המרצה במכללה כמעט שבכה:
" רמת הסטודנטים – כל כך נמוכה!
לגמרי ברורה לי סיבת הביזיון:
הרי אין מכינים אותם בתיכון."אמרו המורות בתיכון כעוסות:
"איך אפשר בכלל משהו לעשות ?!?
שורש הבעיה – בשלב המקדים:
ביסודי בכלל לא מלמדים."
נאנחה המורה בבית הספר היסודי:
"תלמיד כה חלש – לא ראיתי מאודי.
אשמות הן, כמובן,
הגננות שבגן."
והגננת בגן מתלוננת כל כך:
"איזה מין ילד זה? לא מחונך!
נו טוב, מה כבר אפשר לצפות בכלל
עם אמא כזאת – שיש לאומלל ?!?
אמרה האם: "למען השם!
הילד שלי – איננו אשם!
עם אבא כזה, אין כל פלא,
שיצא לעולם כזה מין ילד."
חבר מתאריך 11.12.03
36823 הודעות, 116 מדרגים, 221 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.4.02
8784 הודעות, 131 מדרגים, 260 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
תודה למרצה במכללה!
תודה למורות בתיכון!
תודה למורה בבית הספר היסודי!
תודה לגננת בגן!
תודה לאם (הלא היא רעייתי, שתחי')!
ותודה להורי, שהביאוני עד הלום!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד