השיר ''אדמת האלוקים'' מאת: בועז אופיר  

משתפתח את הפה ותוכיח זאת!!!

איפה האלוהים היקר שלך היה בשואה?

אחרי שגודל הוא מתחיל לחשוב "איפה היה אבא שלי כשכרתו לי את הרגל".

נו? תגיד זה רציני??

האלוקים עשה מה שטוב עבורינו.

גם הילד הזה לא מבין למה אבא שלו נתן לכרות לו את הרגל, הוא רק מאמין שזה נעשה למען חייו ולמען טובתו.

לכן, למי שמאמין באלוקים שהוא עושה לנו רק טוב אין שאלות איפה הוא היה בשואה.

ולמי שלא מאמין - יש הרבה שאלות.

למה לעשות ברית ביום השמיני?
למה לשים מזוזה בדלת?
למה להתחתן כדת וכדין?

ועוד הרבה שאלות.

הנה עוד חומר בנושא :

אז איפה אלוהים היה בשואה?


חלקים מתוך דו שיח מרתק שישודר הערב בערוץ הכנסת בין ח"כ טומי לפיד והרב לאו לקראת יום השואה והגבורה


אריאל שנבל




לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה, הציע ערוץ הכנסת לח"כ יוסף לפיד להזמין לאולפן כל אדם שיחפוץ, כדי לשוחח עמו על משמעות השואה ולקחיה. יו"ר שינוי, בחר לו לפרטנר דווקא את הרב הראשי לת"א-יפו וחתן פרס ישראל, הרב הראשי לישראל לשעבר, ישראל מאיר לאו.

להלן קטעים נבחרים מהדו-שיח שהתפתח בין שני ניצולי שואה, שני אישים שקשה לחשוב על דמויות הרחוקות יותר מהם, בהשקפותיהם ועמדותיהם בנושאי אמונה, אלוקים וגורל.





אמונה היא לא תשובה



ח"כ לפיד: אותו אלוקים, שאתה מדבר עליו ושציווה "אל תשלח ידך!" והציל אותך, לא הציל מיליון וחצי ילדים אחרים. זה מקרה נדיר שמבוכנוואלד יצא ילד חי. אתה לא שואל את עצמך למה אתה ניצלת, ולמה אחרים הופקרו?

הרב לאו: זו שאלה עתיקת יומין. לא אכחד ששאלתי אותה, ביני לביני, אין ספור פעמים, אבל אומר לך ולצופים בשיא הכנות: אין לי מענה הולם, זולת הידיעה הברורה שיש בורא עולם, שמעשיו ומחשבותיו אינם נהירים לי כל צרכם.

ח"כ לפיד: ואולי התשובה הפשוטה היא שאין בורא עולם?

הרב לאו: אין צורך ברגע זה לשוב ולשחזר את כל ההוכחות לקיומו של הקב"ה. נסתפק הפעם באלברט אינשטיין, שנשאל אם ניתן יהיה לגשר בין דת למדע, והוא הסביר בחיוך כי רק איש מדע אמיתי מבין ויכול להוכיח כי לא ייתכן לעולם בלי בורא עולם. פרופ' צ'רנייבסקי מן הטכניון כתב שהביאו את גדולי המדע – ניוטון, גליליאו וקופרניקוס ואחרים – ומתברר שכולם מאמינים שמעולם לא נברא אדם עם שיניים על הירך, או על הזרוע, תמיד רק בפה...

ח"כ לפיד: פרימו לוי, גדול הסופרים היהודיים ששרדו את השואה באושוויץ, פרסם טרילוגיה – ובה כתב שאחרי מוראות האימה ההן, לא יכול יהודי להאמין באלוקים. זה שאתה טוען שאין לך הסבר, לא מניח את דעתי בשאלה: איפה הוא היה כשרצחו את אבא שלי?!

הרב לאו: פרימו לוי מייצג רק את עצמו ואת אלה החושבים כמוהו. אהרון לוסטיגר, למשל, הסיק את המסקנה שלו והפך להיות ז'אן מארי לוסטיז'ה, הקרדינאל של פריס ואפילו מועמד להיות אפיפיור. אחרי שאמו נספתה בשואה, הוא נכנס למנזר בליון. גם זו דרך. לא תהיה המשכיות למשפחתו ולא יישאר מהם זכר. בלי אשה, בלי ילדים. אם אתה לא מבין משהו, משמע הוא לא קיים? אם אני לא מבין בחלל, משמע כל זה איננו? "שאו מרום עיניכם וראו". של מי הוא? של הרוצחים? האלטרנטיבה שאתה מציע, לא להאמין ביהדות, פירושה לתת ניצחון בידי רוצחינו.

ח"כ לפיד: יהדות בודאי שיש. זה עם קטן מאד, שהחליט שאלוקים הוא האלוקים שלו.

הרב לאו: ואנחנו, כולנו, טועים?

ח"כ לפיד: המסקנות שלי הפוכות משלך. הייתי בגטו בודפסט ואמרתי שאם אבא שלי נרצח במטהאוזן על לא עוול בכפו, רק מפני שהיה יהודי, אז אין אלוקים בשמים ובשום מקום.

הרב לאו: לי אין שום ספק שהקב"ה מנהיג את העולם, ואין לי אלא להצטער על המסקנות שאתה הגעת אליהן. מי נתן לנו חיים, שכל, כושר דיבור, בריאות?

ח"כ לפיד: הטבע...הטבע...

הרב לאו: ומי יצר את הטבע? את החיות? מי קבע את כל אלה? כבר שאל איוב: את הטוב נקבל מאלוקים, ואת הרע לא נקבל? אין לך שליטה במעשי הבריאה, אז במחשבותיו של הבורא אתה רוצה לשלוט?





מפני הפחד אנשים בורחים אל האמונה



ח"כ לפיד: יש בעולם מיליארד ומאתיים אלף קאתולים, שמאמינים באמונה שלמה שאלוקים הוא רב רפורמי, שהיהודים והרומאים הרגו בירושלים. גם אם אשאל אותם, הם ידברו באותו שכנוע על האלוקים שלהם שנרצח. למה אתה צודק והם טועים?

הרב לאו: יש עניין של ראשוניות. גם האפיפיור הקודם, וגם החדש, הביעו דעתם המפורשת שאנו "אחיהם הבכורים". הם חושבים אולי שהם מבינים את האלוקים יותר טוב מאיתנו, אבל אנחנו הבאנו משהו לעולם. זה היה הבסיס לכל. באנו עם עשרת הדברות, שפותחות ב"אנכי ה'".

ח"כ לפיד: אני טוען שחמשת הדברות האחרונים הם החשובים.

הרב לאו: ומי קבע אותם? מי נתן אותם?

ח"כ לפיד: יהודי חכם ששמו היה משה...

הרב לאו (צוחק): ומי הוציאנו ממצרים? גם זה היה בדרך מקרית? לא היה "שלח את עמי"?

ח"כ לפיד: באים אלי אנשים ואומרים שהיו חולים והאלוקים שלח להם מרפא, אבל אני שואל: למה עשה אותך חולה? אם היית נשאר בריא, לא היית זקוק לרפואה...

הרב לאו: על זה אומרים "לאלוקים פתרונים"...

ח"כ לפיד: אמונה – היא לא תשובה לשאלות הגיוניות.

הרב לאו: אלה באמת שני קווים מקבילים. רציו ואמונה. אם מורה תעמוד לפני תלמידים בכיתה ב' ותאמר להם שמכפלת 2 ב-3 היא –6, ואחר כך תבקש מהם להאמין בזה, רק משום שהיא בעלת נסיון וגדולה ומבינה יותר מהם, היא מורה גרועה. לא משתמשים באמונה ללמד חשבון.

ח"כ לפיד: ואם היא תגיד להם שזה כך, בגלל שהיא מאמינה שכך הוא?

הרב לאו: אז היא לא רק מורה גרועה, היא גם טפשה...

ח"כ לפיד: במאה ה-21 צריך להעמיד את האמונות במבחן ההגיון. אנחנו עם של 13 מיליון, ובעולם יש 6 מיליארד...

הרב לאו: שרובם מאמינים... אתה שייך למיעוט שלא מאמין שיש בורא עולם. כאילו הטבע נולד מעצמו. אתה זה שמנהל איתו חשבונות ופנקסים, אתה עושה איתו תנאים: "הוא יכול היה לאפשר לאבא שלי לחיות." אני לא עושה חשבונות כאלה.

ח"כ לפיד: מפני הפחד אנשים בורחים אל האמונה. הם רוצים שהוא יגן עליהם, אבל הוא לא עשה זאת כשנרצחו שישה מיליון יהודים.

הרב לאו: ומה תשובתך? ברגע שאתה טוען שאין בורא עולם, מה זכות הקיום שלנו במדינה, שאתה מכהן בה כחבר כנסת? אנחנו טוענים שזו הארץ המובטחת, המולדת, שכאן היה בית המקדש, ואתה? כדאי שתעיין בזיכרונות בן-גוריון. כשהוא עמד בפני ועדת פיל, אמרו לו: "באת מפלונסק. לפניך היו פה אלחוסייני, נוסייבה ואחרים. יש לך קושאן?" בן גוריון, כדאי לדעת, נפנף בספר התנ"ך. הוא לא התבייש לומר: "זה הקושאן שלנו! אלוקים הבטיח את הארץ לאברהם, ליצחק וליעקב." מי כתב את התנ"ך הזה?





תמיד אנו זקוקים לו



ח"כ לפיד: אתה באמת מאמין שזה היה אלוקים?

הרב לאו: כמו שאתה מכיר את סארטר ופרוייד, אני מכיר את המקורות היהודיים. אני מאמין ומשוכנע שהאלוקים נתן תורה למשה בהר סיני.

ח"כ לפיד: מאות ספרי מדע כבר עסקו בזה ועשו אנליזה מדוייקת מי כתב מה בספר הזה.

הרב לאו: הרמב"ם נמנה עליהם? הגאון מוילנא גם ברשימה?

ח"כ לפיד: לי יש גאונים אחרים... אין בינינו ויכוח על הזכות על הארץ, שמקורה במורשת ישראל, בהסטוריה היהודית, בתרבות.

הרב לאו: איזו תרבות? זו שהחלה לפני מאה שנים, או לפני 4000 שנה? אם איננו מאמינים, חלילה, אנו שומטים מתחת רגלינו את השטיח עליו אנו ניצבים. אין זכות קיום לכנסת, שאתה בין נבחריה.

ח"כ לפיד: ההסטוריה היהודית אכן מונעת על-ידי האמונה. היא קיימת, אבל זה לא אומר שיש אלוקים.

הרב לאו (בצחוק גדול): אתה נתפס לעניין ולא מוכן לזוז ממנו. מה אכפת לך להודות שיש בורא עולם, שבמהלך אלפי שנים, יש פרק מסויים בהסטוריה שהיתה בו עלטה, הסתר פנים. אפילו השואה כבר נחזתה ונכתבה בתנ"ך: "ומצאוהו רעות רבות וצרות..."

ח"כ לפיד: הוא הסתיר פניו כשהיינו זקוקים לו.

הרב לאו: תמיד אנו זקוקים לו.

תגובות פילוסופיות ותיאולוגיות של יהודים על השואה

המשמעות המדהימה של חורבן יהדות אירופה העלתה מיגוון רחב של הרהורים פילוסופיים ותיאולוגיים. הוגי דעות ניסו לתת כמה תשובות לאירועים הרדיקליים הקשורים בשואה, ולשם כך השתמשו, תכופות בהדגשים מיוחדים, ב'תשובות' קלסיות לבעיות התיאודיקיאה (הצדק האלוהי) ולסבל האנושי, או בדרך של ניתוחי מושגים חדשניים. ברור שכול התשובות והתגובות בעייתיות.

תשובות מסורתיות. אסונות לאומיים, מות המונים וסבל אנושי רב מימדים, אינם זרים להיסטוריה היהודית. בתגובה עליהם ניסחה המסורת היהודית, במידות שונות של הצלחה, סידרת תשובות המנסות להסביר את ההתרחשות ולנחם את הקורבנות. את המקום הראשון בין כול הפרדיגמות התיאולוגיות, תופסת, מבחינה היסטורית, הסברת הטרגדיה כעונש על חטאיהם של היהודים – טיעון שלו שורשים עמוקים במקורות המקראיים, אף שהוא אולי הפחות מושך מנקודת ראות מודרנית. על-פי ההסבר ההוא המציאות המחרידה של אושוויץ אינה מעוררת התלבטות מיוחדת ביחס לאמונה : היהודים לא קיימו את החובות המוטלים עליהם על-פי הברית בינם ובין האלוהים, והוא הענישם על כך. אין כול צורך לבקש הסברים נוספים או להעמיד בסימן שאלה את קיומו של האל או את האמת שבאמונת היהודים על-פי הברית. כהסבר לאירועי שנות ה-30 וה-40 לובשת ההאשמה הזאת בקרב היהודים האורתודוקסים שלוש צורות: הראשונה תולה ביהודים את ההאשמה הכללית של חטאים הקשורים בחוסר נאמנות לברית, אך נמנעת מפירוט נוסף (השקפתו של הרב יצחק הוטנר) ; השנייה קושרת קשר סיבתי בין השואה ובין עליית הרפורמה וצורות אחרות לא-אורתודוקסיות של יהדות (השקפתו של הרב אלחנן וסרמן ואחרים) ; השלישית תולה את האשם בציונות, מכיוון שהיא לא השלימה עם הגלות ולא ניאותה להמתין לגאולה המשיחית של האלוהים (עמדתו של הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמאר). כול שלוש התגובות הללו בעייתיות, גם בשל האל שהן מציגות, דהיינו, אל הרואה צורך ברצח מיליון ילדים יהודים כעונש על אחד מאותם 'חטאים', או אף על כולם יחד.

עוד ארבע דוקטרינות, או מודלים, אף הם בעלי שורשים במקרא, ניתנו כהסבר להכחדת יהדות אירופה : (1) העקידה ; (2) 'עבד אדוני' של ספר ישעיהו ; (3) 'הסתר פנים' - חרון אף ה' והסרת חסדו ; (4) איוב. הפרדיגמה של העקידה משווה את הקורבנות ליצחק, קורבנות חפים מפשע, אשר, שלא כיצחק, מועלים לקורבן, כאות לנאמנות, בלי חטא, נקיים מכול אשמה, ומתים כאות לנאמנות מירבית למסורת ישראל, לתורה ולאלוהי ישראל. הפרדיגמה הזאת מקודשת מימים ימימה ביהדות. התאמתה לעניין מחנות ההשמדה של הנאצים עומדת בסימן שאלה, גם מכיוון שהס"ס אינו אברהם אבינו והקורבנות אינם מתים על קידוש השם במובן הקלסי של בחירה חופשית של גורלם.

גם המודל של 'עבד אדוני', הנשען בעיקר על ישעיהו פרק נג, תפס מקום רב בהרהורים שלאחר השואה. בדומה לעקידה, נמשך האדם המודרני לסוג תשובה והסבר שכזה מכיוון שאינו מטיל כול אשם בקורבנות, רואה את סבלותיהם כמעין כפרה על אחרים, או אפילו כמסתוריים, אמצעי שדרכו מאזן אלוהים את כוחות הבריאה ומביא ישועה לרשע, ועם זאת מבטיח את אהבתו המיוחדת לקורבנות הצדיקים ואף משתתף בסבלותם, ומפצה אותם בעולם הבא. בתשובה מסוג זה השתמשו, בין השאר, מנהיגי חסידים, אברהם יהושע השל, הוגה הדעות האורתודוקסי אליעזר ברקוביץ והתיאולוג הרפורמי איגנאץ מאיבאום ואחרים, אך נמתחה עליה ביקורת חמורה, מכיוון שהיא נשענת על תפיסת הסבל המכפר את עוונות הזולת, דבר שהוא עצמו מוקשה. יתר על כן, תשובה כזאת מעלה את השאלה הקשה והנוקבת מדוע ירצה אלוהים קורבנות כאלה כדי להסדיר את העולם שהוא עצמו יצר, ומה טיבו של אלוהים הרוצה בכך.

