קריאה להגשת תביעה לבית המשפט הבינלאומי לחקור את הפוגרום  

ראה: http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9107

שנה לאחר פנוי עמונה חושף דו''ח מצמרר את שיטות הפציעה, תפקידם של הזכוכיות, מכשירי הענויים המאולתרים והנכויות הקשות

נ. ירושלמי (אתר "שופר")

שנה אחרי הארועים הקשים בעמונה סיים ארגון זכויות האדם ביו''ש את הכנתו של דו''ח מצמרר על התנהגות המשטרה בפנוי והגיש אותו השבוע למבקר המדינה ליו''ר הכנסת ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת * על פי הדו''ח ההתפרצות היתה קשה הרבה יותר מבגוש קטיף ועם נחישות לפגוע * הדו''ח חושף את שיטת נפוץ הזגוגיות במטרה לפצוע * מאמת את טענות הדריסה המכוונת של הפרשים * מאשש את העדויות על... השלכת צעירים דרך החלונות כשראשם כלפי מטה * 1500 תלונות מזעזעות שרובן גם מגובות בתמונות וסרטים * חלק ממאות הפצועים נותרו נכים לצמיתות * ברוטליות ללא רחם

ארועי עמונה התרחשו חדשים ספורים לאחר פנוי גוש קטיף וצפון השומרון. הם זעזעו את הצבור הישראלי למשך יומים שלשה ואח''כ שקעו אל תהום הנשיה והשכחה. בצבור הדתי לאומי לעומת זאת, הם חלחלו עמוק פי כמה וחוללו רעידת אדמה של ממש. הארועים העמיקו את השבר האידיאולוגי שחוו רבים בקיץ 2005, לאחר פנוי גוש קטיף וכאילו הטביעו חותם על משבר האמון הגדול בין צבורים רחבים בציונות הדתית לבין המדינה.

מאז, לא פסק ולו ליום אחד הבירור הרעיוני והויכוח העז בין אלה הדבקים כמעט בכל מחיר ב'ממלכתיות' וסבורים שדוקא ארועי עמונה ופנוי גוש קטיף, מחיבים את בני הציונות הדתית להדק עוד יותר את הקשר עם המדינה; 'להעמיק את ההתנחלות בלבבות'; לא להסתפק רק בהתנחלות שבקרקע ואף להקים תנועת התחברות, לעם ישראל לבין מי שחושב, שהארועים חסרי התקדים מחיבים דוקא התנתקות מקבילה: התנתקות מהממלכתיות שהציונות הדתית כה קידשה במשך שנים, התנתקות מתפיסת המדינה כ''ראשית צמיחת גאולתנו'', התנתקות מצה''ל, 'צבא הגרוש' והעמדת סימני שאלה על שורה של סמלים – כמו הדגל, ה''תפילה לשלום המדינה'', שהיו חלק מתפיסת החיים שהצבור הזה דבק בה עד לפני כשנה וחצי.

אלא שהשורות הבאות, במלאת שנה להרס בתי הקבע בעמונה, לא יעסקו בכל אלה. הם ירדו 'למטה', מהויכוח הרעיוני, אל התרבות ההתנהגותית, שאפיינה את התנהלות המשטרה בעמונה, בדיוק לפני שנה, אל ההשתוללות חסרת התקדים של השוטרים מול אלפי מפגינים, שאת צלקותיה נושאים עד היום מאות, על גופם ונפשם. על עשרות שנותרו נכים אורטופדית, לאחר שספגו מכות בגפים, באצבעות הידים, או הרגלים ובעמוד השדרה. על רבים נוספים שנותרו נכים תפקודיים או נשימתית. על בעיות כרוניות באברים פנימיים. על נכויות נוירוכירורגיות כתוצאה מזעזוע מח רב עצמה וגם על נכויות נפשיות: דכאונות וקשת רחבה של תופעות פוסט טראומטיות וקשיים בתפקוד. חלק מהנפגעים אושפזו שוב ושוב בבתי חולים, חלקם נזקקו לנתוחים, חלקם מטופלים עד היום בטפולי פיזיוטרפיה, טפולים פוסט-טראומטיים ואף טפולים פסיכיאטריים.

נתונים מזעזעים

'פרויקט עמונה' של ארגון זכויות האדם ביש''ע מנוהל ע''י משרד עו''ד חיים כהן מתל אביב ושותפים בו 8 עורכי דין נוספים. עד היום הוגשו למח''ש 100 תלונות, כולן מגובות בראיות לכאורה ועוד כ-50 נמצאות בשלבים מתקדמים של טפול ויוגשו כבר בשבועות הקרובים. סך כל התלונות והעדויות שהגיעו לידי צוות התחקירנים של הארגון עומד על למעלה מ-1,500 ועוד כמות דומה של חומרים מצולמים. כל החומרים הללו עובדו לדו''ח מתומצת המחזיק עשרות עמודים, שהוגש בסוף השבוע שעבר למבקר המדינה, ליו''ר הכנסת ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

הטענה המרכזית בדו''ח, עוד לפני שיורדים לפרטי המקרים, היא שהאלימות הקשה מצד השוטרים בעמונה לא היתה ספונטנית ולא התפתחה כתגובה לארועים בשטח, אלא היתה מתוכננת מראש, לפי הנחיה של דרג הפקוד של המשטרה, ברוח הנחיות הדרג המדיני. המשטרה מכחישה את הטענה הזאת מכל וכל. בארועי עמונה, המדינה הרסה כזכור תשעה מבני קבע, שבנו התושבים במקום ללא היתר, לפי הנחית הדרג המדיני, שהתעקש שלא להגיע לפשרה. מאות מפגינים נפצעו במהלך הארועים ופונו לבתי חולים. חלקם סובלים כאמור מהפגיעות עד היום. בארוע נפצעו גם עשרות שוטרים.

שנה אחרי, הנה איפוא תמונת הארועים בעמונה, על פי הדו''ח המקיף של ארגון זכויות אדם יו''ש:

כבר תחילת הארוע רמזה על אחריתו, כאשר מאות מפגינים נרמסו תחת רגלי השוטרים ופרסות הסוסים המשטרתיים, ללא שנעשה נסיון לפרוץ את החסימות באמצעות הנסת המפגינים, או באמצעים מקובלים אחרים.

רבים, כמו למשל פנחס ולרשטיין (יו''ר המועצה האזורית מטה בנימין) העידו כי ראו פרשי משטרה דוהרים על סוסיהם אל עבר המפגינים תוך רמיסתם ופגיעה בהם. ר.ר (קטינה) סיפרה: כי בעת שישבה עם בנות על כביש הגישה לעמונה, ראשון הפרשים דהר עם סוסו על גופה והפיל אותה ארצה. לאחר מכן, אחרי שר.ר. כבר שכבה על הרצפה, עברו על גופה ודרסו אותה, עוד 4-5 פרשים. העדות של הקטינה ר.ר אינה יחידה והיא נתמכת לכאורה על ידי חמש קטינות נוספות, שמתארות תמונה דומה. תמונתה של ר.ר. לאחר רמיסתה צורפה לדו''ח..

י. כהן מספרת: כי ישבה, בלווית בנות נוספות בכניסה אל רחוב הבתים. כשהתקרבו שוטרים אליהן, הבנות ניסו לדבר איתם ולבקש שיביאו שוטרות כדי לפנותן, אך השוטרים התעלמו מדברי הבנות והתקדמו אל תוך הרחוב דרך ומעל שורת הבנות, תוך שהם רומסים אותן ברגליהם, כאשר חלקם אף עושים זאת עם פרסות הסוס. חמור מכך, חלק מהשוטרים אף היכו את הבנות תוך כדי המעבר באמצעות אלות. הארוע תועד בסדרת תמונות. גם את שורת הבנים, הפרשים רמסו, כך עולה מעדויות שנאספו אך טרם הוגשו.

שיטת הפעולה בפריצה לבתים
השוטרים פרצו לבתים באופן שיטתי תוך כדי נפוץ חלונות הבתים באמצעות האלות, כאשר כתוצאה מכך החדר מתמלא בזכוכיות הפוצעות את הנוכחים עוד בטרם הגעת הכחות אל תוך הבית.
ש.ד. (קטין) וא.ח. שהיו בבית 9 העידו כי השוטרים ניפצו את החלונות תוך שהזכוכיות מתנפצות על יושבי הבית ופוצעות אותם. עדויות מקבילות הגיעו מבתים נוספים. ברוב הבתים נופצו גם החלונות המרובעים הקטנים של דלת הסלון, כאשר ברור מראש כי לא ניתן לחדור דרכם אל תוך הבית ומטרת הנפוץ היא אך ורק פציעת המפגינים השוהים בפנים. נפוץ החלונות תועד בסרטים רבים. בחלק מן המקרים נראה, שהחלונות נופצו זמן רב לפני הפריצה דרכם אל תוך הבתים וללא קשר מידי לפריצה עצמה. גם פער זמנים זה מלמד לכאורה על כך שמטרת הנפוץ היתה פגיעה במפגינים השוהים בפנים.
א.ב. (קטינה) שהיתה בבית 6 סיפרה: כי ברגע שהשוטרים התחילו לשבור את החלונות אמרו להם הבנות שישבו בבית ש''אנחנו נפתח לבד'' אבל הם המשיכו לשבור את החלונות תוך כדי שהם מפזרים זכוכיות לכל עבר.

