלול רחב של מחקרים מדגים כי האמונה יכולה להתחזק או להיחלש בהתאם למצביו הרגשיים של האדם. כדברי הפסוק הקדום, "אין אתאיסטים על מטוס נופל." אך האם בכלל ראוי להחזיק באמונה המסתמכת על פחד ואימה?

ענו על השאלה הבאה :

סטטיסטית, בבתי הכלא מה לדעתכם נפוץ יותר - ספרי תורה או ספרי מדע ? ומה אחוז המאמינים באל שם ?

* הפעם מותר לכם לענות אינטואיטיבית.זה בסדר.