'הסתר פנים' מוסבר במקרא הן כתגובה לחטא, (כגון בדברים לא, יז-יח) והן כאירוע מסתורי שאינו ניתן להסבר ושאי-אפשר להסבירו בסיבה ברורה, (כגון בתהילים מד ; תהילים יג ; ישעיהו ח, יח ; ישעיהו מה, ה). בכמה טיעונים תיאולוגיים קשור 'הסתר פנים' באורך אפיו של אלוהים, כלומר, סובלנותו לחוטא, פירושה שהאלוהים חייב לאפשר לחטא שיתרחש - דבר הגורר קורבנות. בסופו של דבר הסבר כזה רופף, משום שהוא מסביר חידה קשה אחת - מציאות הרשע - על-ידי יצירת חידה קשה אחרת - הסתר פנים. כמענה של התיאולוגים בני זמננו בתגובה לאושוויץ (כגון מרטין בובר), אין די בהסבר של 'הסתר פנים'.

הפרדיגמה של איוב, אשר למרות המושך הרב שבה - שהרי ידוע שאיוב לא היה חוטא - גם היא אינה משביעה רצון מבחינה תיאולוגית ומתודולוגית: איוב המקראי זוכה להגנת האלוהים בעת ה'ניסיון' שבו עמד (איוב, א :יב; ב :ו), ואילו לעם היהודי בזמננו לא היתה הגנה כזאת. ועוד : האל לא חזר והתגלה שוב בהתגלות אלוהית חד-משמעית לאחר ה'ניסיון', ובכך אישר את קיומו ושליטתו בעולם, גם אם באופן הנשגב מבינת אדם, כפי שהתגלה לאיוב. (ואולם, יש הרואים בהקמתה של מדינת ישראל מעין התגלות האל, אף שמהותה אינה התגלות 'חד משמעית' כהתגלות המתוארת בספר איוב).

תגובות מודרניות. לעומת כול אותן תגובות מנוסחות ומעובדות, הגיבו הוגים יהודים אחרים על השואה באופן יצירתי, אם גם לא משביע רצון, בהסברים מקוריים ומעוררי מחשבה. ההסבר הקיצוני ביותר, אם כי המספק פחות, הוא של ריצ'רד רובנשטיין (1966, ראה ביבליוגרפיה) שטען כי השואה מוכיחה חד-משמעית את אי-קיומו של האלוהים ואת פשיטת-הרגל של התיאולוגיה היהודית המסורתית. היקום הוא אבסורד, כלומר, חסר כול משמעות או מטרה, וביקום כזה אין זה מפתיע כלל וכלל שזוועות כגון אושוויץ יכולות להתרחש. לפיכך חייבים היהודים להסתלק מהמיתוסים התיאולוגיים העתיקים של טרנסצנדנטליות האל והגאולה ולבקש להם תורת ערכים חדשה, אימננטית ונטורליסטית, שהיא לבדה יכולה להעניק לאדם את השמחה והניחומים שאפשר להשיגם בעולם. ואולם, התיזה הזאת, כפי שפיתח רובינשטיין, לוקה בקשיים הגיוניים ומתודולוגיים המערערים את כוח שכנועה.

גישה אחרת היא 'הגנת חופש הבחירה', שהיא גירסה מחודשת של טיעון קלסי שניסה להסביר את קיום הרשע האנושי בבריאת האל. הגישה הזאת מעניקה לרשע לגיטימציה הגיונית, בהעלותה את הטיעון, שכדי שבני-אדם יהיו בני-חורין – ולפיכך נשגבים - חייבים הם גם להיות בני-חורין לחטוא ולהמיט רעה ורשע על זולתם (תיזה המועלית בעיקר בכתביהם של אליעזר ברקוביץ וארתור א' כהן). לא האלוהים אלא בני-האדם יוצרים רשע. גם הגישה הזאת אינה סבירה לחלוטין, מכיוון שאינה מתמודדת דיה עם אפשרויות מטפיסיות חלופיות, כגון עם האפשרות שאלוהים יכול היה לברוא עולם של חירות ופחות רשע, ואולי אף בלי כול רשע, או למצער לברוא בני-אדם בעלי נטייה חזקה יותר לעשות טוב שאוזניהם כרויות יותר וליבם פתוח יותר לחינוך מוסרי.

את העמדה החדשנית השלישית השמיע אמיל פאקנהיים, שטען שיש להבין את השואה כאירוע חדש של התגלות אלוהית. אלוהים היה באושוויץ, למרות שאין אנו יכוליס להבין בדיוק מה עשה שם. ומתוך השואה יצאה מצווה חדשה, המצווה התרי"ד, נוסף לתרי"ג המצוות המסורתיות והיא : 'יהודים, אל תתנו להיטלר ניצחון שלאחר המוות'. בדבריו על המצווה התרי"ד מתכוון פאקנהיים, שהיהודים חייבים להבין שמוטלת עליהם חובה קדושה להישרד, כדי להבטיח שהיטלר, אחוז טירוף ההשמדה שלו שכוון נגד העם היהודי, לא יהיה בסופו של דבר המנצח. מעל לכול, המצווה התרי"ד כרוכה בקיום יהודי ובחובה הדיאלקטית שליהודים 'אסור להתייאש מאלוהי ישראל, כי אז תיכחד היהדות'. ואולם, הסברו של פאקנהיים יוצר קשיים פילוסופיים, הסובבים סביב בעיות יסוד מסויימות בתפיסותיו של פאקנהיים על ההתגלות והמצוות.

עמדה עוד יותר רדיקלית העלה ארווינג (יצחק) גרינברג. הוא סובר שהשואה ניפצה את הברית בין אלוהים לישראל. גרינברג מתאר את מערכת היחסים המסורתית על פי הברית כ'שיגור לפעולת התאבדות', ואפילו ריבונו של עולם אינו יכול לצוות עליה. גרינברג מציע את התיזה הפרובוקטיווית, שעם סיום תנאי הברית הישנים בין ישראל לאלוהים נכנס עם ישראל מרצון למערכת יחסים חדשה, שוויונית יותר, עם האלוהים כתוצאה מההתרחשויות. התיזה של גרינברג מתחמקת ממתן הסבר לשואה ובמקום זאת מתמקדת בתגובה הממשית שלאחר השואה שיאמץ העם היהודי. ואולם, למרות שההצעה מעניינת, יש מקום לתהות על ההיגיון שבעמדה של גרינברג, בעיקר שימושה במונחי יסוד ובמושגי יסוד תיאולוגיים כגון הבית, המצוות, ההתגלות האלוהית ועוד, וכן המרכזיות שהיא מעניקה להיטלר בניסוח תיאולוגיה יהודית שלאחר השואה.

חדשני עוד יותר הוא ארתור א' כהן. כהן טוען שהדרך היחידה לפתור את הבעיות התיאולוגיות הרבות שמעלה השואה היא להגדיר מחדש את האלוהים, דהיינו, להכיר בכך שמוטעית התפיסה הישנה יותר של האלוהי, הרווייה 'כול' (כגון יודע הכול, הכול יכול, וכולי). יש אלוהים, אך אין לו הכוח להתערב בענייני בני-האדם, כפי שסברו הדורות הקודמים. יש להסתלק מתפיסתנו אותו כמכוון כול יכול של ההיסטוריה והטבע, ולהמירה בתפיסה מצמצמת יותר של האלוהות. ואולם, מתעוררת השאלה האם אלוהים עודנו אלוהים אם נוטלים ממנו את מקומו כמכוון ההיסטוריה. וגם אם אפשר להגן על ההמשגה הממזערת הזאת במונחים פילוסופיים כלליים - האם יכולה אלוהות 'מוקטנת' כזאת להיות אלוהי התורה והברית, אלוהי התפילה והגאולה, אלוהי ישראל ?

ולבסוף, מצויים גם הוגים שדגלו בשתיקה כתגובה הנאותה ביותר לזוועות ההשמדה של זמננו - לא דממת הכופר, אלא שתיקת המתמודדים עס התהום הפעורה, שמשכו את ההיגיון עד לקצה גבולו ומכירים את גבולות ההיגיון.

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8398