היום, הגעתי מאוחר קצת לתור שלי לרופא והרופא, יצא למנוחה קצרה. לכן, נאלצתי להמתין לו כחצי שעה.בחצי שעה הזאת, למדתי על משפחתך, על אחותך והיחסים שלה עם הוריך, על מי שהיא יוצאת איתו עכשיו, אם הוא טוב בשבילה או לא, על מי שהיא יצאה איתו קודם ומהי בדיוק ההשכלה שלו ואיך הוא התנהג לאחותך. אני יודעת איפה יש לך חסכון בבנק, מי שילם עך הארוע האחרון שעשיתם, מה עשית ועם מי בליל אמש ועוד המון דברים שאני ממש לא רוצה ולא רציתי לדעת.
ולמה? כי במשך 20 דקות ישבת, 3 מטר ממני ודיברת בטלפון, שיחה אישית מאד, בקולי קולות.
ואת יודעת מה עוד אני יודעת עליך? שאת ממש לא נחמדה ואת לא מבצעת, כהלכה, את העבודה עליה משלמים לך. כי, כששוחחת בטלפון, הקו השני צלצל וצלצל. הבחורה השניה שעובדת איתך, ענתה לשיחות והשתלדלה לעזור לפונים. אבל, השאר, נאלצו להמתין, כי את קישקשת בטלפון.
ואני גם יודעת לאן הלכת כשיצאת מהעבודה....
חבר מתאריך 30.12.17
122 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 1
אבל יש לי שני שאלות:
1. מעניין אותי מאוד מאוד לדעת לאיפה היא הלכת אחרי העבודה..??
2. רשמת את זה פה כי את חושבת שהיא תקרא את זה ... חחחח או סתם רשמת את זה פה?
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
שהמכתב הזה מתאים להן.
אהבתי.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
לאו דוקא ב"מכבי", אלא כתופעה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
רחל, אהבתי את איך שכתבת את זה!!
ואני שונאת ללכת לקופות חולים!!!!!!!!!!!!!
(הגעתי למסקנה הזאת היום!!!-- אכתוב באשכול נפרד)
אגב, כיום בעידן הפלאפון,
בתור אחת שנוסעת באוטובוסים כל יום
זה פשוט תופעה, אתה יושב לך בכיסא בנחת,
ושומע סיפורי חיים, מרתקים יותר, מרתקים פחות...
ולי ולי ולי --- אין פלאפון כבר חודש!! (ואו איך שהזמן טססס)
ואני לא מאמינה, אבל אני שורדת את זה פחות או יותר
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
לפני כשבוע נאלצתי לנסוע למקום מסויים במונית "ספיישל". במהלך הנסיעה נאלצתי, מחמת היותי נצר למשפחה מחונכת ומחנכת, לא רק לשמוע על פועלך הרב, אלא אף להלל ולשבח אותך, ולהביע תמיכה בך, במשפחתך ובחבריך למקצוע, וסלידה תמיהה וזעזוע מרואה החשבון שלך לשעבר.
אני יודע מה ממוצע ההכנסות שלך ליום, וכמה הוא היה לפני חמש שנים. ידוע לי חובך למס הכנסה, כמה הנחה קיבלת עליו, ואיך עשית את זה (תמיד טוב שיש אישה ותינוק). התרשמתי ממצב התחנה בזמן שאתה היית בהנהלה, ואיך היא התדרדרה בלעדייך. שמחתי לשמוע - ממקור ראשון! - עד כמה אתה נחמד, מתחשב ועוזר לילדים במצוקה ששכחו את הארנק בבית.
אינני יכול לומר שהנסיעה לא היתה מרתקת, אם כי יכולתי בזמן הזה לעשות כמה שיחות (בפלאפון, כן!) עם אנשים שיותר קרובים לי ממך. מצד שני - כך לפחות יכולתי להיות בטוח שאתה עירני...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד