(קיבלתי במייל)הימין ניכס לעצמו את הצבע הכתום והכתים לנו אותו לעד. נינה מוחקת את כתם הכתום מחייה.
קמתי בבוקר וידעתי שהיום
אני הולכת למחוק את כתם הכתום:
את מרק הדלעת ומרק הבטטה
שפכתי לכיור יחד עם הפנטה
את כל הכריות הכתומות בסלון
העפתי בזעם דרך החלון
את החליפה הכתומה, כולל הז'קט
ארזתי ומסרתי ל"כוח לתת"
(אבל הצטערתי שאני כזאת מתנשאת
מה, רק בגלל שאנשים עניים
זה לא אומר שהם ימניים...)
מסלט הכרוב – חשבתי שאני מתה -
הוצאתי את כל הגזר בפינצטה
ירדתי על המישמשים, איזה בני זונה
מזל שלהם שתיכף נגמרת העונה
כשצילצלו לי מאורנג' – ניתקתי מיד
זו תוכנית התנתקות שלי בנייד
הזעקתי דחוף את חיים הגנן
אל הבוגנוויליות העומדות בשיא פריחתן:
"תשאיר את הוורודה, תשאיר את הסגולה
ואת הכתומה עקור, עקור בלי חמלה"
וחיים הגנן הבין ללבבי
כי חיים שלנו הוא גנן ערבי
ואת כל הג'ינג'ים של גלילה רון פדר
סידרתי בערימה בדיוק לפי הסדר
זרקתי גפרור ולהבה בם הוצתה
(וסמדר שיר היתה מאוד מבסוטה)
וכששקעה השמש בסופו של היום
עצמתי עיני לצבעי הכתום
ניגשתי חרש למגירת הלבנים
שם, בין שלל חזיות ותחתונים
התחבאו להם, ענוגים, מקושטי מלמלה
וכתומים, כתומים שזה לא מילה
שלחתי יד נחושה למעמקי המגירה
שלחתי, ואז החזרתי בחזרה
לא, לא אוותר על תחתוני הכתומים
כי גם לי יש קווים אדומים
נ.ב.
ובינתיים ממשיך להתלבט לו השמאל
במה יבחר? בירוק? בלבן? בכחול?
בוורוד? בסגול? בצהוב? בטורקיז?
וההחלטה מתמהמהת עד להרגיז
כי אין מה לעשות, ככה זה בטבע
כשאתה שקוף – קשה לך לבחור צבע
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
יופי של קטע! אהבתי והרגשתי שכל שורה יוצאת היישר מלבי.
עד כמה שידוע לי, מזה מספר חודשים קיימת תנועת נגד לתנועת המתנגדים שמשתמשת בצבע הכחול - או כחול לבן. אבל, כנראה בגלל חוליגניות של הכתומים או חלקם, שניפצו שמשות וניקרו צמיגים של מכוניות שסרטים כחולים התנוססו עליהן, ויתרו ה'לוחמים' הכחולים (והצודקים) על הצבע..... חבל מאוד שהמשטרה כל כך רכה עם הכתומים ונותנת להם להשתלט על חיינו.
שימו סרט כחול!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד