העם ושאלת הבמיה  

צבעה ירוק, וככל שהיא קטנה יותר, טעמה משובח יותר.

אוכלים את זה מבושל.

היות ובקיץ מומלץ לקנות רק מוצרים שהתחלופה שלהם מהמדפים היא גבוהה, חלק מזה הוא להקפיד לפחות את המיץ עגבניות (שהוא מועד לגושים מגעילים יותר ממיצים אחרים) לקנות מבקבוק זכוכית, מה גם שלעומת מיצים אחרים כמו תפוזים וכו, קניית הבקבוק מעלה את מחיר המיץ בשקל שניים, ולא ב- 400 אחוז.

אני אישית מקפידה על זה כל השנה...

אז, הנה האתגר: לקנות בשוק קילו במיה יפה, (כמה שיותר קטן, ללא פגמים חיצוניים. בסביבות 8-10 ש"ח לק"ג). לבוא הביתה, לקטום להם את הראשים, אבל, לא את הכל, להשאיר קצת שיאטום את הבמיה. לבדוק כל במיה שהיא שלמה, (לפעמים, יש מתולעים...). להכניס למסננת גדולה ולשטוף.

לשים בפריסה על מגש ולהוציא לשמש לייבוש. (כמה זן שאת יכולה).

ההמשך, כמו שכתבתי. "הולך" נפלא עם אורז לבן.

את האורז מבשלים בנפרד והם פוגשים את הבמיה רק בצלחת.

במיה אינה מועדת לפורענות. למעשה, בקילו האחרון שקניתי, רק אחד הלך לפח כחשוד. אם התרמיל שלם, חזקה עליו שהוא ראוי למאכל. אם יש עליו חורים, לפח.

אין לקנות אותו חסלט. אפשר לקנות מוקפא של סנפרוסט, אבל, לא מתקרב לטעם של טטרי מהשוק!

היא כמובן ידעה על קיומו והסבירה לי שזה מאכל של עדות המזרח
היא אפילו הסבירה לי איך מכינים עם זה עגבניות ומאכלים וכו'..

והיא אמרה שהיא לא מכינה כי אנחנו (אני אחותי, ואחים שלי) פשוט לא אוכלים את זה

(היא עצמה גם לא אוהבת את זה )