40 דרכים לזיהוי ישראלים.  

ישראלים לוקחים שלוש מאות שקיות ניילון מהמתקן בסופר, שיהיה בבית.

ישראלים הם האנשים שבטוחים שהתור בשדה התעופה (ובכל מקום, למעשה) אמור להראות כמו פירמידה: אדם אחד ליד הדלפק, מאחוריו שניים, מאחוריהם שלושה, וכן הלאה. עמים פחות חכמים טרם למדו את הכלל הזה ומתעקשים משום מה לעמוד בשורה עורפית מסודרת.

ישראלים הם אלו שנוסעים בכביש חשוך בשתיים עשרה בלילה, ובכל זאת עוצרים לעזור לנהג אובד עצות להחליף את הצמיג.

ישראלים בודקים כל שנה את רשימת מקבלי פרס נובל/אוסקר כדי לבדוק כמה שמות יהודיים היא כוללת.

ישראלים חושבים שהמילה 'פוליטיקאי' היא מילת עלבון שלא יפה להשתמש בה.

ישראלים מבינים בכל הנושאים ומוכשרים בכל תחום.

כל ישראלי היה יכול לכתוב את הארי פוטר בעצמו, להיות ראש הממשלה או הרמטכ"ל, ולאמן אלוף אולימפי - אם רק היה לו זמן.

ישראלים הם האנשים שחושבים שהמילה 'חגים' היא כינוי קוד ל"בואו נזרוק את הוראות הדיאטה לכל הרוחות".

ישראלים הם הטיפוסים שמדברים בסלולארי בקולי קולות על הסכם המזונות שלהם עם בן/בת הזוג לשעבר, גם אם הם יושבים באוטובוס עמוס וכולם מסתכלים עליהם.

ישראלים קונים כל שנה, בשבוע הספר, ספרים שהם בחיים לא יקראו - אבל תמיד יתכוונו לקרא בקרוב.

ישראלים מקללים בשלוש שפות: אנגלית, ערבית ואידיש. אף פעם לא בעברית.

ישראלים הם היחידים בעולם שמנשקים מישהו שהם בקושי מכירים ולא מבינים למה הוא נרתע.

ישראלים נפרדים בחיבוקים, נשיקות והבטחות לשמור על קשר ממישהו שהם אמורים לפגוש שוב בעוד שלושה ימים.

גברים ישראלים חושבים שאם הם יחמיצו מהדורת חדשות, העולם יתמוטט. נשים ישראליות חושבות שאם ישמעו כל הזמן חדשות בבית, הנישואים שלהם יתמוטטו.

לכל ישראלי יש ילד שיודע יותר טוב מהמורה שלו.

ישראלים שפויים בדעתם בדרך כלל, מסוגלים להתקוטט על הזכות להחזיק תינוק צרחן ואדום שהוא במקרה גם אחיין שלהם.

ישראלים הם אנשים שכותבים טוקבקים יותר ארוכים מהמאמר שעליו הם מגיבים.

ישראלים הם אנשים שמדברים בצעקות משני צידי המדרכה, העיקר שלא יצטרכו לחצות את הכביש.

ישראלים הם אנשים שמטיילים בהודו ומדברים עברית עם כל מי שהם פוגשים.

ישראלים מבלים בחוף הים בכל שנות התיכון, ואחרי הצבא משלמים הון למכונים פרטיים שילמדו אותם את החומר לבגרות אקסטרנית.

ישראלים לוקחים מלון בירושלים, ומתלוננים בקבלה: "למה לא רואים את הים מהחלון?"

ישראלים רואים שלט "צבע טרי" מניחים את היד ואומרים "וואלה, באמת צבע טרי".

ישראלים שומעים כרוז משטרתי: "האזרחים מתבקשים לא להתקרב לאזור", ומייד רצים לשם בהמוניהם.

ישראלים שואלים "מי אחרון בתור?" אומרים "אני אחריך" והולכים לעיסוקיהם.

ישראלים תמיד הכירו בילדותם מישהו מפורסם וישמחו לספר לך איזה אפס הוא היה.

ישראלים עוצרים בצד עם הצפירה ויוצאים לעמוד דום ולהשגיח שכל שאר הנהגים יעשו כמוהם.

ישראלים בטוחים שפירוש הביטוי "פנסיון מלא" הוא "האורחים מתבקשים לקחת הביתה את המגבות והסבונים מהחדר".

ישראלים יספרו לכל העולם על הנס שהיה להם - הפיגוע קרה בדיוק בקו האוטובוס שבו הם נהגו לנסוע לפני שלוש שנים.

ישראלים כותבים בקורות החיים: "סמנכ"ל שיווק והפצה בחברת מזון גדולה", אם הם עבדו בתור שליחים בפיצריה. אם הם פעם הקלידו עלון פרסומי הם ירשמו: "ניסיון נרחב ביחסי ציבור".

ישראלים מתלוננים על החום במרכז הארץ ונוסעים לחופשה מרעננת באילת.

ישראלים קונים נעלי ספורט יקרות כדי ללכת מהחניה אל המשרד.

ישראלים תמיד באים לקופת חולים "רק לקחת מרשם".

זוג ישראלי שמורכב ממרוקאי ורוסיה יקרא לבן שלו 'שון' כדי שיהיה לו קל להשתלב באמריקה, אם וכאשר.

הישראלים שיודעים לפתור את הסכסוך במזרח התיכון עובדים כולם בתור נהגי מוניות.

ישראלים יחזרו כל חייהם על בדיחות מפורסמות מתוך מערכונים, ויהיו בטוחים שיש להם חוש הומור נהדר.

ישראלים בוכים בסרטים פשוט כי יש חושך באולם.

גם ישראלים אקדמאיים שהגיעו למעלת שדרן ברדיו הממלכתי לא ימנעו מלומר בשידור "טפו טפו טפו".

ישראלים יספרו איך היה האוכל, בתשובה לשאלה איך היתה החתונה.

ישראלים שומעים את צלילי הפתיחה של 'ירושלים של זהב' ומתחילים לחפש טישו.