מעדותה של ל.א. (קטינה) שהיתה באחד החדרים של בית 3 עולה כי לאחר נפוץ הזכוכיות ועם כניסת השוטר הראשון הוא החל מידית להכות את יושבי החדר, מבלי לפנות אליהם בבקשה להתפנות. ולא זו בלבד: יושבי החדר פנו אל השוטרים ובקשו כי יחדלו מלהכות אותם, מכיון שאינם מתכונים לנקוט באלימות ואולם השוטרים כמענה קללו את המפגינים והמשיכו להכותם. ארוע זה מתועד בסרטון שצולם מגג הבית הסמוך ובו ניתן לצפות כיצד השוטר החודר אל תוך הבית מתחיל באופן מידי להכות את המפגינים בעודם ישובים על הרצפה. גם גדעון כץ בבית מספר 9 סיפר: כי למרות שאמר לשוטרים: ''אני יוצא, אני יוצא'', המשיכו השוטרים להכות אותו בגבו.

יואל א., אשר היה אף הוא בבית 9, מספר: כי אמר לשלשה שוטרים שונים, שבכונתו לצאת מהבית ואולם בתגובה, כל אחד מהשוטרים, הכה אותו באכזריות.
הרב שלומי פלהיימר מספר בעדותו: כי הוא ומפגינים נוספים ישבו בבית 8 בשקט על הרצפה. כאשר נכנסו השוטרים אל הבית, הרב פלהיימר אמר לשוטרים: ''אין כאן אלימות'' ומיד וכתגובה הם החלו להכות אותו באופן נמרץ. השוטרים היכו אותו בחוזקה ובעצמה רבה עד כי הוא איבד את הכרתו למספר שניות. הם היכו אותו באגרופים בפלג גופו העליון וזאת תוך כדי קללות, כגון: ''כלבים''.

השוטרים היכו ללא הבחנה, גם במקומות רגישים מעדותו של נריה ז. (תיק מח''ש 2802/2006), אשר היה בבית 9, עולה כי הוא הוכה בראשו כאשר מכות אלו גרמו לו לאבד את ראייתו בעין שמאל לפרק זמן והביאו לאשפוזו למשך יומים בבית החולים. מאיר צ. העיד (תיק מח''ש 6048/06), אשר היה בבית 1 ובית 4 עולה כי השוטרים החלו להכות אותו עם אלות ברגלים, בידים, בבטן ובכל הגוף. עמנואל ג'עאן, מבית 9 סיפר שהוכה וקבל בעיטות במקומות רגישים ובבטן.

מוכים אחרים מגלים לכאורה, כי הובלו בתוך 'מסדרון שוטרים' שהיה הדרך היחידה אל מחוץ לבית. א.ד שהיה בסלון בית 7 תיאר כיצד הובל לאחר הכאה ממושכת באלות, אל עבר המסדרון הזה, כשלמפגינים לא היתה ברירה, אלא לעבור דרכו, במסדרון הזה, על פי העדויות, המפגינים הוכו בסטירות, אגרופים ומכות עם אלות.

השלכה מבעד לחלונות

רבים מהמפגינים הושלכו דרך החלונותה השבורים, דרך הזכוכיות השבורות, לעתים, כשראשם כלפי מטה. חלק מהמפגינים נפצעו כתוצאה מעצם הנפילה מהחלון, חלקם סבלו משברים בגפים וחלקם מפציעות ראש. מן הצד השני של החלון, מחוץ לבית, עמדו שוטרים אשר בדרך כלל קידמו את פניהם של המפגינים במכות נוספות.
מתלונתו של הרב שרגא אורזי (תיק מח''ש 7034/06) עולה כי לאחר שהוכה באכזריות בתוך בית 7 הוא נגרר אל חלון הבית והוצא בצורה המסכנת את בריאותו וזאת כאשר הוא מקרין סימני מצוקה ואכן לאחר הוצאתו מחלון הבית הוא התמוטט, נפל ואיבד את הכרתו.
א.א. סיפר כי כאשר המפגינים נזרקו מחלון בית 7 הם הוכו אף מחוץ לבית על ידי שוטרים שחיכו מחוץ לחלון.
ש.ג. (קטין), אשר היה בבית 9 תיאר כיצד הגיע לחלון הבית על מנת לצאת החוצה. הוא טיפס על החלון, אך השוטר שעמד בסמוך, דחף אותו מאחור לכיוון למטה וכתוצאה מכך, שלמה נפל תוך שראשו פוגע באבן בקרקע, דבר אשר גרם לשלמה לפתיחת ראשו ולדימום כבד.

ללא תגים מזהים

על פי הדו''ח של זכויות אדם יו''ש, למעלה ממחצית השוטרים הגיעו למבצע ללא תגים מזהים, כפי שהחוק מחייב. רבים מהן סרבו להזדהות לבקשת אנשים מהקהל ואף ענו לשואלים לשמם תשובות קנטרניות כגון ''אליהו הנביא'' או ''שמעון פרס''.
שוטרים רבים, כך על פי המתואר בדו''ח, השתמשו באלות הפוכות על מנת שעצמת הפגיעה כמו גם הכאב יהיו חזקים יותר.
''ככלל'', מסבירים מחברי הדו''ח, ''מכת אלה יוצרת אפקט של חבטה ו''מכה יבשה'', בעוד שמכה באמצעות אלה הפוכה יוצרת אפקט של מכת פטיש, תוך חדירה ופציעה לעומק של הקרבן. מנתוח החומר המצולם והתעודות הרפואיות עולה כי המפגינים אשר נפצעו פציעות ראש עמוקות ורחבות הוכו בדרך כלל באלות הפוכות''.

עדויות נוספות: זיו חיית נפל על הקרקע כתוצאה מקבלת מכה בעורפו. השוטרים המשיכו להכות אותו על הקרקע, למרות שדימם מראשו. ל.ק. (תיק מח''ש 5087/2006), אשר היתה מחוץ לבתים 6-7, נדרשה לעזוב את המקום וצייתה לדברי השוטרים. ואולם, מספר שוטרים הצמידו אותה אל קיר הבית והחלו להכות אותה עם אלות הפוכות בראשה, בכתפיה ובגבה. גם כאשר השוטרים ראו של.ק. מדממת הם המשיכו להכות אותה.

ככלל, נכתב בדו''ח, ''התקבלו מאות עדויות וחומרים מצולמים על הכאה ופציעה של מפגינים כפעולת עונשין ולא כאכיפת חוק''. מפגינים הוכו על הגגות, במשך פרקי זמן ארוכים, בהם ישבו ללא כל התנגדות על הגג והמתינו ל''שופל'' שיוריד אותם. מפגינים, על פי העדויות הוכו לא פעם, גם לאחר שכבר פונו מהבתים.

הדו''ח מציין את תלונתו של נתי רום (תיק מח''ש 6088/06) אשר לאחר סיום הארועים בעמונה, ראה קבוצת שוטרים מתפללים מנחה בתוך הישוב עמונה והתריס לעברם: ''למי אתם מתפללים''?!. בתגובה, הפסיקו אותם שוטרים את תפילתם, נטלו את האלות והיכו את נתי מכות נמרצות עד אשר אחת מהאלות נשברה.
במקרים רבים פעלו השוטרים מתוך אוטומטיזציה ברוטאלית, כשהם מכים ללא אבחנה וללא שליטה ובודאי ללא כל צורך, או תועלת מבצעית: הוכו מפגינים שנהדפו למדרון שמתחת לבתים. הם הורצו מצד לצד בואדי, ללא כל תכלית, תוך הכאת כל מי שלא רץ מספיק מהר. הוכו גם צופים שעמדו על הטראסה, מעל הבתים.

אחת המתלוננות א.ש. מספרת: כי בעת שהיתה בתוך בית 6, דחף אחד השוטרים את האלה שלו אל תוך בטנה וסובב אותה שוב ושוב בתוך הבטן. אבישג סובלת מאז מסדרת בעיות רפואיות באיברים הפנימיים בבטנה ומתאשפזת שוב ושוב בבתי חולים במשך השנה שחלפה מאז אותו ארוע.

