הקדמונים כתבו, ששנה שבה היום הראשון של ראש השנה חל בשבת תהיה שנה מיוחדת במינה. או שהיא תהיה שנה טובה במיוחד, או חלילה להיפך. שלמה המלך גמר לבנות את בית המקדש בשנה שבה חל ראש השנה בשבת, וגם שני החורבנות של בית המקדש היו בשנה כזו. כדי להסביר זאת אומר הערוך לנר משל נפלא: משל למלך שאחד משריו בגד בו, והעביר מידע סודי לאויב. החליט המלך לתלות אותו על העץ. אשתו של אותו שר היתה תופרת הארמון, וכשהיא שמעה זאת היא באה למלך, בכתה והתחננה לפניו, ובסופו של דבר הסכים המלך להשאיר את השר בחיים. שנה אחר כך בגד שר אחר במלך, אשתו הבינה שהדרך היחידה להציל את בעלה היא כמו שנהגה האשה הראשונה. גם היא באה למלך בוכה ומתחננת, אך אצלה לא עזר דבר, והשר נתלה בחוצות העיר. כעבור זמן ניגש למלך אחד ממקורביו ושאל אותו לפשר הדבר, מדוע לאשה הראשונה הוא שמע ולשניה לא? ענה לו המלך - פשוט מאוד. לשני השרים מגיע דין תליה, אבל השר הראשון חי עם אשתו כל כך יפה ביחד, הם מתנהגים כל כך נחמד אחד לשני, אז גם אם לשר עצמו מגיע שיתלו אותו - מה אשמה אשתו? בגללה השארתי אותו. לעומתו השר השני מכה את אשתו, אם יתלו אותו - תהיה לה הצלה... והנה, במדרש 22 מובאים דברי רשב"י "אמרה שבת לפני הקב"ה ריבונו של עולם, לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג. אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דבור זכור את יום השבת לקדשו". כאשר חל יום הדין בשבת ויש קטרוג בשמים על עם ישראל, באה האשה - השבת - ומתחננת בעד העם, תראה איזה יחס ואהבה יש בינינו. אם הקב"ה רואה שהקשר שלנו עם השבת הוא חזק וטוב, אומר הקב"ה - מה אשמה השבת? וכך בזכות השבת מצילים את ישראל, כדברי חכמים "יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת עליהם". אולם כאשר עם ישראל בועט בשבת, אומר הקב"ה שיותר טוב לשבת שתישאר לבד, כך לפחות לא יפגעו בה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 28.5.15
291 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד