שעל גופך ציוד במשקל של 20-30 ק"ג,חם מאוד,לחות גבוהה,בחוצפתם המפקדים שלך לא נותנים לך לרוץ עם בגדי ספורט,ערבים שאף פעם לא הרעת להם יורים עליך ומתכוונים להרוג אותך.ואחרי זה אתה עוד נדרש לסדר את הציוד,לנקות אותו ולוודא שהוא לא הלך לאיבוד.
קוראים לך לתחקיר בו אתה צריך לתת הסברים למה עשית כך ולא כך,מי נתן לך אישור לפתוח באש?ולמה בכלל לא ירית ?אחר כך אתה הולך למקלחת,ברקע אתה שומע ברדיו,גלי צה"ל איזה פוץ תורן בשם פואד בן אליעזר,שמקשקש משהו לא ברור על הסכנה שבחילופי שלטון במצרים(למה זה קשור ?בגולני לא שומעים חדשות,רק עושים חדשות).
כשאתה סוף סוף מגיע למקלחת אז מסתבר לך שהמים נגמרו,כי בגלל הכוננות מנעו ממכלית המים להכנס לגזרה,לא נורא עוד שבוע בלי מקלחת,לא מתים מזה ,זה רק מסריח קמעה.
אתה חוזר חזרה לאוהל שלך,לא כועס חלילה כי בגולני הרגילו אותך שזה מה שיש ועם זה ננצח.בדרך אתה שוב שומע ברקע איזה רזי ברקאי(אולי ע'אזי ברקאי -שזה שם ערבי?)בתחנה שרק מתקראת גלי צה"ל אבל היא לא ממש של צה"ל.
הוא מראיין איזה ערבי מהחמאס,נדמה לך שקוראים לו ראנטיסי ,הוא מדבר עברית ומדברר את החמאס.ואז אתה בכלל מבולבל,אם הוא מהחמאס למה אני צריך לרדוף אחריו ????
אבל איך שאתה מגיע לאוהל החם שלך אתה נזכר שיש אמא בבית ואולי היא מודאגת?אתה פותח את הנייד שלך ומבול של הודעות קוליות ומסרונים שוטף אותך,אתה יוצר קשר עם אמא ואבא ואחותך ואחיך שלא מבינים למה אתה לא עונה להם,ואתה לא מבין למה הם מציקים לך?
מה,לא מספיק שרדפתי על הבוקר קלומטרים אחרי "החברה
מהחמאס שמתראיינים לגלי צה"ל,אני צריך לנהל שיחות עם אמא ואבא מודאגים?
אתה שומע צעקות מכיוון אוהל הסגל,המ"מ קורא לך ומנחה אותך לאסוף את כל המחלקה למסדר כי בערב יוצאים למארב,אתה מסנן כוסססס אמממכככ ,אבל מייד מתעשת,אתה מבין שאין מספיק חיילים ,ומדינת ישראל היא מדינה קטנה וצריך לשמור עליה,ואם אתה לא תעשה את זה אז מי? תילאנדים,סודאנים,אריתראים? מה פיתום,אז אולי חרדים? ממש לא,הם לא צריכים להתאמץ.
והם גם צודקים החרדים,לא נוח באוהל של חיילי גולני,עדיף באוהל של הכולל בבני ברק.