מכשירי ענויים מאולתרים

מתוך הדו''ח: ''מעדויות רבות עולה תופעה של בעיטות במפגינים: בבטן, בצלעות, באיברים מוצנעים ואף בראשים. פגיעה מכוונת בעינים ובאף:
החדרת אצבעות אל עיניהם או אפם של מפגינים בוצעה במספר מקרים: מתלונתן של שלש בנות (תיק מח''ש 4904/06) שהיו על גג בית 5 עולה כי השוטרים פעלו כנגד המפגינות באופן הבא: 3 שוטרים הרימו מפגינה – 2 שוטרים אחזו בידיה ושוטר שלישי ברגליה, כאשר שוטר רביעי (אשר על פי הנוהל, אמור לאחוז באחת מרגליה של המפגינה על מנת לפנותה) שם את כף ידו על פניה של המפגינה וניסה להחדיר אצבעות לעיניה או לאפה.
עוד עולה מתלונת הבנות האלה, כי השוטרים השתמשו בגדר האבן הנמוכה שהפרידה בין חלקי הגג – כמכשיר ענויים, תוך שהם גוררים את הבנות מעל גדר זו באופן שגב הבנות מתחכך בגדר ונוצר אפקט של קילוף העור עד כדי כויה בגב. מתלונתה של ע.ק. שהיתה על גג 6 עולה כי שוטר הטיח את ראשה של חברתה בקיר וניסה לשבור את אפה באמצעות לחץ באצבעותיו לכיוון האף והעינים.
מסרטון שהגיע לידי הארגון ויוגש בקרוב כתלונה, עולה לכאורה, כי קבוצת שוטרים טלטלה מפגין שנעצר והובילה אותו אל ערמת לבני-אקרשטיין שהונחה על הקרקע. חולצתו של המפגין הופשטה ממנו והשוטרים דחפו את גבו החשוף וחיככו אותו שוב ושוב בלבנים, כשלמעשה גל הלבנים משמש כמכשיר ענוי לאותו מפגין.

אחת התלונות מתארת מקרה מחריד נוסף, שאירע לא. ר. בכביש העליה לעמונה. א. שכב אל הכביש ונבעט שוב ושוב בראשו, בחזהו ובשפולי בטנו. גם ד.ו. (תיק מח''ש 2797/2006) עבר חויה דומה, הוכה קשות והתמוטט על הקרקע. למרות זאת המשיכו השוטרים להכות אותו ברגליו ובידיו. מעדותו של י.ת (שטרם הוגשה) עולה, כי הוא בקש לרדת מן הגג בסולם ובעודו ממתין לסולם הוכה באלה. גם לאחר שהגיע לקרקע (כשכבר התפנה מרצון!) הושכב על הקרקע והוכה באלות ע''י 3 שוטרים. א.ח., שהיה על גג בית 1 סיפר, שכאשר היה בכף טרקטור שהוריד אותו מהגג, אחד השוטרים התישב לו על שפולי הבטן, ללא כל סבה. ש.ו. מגג מס' 9 העיד כי נזרק אל עבר כף ה'שופל', באמצעות בעיטות שכוונו בעיקר על אזור צלעותיו.

עשרות נערות מסרו עדויות על השפלות ופגיעות ברמות שונות. ''ידוע לנו'', נכתב בדו''ח, ''על עשרות מקרים של תלונות על פגיעות חמורות שהדף אינו סובלם ואולם תלונות אלה טרם הוגשו בעקבות העובדה שהבנות שנפגעו מטופלות ע''י גורמים מקצועיים ועל פי חוות דעת המטפלים טרם הבשיל השלב בו הן תוכלנה להתמודד עם ההיבטים המשפטיים של הארועים. ניבולי פה היו הצד הקל של השפלות אלה''.

''מתלונתה של ש.ה. עולה כי לאחר שהוכתה בגג בית 6 והורדה למטה באמצעות ה'שופל', התנפלו עליה מספר שוטרים והפילו אותה לקרקע. אחד השוטרים לחץ את ברכו על פניה של שירה ומעך את ראשה, כאשר יתר השוטרים אוזקים אותה. ש. איבדה את הכרתה מאחר וברכו של השוטר מנעה ממנה את נשימתה. במצב זה, כשהיא מחוסרת הכרה, אזקו השוטרים את שירה וסחבוה כשהיא מיטלטלת בידיהם ללא אלונקה וללא מתן טפול רפואי. כאשר צוות רפואי הבחין בשירה ובקש לפנות אותה לטפול רפואי - השוטרים סרבו ועיכבו את פינויה''.

מעדותו של ש.ג. (שטרם הוגשה) אשר היה איש מד''א עולה, כי אחד הקצינים פנה אליו והודיעו כי ישנן 2 בנות מחוסרות הכרה בתוך אחד הבתים, אולם השוטרים מנעו ממנו להכנס אל הבית, בטענה ש'אין פצועים כאן'. היו על פי הדו''ח מקרים, שבהם גם אנשי הצוות הרפואי המשטרתי עצמם נקטו אלימות מזעזעת כלפי המפגינים

בתום הארוע התברר, שמאות מפגינים הובהלו לטפול רפואי, באהל המרפאה בעמונה, במרפאה בעפרה, בבתי חולים בירושלים ובתל השומר וחלקם טופלו במרפאות במקומות מגוריהם. סוגי הפגיעות העיקריים, היו אלה:

1. שברים בגפיים שנגרמו בעיקר בזמן שהנפגעים ניסו לגונן על ראשיהם באמצעות ידיהם, או כתוצאה מדחיפתם והפלתם דרך החלונות.
2. פציעות ראש שבמקרים רבים היו עמוקות ביותר ונדרשו ל- 5-7 תפרים על מנת לאחותן.
3. פגיעות באיזורים שונים בראש כתוצאה ממכות שכוונו לכיוון הראש:
* עינים (לרבות איבוד ראיה לפרק זמן)
* אזנים (לרבות פגיעה בשמיעה, בעור התוף ובשיווי המשקל)
* שברים באף
* שברים בשינים
* שברים בלסת
4. זעזוע מח כתוצאה ממכות האלה שכוונו בעיקר לראשים.
5. שברים וסדקים בצלעות בעיקר כתוצאה ממכות אלה.
6. בעיות בתפקוד נשימתי בעיקר כתוצאה ממכות אלה לעבר בית החזה.
7. פגיעות בעמוד השדרה
החלמתם של מאות מהנפגעים ארכה מספר שבועות, במהלכם נפגעה באופן משמעותי שגרת החיים שלהם, יכולתם לחזור לעבודה סדירה, או להשתלב מחדש בלמודים.
מעבר לכך, מאות נפגעים אחרים שלא נזקקו לטפול רפואי סבלו משטפי דם פנימיים ומכאבים בחלקים שונים של גופם, עקב האלימות שהופעלה כלפיהם.

ארוע עמונה הסתכם במאות פצועים, אשר חלקם נושאים את תוצאות הפציעה במובנים של נכויות פיזיות ונפשיות כאלה ואחרות עד היום הזה. כן ידוע על מספר מקרים של נפגעות תקיפה המטופלות עד היום עקב פגיעת השוטרים בהן ואשר התלונות בענינן יוגשו רק בעוד מספר חדשים, בהתאם לחוות הדעת המקצועית של הגורמים המטפלים.

חלק מתיקי התלונות שהוגשו נסגרו ע''י מח''ש בנמוק של ''חוסר ענין לצבור''. זהו נמוק בלתי מתקבל על הדעת לכאורה כשמדובר למשל בספור תלונתו של הרב שרגא אורזי, אדם חולה אשר הודיע לשוטרים כי הוא חולה ובקש שלא יכו אותו, אולם הם היכוהו שוב ושוב בראשו עד שהתעלף והתמוטט. התלונה מגובה לכאורה בסרטים, תמונות ועדויות (תיק מח''ש 7034/06).
תיקים אחרים נסגרו למרות שמדובר בארועי אלימות שתוצאותיהם מבחינת הפגיעה בגוף הקרבן חמורות במיוחד. כך, למשל, תלונתו של ד.ו. אשר הוכה ע''י קבוצת שוטרים גם לאחר שהתמוטט וסובל מאז מכאבי ראש, סחרחורות וקשיים בהליכה (תיק מח''ש 2797/06).

או, תלונתה של ל.ק, אשר הוכתה אף היא באלות לאחר שכבר נשמעה להוראות השוטרים ובעקבות זאת נפצעה בראשה ואצבעה נשברה (תיק מח''ש 5087/06).
למרות העובדה שעד כה הוגשו למחלקה לחקירות שוטרים 100 תלונות אשר מגובות לכאורה בפירוט עובדתי של מעשה האלימות, מקום הארוע, עדים ותמונות, למעט 3 מקרים, לא הוגשו כתבי אישום נגד שוטרים!.