פירושו לתורה כולל ארבע גישות: א) דרך הפשט; ב) דרך המדרש, בו הרחיב לשון למען ישתמשו בו בשבתות; ג) דרך השכל, להורות כי תורתנו כלולה מכל החכמות; ד) דרך ה' - דרך הקבלה, ע"פ הרמב"ן "אשר הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו".
רבנו בחיי – מפרש התורה. חי בסרגוסה שבספרד ומת בשנת 1340. שם משפחתו חליאואה. היה תלמיד הרשב"א, כפי שנראה מפירושו בסוף פ' חקת, שם כתב, "מורי הרב הגדול רבנו שלמה נ"ר בפירוש ההגדות שחיבר".
מדרש רבנו בחיי על התורה פירושו לתורה נקרא כמדרש, כי צורתו המדרשית עולה היא על דרך הפשט שבו. בפירושו רצה לפרש בארבעה הדרכים שהתורה מתבארת בהם, כאשר יאמר בהקדמתו: א) דרך הפשט אשר הבטיח כי ישמור עליה כאישון עינו, ובפרט את פירושי רש"י ורבנו חננאל. ב) דרך המדרש אשר בו ירחיב לשון למען ישתמשו בו בשבתות להניח לבם מרגזם ועצבם. ג) דרך השכל, להורות כי תורתנו בלולה מכל החכמות. ד) דרך ה' דרך הקבלה ע"פ הרמב"ן "אשר הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו".
את הספר חיבר בשנת 1291, והוא נדפס ראשונה בנאפולי בשנת 1492, ונתוספו עליו כמה פירושים ובהם ספר "נפתולי" מר' נפתלי בר' אליעזר בענייני הקבלה (פירארא רצ"ו).
ספרים נוספים כד הקמח, שישים דרשות על נושאים שונים בענייני מוסר בסדר א"ב (קושטא רע"ה). שובע שמחות, פירוש על איוב (אמשטרדם תקכ"ח). שולחן ארבע על הלכות סעודה ע"פ המוסר והקבלה (נדפס עם "כד הקמח"). לדעת רייפמאן הוא מחבר ספר האמונה והבטחון המיוחס לרמב"ן בטעות, והוא ע"ד הקבלה ובו כ"ו פרקים. פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
"...כך במוגדור בשנת תרט"ו 1856 אסף ' אברהם אלמליח זצ"ל את כתבי היד של השירה הנקראת ל"קדים" והוסיף עליהם משלו וקרא לספרו "שובע שמחות". ספר זה הודפס בליוורנו. מאוחר יותר, במאראכש הודפס הספר "כתר כהונה" שכתב המשורר ר' שלמה כהן ז"ל בו סידר את השירים ל"קדים" עם ה"ג'דיד" ונהגו מקצת מהפייטנים בעיר לשיר את הבקשות לפי הספר הנ"ל..."
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1957
בחיי בן אשר
מפרש התורה. בסרגוסה שבספרד. מת בשנת 1340.
פירושו לתורה כולל ארבע גישות: א) דרך הפשט; ב) דרך המדרש, בו הרחיב לשון למען ישתמשו בו בשבתות; ג) דרך השכל, להורות כי תורתנו כלולה מכל החכמות; ד) דרך ה' - דרך הקבלה, ע"פ הרמב"ן "אשר הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו".
רבנו בחיי – מפרש התורה. חי בסרגוסה שבספרד ומת בשנת 1340. שם משפחתו חליאואה. היה תלמיד הרשב"א, כפי שנראה מפירושו בסוף פ' חקת, שם כתב, "מורי הרב הגדול רבנו שלמה נ"ר בפירוש ההגדות שחיבר".
מדרש רבנו בחיי על התורה
פירושו לתורה נקרא כמדרש, כי צורתו המדרשית עולה היא על דרך הפשט שבו.
בפירושו רצה לפרש בארבעה הדרכים שהתורה מתבארת בהם, כאשר יאמר בהקדמתו:
א) דרך הפשט אשר הבטיח כי ישמור עליה כאישון עינו, ובפרט את פירושי רש"י ורבנו חננאל.
ב) דרך המדרש אשר בו ירחיב לשון למען ישתמשו בו בשבתות להניח לבם מרגזם ועצבם.
ג) דרך השכל, להורות כי תורתנו בלולה מכל החכמות.
ד) דרך ה' דרך הקבלה ע"פ הרמב"ן "אשר הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו".
את הספר חיבר בשנת 1291, והוא נדפס ראשונה בנאפולי בשנת 1492, ונתוספו עליו כמה פירושים ובהם ספר "נפתולי" מר' נפתלי בר' אליעזר בענייני הקבלה (פירארא רצ"ו).
ספרים נוספים
כד הקמח, שישים דרשות על נושאים שונים בענייני מוסר בסדר א"ב (קושטא רע"ה).
שובע שמחות, פירוש על איוב (אמשטרדם תקכ"ח).
שולחן ארבע על הלכות סעודה ע"פ המוסר והקבלה (נדפס עם "כד הקמח").
לדעת רייפמאן הוא מחבר ספר האמונה והבטחון המיוחס לרמב"ן בטעות, והוא ע"ד הקבלה ובו כ"ו פרקים.
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 28.5.15
291 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
"...כך במוגדור בשנת תרט"ו 1856 אסף ' אברהם אלמליח זצ"ל את כתבי היד של השירה הנקראת ל"קדים" והוסיף עליהם משלו וקרא לספרו "שובע שמחות". ספר זה הודפס בליוורנו. מאוחר יותר, במאראכש הודפס הספר "כתר כהונה" שכתב המשורר ר' שלמה כהן ז"ל בו סידר את השירים ל"קדים" עם ה"ג'דיד" ונהגו מקצת מהפייטנים בעיר לשיר את הבקשות לפי הספר הנ"ל..."
http://www.otbritkodesh.com/content/view/30/
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.8.02
1905 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
http://toranit.jct.ac.il/book_details.php?BookID=2395
שם ספר: שובע שמחות
מחברים: דבליצקי, שריה הרב
תיאור ספר: על ענייני שבע ברכות.
אבל זה מתשל"א
וגם...
ספרי קבלה http://hsf.bgu.ac.il/cjt/files/Kabbalah%20Printed%20Books.html
שובע שמחות, לזר מנחם מנדל, זולקווא משנת תר"י
לפי האתר http://www.jewishsoftware.com/products/files/OtzarResponsabooklist.htm
הספר מופיע במאגר תקליטור "ארון הספרים היהודי" - שובע שמחות (ר' מנחם מנדל)
ואחרון:
באתר של תיקונים בספר 'נצר משרשים'
http://www.naytzer.org/
מופיע שובע שמחות כמה פעמים
יש בסוף העמוד מספר טלפון - אולי יש להם יותר מידע...
בהצלחה
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 4.10.07
452 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד