כשהיו הכמרים מפסידים בויכוח עם היהודים היה המלך מסלקם  

הנקודה המעניינת אותי היא התייחסותו של בעל האתר.

ביקשתי את התייחסותו בפרטי.

הוא לא טורח להגיב.

ההתעלמות הזו יחד עם המצאות החבורה הזו כאן עם ניבים מושחזים
והרגשה של בית אבא, אומרת דרשני..ואני יודע פרק בהלכות דרשות...

אני אמשיך להמתין, ד"ר רוטר.

לא נראה לי שהוא יצא חוצץ נגד מנהל העובד תחת שרביטו
ויהפך עולם למען רעיון -יהא צודק ככל שיהיה...

אולי מטעם זה הוא לא טורח להגיב

על התמיכה לאורך כל הדרך.

באמת!

אני לא מקבל את הטיעון שהעלת, אבל זה ממש לא משנה מה אני מקבל או לא.
במידה מסויימת אני מקבל את דבריך כחצי תשובה רשמית,
הואיל ולמדת עלי שאני יודע להבחין בין השיטין.

אין כל ספק שרוטר (האתר) הוא מקום דינמי ומרתק,
לעניות דעתי, עם פחות התרפסות לפריץ, הוא גם היה יותר אמיתי.

השקר שולט בכל מקום,
ומקום שאמור ליצג קשת גוונים גדולה מהכלל ששקר שולט בו
בוודאי ישקף זאת, ואכן זה משתקף היטב.

האמת אצלי ואיתי?

אם כן, הנחתי אותה לפתח כל מי שרוצה לאחוז בה.
אם לא, בוודאי יעמידוני על מקומי...

הוא טעה בפעם הקודמת והוא טועה גם עכשיו!

מבחינתי -אני חושבת שהוא כ ן צריך להפוך עולמות למען אותה אמת
ולחתוך בצבת את אותם אילוצים(אם בכלל קיימים)

שהרי על מה נחסמת?על ענין טכני גרידא

הוא הציב כלל שאסור להשתמש בבטויים נאציים
אז מבחינתו הוא צודק ...כי איך יראה הוא אם יתן יד להפרת אותם כללים שהוא עצמו הציב?

זה מה שניסיתי להסביר....

אבל מה לנו דאגה? שהרי אמת מארץ תצמח

עלה נעלה וירשנו אותה!

שהביטוים שאני משתמש בהם ממונפים בפורומים השונים (עלה נעלה וירשנו אותה !!)

הנה עוד ביטוי שמהווה תשובה לטיעון החדש שהבאת:

'הפה שאסר הוא הפה שמתיר'

ורוטר הוא בר אוריין שיודע היטב ללמוד, וללמד,
והוא לא חשוד בעיני כרכרוכי לאור הודעות מס'
שהזדהתי עם המסר בהן לחלוטין ב100% (מה שלא קורה בד"כ)

הגיע הזמן לסלק מתרבות השיח הישראלית את העבודה הזרה בקידוש השואה והמוטיבים הקשורים בה.

הדיסוננס הקוגננטיבי הקולקטיבי הקשור בשואה
כ"כ מוטמע בתודעה הרדודה של ההמונים
עד שהכליזמרים עושים בו שימוש ציני למטרותיהם.

ואין לי כל צורך להגיד יותר.

מי שמתיימר להוקיע אותי, אמור להבין את מה שאני אומר.

שיתמודדו.

הפה שאסר הוא הפה שיתיר.

הוא מנסה לקעקע את השיטה הבזויה
להלן :כליזמר

ובמלחמה כמו מלחמה,אין לנו המותרות של "דרכי נועם"

תקשיב צלופח מרוח שמן ונופת צופים.

אתה צריך להכניס טוב טוב לאוזני המסכה שלך:

אלו הכלייזמרים (אני שמח שהצלחתי להטמיע את הביטוי -
בדיוק כמו שהטמעתי את הכינוי - העש"ש)

הם צדיקים וחסידים לעומתך.

אלו נושאים דגל כפירתם בריש גלי, נלחמים עליו, ואוכלים אותה בקרבות בכבוד.

צלופחים כמוך הם, הם, האוייב המסוכן ביותר של עם ישראל.

נבלים ברשות התורה, רשעים מסותרים מאחרי מסכת הלמדן המראה מקומות.

אלו בדרך כלל הם אותן נשמות של עמלק שהפכו עצמן לכבשים פועות
כאשר הציל שאול את אגג.

המקום היחידי אותו אני מראה לשכמותך זה פי התהום.

למה? למה? ישאל הקורא התמים שנכנס רק לפורום חופש ביטוי,
ויראה רק את מה שכתבת אתה, ואת מה שעניתי.

אני לא כותב בשביל 'קוראים' צבוע קטן, אתה כותב להם !

אני כותב לך תשובה !!
אם תשכיל תלמד ותעשה תשובה באמת (לא מפרגן לך את זה אתה די אבוד)

הקורא הנבון שירצה להתעמק בשאלה יערוך חיפוש אחר כל הודעותך ברוטר נט
ויבין מה מסתתר מאחרי דמות העיוועים שלך. וגם כך זה לא מעניין אותי.

העיקר שאתה הבנת, מה אני מבין...

|/http://amiramveyael.blogspot.com/

אולם בגלל שביקשת יפה, אתן לך דוגמיות:

קרא כאן כיצד הלמדן שמדבר בנופת צופים בחלקלקות לשון עם מראה מקומות
שלא מבייש את הרה"ג רב עדת הנשים המסוללות והגברברים ה'מיוסרים' (***ראה תמונה מצורפת)
מוציא לעז על יהודים שמוסרים נפשם למען עם ישראל:

https://rotter.net/forum/scoops1/19940.shtml#27

וכאן תתבונן במלחך הפינכה הזה
(מזכיר שפחה מהארדקור יותר בכיוון של פורנוגרפיה)

https://rotter.net/forum/politics/10040.shtml

אין לי כל צורך בלהוכיח לאף אחד כלום,
אבל ביקשת - קיבלת.

***

ב"קישטא פסיכי", לא הבנתי מה אתה רוצה. יש בפורום הזה כמה אנשים שלא מגיבים לעניין. אני לא מדבר על קשר רופף, אלא על תגובות בלי תחביר, בלי קשר, ובלי משמעות. ועליהם יצא המשפט 'קישטא פסיכית', בזמנו.

קרא כאן דברים המתייחסים לאב טיפוס אותו אתה מייצג:

https://rotter.net/forum/scoops1/5323.shtml#12

אתה חייב להשתחרר מהסטיגמות שלך. תתייחס לכל מקרה לגופו. אותי לא מעניין איזה לבוש לובש האדם, אלא האם דעותיו אמיתיות או לא.

סיגנונך הקוטבי מאלץ סגנון כשלי.

אני מודה שדרך התבטאותי צורמת, אולם אילולי הצרימה מי היה מתייחס בכלל?

הפתרון המסתמן בקיטלוג "חרדי אופייני" כמו גם
הנסיון הפתטי שלך להתנער משטרן, מעידים על תמצית מהותך.

וסטיגמות מתמצות בשתי מילים: "קישטא פסיכי".

הדרך בה אתה מלקק לדמות המפלצתית "ביג ג'ו"
היא בדיוק אותה דרך בה שטרן מתברג בעולם הנאור אליו הוא שואף מבעד
לחורים האווריריים של הכיפה שלו.

אתה צריך להבין:

אני מודע לחלוטין שכל דברי אליך הם נסיון הדומה
למה שנאסא עושה בחקר החלל.

שולחים חלליות למאדים כדי למצוא שמץ מידע שיוביל לרמז על קיומם
של חיים במקום נוסף ביקום, כאשר ברור (לי על כל פנים) שהמגוחכים הללו אינם מבינים שככל שירחיקו נדוד בבועה הריקנית הזו הנקראת בפיהם יקום,
ידמו לאותם ילידים באמזונס שכיוונו את חיצם וקשתם אל המסוק שגילה את מקום מירבצם שלא היה ידוע לציוויליזציה.

חנוך עלה לשמים.
משה עלה לשמים.
אליהו עלה לשמים, ועושה הוא דרכו יום יום מכאן לשם וחוזר חלילה.

אף אחד מהם לא משתמש בחללית,
והמעבר בין המימדים הוא רוחני ואין לו כל קשר לכוכב גשמי זה או אחר.

לשם מה הסברתי כל זאת?

כדאי לתאר את ההפרש בין המקום ממנו אני מדבר
לבין המקום בו אתה מונח.

והסגנון היה במקצת רך יותר כדי שתוכל לעכל.

גב, זה עניין סובייקטיבי יחסית לנקודת המוצא של מבטך.

על כל גב שאתה תמנה, אמצא לך לב המתרווח באנחת רווחה למישמע
דברים המשיבים את הנפש, לבעלי נפש אמיתיים.

