נבחרתי לרב פורים ואני צריך עזרה  

הזכויות על סיפור שמורות לחבר מהצבא (שם לא היינו דתיים עדיין)
שסיפר זאת בפריסת שחרור של חברה מישיבת הסדר.

טוב לעשות זאת בקול צרוד עמוק במבטא אמריקאי, מעיין הרב קרליבך.
אפשר למרוח ולשפץ.
ניסיתי לכתוב זאת עם נופך חסידי קמעה, אך שפץ ומרח כאוות נפשך.

מסופר על הרבי מאיפה שהוא (מווישקובעצקעקי לצורך העניין), שהיה מיטלטל בדרכים ממקום למקום.
בדרכו הגיע פעם אחת לפונדק דרכים בעיירה פולנית.
בעל הבית היהודי, שלא זיהה את הרבי הנכבד התייחס אליו כאחד האדם.
היה משקהו ומאכילו אחד הקבצנים פושטי היד.
ארע המקרה ונפל כעסו של בעל הבית על ה"אורח" והשפילו וביזה את כבוד תורתו.
אמר לו הרבי - "לא תעבור שנה ופונדק זה לא יעמוד עוד, ייפול במהרה".
ויצא במהרה להמשיך בדרכו.
כשיצא - שאל בעל הבית העיר ובשווקים - "מי הוא זה אותו פלוני אשר התארח בביתי?"
אמרו לו - "וכי אינך יודע??? היר זה הרבי מווישקובעצקעקי...
נפל האורח על ברכיו ופרץ בבכי.
"מֶה עשיתי? איך ביזיתי את האדמו"ר? מה יהא באחריתי? מה תהא כפרתי?"
"אל דאגה" אמרו לו. "סע אחרי הרבי ובקש מחילה".
נסע בעל הפונדק והדביק את הרבי.
"רבי יקר" זעק בעל הפונדק, "קבל תחנוניי, לא ידענו כי אתם הרבי, לא שיערנו בנפשנו כי כבוד תורתינו הקדושה נמצא אצלנו, ועתה אנחנו מבקשים ממכם מחילה וכפרה" ייבב בעל הפונדק.
"מחול לכם, נקיים תהיו" אמר הרבי בקול רחום.
"אך מה יהי על פונדקי?" שאל בעל הפונדק בחשש גדול?
"דבר לא יארע לפונדק שלך" אמר הרבי, "לך ואכול ושתה כי פונדקך לא יפול ולא ינזק. כעת חיה ובשנה הבאה יהא פונדקך זה עדיין עומד על תילו".

ובאמת, שנה תמימה חלפה לה - והרי זה נס. נס גלוי מן שמייא.
באותה שנה - דבר לא קרה לאותו פונדק.
עמד לו על תילו כל השנה כולה. |V| |V| |V|