ז-ע-ק-י א-ר-ץ א-ה-ו-ב-ה !-!-!-!-!-!-!-!  

הההשוואה פה חריפה, אבל צריך להבין שפקודה לעקור אנשים מבתיהם הינה בלתי חוקית בעליל ואשר רוב ככל הרבנים אמרו שדבר זה הינו עבירה מן התורה. כך גם המרא דאתרא של מקומך סובר.

חייל אשר למרות שיודע שדבר זה נוגד את התורה נוגד את המוסר ונוגד כל ערך שהוא גדל עליו (תבחר איזה מהם שאתה רוצה) חי בשקר עם עצמו. החייל הזה יצטער כל ימיו על כך.

אני לא קיללתי חלילה אף חייל, אף אחד. לא נגעתי באף אייל או חיילת לרעה. רק דיברתי או שהרמתי את קולי מתוך סערת רגשות, שכן! הוא שותף לפשע נתעב! שכן! הוא מלכלך את המדים שהוא לובש! שכן! אני לא יודע אם ילדים יתחפשו יותר לחיילים או שוטרים בפורים הקרוב! שכן! האדמה הקדושה זעקה אל החייל או החיילת ואמרה "אל תעשו את זה!!"

אני לא יודע מה בדיוק אמרו לחיילת בשירת הים (אני מאמין שאני יודע במי מדובר) אבל אני חושב שחייל שהיה שותף לפשע הזה יזכור כל חיו את הפרצוף של הילד הקטן ששאל אותו למה, את החיוך של הילדה הקטנה שעדיין לא מבינה, את הזעקה של נערה שנעקרת מכל מה שהיה לה ונזרקת על ידי מי ששלח אותה - וכן! חיל כזה מגיע לו שלא ישכח לעולם את הדבר שהוא היה שותף אליו כי הוא היה צריך להגיד אני לא מסוגל! להראות שאתה מנסה אבל להיות אמיתי עם עצמך ולהגיד אני לא מסוגל - אבל יש כאלה שאמרו "אני כמעט מסיים קורס טייס/חובלים/מ"כים/קצינים אז עכשיו אני אפרוש בגלל הדבר הזה?!" התשובה היא כן!!
מה הייתם עושים אתה ואותה חיילת אם היה מדובר בבקעת הירדן -הא?!

מה יותר מוסרי להגיד המפקד אני לא יכול לסלק אחים שלי מה בית או לעשות דבר לא אנושי?

"לא אנחנו לא חיות רק בני אדם" הראנו את אהבתינו לאדמתינו.

אחים שלי גירשו אותי...

שיגידו תודה אם זה כל מה שאומרים עליהם.
לא, הם לא ישבו בחיבוק ידיים. קודם הם תפסו סכין וחתכו את המפה. אח"כ, על שאריות המפה החתוכה, הם עשו חפלה. חגגו, הרימו כוסית. בסוף, הם כיבו ת'אור והלכו לישון.

והעבודות? מה עם "לכל תושב יש פתרון"?! הם פשוט שכחו מזה. לא מרוע, מאטימות.

עבדו עלינו בעיניים ואנחנו קונים ת'שקרים שלהם ואומרים: "הממשלה כן דואגת"??

אז כדאי שנפתח ת'עיניים ונראה איפה אנחנו חיים.
לאפ'חד מבעלי התפקידים לא היה אכפת ששום דבר לא יהיה מוכן, ולאפ'חד מהם לא אכפת שעכשיו אנשים זרוקים חסרי-כל וצריכים לדאוג לעצמם.

