האדם והקוף  

פגש את הנמר, את הגמל, את האריה, את הג'ירפה ואת הדוב, והנה נעצר לו, מול התא של הקוף.

הסתכל על הקוף, הרהר וחשב לעצמו, על ילדותו, בחרותו, ועל עכשיו, על עצם היותו.

נזכר מה למד באוניברסיטה במשך השנים מהפרופסור המלומד, שאנו צאצאים של הקוף הכי נכבד.

ראה אותו הקוף שמהרהר לעצמו, והחליט להתחיל איתו שיחה ושאל לשמו. אך האדם עדיין שקוע, במחשבות על עצמו...

התעורר לו האדם בִּין רגע מהלם הפניה אליו, שכח את שאלת הקוף ושאל אותו לשלומו: "אדוני הקוף, מה שלומך?"

אה, אצלי ברוך ה' הכל טוב... J לימדו אותי החרדים המבקרים פה שתמיד צריך להיות בשמחה. חה חה חה..

"ומה איתך?" שאל. ענה לו האדם: "אתה יודע, ככה, חיים, נושמים, המצב לא הכי. הדברים מסתבכים"...

"ושמי נמרוד לשאלתך, אתה יודע, זה מספר בראשית..." "כן, אני מכיר את הסיפור שם, אתה לא צריך להמשיך!"

"וסליחה שלא עניתי מקודם כבר, פשוט כשאני רואה אותך, אני חושב הרבה על משפחתי המרובה לשעבר".

אוי וי, הרהר הקוף על עצם השם. "תראה, אני לא נוהג לדבר עם כופרים, אבל בגלל מצבך המדוכדך אנסה בכ"ז להסביר פנים".

"תקשיב קוף יקר, למדתי באוני' שאנו צאצאים שלכם. כן, שלכם הקופים! חשבתי אולי נמצא קרבת משפחה, מה דעתך?"

חשב הקוף, בחן את פניו, הבחין, התבונן והרהר, השעין אגודלו על צד סנטרו ואצבעו על רקתו וניסה להיזכר.

"כן כן, עכשיו אני נזכר... אתה ממש מזכיר לי מישהו מהכפר!" עלץ נמרוד מרוב שמחה, וביקש מהקוף רקע על המשפחה.

"תראי אחי, היתה לך משפחה משהו משהו... ממש מצחיקים ומשמחים! הם הצחיקו ושימחו גם אותנו וגם את האנשים".

"תגיד נמרוד, מה דעתך להיכנס אלי לכלוב, שאלמֵד אותך תרגילים ופעלולים ואל חיק משפחתך תוכל לשוב?!"

"כן, בודאי!" אמר נמרוד בהיותו נכנס לכלוב ללמוד תרגילים, והנה זה פלא, הוא מצליח להצחיק אפילו את הקופים!

הקוף היה קצת נבוך על ש"גנב" לו את התפקידים, אבל מה לא עושים, בשביל בן משפחה שרוצה לחזור לשורשים..?!

"תשמע נמרוד", אמר לו הקוף בהערכה, "אני חייב לך תודה על שלי מאד עזרת ואת חיי ממש הצלת!"

"אז מה דעתך נמרוד, אני קוף ותיק ואתה קוף חדש, שנחכה כמה זמן ונכניס לפה את הפרופ' ממנו למדת?!?!"

מסקנה:

גם אם למדתם מפרופסורים "חכמים ונבונים", אך אינם מהוגנים, כנראה גם הם למדו מפרופסורים שלמדו מה"משכילים",

ויתכן מאד, שהם עצמם – באו מהקופים...

כתב: נתן שריאן - נ.ח.ש