מהסיפורים שהיא מספרת לי בשטף קצף - אני למד על שורשיה הבריאים:
היא ובן זוגה עמרי התחברו למלא ישראלים, אמש (ערב שישי) הם עשו את השבת בבית חב"ד ושרו בקולי קולות שירי בית עם כולם כשצמרמורת ודמעות חונקים את גרונם.

במהלך השבוע שעבר - הנסיכה שלי אפתה להם עוגות שמרים (שורשים בריאים כבר

אמרתי?).

היא הרי אלופה באפייה - יש לה מטה של קסם באצבעות שממנו יוצאים טעמים קסומים שכאילו לקוחים מעולם אגדות אחר. אפילו בעלי המסעדה הישראלית שבבאי פוקט (מסעדת סגול), מנסים לאמץ אותה ביחד עם עוגות השמרים שלה שתוך ימים הפכו ללהיט בסביבה.
קונדיטורית בתאילנד היא לא תהיה כי יש לה אבא אי שם שמחכה....וכל עיכוב קטן בחזרה שלה... יגרום לסכסוך מדיני בין ישראל לכל מדינות המזרח הרחוק וזה חבל...כי הם מתפרנסים יפה מהתיירים שלנו... ולמדינת ישראל אין עודף חברים בעולם....וחוץ מזה, אנחנו לא רוצים לשוב לנפוש בטורקיה... אז עדיף לטובת כולם שהנסיכה תחזור בזמן ויפה שעה אחת קודם

אני פותח את תמונות בפייס שלה, שם מתנוססת תמונה שלה על החוף כאשר כתוב בגדול:

" i love israel" ואני נרגע ....אם עדין לא סיפרתי לכם....יש לה שורשים טובים.

שבת 11.00 –

40% מהאשדודים יוצאים מבית כנסת, 50% מהם ילכו אוטוטו לים או יתניעו לטיולים בסביבה והשאר ישמרו את השבת עד ליציאתה.

הנייחות והמזגן יוצרים עצלות מתוקה והתירוץ של מנוחת הגוף והנפש מהשבוע הקשה יוצרים אופציה נוספת - נופשון על הספה עם הסדרות והסרטים בהן לא הספקנו לצפות במהלך השבוע.
למי שיש ילדים קטנים בבית, אופציית הספה מתנפצת והוא חייב להמציא להם תעסוקה.

עיתוני השבת משעממים היום (חוץ ממגזין אשדוד כמובן) החום רק מתגבר והלחות מציקה, כל משפט שמלווה במילה מים, בריכה או ים...נשמע כרעיון בכלל לא רע.
המדוזות, חיות הג'לי המעצבנות, כבר מזמן נעלמו מפה, הים נראה נפלא, הדגל אומנם אדום (למעט חוף טו, שם מתנוסס דגל לבן) אבל חופשי אפשר לשחות בכל החופים באשדוד (המוכרזים כמובן).
המלצת השבת שלי - לרדת לביקור רטוב.

12.00

40% מהאשדודים אוכלים או מתארגנים לאכול חמין, 5% יאכלו צ'ונט, יש שרק אוכלים ברגע זה את ארוחת הבוקר, וכולם ללא יוצא מן הכלל צועקים עלי – "השתגעת, חמין בחום הזה???"

אני נעלבתי ויוצא להפסקה קלה, נמשיך לדווח על השבת אשדודית במהלך היום....