כך משקרים לנו בפנים בערוץ 2: קרן מרציאנו ויונה ליבזון משקרות בשליחות ארגוני הנשים  

על פי דיווחים שונים בתקשורת, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, יגיש היום לוועדת השרים לחקיקה הצעה לאיזוק אלקטרוני של גברים לגביהם נקבע כי הפרו צווי הרחקה. מדובר ביוזמה עליה דיווחנו בשנה שעברה, שארגוני הנשים הפמיניסטיים-רדיקליים חיכו לרגע הנכון להגשתה.

רצף של שני מקרי רצח סיפק את ההזדמנות, והפמיניסטיות הרדיקליות פתחו בהרעשה כבדה בתקשורת ובפייסבוק, במטרה ללחוץ על ארדן לקדם את היוזמה.

כידוע לקוראי מדור "הקרב על המשפחה" בערוץ 7, הדיווחים של הפמיניסטיות הרדיקליות בתקשורת מאופיינים על ידי שקרים בוטים. דוגמה טרייה לכך ניתנה בשבוע שעבר, כאשר קרן מרציאנו דיווחה בערוץ 2 כי בשבוע האחרון נרצחו ארבע נשים ע"י בני זוג, אבל המספר הנכון הוא אחת (ועוד אחת לגביה יש ספק). אישה נוספת, ערבייה, נרצחה ע"י בני משפחתה, כנראה בהוראת הוריה, ובמקרה אחר מדובר בניסיון להתאבדות משותפת של בני זוג בשנות ה-60 לחייהם שסבלו מבעיות רפואיות קשות.

יונה ליבזון מסרה כי מתחילת השנה נרצחו 14 נשים, אולם המספר הנכון הוא תשע, כאשר מתוכן שש נשים נרצחו ע"י בני זוג ובני זוג לשעבר. בתוכנית של לוסי אהריש, אמש בערוץ 2, מספר הנרצחות כבר טיפס ל-17.

עד השקר הבאצילום: א.
ראוי להזכיר כי לדברי המשטרה, היה השנה גם מקרה אחד בו גבר נרצח ע"י אישה.

בישראל, מדינה עם אוכלוסיה של כשמונה מיליון בני אדם, הקורבנות העיקריים של החוק יהיו הגברים היהודיים, למרות שתרומתה של אוכלוסיה זו לסטטיסטיקת האלימות קטנה מאוד: היחס בין מספר רציחות הנשים ע"י יהודים ותיקים לבין כלל האוכלוסיה הגברית בישראל הוא בערך אחד למיליון. מחקרים שהוצגו בכנסת מראים כי נשים נוהגות באלימות פיזית כלפי גברים, לא פחות מכפי שגברים נוהגים באלימות כלפי נשים.

ידוע לכל העוסקים בתחום כי צווי הרחקה מוצאים נגד גברים באופן אוטומטי ע"י שופטים ושוטרים, הסרים למרותם של ארגוני הנשים ופוחדים ליפול למלתעותיהן של העתונאיות הפמיניסטיות-רדיקליות. לא מזמן ראינו את ההשתוללות של חוקרת משטרה מופרעת מול גבר שהואשם בהאשמת שווא. היא הסבירה לו שבתי המשפט הם חותמת הגומי שלה, והיא צדקה.

די באמירה של אישה שהיא "חשה מאויימת" בכדי להוציא צו הרחקה נגד גבר, והדבר הפך לשגרה במקרי סכסוך. פעמים רבות, הצו ניתן בצורה שרירותית, ואוסר על המורחק להתקרב יותר מקילומטר, עשרה קילומטר או 50 ק"מ מהמקום בו נמצאת האישה. מה יעשה גבר שביתו נמצא במרחק 500 מטר מהבית של אשתו? איך יימנע מלהימצא בקרבתה אם היא מגיעה בכוונה תחילה למקומות שהיא יודעת שיימצא בהם, כמו גן הילדים שממנו היא יודעת שייקח את ילדיהם?

קל מאוד ליצור מצב בו אדם מפר צו הרחקה שלא בכוונה. ויוזמות החוק יודעות זאת היטב.

החוק הוא בסך הכל עוד כלי להתעללות בגברים וספק אם ימנע אפילו מקרה אחד של רצח. בנוסף, ולא פחות חשוב: הפניית הזרקור הציבורי כלפי מלחמה, כביכול, שמנהלים הגברים נגד הנשים, מתעלת את הזעם הקולקטיבי לכיוון זה ומחלישה את הרצון הלאומי לפעול נגד אויב חיצוני המבצע פיגועי טרור.

פנינו ליונה ליבזון לקבלת תשובה אך היא בחרה שלא להשיב לנו.

שאלנו את לשכת השר ארדן מדוע לא ייפגש עם מומחים שאינם שייכים לאסכולת הפמיניזם הקיצוני בטרם יקבל החלטה על עוד צעדי החמרה נגד כלל הגברים, אולם לא נתקבלה תגובה.