בבית הקפה של עיירה אחת, נהגו קבוצת אנשים לצחוק על חשבון
הטמבל של העיירה. המסכן, לא חכם במיוחד, היה חי מנדבות ולפעמים מאיזו עבודה
מזדמנת קטנה.
כל יום היו קוראים לו לבית הקפה והיו נותנים לו לבחור בין
מטבע של 5 פני שהיא גדולה יותר, לבין מטבע של 10 פני שהיתה
קטנה יותר במימדיה. האיש היה תמיד בוחר במטבע הגדולה ובשמחה
היה ממשיך בדרכו.
יום אחד, מישהו שהסתכל מהצד, וכשפנה ללכת, שאל אותו האם לא
שם לב שהמטבע הקטנה פיסית, שווה יותר בערכה.
ענה לו האיש: כן, אני יודע! אני לא כל כך טמבל כמו שחושבים
שאני. אבל אם הייתי בוחר בקטנה, היה נגמר להם המשחק ולי -
הפרנסה.
הסיפור הזה היה יכול להיגמר כך, כסתם בדיחה אלא שיש בו מוסר
השכל:
מי שנראה טמבל לא תמיד הוא כזה.
מי היו הטמבלים האמיתיים בסיפור הזה?
שאיפה ללא גבולות וללא מעצורים עלולה לגרום להפסקת ההכנסות.
ההנאה הגדולה ביותר של אדם חכם היא להיראות שהוא טמבל מול
טמבל שמנסה להיראות חכם.
ותחשבו על זה..............
חבר מתאריך 11.12.03
36823 הודעות, 116 מדרגים, 221 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד