מעשה ביונה  

כל מי שמכיר אותי יודע, שאני מתעבת את היונים וכל מה שקשור בהם. לכן, יצאתי למרפסת תוך ידיעה ברורה שהיונה תתעופף לה. אבל, לא כך קרה. טלטלתי קצת את הכיסא, (אסור לתפוס אותה בשבת...) והיא, מסרבת לעוף.

הגעתי למסקנה שהיא לא מסוגלת לעוף כרגע וזנחתי אותה. אבל, בטלטול הזזתי את הכסא לשמש, זה לא כל כך מצא חן בעיניה והיא ירדה לרצפה, שם מצאה מקום בצל.

לא תאמינו, אבל, אוצאתי לה שני כלים עם מים ומזון. המטומטמת הזאת שפכה את המים, פעמיים.

וכך, שעות היא במרפסת, כשאני דואגת שיהיה לה מים והיא בורחת, בהליכה, לקצה המרפסת בכל פעם שיצאתי.

בשעות אחר הצהרים המאוחרות, היא, לפתע, עפה שוב אל הכסא. לאחר זמן מה, היא עפה אל המעקה, שם שהתה עוד כשעה, תוך טיול עליו ועל האדניות.

הלכתי להתפלל מנחה. כשחזרתי, היא כבר לא היתה. כמובן, שנשאר לי לנקות אחריה וכמובן, שכל שאר הציפורים חגגו על האוכל.