הגב הזה שאתה מדבר עליו אינו מעניין אותי.

יש לי את הגב שלי.

אתה בהחלט זקוק לגב שעליו אתה מדבר, זה צורך נפשי שלך.
אני לא.

עכשיו תסביר לי, איך הדיון עבר לדבר עלי?
נ.ב. אותי לא העיפו משום פורום, כי אני לא נוהג לגדף. אני מנסה לשכנע בדרכי נועם. (אתה רואה שאפילו אותך אני מנסה). אני לא זוכר שקיללתי אותך או פגעתי בך, ואשכולות ההשמצה שהבאתי כראיות מרשיעות כנגדי, "זכאי מחוסר אשמה". לעומת יחס מאוד שלילי שקיבלתי ממך הן באשכולות אחרים והן באשכול הזה, אני לא ארד לרמה של לקלל ולגדף, כי אין זו דרכי.

מאד פשוט.

אתה חבר מ 3.08 .
אבל אתה מדבר כותיקין 'חביבין', משמע הניק הזה שלך הוא בטח אחד משרשרת
ארוכה של מסכות שהחלפת לאורך זמן מספיק, המאפשר לך להשתעשע במרומז
עם חברי מועדון הרד בול המצמיח כנפים למי שלא 'מקובל' עליו.

פתחתי אשכול שאת הדברים בו הפנתי מהכותרת ועד מילות הסיום אל בעל האתר
והנה הגעת אתה עם אפך המאנפף, ודחפת אותו בדיבור שאינו משתמע לשתי פנים
המייצג כביכול הן את חבורת המעופפים והן את בעל הבית, ואתה ברוב חוצפתך שואל איך הדיון עבר אליך?

הוא עבר אליך כי אני לא קטיל קנים באגמיא, ואני מקובל במובן האמיתי של המילה אצל אלו שקבלה שמשמת אצלם גם במלוא מובן המילה, ומרגלא בפי לאמר:
אנו מקבלים את כל מה שאנו מוכנים לתת, ואשר ע"כ, הואיל ובקבלה עסקינן אזי נתתי לך פרק במבוא לשערי הקבלה - האמת.

ההודעה שלך רצופה לעז ומלאה ארס עכנאי, אע"פ שהיא כתובה כביכול בלשון נקיה. הכיצד תזדעק? הנה שוב הנך נוקט בסגנונך אותו תיארתי:
"האמת אצלי, אני לא יכול להוכיח אותה, אבל תקבלו אותה אחרת".

הוא אשר אמרתי ארס עכנאי שלשונו חלקלקות מבלי לגדף, ומבלי שהעיפו אותו משום פורום.

תפסיק להתפתל. אני לא 'מקלל ומגדף אותך', אני מציג את הכלי שלך קבל עם ועולם, כלי ריק מתוכן.

על מה בכלל אתה מדבר איתי? על מה נסוב הדיון שלך איתי?
על האמת 'שלי'?

אמת אינה שייכת לאף אחד, אמת אחת היא, ומי שאוחז בה, הוא עצמו שייך בה ולא להיפך, אין כל צורך להוכיח אמת, הואיל והאמת מוכחת מעצם היותה אמת,
איי, תקשה אם כך מדוע נעדרת היא?

חחח - תשאל את מי שזרק אותה מפורום פוליטיקה...

שעם כמות ידיעות שכזו (כמו שתארת) הצלחתי להציג את ריקנותך\טיפשותך\יהירותך\ארסיותך\בורותך\מגמותך\מטרותך\מנטרותך.

לרגע נדמה לך שבגלל שאתה סתם איזה ניק, זה לא מגיע אליך?

זה יחלחל, וכשאתה תקלוט, אתה תהיה מסכן שבז לעצמו.

שעת צהרים בברדיצ'ב. אל העיירה מגיע יהודי וצועד ברחובה הראשי, פניו אל בית הכנסת. דרשן הוא האיש ונודד מעיר לעיר ומכפר אל כפר. בכל מקום אליו יגיע הוא נושא את דרשותיו ופרנסתו בזה. עיסוק זה נפוץ היה בתקופה בה עוסק סיפורנו- לפני כמאתיים שנה, והדרשנים אנשי-מליצה, חדי-לשון היו סובבים בין קהילות יהודיות ובכל מקום אליו הגיעו היו מקהילים קהילות ונושאים את דבריהם. לרוב היו הדרשות מתובלות בדברי מוסר ותוכחה קשים.

הדוברים היו שופכים אש וגופרית על קהל השומעים, פותחים בפניהם את שערי הגהנום במלוא "תפארתם".
והמאזינים, רובם יהודים קשיי-יום שהיו טרודים מבוקר עד לילה בציד אחר טרף לביתם, היו מקשיבים ביראה, מצטמררים ומתכווצים במושבם למשמע הדברים הנוראיים. מעזרת הנשים אף היו עולים קולות התייפחות.

הגיע אותו דרשן אל בית הכנסת, שאל פה ברר שם ומבלי לאבד זמן יקר פנה אל ביתו של גבאי-הצדקה שעל אתר, לצורך קביעת הזמן הראוי לדרשתו. כרגיל ומנוסה, אך בלשון עדינה הבהיר הגבאי לאורח שלא יוכל לשאת דברים בעיירה זו. הדרשן המופתע שתק לרגע, אך מכיוון שהיה מהיר מחשבה החל מיד בדין ודברים להעביר את רוע הגזירה.

"מצטער" השיב הגבאי מול מטר המילים "הדבר אינו תלוי בי, זוהי תקנת הקהילה".

הדרשן המשיך לנסות את מזלו, אך כשהבין שלא תצלח דרכו להזיז את הגבאי מעמדתו שאל: "ומי הוא אותו בעל-תקנה?",
"הרב" השיב הגבאי, והאורח כבר בדרכו לבית הרב.

'אותו בעל-תקנה' היה לא אחר מאשר רבי לוי יצחק הידוע בכינויו 'סנגורן של ישראל' שכיהן כרבה של ברדיצ'ב.

קיבל רבי לוי-יצחק את הדרשן בסבר פנים יפות ולאחר שכיבד את אורחו במאכל ובמשקה, שאל במה יוכל לעזור לו.
טען הדרשן את טענותיו – מדוע וכיצד תתכן תקנה שכזו בקהילה חשובה כקהילת ברדיצ'ב. הרב הקשיב בכובד ראש וכשהלה סיים, הרהר לרגע והשיב:

"ממילא קשים חייהם של כל אותם יהודים יקרים, שבדם נפשם מביאים
את לחמם, כשבבתיהם ממתינים העוללים לפת לחם ואולי יתמזל מזלם ויזכו גם בכוס חלב, ומדוע להוסיף מכאוב על מכאובם בדברים שמייסרים את הלב?!" .
ראה הדרשן שלא יועילו כל טיעוניו ואמר:
"ומה איתי?! והרי גם על כתפיי מוטלת פרנסתם של אישתי וילדיי".

פני הרב הרצינו באחת:
"פרנסתו של יהודי אינה דבר של מה בכך... מוכן אני שתישא דרשה, אולם תנאי אחד חייב אני להתנות אתך...", האורח נחפז להנהן בראשו, "...

והוא שדבריך לא יגרמו צער". בתקיעת כף קיבל הדרשן על עצמו שדרשתו תהיה אך ורק בדברי נועם שיעוררו את הלבבות.

כשבידיו האישור מאת הרב נחפז האורח אל בית הגבאי ותוך שעה קלה יצא הקול בברדיצ'ב שעוד באותו ערב ישא דרשן אורח את דבריו וכל הציבור מוזמן, שהרי לא דבר של מה בכך הוא דרשה באישורו של הרב. בשעות הערב היה בית הכנסת מלא עד אפס מקום. פתח האורח את דרשתו כהבטחתו במדרשים ובסיפורים המשמחים הלב. אולם משחלפה לה שעה, מבלי ששם ליבו לכך, החלו דבריו להשתנות, שהרי הרגל נעשה כטבע ומשחלפו דקות נוספות כבר הדהדו בחלל ההיכל דברים קשים ומייסרים, ומרה שחורה כבר הוטלה בשומעים.

מכיוון שכך, נשא הגבאי את רגליו ונחפז אל ביתו של הרב.

לשמע הדברים הזדרז רבי לוי-יצחק. מזיע ומתנשף הוא הגיע אל בית הכנסת. הדרשן שהיה שקוע כל-כולו בדרשתו לא הבחין ברב שנכנס אל האולם, אולם רבי לוי-יצחק חלף על פניו, פתח את ארון הקודש, ומול הארון הפתוח קרא
בקול גדול:

"ריבונו של עולם, הוא לא מתכוון באמת לכל מה שהוא אומר.

זה רק בשביל הפרנסה"....

רק בשביל הפרנסה.

פרנסה.