חורה לי (וזה בעדינות) ההשוואה שלך למשטר הנאצי בהודעה שלך למעלה. איך בכלל אתה יכול להשוות את המוסריות של ממשלת ישראל למוסריות של הנאצים? אתה קולט בכלל איזה השוואות נוראיות אתה עורך? איך אתה יכול להשוות בכלל כשמדינה וכנסת נבחרת מחליטה להחזיר שטח מקולל שכבשה, דואגת לאנשים שגרו שם למלונות, פיצוי כספי, דיור חלופי (גם אם יש בעיות ולא הכל תקין) למשטר הנאצים שרצחו שישה מליון יהודים, שהעבירו אותם למחנות השמדה - לא למלון חמישה כוכבים. יש קווים אדומים גם בדמוקרטיה, וזה הרג אנשים חפים מפשע. לכן לא יכול לקרות כאן מה שקרה במשטר הנאצי (מצמרר אותי רק לחשוב שעשית את ההשוואה הזו). יש הדבל עצום בין הרג חפים מפשע לבין העברה של אזרחים ממקום למקום תוך טיפול בהם בכפפות של משי.

ובקשר למוסריות - אני יכול להבטיח לך שיש לא מעט חיילים שלא מוסרי בעיניהם לשמור על מתנחלים שיושבים בשטח כבוש שלא היה שלנו,בלב שטח פלשתיני שלא רצינו אותו אף פעם. גדודים על גדודים ששומרים על משפחות שגרות במקומות מבודדים ומסוכנים. א-ב-ל, המתנחלים האלה היו שם כחוק, ממשלות ישראל שלחו אותם לשם. וכל עוד זה החוק, החיילים שמרו עליהם, גם אם זה נוגד לחלוטין את המוסריות שלהם! ולא רק ששמרו עליהם, אלא גם נהרגו שם בשבילם. מדוע כשזה הפוך, "חוסר המוסריות" לשיטתך (בניגוד מוחלט לרצון הכנסת והעם) הוא חד כיווני? זו יריקה בפרצוף לחיילים ששירתו ונהרגו שם כדי להגן על המתנחלים.

אבל אני שמח שאתם שקראתם לסירוב פקודה כאן, והסרבנים מהשמאל שסרבו לשרת בשטחים ולהגן על היהודים שם - אלה שולי החברה הישראלית והעשבים השוטים שבה.

בקשר לסירוב פקודה: כמעט ואין רבנים שקראו לסירוב פקודה אז להפסיק לקשקש.
אני לומד בישיבת ההסדר נוה דקלים(לא יודעים בדיוק איפה נלמד) אבל כשמישהו לפני כמה חדשים תלה עצומה לסירוב פקודה ראש הישיבה הורה להוריד.
אני אישית לא חתמתי על עצומה לסירוב פקודה.
מאידך ברור לי שלא הייתי מסוגל לגרש יהודי מביתו כמו שלו היו אומרים לי לירות בחף מפשע לא הייתי מסוגל לעשות זאת.

אני לא מבין איך אתה משווה בין "הגנה" על אזרחים למרות שזה במקום שלדעתם לא צריכים להימצא לבין ל"גרש" יהודי שלדעתם צריך להימצא. כמו שאני שמרתי בצבא על יהודים שחיללו שבת בפארקים למרות שלדעתי מעשם הוא אסור אבל לא בגלל זה אפקיר את בטחונם.
ועם כל זה חשוב שיש אנשים שיגידו שמבחינתם זה קו אדום שהם לא יכולים להשתתף ומוכנים לשלם על זה את הדין-אני מדבר על סרבני שטחים(דמוקרטיה)

דרך הגב עם כל הדיבורים אני לא בטוח שבפועל היו יותר סרבנים משמאל או מימין כי בסופו של דבר אנחנו ציבור עם אחריות ובגלל זה הרבה חיילים דתיים פעלו בניגוד לצו מצפונם כי ראו לנגד עיניהם שמירה על הצבא ועל האחדות(בנק' זו אני לא מסכים איתם כי - לדעתי האחדות והצבא היו נשמרים יותר טוב לו לא היו מבצעים פקודת גירוש יהודים בגלל אי מסוגלות).

בתגובה 13 כתבת על בעיות מוסריות במסגרת החוק. אתה טוען שפינוי יהודים מביתם הוא לא מוסרי, גם אם הוא נעשה במסגרת החוק, והשוות את זה למשטר הנאצי שנבחר כחוק, למרות שהמעשים שעשה היו לא מוסריים. מה זה אם לא השוואה מעוותת? במדינת ישראל דברים לא מוסריים באמת, לא יכולים לקרות, בניגוד למשטר הנאצי. ושנינו יודעים בדיוק מה הם הדברים הלא מוסריים. וזה לא העברת האזרחים ממקום למקום בדאגה מקסימלית לכל הצרכים שלהם. אין עם זה שום בעיה, גם אם אתה מתנגד לזה מבחינה פוליטית, וזה לגיטימי להתנגד לזה.

לגבי הרבנים - בילבלת שני דברים. אני לא אמרתי שהרבנים אמרו לסרב פקודה, הביקורת שלי כלפיהם היתה על חוסר האחריות שגילו בהכרת המציאות לציבור המאמינים שלהם. מי שאמר כאן לסרב פקודה, בצורה מאוד ברורה זה נועם ואתה.
אתה אומר פה בפירוש שאתה בעד סירוב פקודה, והיית מסרב פקודה אם היו אומרים לך לעשות את זה. לא ברור לי למה לא חתמת על העצומה, אם היא לא מנוגדת לדעתך. אבל כל עוד אלה דעותיך זה לא משנה אם חתמת עליה או לא.

(ותפסיק להשוות את זה להרג חפים מפשע!!! אלה בדיוק ההשוואת העקומות שאתה עושה פה לנאצים).

לגבי ההשוואה שלי על הסירוב פקודה - לא ברור לי מה לא מובן. קרא שוב את מה שכבתי. חוץ מזה בסרבנות שלך לבצע את הפקודות שאתה מקבל (כתוצאה מהחלטה מדינית של הכנסת, לא איזה מפקד חמום מוח שאומר לך להרוג חף מפשע)בטענה שזה לא מוסרי, אתה מעודד אנשים מהשמאל לסרב פקודה בהגנה על המתנחלים, כי גם לדעתם זה לא מוסרי. אי אפשר שכל אחד ייקח את ההגדרה האישית שלו למוסריות וייבצע אותה כשיש חוק ברור. החוק הוא הקובע, ע"פ רצון הרוב במדינה דמוקרטית. יש יוצא דופן אחד עם קו אדום וגדל שחור - והוא הרג חפים מפשע. זהו. אי אפשר לנהל מדינה כשכל אחד מחליט ע"פ רצונו האישי מה כן ומה לא. לא ברור לי המשפט התמוה שלך שחשוב שיש אנשים שיגידו שמבחינתם זה קו אדום והם מוכנים לשלם על זה את הדין. זה בדיוק כמו שתגיד שחשוב שיש פושעים ומפרי חוק, כי זה מה שהם.

מומזנים להקים את הישיבה שלכם בעיר הקודש ירושלים, או בכל מקום אחר שתחפצו בגבולותיה החוקיים של מדינת ישראל. עצם קיום הישיבה חשוב בהרבה מהימצאותה בנווה דקלים.

יש הבדל בין משהו שבעיניך לא מוסרי, לבין החוק שקובע מה מותר ומה אסור. אם החוק לא תואם לדעותיך המוסריות - מחובתך לפעול לשינויו, אבל להכיר בחוק גם אם לא תצליח במאבק. כמו שכתבתי קודם, המקרה היחיד שבו יש מקום ל"לקיחת החוק לידיים" הוא הרג חפים מפשע. וגם פקודה כזו מן הסתם לא תקבל מראש הממשלה ומהכנסת, אלא מקסימום ממפקד אדיוט.

לא היית מסרב אבל אתה לא מסוגל לעשות? לא מבין את הדקויות האלה בדברים שלך. או שאתה עושה את זה, או שאתה לא עושה את זה. אם אתה לא עושה זה, זה סירוב פקודה. ולא משנה מהי הסיבה שלא תעשה את זה. גם נעם קרא כאן בפירוש לסירוב פקודה וכתב שבעצמו לא יהיה מוכן לבצע את זה.

גם לגבי הערבי. אם המפקדים שלך אמרו לך לעכב אותו, כנראה שיש סיבה לעשות את זה. אתה לא יכול לקחת את זה לידיים שלך. אתה חושב שנעשה עוול לערבי? שנעשה משהו בניגוד לפקודות? מחובתך להגיש כבילה נגד המפקד שלך. אבל כמו שבטח למדת בטירונות, פקודות בלתי חוקיות מבצעים ואח"כ מתלוננים. בניגוד לפקודה בלתי חוקית בעליל שמתייחסת להרג חפים מפשע.

לגבי חוק אני לא מתווכח על הבדל בין פה לבין שוויץ או ארצות הברית.
אני רק מדגיש שוב ושוב שקורים מקרים לא מוסריים תחת השם חוק ודמוקרטיה.

אפשר לדון על הדרך שבה הוחלטו ההחלטות ועל גוף ההחלטות בנושא הגירוש האם מוסרי או לא.

ובפעם האלף - יש מוסר אישי שלך, שלי ושל כל אחד אחר, שיכול להיות שונה. יכול להיות שלדעתך להרוג יתושים יכול להיות לא מוסרי, אבל לדעת מישהו אחר אין עם זה בעיה. לכל אחד יש את ה"אני מאמין" שלו. אבל במדינה דמוקרטית יש מערכת חוקים, שהיא זו שקובעת מה מוסרי ומה לא מוסרי מבחינת הכלל. בדיוק כמו שאם למשל אני בעד הימורים חוקיים, אני יכול להיות בעד, ולפעול כדי שהחוק יהיה לצידי, אבל עד שהחוק לא ישונה - אסור לי לעסוק בהימורים. אז יכול להיות שבעיניך יש דברים שהם לא מוסריים במשטרים דמוקרטים, אתה יכול לפעול לשנות אותם אבל כל עוד הם כמו שהם אתה חייב לפעול לפיהם, אי אפשר שכל אחד יעשה דין לעצמו. זה מסוכן ומביא לאנרכיה.

"אבל כל עוד אתה בהכרה ואתה לא מוכן לבצע פקודה שקיבלת, סירבת פקודה"
למה אתה אומר לא מוכן כשאני אומר לא מסוגל?
כמו שתגיד לי לירות באמא שלי אני ארעד ואתעלף ואבכה ככה לגרש יהודי מביתו שבארץ ישראל(הקשר שלי לאחיי ולאדמתי חזקים מאד אז כנראה שלא תבין את ההשוואה - ככה בגלל זה אתה רק מקשר את זה לדעות ולשכל ישר) למרות שפקודה זה פקודה.

ומה זה הזלזול הזה בכנסת? הכנסת משקפת את דעת העם. ככה גם בהתנתקות, אחוזי התמיכה בתוכנית בכנסת חפפו אחד לאחד לאחוזי התמיכה בעם. הכנסת מייצגת את העם. (הכנסת גם לא תזרוק ערבים מהבים לאמצע המדבר, כי בחיים לא יושג לזה רוב. גם את המתנחלים אף אחד לא זרק לאמצע הרחוב, ואם זו היתה ההצעה, היא לא היתה עוברת).

בכלל - אני יכול להבין את הקושי, ותאמין לי שאני מכיר את זה מאוד מקרוב. אבל צריך פה קצת פרופורציות. המפונים בסה"כ עוברים לגור במקום אחר, בתוך גבולות ארץ ישראל החוקיים. אף אחד לא הורג אותם, אף אחד לא זורק אותם. הם אפילו מקבלים על זה פיצויים יפים, ואפילו נשארים כקהילות. אתם עושים מזה אובר דרמתיות, כאילו הולכים להוציא אותם להורג. אם כבר השאלה האמיתית פה אם התוכנית הזו נכונה או לא לישראל מבחינה מדינית ובטחונית (ואני לא רוצה להיכנס לדיון הזה) - אבל בוודאי ובדוואי שאם הוחלט להחזיר את השטח הזה, המתנחלים הם לא השאלה שתכריע האם לעשות את זה או לא.

לגבי סירוב הפקודה - אתה כל פעם נתפס לדוגמאות של הרג אנשים חפים מפשע. אף אחד לא יגיד לך לירות באמא שלך, וגם אם מישהו יגיד לך זכותך המלאה, ולא רק זכותך - חובתך לסרב פקודה ולא לעשות את זה. זו פקודה בלתי חוקית בעליל. אתה חייב לעשות הבחנה בין אנשים לבין אדמה. זו לא משוואה, וגם ע"פ התורה אסור להשוות בין חיי אדם לבין אדמה.

אני לא מזלזל בכנסת - אני חוזר ומדגיש שאני מתפלל לשלומה וראה ערך ויכוח שלי ב"סקופים" שרוטר מדבר על שינוי הנוסך מה אני כותב שם.
למרות שאני לא מתכחש לבעייתיות גדולה של איך שמתבצעים ומחליטים החלטות ומספר התיקים נגד ח"כים ומס' זיופים בבחירות למפלגות ועוד הרבה דוגמאות אבל אני רואה בה ככנסת שלי.מה שאני מנסה להגיד ש"אם" יוחלט משהו לא מוסרי והבאתי לדוגמא זריקת ערבים לרחוב סתם שתתנגד גם אם לא בצורה חוקית.

על העניין שהמפונים בסה"כ עוברים אז אני כאחד שגורש עם ישיבתו ויש לי קשר עם הרבה משפחות אז אני יודע שהרבה מאוד לא יודעים איפה מניחים את ראשם בעוד יומיים. על להאשים אותם או לא זה דיון אחר. גם על "פיצויים יפים" כדבריך אז אני אומר לך שאמנם נותנים משהו אבל הרבה עומדים להפוך למובטלים ונקווה שלא חסרי בית.
הם עושים הכל בצורות משפטיות כדי להישאר כקהילות והמדינה מערימה עליהם קשיים.

סירוב פקודה - אם אתה במצב נפשי שלא מאפשר לך לבצע את הפקודה, ואתה מאובחן כך ע"י קב"ן, אז ברור שזה לא נקרא סירוב פקודה. זה נכון לפינוי ישובים, וזה נכון להריגת מחבלים. מה לעשות, כנראה שלא כל אחד בוגר מספיק ומוכן נפשית למשימות הקשות שיש בצבא. אחרי הכל מדובר בילדים בני 18.

לגבי המפונים - אני אשקר אם אני אגיד שלא מתעוררות בעיות. אבל מה שכתבתי קודם היה בצורה כללית. הרי ה"אובר דרמתיות" שדיברתי עליה לא נובעת מבעיות תקשורת עם מנהלת סל"ע. היא נובעת מעצם הפינוי, והיא מוגזמת וחסרת פרופורציות לדעתי. אתם מסתכלים על כל הסיפור הזה (ואל תבין אותי לא נכון, אני לא אומר שהוא לא קשה) במיקרו ולא במאקרו.

נכון שהרבה מאוד לא יודעים איפה הם יניחו את הראש בעוד יומיים. נכון שאם להאשים אותם או לא זה דיון אחר. אבל תהיה בטוח שלכולם יהיה איפה לישון בעוד יומיים, ואף אחד לא יזרוק אותם למדבר. (אלא אם הם יתעקשו לוותר על מלון חמישה כוכבים בפנסיון מלא וללכת לעיר אוהלים)

נכון יש אנשים שהופכים למובטלים (למרות ש80 אחוז מתושבי הגוש עבדו וממשיכים לעבוד מחוץ לגוש) כל אנשי החינוך (262 אנשים) מקבלים בוודאות עבודה במקום החדש בו הם יגורו. אבל גם לבעיה הזו יש פתרונות:
מעבר לעזרה במציאת עבודה או הסבה מקצועית במקרה הצורך, כל מפונה יכול לחתום עד חצי שנה אבטלה (שזה הרבה מאוד לעומת אזרחים רגילים) והוא צריך להתייצב בלשכה רק פעם בחודש! בין גיל 50 ל55 שזה הגיל הבעייתי ביותר ניתן לחתום עד שנה אבטלה! ומגיל 50 הם יכולים לצאת לפנסיה במידה והם רוצים.

חבל ש'תה מסתכל על נושא כמו פתרון ל-8000 אנשים רק במקרו ולא במיקרו.
זו הסיבה ש'תה כלכך חסר רגישות כלפי הבעיות שנערמו.
לא רק איפה יגורו. גם מי שיש לו איפה לגור, השאלה היא במה הם גרים. תושבי גני-טל, שכקהילה עברו אלינו, לחפץ-חיים, גרים במקרה הטוב בדירות של 2 חדרים (40 מ"ר) ובמקרה הרע בפנימיות ובחדרים של בקושי 20 מ"ר. אז נכון, הילדים שלהם התחילו ללמוד, והם ממוקמים באזור שבו הם יגורו גם בעתיד, אבל מה פתאום אתה מרשה לעצמך לפטור בביטול את הבעיה של הדיור הזמני?
אתה היית מוכן לעבור עם המשפחה למלון 5 כוכבים ופנסיון מלא, ובמקומך תגור משפחה מהגוש בבית שלך? לא, נכון? אז מה פתאום אתה מזלזל במצוקה הזו?

ההלכה קובעת שאדם שירד מנכסיו והוא מוטל על הציבור לפרנסו, אם הוא היה לפני-כן עשיר והיה רגיל לרכב על סוס ושמישו ירוץ לפניו, אז זה המצב שהציבור צריך להביא אותו אליו. רק כך הם יקיימו מצוות צדקה כהלכה.
אז אני לא אומר שתבנה עכשיו לכל משפחה בית 4 מפלסים. אבל מה פתאום לוקחים אדם שגר בבית 200 מ"ר עם מזגן בכל חדר ושמים אותו בעל כרחו בקרוון 90 מ"ר (במקרה הטוב) עם מזגן בסלון בלבד, או בחדר במלון, כשכל המשפחה ישנה בחדר אחד? ועוד אומרים שמתחשבים בהם? זה מוסרי?

אם ענית בחיוב על השאלה הזו, אז אתה צריך לערוך הגדרה מחודשת למוסריות שלך.

אני לא אמשיך, לגבי מקומות העבודה, תנאי הפרישה, האבטלה וכו'. תסתכל אתה על העניין קצת במיקרו, ותבין לבד עד כמה המוסר כאן מעוות.
----

וואוו איפה אתחיל,

ראשית, לא קראתי לסירוב פקודה, ואצטרף לדברי ירח, אך אוסיף כי במידה ואדע שעומדת לפני משימה הנוגדת את כל אמונתי ואת המוסר אפנה אל מפקדי ואסביר ואבקש לא להיות שותף לפעולה זאת.

שנית, אני חושש שקצת נסחפת בעניין התגובה (השפעה מהצונאמי?) לכל חיל צריכה להיות דעה - ויש לדון בכל נושא ובזמן שירותי דנתי רבות גם בענינים פוליטיים - ואם אינני טועה אף איתך. אך כאשר עליך להעריך דבר מבחינה ביטחונית/מקצועית אסור שדעותיך הפרטיות ישפיעו.

בעניין החוק, כמה עובדות שאינם ניתנות לויכוח.

* בבחירות האחרונות היו שני מועמדים ראשיים: עמרם מצנע אשר מצעו קרא ליציאה חד צדדית מרצועת עזה ולעומתו אריאל שרון אשר התנגד נחרצות למצע זה ואף אמר "דין נצרים כדין נגבה"
* בבחירות אלו הובס עמרם מצנע ע"י יריבו אריאל שרון
* לאחר שאריאל שרון נבחר החליט במפתיע נגד ההחלטה הדמוקרטית שעל ידה נבחר ולקבל את תוכנית היציאה מרצועת עזה.
* שרון אמר כי יקבל את תוצאות משאל של מתפקדי "הליכוד" ביודעו שיש לו רוב מוחץ שתומך בו
*לאכזבתו הוא הובס 60%-40% - "הליכוד" קרא קריאה ברורה "לא לצאת מרצועת עזה!"
*כאשר הנושא עלה בישיבת הממשלה ראה שרון כי אין לו רוב ופיטר את שני שרי "האיחוד הלאומי" וכך עברה הצבעה
*לצורך העברת ההצעה בכנסת העביר שרון 750 מליון ש"ח למקומות ששינוי דרשו (אינני זוכר בדיוק) - קצת מזכיר איזה מיצובישי משנת 93...
*אריאל שרון סירב ללכת אל העם שבנושא "תוכנית ההתנתקות" (להזכירך, פעם אחרונה ששאלו את העם הוא אמר לא

ההשוואה למשטר הנצאי - אינני משווה את גירוש יהודי חבל קטיף לרצח ששת מליוני היהודים בשואת אירופה - חלילה לי מעשות בכדבר הזה. אך הנקודה הדומה היא שלפני כל הדיבור על הרצח (ושוב אין פה השוואה לרצח) הוצאו אנשים מבתיהם על היותם יהודים (להזכירך שרון פסח תשס"ד "בפסח הבא לא יהיו יהודים בעזה" - יש להזכיר לשרון כי צה"ל לא בעזה משנת 1994 לערך). וכמו שהזכיר ירח, ישנם הרבה מקומות שקורים דברים דמוקרטים שאינם מוסריים שכולנו זועמים עליהם - ואכן עלינו לזעום! ולא להסכים אף כאן.

השוואה בין הסרבנויות:
חיל שמסרב לשמור על ישוב ביש"ע - יענש.
חיל שמסרב לשמור על חוף מעורב - יענש
הדבר המשותף הוא, שיש כאן דבר משותף לשניהם והוא לשמור על אזרחי המדינה ולתת להם לחיות את חייהם כרגיל.
אך חיל אשר מקבל פקודה שנוגדת את ערכי צה"ל ושאף נוגד את ערכיו ואף נוגד את הערך המשותף - לשמור על אזרחי מדינת ישראל מה יעשה?
המסקנה: אין להשוות בין סוגי הסרבנות.
יודגש, כי לא קראתי לסרבנות.

נושא הדיור, יש להדגיש כי פתרונות הדיור ישנם משפחות שאינם יודעות איפה יגורו וכי המדינה מערימה קשיים בנחישות רבה. היום חזרתי מלעזור לחבר אשר גורש מגן-אור וראיתי איך משפחתו תצטרך לגור במבנה עם 4 חדרי שינה - רק חבל שהם 8 נפשות, שיסתדרו...

שוב יודגש, כי מוסר לא נקבע בכנסת, מוסר הוא דבר שאין בו בחירה. העם שלנו הוא עם מוסרי, הוא לא צריך בחירות בשביל זה.

הבהרה בעניין שיחותי עם חיילים ואזרחים בנושא זה - לא קראתי לסירוב, ניסיתי להסביר להם ברוגע, באהבה ואף בזעקה את התמורות מהתוכנית הנ"ל וכבר כתבתי מה אמרתי להם אז אין צורך בחזרה על דברי.

מקווה שלא שכחתי משהו,

אוהב אותך,